מצאתם טעות בכתבה? יש לכם משהו להוסיף? צרו איתנו קשר.
זמן קריאה משוער: 8 דקות—
גן עדן במרחק נגיעה
יש בהודו כל כך הרבה מה לראות ומה לעשות. מי שרוצה להשתזף, לטבול בים ולחגוג בטירוף ייסע דרומה, מי שרוצה להיחשף לתרבות בלתי נשכחת וייחודית יתמקד בצפון-מרכז המדינה ומי שרוצה לטרק יעלה צפונה. רוב הטרקים בהודו מתמקדים בצפון הודו בואכה נפאל. שני המוקדים המרכזיים לטרקים בהודו הם חבל לה דאק ומדינת הימצ’אל פראדש, שניהם בצפון הודו.
אם גם אתם בענין של טרקים – הכתבה הזו היא בשבילכם. מה זה טרקים? איפה מטרקים בהודו? מה יש להכין לטרקים בהודו? למי מתאימים הטרקים השונים? ממה צריך להיזהר? והכי חשוב: מהם מסלולי הטרקים שיתאימו לכם? כל התשובות רגע לפני שתחקרו את הטבע המרתק באזור קסום ומהפנט.
–
מה זה טרקים?
סביב המונח “טרקים” יש הרבה וייב, הילה ובאזז. אבל מה זה טרקים? כולה טיול. קח מקל, קח תרמיל בוא איתי אל הגליל… זוכרים? אותו דבר רק בהודו… בעצם, ממש לא אותו דבר! כי את נופי הגליל מחליפים נופים מטורפים של כחול וירוק, קרח ומדבר, ירח וזהב- נופים בלתי נשכחים שמשובבים את הלב והנפש. אבל חוץ מזה הכל סיים סיים באט דיפרנט: טרק זה טיול. ואם נוותר על כל הפוזה נבין שהמשמעות של לטרק היא ללכת לטייל בטבע עם או בלי לינה עם או בלי קושי.
בניגוד למה שרבים מניחים טרק הוא לא בהכרח מסע רגלי קשה למיטיבי לכת הכולל לינה בשטח וטיפוס לגבהים בלתי אפשריים. כמובן שיש גם טרקים כאלה וכל המסלולים המאתגרים שעושים מטפסי הרים נחשבים גם הם לטרקים אבל אפשר גם אחרת. טרקים יכולים להיות קלילים ולהמשך חצי יום, או יכולים להיות רציניים ומאתגרים ולהמשך כמה ימים ואפילו שבועיים. הכל נתון לבחירתכם: אם אתם אוהבים טבע ונוף, אתם בכושר ואתם מסוגלים להתמודד עם אתגרי הטבע השונים, אז טרקים ממושכים הם בשבילכם. אם לא לכו על טרקים בני יום. בכל מקרה טרק הוא כינוי למסלול, כאשר הטרקים קבועים מראש, יוצאים מאזורים מסוימים המספקים למטיילים מגוון של שירותים נחוצים, ההליכה היא בשבילים מסומנים וניתן לבחור מרחקים, משך ודרגת קשי מראש.
–
מה זה אומר “טרקים בהודו”? איפה מומלץ לטרק?
ישנם שני מוקדים עיקריים לטיולי טבע ונוף, קרי, טרקים בהודו: חבל לה דאק ומדינת הימצ’אל פראדש.
חבל לדאק הוא חבל ארץ מדברי הכולל שני רכסי הרים מאלפים – רכס ההימלאיה ורכס הקאראקוראם שבינהם שוכן לו בנחת, בהוד ובהדר עמק נהר האינדוס (Indus). בירת חבל ארץ זה היא לה (Leh). הטרקים בחבל ארץ זה כוללים טיפוס לגבהים שהנמוכים שלושת אלפים מטרים והגבוהים ששת אלפים מטרים ואף יותר ומי שחושש לא חייב להעפיל לכל הפסגות.
מדינת הימאצ’ל פראדש (Himachal Pradesh): רכס ההימלאיה הגדול (Great Himalaya Range) הוא רכס גבוה המפריד בין מדינת הימאצ’ל פראדש ללה לדאק והוא הסיבה המושכת את המטיילים למסלולי הטרקים הרבים באזור. את מדינת הימצ’אל פראדש מעטרים רכס הזנסקר (Zanskar) שמשתרע בין עמק ספיטי לרמה הטיבטית; רכס פיר פאנג’אל (Pir Panjal) ורכס דהאולה דהאר (Dhaula Dhar) המנוקדים בעמקים ירוקים, פוריים ומרהיבים, כגון, עמק פרוואטי, עמק צ’אמבה, עמק לאהול, עמק ספיטי ועמק קולו.
