מצאתם טעות בכתבה? יש לכם משהו להוסיף? צרו איתנו קשר.
זמן קריאה משוער: 8 דקות–
כתבה וערכה: נגוהה שפרלינג
–
התקשיתם לחכות שהשירות סוף סוף יסתיים, ואז מלצרתם, תדלקתם, שמרטפתם וחסכתם; היום הגדול מציץ מעבר לפינה – אוטוטו אתם על הטיסה להודו. אז מה חשוב לדעת ולעשות לפני שעולים על המטוס ונוחתים בתת היבשת ההזויה, המהפנטת, המרהיבה והייחודית הזו? כל התשובות לפניכם : כתבה חובה למבקרים בהודו בפעם הראשונה.
–
להבדיל מנופשון קצר, או אפילו טיול בן שבועיים באירופה – את הטיול הגדול, טיול אחרי צבא, חייב לתכנן מראש, בוודאי אם היעד של הטיול הוא הודו. תכנון הטיול מתחיל מחשיפה למידע מעשי וטיפים שיסייעו לכם לתכנן ולהתכונן לחוייה המשמעותית של חייכם.
–
מתי לנסוע להודו?
להודו אפשר לנסוע כל השנה אבל חייב ללמוד על מזג האוויר בהודו כדי לדעת איפה כדאי לטייל מתי. הודו היא תת יבשת גדולה המחולקת לעשרים ותשע מדינות. בכל עונה בשנה יש אזור מומלץ לטיול בהודו. אז צאו לדרך כשמסתדר לכם ואם תנחתו שם בחודש יוני התחילו את טיולכם בצפון הודו. אמנם יש מונסונים, אך אלה מתחילים בדרום ועוברים צפונה, על כן נחיתה בחודש ספטמבר תגרום לכם לנדוד לדרום הודו, שם יותר יבש יחסית. נחיתה בחודשים יולי-אוגוסט מחייבת טרקים באיזור ההימלאיה. אם אתם נוחתים בינואר-פברואר אז דרום הודו היא הכתובת שלכם. גואה, פונה, טאמיל נאדו, קראלה וכל האיזור הדרומי המזמין והמרתק. בצפון קר מדי לשהות ולטייל בחודשים אלה ועל טרקים אין מה לדבר – הכל קפוא ומסלולי הטרקים סגורים. חודשים פברואר עד מרץ מתאימים במיוחד לטיול באזור רג’אסטן המדברית. אם אתם נוחתים בהודו בין אפריל ליוני נפלתם על העונה החמה שמאד קשה לטייל בה ויש לברוח ממישורי הודו אל ההרים היותר מאווררים. בחודשים אלה מומלץ לטייל בצפון הודו, באזורים הרריים ובמקומות כמו דרהמסלה ושימלה, אלמרה, פרוואטי או צ’אמבה.
באופן כללי העונות בהודו הן שלוש – העונה הרטובה, בין החודשים יוני עד ספטמבר, אז חם אבל רטוב בשל מונסונים; העונה הקרה, בין החודשים אוקטובר עד מרץ אז יש חורף רציני בתת היבשת אולם הוא מתמקד רק בצפון הודו ויש את העונה היבשה, החמה והמהבילה שחלה בין החודשים אפריל עד יוני.
–
איך לנסוע להודו?
הדרך היחידה להגיע להודו היא, כפי שאתם כבר יודעים, מטוס. טיסות להודו הן טיסות יקרות בוודאי אם מדובר בטיסה ישירה להודו מישראל. הכי נוח לטוס בחברה ישראלית מוכרת אבל הנוחות במקרה זה יקרה. טיסות סדירות וישירות להודו מתבצעות כיום רק על ידי חברת אל על. מדובר בטיסה של שמונה וחצי שעות המסתיימת בנחיתה בבומביי והיא עולה לא מעט כסף.
