יומן טיול בגליל התחתון– חלק א’

מצאתם טעות בכתבה? יש לכם משהו להוסיף? צרו איתנו קשר.

–

נכתב ע”י יגאל שלהבת – טייל מתמיד וצלם טבע ונוף.

הגליל התחתון שבצפונה של ישראל משתרע בין בית שאן בדרום, עד כרמיאל בצפון, ועמק זבולון ומישור עכו במערב, והכרמל בדרום. האזור ניכר בהרים נמוכים ועמקים רחבים. יש הרבה מה לראות והרבה טיולים בסביבה.

היסטוריה עשירה, טבע במיטבו, בדיוק כמו שאנחנו אוהבים. המקומות אינם מוזכרים לפי סדר נסיעה כלשהו ומי שירצה לנסוע יעיין במפה, ייקח קצת מפה ומשם ויקבע לעצמו את המסלול הרצוי.

נתחיל דווקא ממקום שיחסי אליו דו-ערכי, וכוונתי לנחל צלמון שנמצא מזרחית לכרמיאל ולמעשה נמצא על הגבול בין הגליל העליון לתחתון. אורכו כ 30 ק”מ וזורמים בו מים בכל השנה. זהו מקום מקסים עם גישה נוחה וקלה ומתאימה לכל המשפחה. הכניסה נמצאת ליד הכפר הבדואי הקטן “ראס אל עין” ומחנים ליד השלט “גן לאומי נחל צלמון”. ניתן להחנות רכב נוסף בקצה המסלול אבל אנחנו בחרנו לחזור באותה הדרך ולכן נהנינו פעמיים. לאחר שנצטייד בציוד הכרחי להליכה נצא לדרך. יורדים לאורך השביל המסומן בכחול ומיד נכנסים לעולם אחר של עצים ירוקים ומים זורמים. בקיץ אפשר להשתכשך בבריכות למי שמעוניין, ומי בעצם לא. לפני שתפסו את מימיה הזרימה בנחל היתה משמעותית וחזקה יותר ולכן הקימו שרשרת של טחנות קמח לגדותיה. אבל עברו זמנים, החשמל השתלט על האנרגיה והצורך בטחנות כאלה דעך והמים היקרים נתפסו למטרות אחרות ולכן נוכל לראות רק את חורבות הטחנות וזרימה חלשה יחסית. ההליכה מהנה ולא קשה. קרוב לנקודת סיום המסלול מחכה הפתעה מאכזבת, איכשהו נראה שהסביבה נהפכה לפח אשפה של הכפר הסמוך, ואין עוצר. למרות הפסולת באים תושבי הכפר לנפוש במקום ואוי לעיניים אשר רואות. כדי להתאושש מהמראות הקשים חוזרים בחזרה לרכב דרך אותו המסלול ומצב הרוח משתפר. קרוב לשם, בלב כרמיאל נמצא “פארק הגליל” ובתוכו מחצבה נטושה שהיתה אמורה לכער את הנוף אבל בטרחה רבה הפכו אותה לפנינה. מתכנני הפארק העדיפו לשלב אותה בפארק רחב ולנצל את הפציעה בנוף ליצירת נוף ייחודי שבו שלושה מפלי מים בגובה של כעשרה מטרים שנופלים לתוך בריכה עשירה בצמחית מים. במקום מחצבה קטנה נוספת שמשמשת כגן וורדים, גשר שניצב מעל המחצבה וכן גבעת תצפית ואמפיתאטרון. מגיעים לכתובת (אשכולות פינת גת בכרמיאל) וחונים במקום.

קרוב לשם נמצא את נחל ציפורי. זהו נחל איתן ואחד מיובליו של נחל קישון. נוסעים ליישוב נופית וקצת לפניו, במזלג הדרכים לוקחים את הסניף הימני עד לטחנת הנזירים. במקום מבנה מרשים ששימש כטחנת קמח מונעת בכח המים. המבנה עבר גלגולים רבים וכיום משמש כחווה לגידולים אורגניים וחאן לאירוח קבוצות. משם ממשיכים לאורך גדת הנחל בינות מטעי זיתים, רימונים ותאנים ולאחר כשני קילומטרים מגיעים לעין יבקע. לאחר החוויה במקום חוזרים לחניה שליד טחנת הנזירים.

