יומן מסע מבודפשט ועד לוינה

מצאתם טעות בכתבה? יש לכם משהו להוסיף? צרו איתנו קשר.

–

כתבה וערכה: נטלי להב

אני מודה, כשחבר שלי הציע לעשות טיול מוינה ועד לבודפשט בטיול האחרון שלנו באירופה, קצת חששתי. הוא הסביר לי שביחד, השמות של וינה ובודפשט מעוררים אצל אנשים נוסטלגיה של האימפריה האוסטרו-הונגרית, אחד מבין רבי הפרויקטים האימפריאליים אשר התנגשו והתלקחו במלחמה העולם הראשונה. הוא סטודנט להיסטוריה, ואני לא ממש הבנתי על מה הוא מדבר אבל בכל זאת הסכמתי לצאת איתו למסע. בסופו של דבר מעבר להקשר הספציפי הזה, לאוסטריה והונגריה היסטוריה, שפה ומיתוסים לאומיים ייחודיים ושונים במיוחד.

ראינו את ההבדלים אלו כבר בפסלים ואנדרטות אשר מקשטות את שתי הערים הללו. בוינה אהבתי מאוד את תבליטי נחושת ואבן המציגות דמויות אורבאניות הלבושים בדים יוקרתיים, קוראים ספרים או מנגנים בכלי נגינה. בניגוד לזה בבודפשט, ראינו פסלים של גברים בשריון מינימאלי דוהרים על סוסיהם, ושל ילדים קטנים רודפים אחרי צביים על רקע מפל מים סוחף. החבר סיפר שאומנים ושליטים מוינה בחרו לשים דגש דווקא על המורשת האינטלקטואלית והתרבותית של עירם ושבבודפשט העדיפו לשים דווקא דגש על מורשת העם ההונגרי של נוודים ממרכז אסיה, שחצו שדות והרים כדי להתמקם באזור שהפך להיות  הונגריה, והביאו איתם את השפה האורלית.

הנסיעה בין ווינה לבודפשט לקחה אותנו למסע מופלא בין 2 ערי בירה, המנוגדות באופן בולט ומפתיע. בדרך עצמה ראינו חיות בר רבות, שטחים עצומים ויפיפיים וקיבלנו תחושה של ההיסטוריה המופלאה המוטבעת בפיסת אדמה זו שבמרכז אירופה.

–

אגם נויזידלרזה, אוסטריה

התחלנו את המסע בנסיעה דרומית לוינה, בכביש 15 אל תוך הפארק הלאומי השלו שבנויזידלרזה. אגם נויזידלרזיי ( Neusiedlersee בגרמנית), הוא המערבי ביותר מבין אגמי הסיליאן המעטרים את מרכז אסיה-אירופה. הוא מקשר בין נויזידלרזה לבין האגמים המלוחים שבדרום רוסיה, קזחסטן ומונגוליה, דבר ההופך אותו לנקודת התחלה מצוינת למסע שלנו אל תוך הונגריה.

בנסיעה אל תוך הפארק, ראינו אדמות מרעה שהתמזגו אל תוך שטחי הביצות והפכו לבריכות דגים מעוטרי קני סוף אשר נפרסות על פני האגם עצמו. המים היו חמים יחסית תודות לעונת הקיץ והעומק הרדוד, שיחד הפכו את האגם לאידיאלי לפעילות ספורט ימי. מצאנו מקומות להשכיר ציוד עם מדריכים מקצועיים ולקחנו שיעור ראשון בגלישת קייט! (יש גם גלישת רוח). היו שם גם מסלולי אופניים המשתרעים על פני 500 קילומטרים ומעטרים את אדמת הביצות, ומסלול של 133 קילומטרים העוקף את האגם כולו אשר מגיח אל תוך הונגריה לזמן קצר, אבל היינו עייפים מידי מהקייט בשביל לנסות, אולי בפעם הבאה. כן ראינו שיש מקומות להשכיר אופניים כמעט בכל עיירה הנמצאת בקרבת האגם.