–
מי שרוצה לחסוך יכול לטוס להודו בדרכים עקלקלות. כרטיסי טיסה זולים להודו הם לרוב בטיסות עם קונקשנים קצת מוזרים ומסלולים מעט מייגעים ולא תמיד חביבים. האופציות הזולות כוללות טיסה עם חברת רויאל ג’ורדניאן שעושה עצירת ביניים בעמאן; או טיסה עם חברת אוזבקיסטן איירליינס שעוצרת לנחיתת ביניים בבירת אוזבקיזטן טשקנט; יש גם אופציה לטוס עם חברת Aerosvite האוקראינית העוצרת לנחיתת ביניים בקייב; או חברת Turkish Airlines שלא מציעה טיסות ישירות. מי שרוצה להוזיל את הטיסה ויש לו מספיק סבלנות וזמן לבזבז על קונקשנים צריך לחרוש את מנועי החיפוש לטיסות באינטרנט או להתלבש על סוכן נסיעות אדיב ולאתר את הטיסה הזולה ביותר, מייגעת ככל שתהיה. בצורה זו ניתן לחסוך מאות דולרים.
אתם יכולים לחפש את הטיסות הזולות והמשתלמות ביותר דרך אפליקציית “Kiwi“.
–
איך נכנסים להודו?
זו נראית לכם שאלה תמוהה? אז לא עשיתם שיעורי בית. כמו בכל מדינה יש עניין של ביקורת דרכונים ומעבר גבולות בעת הכניסה למדינה, אך הודו שונה משום שנדרשת ויזה שמאשרת ביקור במדינה לשם כניסה אליה. להבדיל מויזה לארצות הברית, הוצאת ויזה להודו היא לא ממש ביג דיל, אבל היא נחוצה וחשוב לכסות את העניין בעת הארגונים למסע. למרבה הצער, תקופת הויזה למטיילים התקצרה לאחרונה ובמקום לתקופה של שנה מתקבלת ויזה לחצי שנה בלבד.
איך מוציאים ויזה להודו?
על מנת להוציא ויזה להודו אין צורך בפנייה ישירה לשגרירות הודו (אין גם אפשרות כזו) אלא יש צורך לפנות למתווך. המתווך הוא חברת ש.מ. אשרות שהינה זכיינית בלעדית בישראל בנושא זה. לשגרירות הודו לא ניתן להגיש בקשות באופן אישי אלא רק בעזרת חברה זו. הפרוצדורה די פשוטה – נכנסים לאתר החברה וממלאים טופס בקשה לוויזה מקוון (און ליין). במקביל יש לשלם דמי טיפול ודמי אגרה וכן לצרף מסמכים מתבקשים, ביניהם, דרכון, שתי תמונות עדכניות וטופס בקשה מלא בו עליכם לציין כי אתם מבקשים ויזה לחצי שנה עם שתי כניסות להודו.
אפשרות נוספת היא להיעזר בסוכן הנסיעות שעושה עבורכם את כל ההליך, אבל המשמעות היא הוצאה נוספת – גם הוא גוזר עליכם קופון.
אפרופו הוצאה, כמה עולה להוציא ויזה להודו?
הוצאת ויזה להודו כרוכה בתשלום של דמי האגרה העומדים על מאתיים ועשרה שקלים; לכך יש להוסיף דמי טיפול לחברה המתווכת העומדים על עשרים וששה שקלים. אם תיעזרו בסוכן נסיעות תדרשו להוסיף עוד כמה גרושים. אגב, זה המחיר לויזת תייר. אם אתם מעוניינים בויזת עסקים תצטרכו להיפרד מסכום גבוה הרבה יותר העומד על שש מאות ועשרה ש”ח.
אם אתם נוסעים להודו לתקופה קצרה בלבד, של פחות מחודש תוכלו לחסוך ולהוציא ויזה ייחודית המכונה Visa On Arrival. המשמעות היא ויזה עם ההגעה למדינה והכוונה היא לויזה שתקבלו כשתגיעו לגבולות הודו. איך זה עובד? אתם מדפיסים באינטרנט בטפסי בקשה לויזה מסוג זה ובהגיעכם לשדה התעופה בהודו אתם מציגים את הטפסים. מי שרוצה לעשות זאת חייב להגיע אל ביקורת הדרכונים מצויד בטפסים אלה, בתמונת פספורט עדכנית בפורמט JPG, במסמך סרוק של של הדף הראשון של הדרכון בפורמט PDF ובכרטיס אשראי בינלאומי.