בשני המוקדים הללו אפשרויות הטיול הן רבות ובלתי נגמרות. תוכלו לבחור לכם בין הטרקים הבאים: טרק אגם קרארי, טרק הגומפות, טרק אינדירה פאס, טרק המעיינות, טרק דאו טיבה, טרק למלנה, טרק המפלים, טרק הכפרים סביב לה, הבייבי טרק בעמק שאם, הטרק בעמק נוברה, טרק האמטה פס, טרק לאגם בירגו, הטרק למארקה, קאנגרי, ספיטוק או סטוק. יש הרבה הרבה מה לראות. התכוננו מראש, לימדו על האזורים, נקטו אמצעי זהירות נחוצים ולכו לגמוע מן הקסם של הטבע.
–
איך מתכננים טרק?
בבואכם לתכנן טרקים חישבו על היכולות שלכם, הרצונות שלכם והציפיות שלכם. הגדירו זמן ודרגת קושי מתאימים, התמקדו באזור הטיול המתאים ואז תתכנו מסלולי טרקים בשבילכם. בין השיקולים שינחו אתכם בבחירת מסלולי הטרקים קחו בחשבון את השיקולים הבאים:
- משך הטרק: כאמור, יכולים להיות טרקים חד יומיים וכן טרקים של כמה ימים או טרקים של שבוע ואף יותר. הטרקים החד יומיים מתאפשרים בעיקר במדינת הימצ’אל פראדש, כמו, למשל, טרק המעיינות היוצא מרישיקש או טרק המפלים היוצא גם הוא מרישקש. טרקים כה קצרים פחות אפשריים באיזור לה דאק והטרקים המינימליים שם הם בני שלושה ימים. אז אתם יכולים לבחור טרק לפי משך הזמן שיחלוף מצאתכם למסלול ועד לרגע בו כף רגלכם תשוב ליעד המוצא.
- מזג האוויר: טרקים לא ניתן לעשות כל השנה וחלק מהמסלולים סגורים בגלל מזג האוויר. לכן האקלים באזור הטרקים הוא גורם מרכזי שיש לקחת בחשבון בעת תכנון מסלולי טרקים בהודו. בגדול, העונה המומלצת לטיול במדינת הימאצ’ל פראדש מרושתת מסלולי הטרקים היא בין החודשים אפריל עד אמצע אוקטובר, כשבחודשי הקיץ, קרי יוני עד ספטמבר עמק ספיטי הוא האיזור הנכון לשהות בו. העונה המומלצת לטרקים בלה דאק היא בין החודשים יוני עד ספטמבר. מחוץ להם מסלולי הטרקים סגורים ואין דרכי גישה לאזור.
- דרגת קושי: כאשר מדברים על דרגת הקושי של הטרק לא מתכוונים לתנאי הלינה וכדומה, אלא בעיקר לקושי המסלול ועד כמה הוא מאתגר, האם הוא דורש כושר גופני וסיבולת. ישנם טרקים בכל דרגות הקושי וכל אחד חייב לבחור מה שמאפשרים לו גופו וכושרו.
- אתגרים: כל טרק טומן בחובו אתגרים. לפני שתבחרו מסלול לטרק בדקו אילו אתגרים הוא יזמן לכם ומה הם התנאים איתם תצטרכו להתמודד. כך, למשל כדאי שתדעו מראש האם הלינה בלילות במשך הטרק היא בגסט האוסים בעיירות לאורך המסלול, בבתי תה או ב”הום-סטיי” (מעין בקתות לא מאד מאובזרות אבל נוחות להניח שם את הראש לעצירה של לילה), או שמא היא באוהל בשטח. לאילו טמפרטורות צונח מזג האוויר בשעות הלילה. האם מסלול ההליכה קשה במיוחד (סלעי, תלול, חלק, כולל סולמות וגשרים, מצריך סנפלינג), לאילו גבהים תטפסו (ההיערכות לקראת הפסגות המאד גבוהות היא מיוחדת) ועוד.