נויזידלרזה ואיזור הביצות המקיף אותה – הידוע בשם סיווינקל ((seewinkle –  מהווים גם מקום מחייה טבעי מהידועים בעולם עבור ציפורים. האחו, המרעות והביצות מהווים מקום הרבעה אידיאלי, והמיקום המוגן של סיוינקל במרכזה של אירופה העתיקה היווה בעבר מקום מנוחה מרכזי עבור מהגרים אשר עברו דרך המקום במסעם. יש מעל ל-300 מינים של חיות שמתגוררים פה במשך השנה כולל אנפים, חסידות, שחפים למיניהן.

–

–

סופרון, הונגריה

מהקצה המערבי של אגם נויזידלרזה, נסענו דרומה על כביש 50 לכיוון הגבול ההונגרי. כחובבי יין קראתי שאנחנו חייבים לעשות עצירה קצרה בעיירת רוסט, השוכנת על שפת האגם, ולה היסטוריה עשירה של עשיית יין. אחרי ששתינו כמה כוסות ונחנו מעט, חצינו את הגבול בכביש 16 ונכנסו לעיירה שהפתיעה אותנו במראה המרהיב שלה –  סופרון (Sopron), שבהונגריה.

החבר סיפר שלסופרון היסטוריה ארוכה ועשירה. היא נחפרה פעמים רבות על ידי חוקרים ארכיאולוגים והיא עומדת במיקום שבו עבר פעם נתיב מסחר עתיק, בשם “דרך האמבר”, אשר התפתח במשך המאות והפך לנתיב מרכזי בסחר הרומי העתיק.

אלפי שנים מאוחר יותר, סופורון מצאה את עצמה בקצהו של מסך הברזל . באוגוסט 1989. התקיים פיקניק פאן-אירופי מחוץ לעיירה, אשר מטרתו היה לאחד בין אוסטרים להונגרים. הוא סימל את התהליך אשר בסופו של דבר הביא לסוף מסך הברזל. הגבול נפתח למשך 3 שעות בצהריים הקיציים, ולהפתעת המארגנים מאות גרמנים ממזרח גרמניה ניצלו את ההזדמנות בשביל לברוח דרך המעבר להונגריה. ביקרנו במצבת  זיכרון “breakthrough” שהוצבה במקום בו התרחש הפיקניק, על יד הכפר פרטוראקוס (fertorakos).  בנוסף לזה ראינו מגדל תצפיות, מטרים מפחידים של חוטי תיל ותערוכת צילום קטנה אך מקסימה.

בטיול עם היסטוריון לא הייתה לי ברירה אלא לבקר באזור הכפר הישן שקיים עוד מימי הביניים בספורון. האזור מורכב מרחובות מרוצפות אבנים, כנסיות גותיות ובניינים צבועים בצבעי פסטלים עדינים. במרכזו, עומד אתר הפורום הרומי – תחת השלטון הרומי העיירה הייתה ידועה בשם סקארבנטין (scarbantine) – שם צפינו בתערוכה מרתקת אשר סיפרה על חיי העיירה בימי השלטון הרומי. עוד הפתעה נעימה בעיירו זו היא סצנת חיי הלילה שלה אשר מציעה מגוון הזדמנויות מעניינות לבילוי מעבר לביקור באתרים היסטוריים. אין ספק שהבילוי בבר השכונתי בעיר היה אחד השיאים עבורי.

כשנסענו מזרחה לסופרון הגענו לפארק הלאומי פרטו-הנסאג (Ferto-Hansag), שמו ההונגרי של מחוז אגם נויזידלרזה. חלקו הדרומי הוא החלק ההונגרי של הפארק, ושם יש יותר אזורי ביצות ושדות מרעה המקיפים את האגם הפתוח, שהופכים אותו לנקודה מעולה עבור תצפיות ציפורים. נהנינו באזור זה של האגם הרבה יותר מהצד האוסטרי, בעיקר כי היו בו פחות תיירים הנראים כחולפים באזור בדרכם מוינה. דרומית לעיירה נמצא מחוז הלובראק (lővérek) שם יצאנו לטרק קצר אך יפיפה של כמה שעות בהרים משופעי עצי אורן.