ממשיכים בטיולנו ומגיעים לגן לאומי ציפורי שהוא מהגנים הגדולים בצפון ובו שרידי יישובים יהודיים מתקופת המשנה והתלמוד. מיקום: צפונית למושב ציפורי.  העיר ציפורי היתה אחת הערים  החשובות בתקופת התלמוד והמשנה. במרד הגדול (שנת 66 לספירה) נכנעה העיר לרומאים ולכן לא נהרסה. השלטון חזר ליהודים אחרי כשלוש מאות שנה ולאחר גלגולים שונים דעכה העיר ונהפכה לכפר. במקום שרידי עיר מהתקופה הרומאית, וכן מבנים שבחלקן מצויים פסיפסים עם דמויות בעלי חיים ואירועים מאותה התקופה. בארבעה מבנים הפסיפסים ייחודיים ומרשימים במיוחד ובאחד מהם המורכב מלמעלה ממיליון חלקים מתוארים חיי אל היין דיוניסוס כמו גם דמות אישה המכונה “מונה ליזה של ציפורי”. גם שרידי בית כנסת במקום ובו פסיפס של גלגל המזלות המזכיר את זה בטבריה. עוד באתר, אמפיתאטרון שחלקו שוחזר וכן מצודה שהוקמה בתקופה הצלבנית. אפשר לטפס לגג ולהשקיף על הסביבה. מומלץ לטייל בתוך מערכות הובלת המים כמו גם להרחבת הסיורים בסביבה.

דרומית למקום מגיעים לשמורת אלוני אבא –יישוב ושמורה על שם אבא ברדיצ’ב אחד מהצנחנים הארץ-ישראליים שהוצאו להורג במלחמת העולם השנייה. איך מגיעים: חונים 200 מטרים לפני היישוב אלוני אבא. במקום יער טבעי עם שפע של אלונים מסלולי הליכה נוחים בין גבעות ועצי אלון תבור ששולטים בשטח. בין העצים, מרבדי כלניות הפורחות בעונה ובצמרות מקננים ציפורי שחרור, עורבני ונקר. בין לבין ניתן למצוא פינות חמד שבהן אפשר להעלם מן הקידמה פרט אולי לזמזום הטלפונים ושאר הרעשים שאנחנו גוררים איתנו. בשמורה נמצא עץ האלון הגדול בישראל, שהיקף גזעו מעל 5 מטרים.

לאחר הביקור השמורה ממשיכים ישר לתוך מושבת בית לחם הגלילית. זו מושבה שהוקמה ע”י הטמפלרים שבאו מגרמניה ומטרתם, קירוב הגאולה על ידי התיישבות בארץ הקודש. למעשה, תרומתם רבה בהכנסת שיטות עבודה מסודרות וחקלאות מודרנית לארץ ישראל. כדאי לטייל בין בתי המושבה ולחוש תחושה של כפר בגרמניה של פעם. כדאי להגיע לבית העם, מגדל המים ומרכז המבקרים שממחיש את חיי המתיישבים המקוריים במקום שגורשו מהארץ ב 1948 לאוסטרליה.

קרוב לשם, בצידה המזרחי של קרית טבעון מגיעים לבית שערים. במקום מערות קבורה של הישוב היהודי העתיק בית שערים שהיה ישוב חשוב אחרי חורבן הבית השני. בגלל אופיו של סלע הגיר המאפשר חפירה קלה יחסית נחצבו בתוך הגבעות שבסביבה מערות עמוקות שיועדו לקבורה במשך מאות שנים. במקום נקברו הן פשוטי העם והן גדולי האומה וביניהם רבי יהודה הנשיא. במתחם נמצאים שרידיו של ישוב יהודי קדום הכוללים שרידי בית כנסת ובית בד.

בצדו המזרחי של המתחם ישנה חורשת אורנים שלידה בית קברות של אנשי ה”שומר” ועל הגבעה פסלו המפורסם של אלכסנדר זייד היושב על סוסו ושומר על עמק יזרעאל מרחוק ולידו קבר השיח, אבריק.