- שותפים: עוד שיקול שינחה אתכם בבחירת מסלול הטרק היא שותפיכם למסע. כמובן שלא תצאו לטרק לבד ותמיד עדיף לטייל בקבוצה גדולה. גם דעתם ונטיות ליבם של חלק מחברי הקבוצה משפיעות על המסלול שתבחרו ומה שתעשו בקבוצה קטנה לא תעשו בגדולה ולכן יש לתת הדעת לשיקול זה.
- נותני שירותים בטרק: המפונקים שבכם או כאלה המתקשים לטפס ולסחוב יוכלו להיעזר בשלל נותני שירותים מקומיים שיסייעו לכם לצלוח גם טרקים מאתגרים במיוחד וזהו בהחלט שיקול שינחה אתכם בעת בחירתו של הטרק שתעשו. אתם יכולים להשתלב בטיולים מאורגנים, אתם יכולים לשכור בהמות (שמגיעות עם בעליהן) עליהן תרכבו או שיסחבו את ציודכם, כגון סוסים, חמורים או יאקים, אתם יכולים להצטייד ב”בעלי מקצוע” שילוו אתכם במסלול, לרבות מדריך, סבל (פורטר)ואפילו טבח.
–
ציוד נחוץ לטרק – אז מה אורזים לטרק?
התשובה לשאלה הכה חשובה הזו היא ארוכה ומורכבת, אבל מה שחייב לדעת כבר מראש זה שצריך, חשוב, כדאי ומומלץ לארוז כמה שפחות. גם אם הסבל, הפורטר, או הבהמה יסחבו את הציוד, עדין יש סיכוי שתיאלצו מסיבה כלשהי לבלות איתו על הגב; וגם אם לא, יותר מדי ציוד שווה יותר מדי סרבול וקושי מיותרים. בחרו ציוד קל, קחו רק את מה שממש נחוץ, אל תפריזו בכמויות וקראו היטב את רשימות הציוד וההמלצות של מי שעשו זאת לפניכם (למשל אני).
עוד חשוב לזכור שיש להיערך לכל מזג אויר – הטמפרטורות יכולות לנוע בקיצוניות מחום שורף לקור מקפיא בטווח של כמה שעות.
עוד צריך להיערך ללינה בשטח, גם אם בונים על הום סטיי ולקחת בחשבון כל מיני מצבי חירום, גם אם אתם בטוחים שהכל ילך חלק.
עוד נקודה חשובה היא השאלה לאילו גבהים תטפסו, כי כאמור, טיפוס לגובה תלול מצריך היערכות וציוד מיוחדים מתאימים.
אז אחרי שכל זה נאמר ניגש לתכל’ס:
ביגוד בשיטת הבצל – מבגדים קלילים, אווריריים מבד מנדף שיכוסו במידת הצורך, לבגדים תרמיים מבודדים חמים וטרינינג נעים לשנת הלילה. קחו כמה שפחות ביגוד. יש הממליצים לא לחסוך ולהשקיע במכנסיים מתפרקים שהופכים משורט למכנס ארוך בלחיצת כפתור (או ריץ’ רץ’). אל תוותרו על כובע פליז ומעיל פליז אם מזג האויר מחייב זאת, גם מעיל המגן מפני גשם ורוח יכול להיות חובה באזורים מסויימים. באזורים הללו גם מתבקש לארוז צעיף וכפפות עמידות במים. ואל תשכחו מגבת קטנה שמתייבשת בקלות.
כלי רחצה נחוצים.
כובע וציוד הגנה מפני השמש.
בגזרת המזון- שימורים, מזון יבש, כריכים ונשנושים. פירות יבשים וחטיפי אנרגיה יכולים להיות מושלמים. גם חטיפים לא מצמיאים ולא מתובלים מדי יעשו את העבודה. כמובן שיש גם להביא דברים שניתן לבשל, כגון, אורז ופסטה ולהצטייד בהתאם גם בציוד בישול הכולל גזיה, מדליקי אש, מצתים מוגני רוח. וזה עוד לפני שהזכרנו הרבה מים לשתיה.
שק שינה איכותי מתאים לתנאי מזג האוויר.
אוהל עמיד במים וברוח עם בד מבודד.
תיק תרמיל איכותי, גדול ואורטופדי כשהמומלץ הוא המוצ’ילה שכולנו כה אוהבים – אותו תיק ארוך וצר בעל פתח עליון. ואל תוותרו על כיסוי תיק עמיד למים שיגן גם מפני גניבות ולכלוך.