ויזה זו תעלה לכם סביב שישים דולרים, אך היא מוגבלת לתקופת זמן של שלושים ימים בלבד וקיימת אפשרות כניסה אחת בלבד להודו. העניין עם אפשרויות הכניסה הוא פשוט – אתם בטח תשוטטו בין המדינות השכנות בטח אם פניכם לטרקים ואינכם רוצים להיתקל בבעיות בעת חציית הגבול.
חשוב לדעת גם כי הויזה שתקבלו לא מאפשרת לכם כניסה לכמה אזורים שהכניסה אליהם כרוכה באישור מיוחד. הכוונה היא לאזורים הבאים: מניפור, צפון מזרח הודו, סיקים, איי אנדמן ניקובר, מיזורם ונאגאלנד. מי שרוצה לבקר באחד המקומות הללו צריך להגיש בקשה לשגרירות הודו בישראל או לפנות למשרדים מתאימים באחת הערים הגדולות בהודו.
כמו כן, בעת הוצאת הויזה יש לקחת בחשבון כי הויזה להודו נכנסת לתוקף מרגע הוצאתה ולא מרגע הכניסה למדינה. כלומר אם אתם בהכנות לטיול וכבר הוצאתם ויזה זמן השהייה שלכם בהודו הולך ומתקצר ככל שאתם מתמהמהים. על כן מומלץ להוציא את הויזה סמוך ככל הניתן לטיסה.
ומה עושים אם רוצים להשאר בהודו יותר מחצי שנה?
למרבה הצער אין אפשרות להאריך ויזה הודית, לא בהודו ולא מחוצה לה. אבל יש תקווה – מי שעוזב את המדינה לחודשיים ימים יכול להגיש בקשה מחודשת לויזה ולקבל שוב ויזה לחצי שנה. אפשרות זו תפתח לכם את הדרך לבקר בהודו “בתשלומים” ועם הפסקות של ביקורים במדינות שכנות (נפאל, תאילנד, סרי לנקה, איים מסביב ועוד).
–
איפה ישנים בהודו?
כשמדברים על לינה בהודו של חבר’ה אחרי צבא מתכוונים בעיקר לגסט האוסים ולאכסניות. בהודו רווית הניגודים יש מלונות פאר לצד כוכים וחורים קשים ללינה. יש מטיילים שהפרוטה איננה מצויה בכיסם והם בוחרים “להתכלב” ולישון בתת תנאים תמורת סכום פעוט. אחרים, המכונים בפי המוצ’ילרים “תיירים” יתפנקו בבתי מלון ברמה סבירה או גבוהה. ומה אתכם? רובנו, פשוטי העם ישימו ראש באכסניות וגסט האוסים ראויים שאינם עולים ביוקר אך יש בהם תנאים היגייניים ונוחות בסיסית. בהקשר של לינה נמליץ לכם להזמין עוד מהארץ מבעוד מועד מקום לינה לשני הלילות הראשונים שלכם בהודו. תעשו בוקינג של מלון או גסט האוס שנראים לכם סבירים כדי שלא תתחילו באמצע הלילה לחפש איפה לשים את הראש, כשאתם מבוהלים ממה שתראו כשתצאו משדה התעופה. ההודים מריחים “בשר חדש” וידעו לנצל את החששות שלכם ואת המצוקה. אחרי שני לילות תרגישו בטוחים יותר ותוכלו בקלות למצוא מקום לינה מתאים ולמצוא משהו שמתאים לתקציב ולסגנון הטיול שלכם. כמובן שבכל חור בהודו יש שניים עד שלושה גסט האוסים “ישראלים” – בהם הישראלים אוהבים ללון ואם אתם רוצים להרגיש קצת בית אתם מוזמנים להתרווח בהם. בהקשר של לינה טיפ חשוב נוסף- רוב הסיכויים שכשתנחתו בהודו ותעלו על מונית או ריקשה הנהג ישבע לכם כי המלון שהזמנתם נשרף או נשטף בסופה. אל תאמינו לו. המלון קיים ומחכים בו להגיעכם. במקרה כזה כל שעליכם לעשות הוא להפגין בטחון ולהתעקש להגיע ליעד שאתם מעוניינים בו. אל תתרגשו מהצעקות וההאשמות שלהם לגבי “יזראלי פיפל”, הם ינסו הכל כדי לגרום לכם לבוא איתם, אל תיכנעו ואל תתרגשו, הם לא מסוכנים.