–

–

גיור, הונגריה

אחרי שיצאנו מסופרון עברנו את הקצה הדרומי של פרטו-האנסג ונסענו לכיוון כביש 85, אשר חותך את המישור ההונגרי הקטן. לאחר 80 קילומטרים מהנים של נסיעה פסטורלית ושלווה הגענו לנקודה הבאה במסע שלנו, גיור (Győr). עיר יפיפייה התחומה על ידי מים ומוגדרת בעיקר על ידי דתה.

החבר פה דאג לספר שגם גיור, כמו סופרון, היא התיישבות עתיקה בעלת היסטוריה אלימה ומלאת אירועים חשובים. במרכזה מצאנו ברוק יפיפה שבאופן מסתורי הצליח לשרוד את כל שפיכות הדמים במשך השנים. בין הדוגמאות המרהיבות לסגנון ארכיטקטוני זה, ראינו את האפאטור-האז (apátúr-Haz, הבית של אבוט) המכיל את מוזיאון הג’אנוס קסאנטוס (Janos Xanthus), ובו גילינו שילוב של מוצגים ארכיאולוגים מרתקים וחפצי אומנות מרהיבים. אם זה לא הספיק, המשכנו משם kמיצג אפילו יותר מיוחד מזה והוא האוסף של אימרה פאטקו (Imre Patkó).  פאטקו היה עיתונאי והיסטוריון לאומנות, והאוספים שלו מציגים בליל לא צפוי של אומנות מהמאה ה20- וחפצים אנתרופולוגים שאסף במשך מסעותיו.

מעבר למוזיאונים ביקרנו את הבזיליקה ההיסטורית. עם סגסוגת של עיצובים ארכיטקטוניים מבחוץ, כנסיה קתולית זו מהווה מקום משמר עבור אוצרות אמתיים אשר משכו אליהם צליינים ממרחקים עצומים, אפילו עד אירלנד. האוסף מתמקד בשרידים הקדושים של הקדוש לאדיסלאוס (St. Ladislaus ) הראשון, מלכה ה11 של הונגריה, והוא כולל פסל זהב של ראשו. התרשמנו גם מהפסל של מאריה הבוכה, שמהווה קישוט למזבח הקדוש. הפסל הגיע לשם במאה ה17 בזכות כומר אירי אשר נמלט מהאנגלים הפוריטנים. שמענו סיפורים על הפסל ממקומיים שמספרים על כך שכמה מאות לאחר שהפסל הגיע לעיר, ביום של פטריק הקדוש, מאריה דמעה דמעות אמיתיות העשויות דם.

גיור ממוקמת בנקודת מפגש בין 3 נהרות: הdanube, הrába והRábca. בנקודה זו התפנקנו ב בספא מפנק שנמצא ביחד עם פארק מים בשם הRába Quelle. הם משלבים בין בריכות מים מחוממות חיצוניות יחד עם נוף מרהיב לעיירה העתיקה מימי הביניים. אחרי שנרגענו מהבריכות החמות יצאנו להליכה לאורך הנהר. ניתן ללכת בעקבות כל אחד מהנהרות הללו לטיול אל מחוץ לעיר. למי שפחות מתאים הליכה, אפשר גם לחקור את דרכי הנהרות בשייט בסירה על פני הנהר. קצת יותר רחוק נמצא הszigetköz  אי קטן באמצי נהר הdanube, אשר עליו אפשר למצוא שבילי הליכה העוברים דרך מרעות ירוקים ויערות האי הקסומים. לא הגענו לשם, אבל ראינו אותו משפת גדת הנהר.