ציוד “הישרדות”: פנס, רצוי פנס ראש שמשאיר ידיים פנויות ומכוון את אלומת האור בדיוק לכיוון הנחוץ. כלי אוכל, רצוי כאלה העשויים מפוליקרבונט הידועים כשרדנים בכל תנאי. שקיות ניילון אטומות. אולר – הכולל פותחן ומספריים. יש הטוענים שגם נגן MP3 הוא בגדר ציוד הישרדותי חובה לכל המטיילים שעלולים למות משעמום בצעידה הארוכה.
בגזרת הציוד הרפואי יש להצטייד בתכשירים מתאימים לכל צרה שלא תבוא, בין היתר במשככי כאבים, ציוד חבישה, חומרי חיטוי לפצעים, כדורים נגד בחילות, הקאות ושלשולים, ג’ל אלוורה, תכשירים נגד יתושים, תרופות קבועות, כדורים לסינון מים, תרופות המגינות מפני מחלת גבהים למי שמכוון גבוה, ORS (Oral Rehydration Salts) – מלחים שמגבירים את ספיגת הנוזלים בגוף, גלולות אנטיביוטיות ועוד.
–
וכמה טיפים לפני סיום ורגע לפני שתצאו לדרך:
- היעזרו בשירותים השונים המוצעים בנקודות היציאה לטרקים: אתם לא התיירים היחידים שמגיעים לעשות טרקים בחבל לה דאק ובמדינת הימצ’אל פראדש. עובדה זו הפכה את השירותים השונים הקשורים לטרקים למשהו מאד מבוקש וככל ביקוש גם לביקוש זה יש היצע ואתם מוזמנים להשתמש בו: בלה יש אין סוף סוכנויות טיולים לטרקרים שיתנו לכם שפע של שירותים נחוצים, ביניהם: מכירה או השכרה של ציוד לטרקים, הסעות לאיסוף והורדה מנקודות ההתחלה והסיום של הטרקים, מידע אודות הטרקים באזור, שירותי הדרכה, בהמות להשכרה (סוסים, יאקים או חמורים), טיולים מאורגנים ועוד. סוס לציוד ומדריך. בהימצ’אל פראדש גם יש לא מעט סוכניות נסיעות, אך כאן מדובר בשטח גדול הרבה יותר ובסוכנויות המפוזרות במוקדים שונים, ביניהם, שימלה, דרהמסלה או מנאלי.
- בטרם יציאה לטרק הצטיידו במפה והסברים על הטרק שלכם ולימדו כמה שיותר על הצפוי לכם. בחנויות השונות בלה ובסוכנויות הנסיעות ישנן מפות ומדריכי טיולים למכירה. למזלכם יש לכם גם הבית היהודי בצ’אנגספה (Changspa). גם בתי חב”ד ובתים יהודיים בהימצ’אל פראדש (יש בכמה מקומות) הם מקומות טובים להתחיל-לאסוף מידע, להתארגן על מפות ומדריכי טיולים ולמצוא שותפים לטרק.
- לכו בטרק בזהירות: בעת הליכה בטרק אל תסטו מהמסלול הקבוע, אל תתחכמו, אל תחפשו דרכי קיצור והיצמדו אך ורק לשבילים המסומנים. אם טעיתם במסלול אל תמשיכו ללכת. עיצרו, שבו, נישמו עמוק, איכלו משהו מתוק כדי להוריד את מפלס החרדה ואז הסתובבו וחזרו על עקבותיכם. היעד הוא המקום האחרון בו הרגשתם במסלול וזיהיתם אותו על המפה. זה לא בזבוז זמן ואנרגיה זה הדבר החכם והנכון לעשות. אף אחד לא רודף אחריכם והסיכון להסתבך הוא הרבה יותר גדול. אם כבר מאוחר וחשוך חנו ללילה במקום בו אתם נמצאים ובבוקר עשו סיבוב פרסה.
- טיילו בקבוצות: החברותא לא רק כיפית הרבה יותר היא גם נחוצה לשם שמירה על ביטחונכם. צאו לטרק עם כמה שיותר שותפים, אותם תוכלו לגייס בקלות בבית היהודי או בבית חב”ד וכן בעזרת לוחות המודעות בסוכנויות הנסיעות שם מתפרסמות בקשות דרושים רבות ומגוונות.