–
חיסונים לפני הודו
ההכנה למסע בהודו כוללת ביצוע חיסונים בישראל עוד טרם הטיסה להודו מוכת המחלות. חשוב להתחיל בביצוע החיסונים שנה או חצי שנה מראש משום שחלק מהחיסונים ניתנים במנות בהפרש של זמן בין מנת חיסון אחת לאחרת. ההמלצות של משרד הבריאות לגבי מטיילים העתידים לבקר בהודו כוללות המצלצות לקבל את החיסונים הבאים: חיסון נגד דלקת בכבד מסוג B, חיסון נגד טיפוס הבטן, חיסון נגד קדחת צהובה, חיסון נגד דלקת קרום המוח, חיסון נגד דלקת בכבד מסוג A, חיסון נגד דלקת מוח יפנית, חיסון טטנוס, חיסון נגד פוליו ולעתים (אם לא חליתם במחלה זו בילדות) חיסון נגד אבעבועות רוח.
–
אירועים ופסטיבלים בהודו
הודו ססגונית, צעקנית וצבעונית וכך גם הפסטיבלים והאירועים שנחגגים בה, ויש הרבה כאלה. בכל חודשי השנה, באיזושהי פינה (או יותר) בתת היבשת המרגשת הזו יש אירוע ששווה לבקר בו.
בינואר נחגג פסטיבל העפיפונים באדהמבד. מי שבאיזור בהחלט חייב לבקר וליהנות.
בפברואר המדבר פורח בהודו ונחגג בג’איסלמר הציורית, הלקוחה מתאורה בספרי עלי באבא, פסטיבל מרתק מלא צבעים. הצגות, ריקודים ושירה. אל תחמיצו. שנים עשר עד הארבעה עשר בפברואר – בהחלט שווה ביקור.
ומה במרץ? פסטיבל היוגה ברישיקש, שנמשך שבוע מהראשון עד השביעי לחודש. ובאפריל פסטיבל פוראם בקרלה בהחלט שווה ביקור.
בחודש מאי נסו להישאר בערים הגדולות כדי להשתתף בפסטיבל מהארשטארה הסופר מהנה.
ובסוף יוני, ליתר דיוק בעשרים ותשעה בחודש, אל תחמיצו את הפסטיבל בפורי – פסטיבל ראת ירתא.
את חודש אוגוסט פותח פסטיבל הנחש המצויין בכל רחבי המדינה ביום הראשון לחודש זה.
בחודש אוגוסט, אחת לשלוש שנים נערך פסטיבל הקומבה מלה הנמשך חודש וחצי במהלכו אלפי עולים לרגל חוגגים ועורכים טקסי דת מרהיבים ובלתי נשכחים. אוגוסט 2015 הוא המועד הקרוב לקיומו של פסטיבל נדיר ואדיר זה.
עוד בחודש אוגוסט נחגג פסטיבל ג`אנמאשטאמי- הולדת קרישנה, חג שנחגג בכל רחבי הודו ובמקדשים.
עוד בחודש אוגוסט, בשבועיים האחרונים של החודש, ברחבי העיר בומביי נחגג הגאנש צ’טוראטי. מי שמזדמן לעיר הכאוטית חייב לעצמו התערבבות בקהל בזמן החגיגות.