–

–

אסטרגום, הונגריה

מפה המשכנו מזרחה דרך המישור ההונגרי הקטן, בכביש E60,  וירדנו שמאלה לכביש 117 המתעקל צפונה, עד שהגענו לעיירת אסטרגום (Esztergom) שבהונגריה. החבר הסביר שאסטרגום הינו המקום האידיאלי כדי לספוג את התחושה ההיסטורית והמיתולוגית המעורבבים ביניהם ועליהם מונחת הלאום ההונגרי.

הסיפור מספר על מלך סטיבן הראשון, אשר נולד באסטרגום. המלך סטיבן איחד את הונגריה דרך סדרה ארוכה של עימותים בין מנהיגי שבטים שונים ובעזרת כוחה של האימפריה הרומית הקדושה. אסטרגום שירתה הייתה בירתה ומקום מגוריו הקדוש של הממלכה החדשה עד שהמונגולים הגיעו לעיר ב1241 והחריבו אותה. מעבר להישגים אלו שנפרסו על פני שנים רבות, סטיבן הפך לקדוש ב1083 לאחר שהנחיל את האמונה הנוצרית על נתיניו, ועודד את היווסדותה של הכנסייה הרומאית הקתולית, הממשיכה להיות בעלת השפעה על רבים בעולם עד היום.

המלך סטיבן כנראה עבר טקס טבילה נוצרי בבזיליקה של אסטרגום, אשר נהרס על ידי תורכים אחרי שבזזו את העיר כמה מאות שנים מאוחר יותר. במאה ה19 הוא הוחלף עם מה שהיום נחשבת הכנסייה הגדולה והמפוארת ביותר בהונגריה. הצלחנו לראות אותה בבירור מהשדות המקיפים את העיר. מרחוק, זה היה נראה כמו גוש ענק של ארכיטקטורה ניאו-קלאסית. העמודים היווניים של הכנסייה משתרעים לגובה של 22 מטר וקצה הכיפה מגיע ל72 מטר. חוץ מסיבוב בכנסיה, ראינו גם את קפלת השיש האדומה מימי הרנסאסנס, אוצרות אומנות מתחילת ימי הביניים מרשימים ביותר, ירדנו לחדר תת קרקעי עמוק ומתפתל וראינו מראות המרהיבים מגובה כיפת הכנסייה – על כל אלה ועוד אני ממליצה מאוד.

הבזיליקה היא הדומיננטית ביותר באסטרגום, אך בכל זאת ישנם מקומות נוספים בהם כדאי להעביר את הזמן. במוזיאון הטירה הנבנה במקום בו שכן בעבר הארמון המלכותי (אשר נהרס על ידי אותם התורכים שהגיעו כדי לבזוז) ראינו מיצג של ממצאים ארכיאולוגים נוספים ומאירי אור על ההיסטוריה המוקדם של מלכות הונגריה. על גדות הdanbue הסתובבנו בשכונה מתוקה וצבעונית ובה בניינים הצבועים בצבעי פסטלים הידועה בתור הvivaros או “עיירת המים”, ובקרבתה נחנו בבריכות תרמיות חיצוניות, טבלנו במים החמים והחבר סיפר סיפורים על מלכים הונגרים עתיקים המעוטרים בעידון של הקתוליות הרומאית בשיא עוצמתה. אחרי שעזבנו את אסטרגום,  יצאנו לנסיעה של 50 קילומטרים דרומה לכיוון בודפשט, שם חיכו לנו הרפתקאות נוספות.

–

–

על פי סעיף 27א לחוק הגנת זכויות יוצרים: אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות למידע/צילומים/תמונות/סרטים המגיעים לידנו. אבל, אם זיהיתם מידע/צילום/תמונה שאתם מחזיקים בזכויותיהם ולא ניתן קרדיט (בשוגג), אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש או לבקש לתת קרדיט, וזאת באמצעות פנייה למייל support@tiulim.net.