- התרגלו לגובה מבעוד מועד: טרקים הכוללים טיפוס הם מאתגרים במיוחד, גם אם דרגת הקושי קלה ומשך הטיול קצר. קשה מאד לנשום בגובה והגוף אמור להתרגל. לכן קחו כמה ימים לפני שתתחילו בטרק, תתרגלו קודם לגובה ורק אז צאו לדרך. אל תתחכמו. גם העליה לגובה צריכה להיות מדורגת ואטית. וכשאני מדברת על גובה הכוונה היא לא רק לפסגות מטורפות – מחלת גבהים עלולה להופיע בזמן טיפוס ושהייה גם בהרים שגובהם מעל 2,500מטר מעל פני הים. אתם לא רוצים לסבול מכאבי ראש, נדודי שינה, בחילה, עייפות, חוסר תיאבון וחולשה, נכון? אם בכל זאת זה יופיע, טלו כדורים מתאימים ורדו 500מטרים בגובה עד שהתסמינים הללו ייעלמו ותוכלו לחדש את הטיפוס. היו קשובים לגוף שלכם ואל תאיצו בו, זה הקצב שלו ואתם חייבים ליישר איתו קו. הלו! אתם בהודו! שאנטי שאנטי! אין לאן למהר!!! ועוד בענין הגובה- אם הטיולים כוללים העפלה לגובה של יותר מששת אלפים מטרים השתלבו במשלחת והצטיידו במדריך לא משנה כמה אתם מנוסים.
- הצטיידו כהלכה וצאו לטרק עם כל הציוד הנחוץ.
- הודיעו לכמה אנשים על יעד הטרק, משכו, המסלול ומתי אתם צפויים לסיימו וליצור קשר מחודש עם העולם. בנוסף לכך, השאירו בבית בישראל, בגסט האוס ובתיבת הדואר האלקטרוני שלכם צילומי דרכון, כרטיסי טיסה, צילומי ביטוח והמחאות נוסעים.
- לפני יציאה לטרק (נו נו נו אם לא עשיתם זאת קודם) עשו ביטוח בריאות הכולל גם כיסוי לספורט אתגרי וחילוץ במידת הצורך.
- את הציוד שאתם לא לוקחים לטרק השאירו נעול במקום בטוח בגסט האוס אליו תשובו ואל תשאירו שם חפצי ערך.
- התמקדו במקומות מוכרים ואל תחפשו הרפתקאות: כל הישראלים רוצים להמציא את הגלגל ומוצאים ריגוש מטורף בלדרוך במקום בתולי שטרם “נכבש”. בטרקים בהודו זו שטות גמורה שעלולה לעלות לכם בחיים. אל תטיילו במקומות נידחים ושכוחי אל, אל תאתגרו את מזג האוויר ותבקרו במקום מחוץ לעונה ואל תבחרו מסלולי טיול לא מסומנים. אתם לא מגלי ארצות ולא תהיו כאלה בגלגול הזה. אתם חבר’ה צעירים שרוצים לכייף ולהתנסות וכל טרק בהודו ימלא את השאיפה הזו גם מבלי שתסתכנו. . בכל פסגת הר מושלגת או תחתית עמק כבר היו מטיילים. צאו מהפוזה של מגלי ארצות- החיים שהתעדכנו בתחזית מזג האוויר – לא כדאי להיתקע בשיטפונות, מפולות שלגים, חסימת כבישים וכו’. מחלות גבהים: מרבית היעדים הפופולאריים לטרקים הם במקומות גבוהים ולכן חשוב לדעת כי טיול במקומות אלו, חושף את המטיילים לתופעות של מחלת גבהים.
–
מאמרים נוספים
טיפים ומידע לנוסע המתחיל – כל מה שאתם חייבים לדעת לפני נסיעה להודו
הודו – מסע של פעם בחיים – לכל החיים. שלב ההכנות
סוף המסע במחשבה תחילה, כללי זהירות בטיול בהודו
מסלולי טיול בהודו – ברוכים הבאים לארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות
הודו עם ילדים – טיול משפחות מוצלח להודו מתחיל כאן
שמירת כשרות בהודו – לטייל ולשמור מצוות
המסע המופלא להודו של פיליפ הריס
–
על פי סעיף 27א לחוק הגנת זכויות יוצרים: אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות למידע/צילומים/תמונות/סרטים המגיעים לידנו. אבל, אם זיהיתם מידע/צילום/תמונה שאתם מחזיקים בזכויותיהם ולא ניתן קרדיט (בשוגג), אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש או לבקש לתת קרדיט, וזאת באמצעות פנייה למייל support@tiulim.net.