ב29/8 שווה להגיע למקדש טארנאטר בגוג’ארט שם נחגג יריד טארנאטר שכולל תהלוכות, ריקודים ושירים מסורתיים.
בחודשים ספטמבר אוקטובר בבנגאל נחגג פסטיבל דורגה פוג’ה הכולל תפילות, טקסים, פולחנים, תהלוכות וחגיגות מרתקים.
באוקטובר תוכלו ליהנות בפסטיבל דוסאהרה בכל רחבי תת היבשת.
מי שמזדמן לדלהי בתחילת אוקטובר (שני עד החמישי לחודש) חייב להתרשם ולו מעט מפסטיבל המוסיקה המרתק והססגוני שאראד אוטסאב המתקיים בבירה.
בתחילת נובמבר בפושקאר מתקיים יריד גמלים המהווה לחגיגה של ממש וזוכה לכינוי פסטיבל הגמלים.
ראש השנה ההודי מצויין שלישי לחודש נובמבר וזוהי סיבה למסיבה בכל רחבי היבשת. היכן שלא תהיו תיהנו ותחוו.
חגיגות אלה מכונות פסטיבל דיפאווילי דיוואלי.
בוראנסי כל יום תיחשפו למראות מהפנטים, טקסים, תהלוכות ומעמדים הזויים, אך הכי שווה לבלות ולהתרשם פסטיבל הגנגס בווארנסי, המתקיים בין השלושה עשר לשישה עשר בחודש נובמבר ויזמן לכם חוויה מעולם אחר.
מי שיוכל לבלות בחגיגות יום ההולדת של סאי באבא בפוטווארטי (אחד מהגורואים המובילים) יוכל ליהנות מחוויה יוצאת דופן. המאורע מתקיים בכפר בתאריך עשרים ושלושה בנובמבר.
חגיגות של מוסיקה וריקודים בדלהי, שווה לראות – פסטיבל קוטאב מינאר בתאריכים חמישה עשר עד שמונה עשר בנובמבר, בכל שנה.
חג המולד מצויין אף הוא בהודו אבל החגיגות מתרכזות במעוזם של הנוצרים במדינה – בתאריך עשרים וארבעה בדצמבר שווה בהחלט להשתתף במיסת החצות המפורסמת המתקיימת בגואה.
–
אוכל בהודו
יש שיחזרו מהטיול צנומים וישבעו שלא יכלו להכניס דבר לפיהם. אחרים חטפו קלקולי קיבה שגרמו להם להשיל ממשקלם. יש גם כאלה שבגלל היוגה, המדיטציה והשהייה באשראמים ובמקדשים סיגלו אורח חיים שהשפיע גם על משקל גופם. אבל רוב המטיילים שבים מהמסע בהודו עם הרבה חוויות, זכרונות ולא מעט קילוגרמים עודפים. בהודו יש אוכל שונה ואחר, אוכל שהוא טעם נרכש, אבל מי שנמנע לאכול שם מפסיד חלק גדול מהקסם. כן, אנחנו יודעים היטב שצריך להיזהר ממזהמים שונים והודו בהחלט איננה שם נרדף להיגיינה ובריאות (הרבה ממה שתכניסו לפה לא ישרוד בבטן וימצא דרכו לשירותים, לפחות בתחילת הביקור), אבל אם תנהגו נכון ותטעמו מנות נכונות במקומות מתאימים, מעבר לקצת שלשולים תיהנו ממטעמים בלתי נשכחים. אז כמה טיפים בנוגע לאוכל בהודו, לרבות מנות מומלצות:
- אכלו פירות וירקות ללא קליפה הם מושקים במי ביוב. שטפו אותם היטב במים ובסבון ואולי אף תשרו בדיו לפני האכילה.
- תשכחו מבשר בקר, הפרות קדושות ולכן כמעט ואין בקר בהודו ואם יש זה לא משהו שהיינו ממליצים לאכול. גם העוף שם לא משהו.