משם קופצים לתחנת הרכבת בכפר יהושע וקונים בקופה כרטיסים. לא לנסיעה, אלא לביקור בתחנה. התחנה יושבת על תוואי רכבת העמק ההיסטורית ומוקפת בעצי אקליפטוס גבוהים, עדות לייבוש הביצות בסביבה. התחנה  משוחזרת ומביאה קצת נוסטלגיה מהימים ההם.

ועוד באותו נושא,  נוסעים לשכונה המערבית של קרית טבעון שנקראת קרית חרושת ושם נכנסים לפארק הקטר שבו היתה תחנת הרכבת של “קרית חרושת”, אחת לפני כפר יהושע. להזכירכם שהרכבת שימשה כלי תחבורה מרכזי ולכן התחנות היו צפופות. מבנה התחנה נותר שלם אבל די מוזנח, ולידו קטע משוחזר ממסילת הרכבת הטורקית וגם שחזור של קטר קיטור. רכבת העמק הטורקית שהתחילה את מסעה בחיפה, נסעה לירדן ומשם לחיג’אז שבסעודיה, עברה בתוואי המזרחי לנחל קישון. (כיום מוקמת, בגדה המערבית של הקישון וכמעט באותו התוואי מסילת רכבת שמטרתה להסיע נוסעים לבית שאן ומטענים לירדן וממנה, ואולי עם הסתעפות לג’נין).  במקום פארק נחמד עם בריכה ופלג עם מים זורמים.

תחנה אחת נוספת להיום: נוסעים כ 500 מטרים צפונה ומגיעים לתחנת הרכבת “אלרואי” שהיה יישוב בזכות עצמו. במקום קרונות רכבת ומבנה תחנה ששוחזר ומתוחזק ע”י תושבי המקום וכולל מוזיאון צנוע.

ממש ליד, נמצא  מעיין אלרואי. המעיין נובע ממש מתחת למסילה ומימיו מזינים בריכה מלאכותית שכיום מכילה דגים וצמחים נדירים. מי שירצה, יוכל ללכת או לנסוע לפארק העמקים הסמוך ולהתרשם מגשר הקשתות הטורקי המרשים שניצב לידו.

ונסיים הפעם במקום אופטימי עם מבט לעתיד. פארק הקישון. נחל הקישון השאיר רושם רע בשנים האחרונות והוכר כנחל מזוהם ומסוכן למתקרבים אליו, ובטח לאלו שנאלצו לצלול בו. בשנים האחרונות נעשים מאמצים לשקם את הנחל ואחד הפרויקטים נקרא פארק הקישון שנמצא ליד מעגן הדייג “שביט” ששווה ביקור בזכות עצמו קרוב לבית הספר הטכני שליד חיפה. במקום נשתלה צמחיה, מדשאות, ומוקמו פינות ישיבה ופרגולות עם הצללה. הנוף השולט על הסביבה הוא הנוף של חיפה וכן המעגן המלא בסירות דייגים. זוהי למעשה רק ההתחלה לשיקום ונוכחות במקום נותנת רוח גבית למקדמים את הנושא…אז בואו בהמוניכם.

לכל מי שמתכוון לנסוע לאתרים כאלו ואחרים כדאי להצטייד בתוכנת נווט ורצוי גם במפות עם סימוני שבילים. וכן מים, כיסוי ראש, נעלי הליכה ושאר פריטים שינעימו לכם את הדרך. רק נא לשמור על השקט והניקיון כדי שגם אלו שבאים אחריכם ייהנו מהטבע.

הערות והארות לכותב, יגאל שלהבת Shalhevet1@013.net

 –

על פי סעיף 27א לחוק הגנת זכויות יוצרים: אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות למידע/צילומים/תמונות/סרטים המגיעים לידנו. אבל, אם זיהיתם מידע/צילום/תמונה שאתם מחזיקים בזכויותיהם ולא ניתן קרדיט (בשוגג), אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש או לבקש לתת קרדיט, וזאת באמצעות פנייה למייל support@tiulim.net.