- ומה לגבי דגים? במדינות דרום הודו – גואה וקראלה יש חגיגה של דגים ומאכלי ים. פשוט תענוג. במקומות אחרים ביבשת, עדיף לא לקחת סיכון ולהימנע מאכילת דגים. שינוע הדגים למרכז היבשת נעשה בתנאים לא מספקים ואתם לא רוצים להתסכן.
- בערים הגדולות ישנן רשתות מזון בינלאומיות. אתם יכולים לנשום לרווחה.
- מי שלא ימצא מה לאכול יכול להירגע כי תמיד יוכל לנשנש אורז, קלחי תירס ולחמים – צ’פאטי, נאן, פאראתה, פאפאדם או פורי.
- הכירו מראש מאכלים פופולריים ונסו אותם עד שתמצאו משהו שאתם אוהבים: צ’יקן מאסלה; תאלי (אורז לבן לצד שלל תוספות של קטניות וירקות מבושלים); איטה (Raita) – יוגורט טעים מלא בחתיכות של ירקות או פירות; מלאי קופתה (כופתאות תפוחי אדמה ברוטב שמנת עם גבינה, קשיו ותבלינים אפויים ברוטב מוקרם); סמוסה שהיא מעין גרסה הודית מקומית לבורקס – משולש בצק מלא בקטניות ו/או ירקות ו/או לעתים בשר; סמבאר – תבשיל ירקות מבושלים וכמובן הקינוח הבלתי נשכח הכולל כדורי גבינה מתוקים הטובעים בסירופ מי ורדים. קינוח שמיימי זה זוכה לכיונוי גולב ג’אמון.
- תשכחו מקפה. הקפה בהודו לא עובד. תה יש בשפע וגם צ’אי מהמם בטעמו, כמובן שמשקה הלאסי ממכר (יוגורט על בסיס פירות, מומלץ במיוחד בננה לאסי) אבל קפה אין. מי שחושב שלא ישרוד בלי קפה מוזמן להצטייד בכף חשמלית (מרתיחה מים) וקפה מהארץ.
- נסו להימנע מאכילה בדוכני רחוב למיניהם.
- אל תשתו בשום אופן מי ברז בהודו, קנו רק מים מינרליים. שימו לב – ההודים יעשו הכל כדי לעבוד עליכם וזה כולל מילוי מים מהברז בבקבוקים שהיו בהם בעבר מים מינרליים. לכן בעת רכישת הבקובק וודאו שרשום עליו מים מינרליים ולא מים מטוהרים ואף שימו לב שהפקק אטום ולא נפתח נעולם. מומלץ גם להצטייד בכדורים לטיהור מים, בוודאי אם אתם עתידים לצאת לטרקים.
- אל תתייאשו – מרבית המטיילים לאחר תקופת הסתגלות קצרה מתרגלים למיקרובים הכה שונים בהודו ומצליחים לפתח עמידות, קרי מצליחים לאכול ואשכרה להשאיר חלק מהאוכל בבטן בלי לרוץ לשירותים.
–
מאמרים נוספים
הודו – מסע של פעם בחיים – לכל החיים. שלב ההכנות
סוף המסע במחשבה תחילה, כללי זהירות בטיול בהודו
ליהנות מיופיים הייחודי של יעדי התיירות בהודו
מסלולי טיול בהודו – ברוכים הבאים לארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות
טרקים בהודו – פסגות בעננים, קרחונים גולשים לעמקים, מדבר וירוק עד
הודו עם ילדים – טיול משפחות מוצלח להודו מתחיל כאן
שמירת כשרות בהודו – לטייל ולשמור מצוות
המסע המופלא להודו של פיליפ הריס
על פי סעיף 27א לחוק הגנת זכויות יוצרים: אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות למידע/צילומים/תמונות/סרטים המגיעים לידנו. אבל, אם זיהיתם מידע/צילום/תמונה שאתם מחזיקים בזכויותיהם ולא ניתן קרדיט (בשוגג), אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש או לבקש לתת קרדיט, וזאת באמצעות פנייה למייל support@tiulim.net.
השאר תגובה
יש להתחבר למערכת כדי לכתוב תגובה.