כמה בלוני גז יש לקחת לטיול תרמילאיות

מצאתם טעות בכתבה? יש לכם משהו להוסיף? צרו איתנו קשר.

קרדיט לתמונה ראשית Clker-Free-Vector-Images  Pixabay

למדו להכיר את הגזיה והציוד ולעומק, אם תשלטו בציוד תוכלו להיות מדויקים מאוד במה שאתם מכניסים לתרמיל הגב.

לטיול קצרצר לאורך סוף השבוע, מיכל גז קטן של 100 גרם יספיק למלא את צרכיכםלך. אספר לכם בכלליות מהו חוק האצבע לכמות הגז שצריך לפני שניכנס לעומק העניין: החישוב צריך להיות כמות גז אשר מספיקה להרתחת ליטר מים אחד פר בן אדם, פר ארוחה. זה נשמע מסובך אבל המשיכו לקרוא בשביל להבין יותר.

בסופו של יום צעידה מעייף, כשמגיעים תשושים, מזיעים ורעבים. הפתרון היחידי היא ארוחה חמה וטעימה שבישלתם במו ידיכם על הגזיה, כמובן שזה בהנחה ולא סיימת את כל מיכל הגז יום קודם לכן.

המחשבה על האופציה שהגז יגמר באמצע, ולא נזכה לארוחת ערב מפנקת או גרוע מכך, נאלץ לוותר על הקפה של הבוקר, גורמת למטיילים רבים להביא איתם כמות גז גדולה והבעיה העיקרית בכך היא המשקל הנוסף שסוחבים ללא שום צורך.

ומנגד, אם אתם תרמילאים מחושבים ואחראים, שמבינים את ההשלכות של משקל עודף או חוסר בגז, דעו שיש אפשרות לחישוב כמות הגז הנדרשת לטיול תוך התחשבות בכמות האנשים ובכמות הארוחות שתצטרכו לבשל.

על מנת לחשב את כמות הגז הנדרשת, נעבור ביחד על כמה חוקים בסיסיים.

1. תכננו את הארוחות: המטרה היא להבין כמה מים הולכים להרתיח במשך הטיול, כמובן שנכנס את כמות נגלות הקפה השחור שתעשו לחברה על הדרך.
2. בססו את כמות צריכת הגז על סמך הארוחות: כאן נכנסת המתמטיקה לחישוב כמות הגז הנדרשת על פי יכולות ההרתחה של הגזיה.
3. תהיו מוכנים להתאים עצמכם מבחינת כמות הגז לחריגה מהתוכנית: אף תוכנית אינה מושלמת, מספיק שבאחד הערבים תהיה רוח חזקה וצריכת הגז עולה במיידית.

תכננן את הארוחות

 לאור העובדה שרוב הארוחות יתבססו על מים רותחים (מנות שטח ייעודיות, אורז, פסטה, שיבולת שעולת, קפה ותה), הצעד הראשון יהיה להעריך את כמות המים שתרצה להרתיח.

תוכנית הערכה זריזה: אם אין מספיק מוטיבציה או שאין זמן לעשות את החישובים לכו לפי כלל מנחה אחד: ליטר אחד של מים פר בן אדם פר ארוחה. ברגע שיהיה את המספר הזה, תשתמשו במידע של היצרן לגבי זמן רתיחת המים באמצעות הגזיה על מנת להגיע למספר בלוני הגז הנדרש. אני אציין שלטעמי תכנון הטיול זו עבודה חשובה שמשתלמת בסוף.

הכינו תוכנית פעולה מפורטת: הולכים לבשל גם ארוחות צהרים או להסתפק באוכל קר? אם יש מנת שטח ייעודית ועליה מצוין כי יש הכמות מספקת לשני אנשים, האם באמת תהיה מסופק מבישול לפי החישוב שלהם או שאתם אנשים בעלי תיאבון גדול ותכפילו כמויות? תצטרכו לאדות חלק מהאוכל במקום להרתיח? מטייל במקומות קרים? תצטרכו להרתיח שלג על מנת להסב אותו למי שתייה? כל אלה הם משתנים שיש לקחת בחשבון וחשוב מאוד להיות מסודרים ומתוכננים. הדרך הכי פשוטה לעקוב אחר המידע הזה היא ליצור טבלה מסודרת ובה כל המידע.

איך לחשב את צריכת הגז?

לאחר שחישבתם את כמות המים הנדרשת להרתחה במהלך כל הטיול, בדקו על פי עלון היצרן את המידע הבא:

זמן רתיחה: תוך כמה זמן הגזיה מביאה מים לרתיחה בתנאים אידיאלים: לדוגמא, 3 דקות ו-30 שניות לליטר מים.

זמן שריפה: כמה זמן מסוגלת הגזיה לעבוד על מיכל גז מסוים, לדוגמא: 60 דקות על מיכל של 230 גרם. (שימו לב שיש גזיות שמציינות את הכמות באונקיות לכן אולי תצטרכו לעשות המרה פשוטה באינטרנט ליחידת המדידה)

עוד דרך לגלות את יכולות הגזיה: אם לא מצליחים למצוא את הוראות היצרן אפשר לעשות מבחן קצרצר וקליל בבית ולקבל את אותם הנתונים. התחילו בשקילת בלון הגז שלכם, לאחר מכן קחו ליטר מים והביאו אותו לרתיחה. השתמשו בשעון עצר על מנת לראות כמה זמן לוקח לגזיה שלכם להביא ליטר מים לרתיחה. בסוף תהליך הרתיחה, נתקו את מיכל הגז ושקלו אותו שוב. עכשיו יש לך את הזמן שנדרש על מנת להרתיח ליטר מים ואת משקל הגז שהשתמשנו בו במהלך ההרתחה. אם לדוגמא יש לכם מיכל גז של 100 גרם, הרתחתם ליטר מים במשך 5 דקות ולאחר מכן מיכל הגז שלכם שקל 90 גרם. אז יראה לכם התוצאות, כאשר לגזיה לוקח 5 דקות להרתחת ליטר מים, עם מיכל של 100 גרם ניתן להרתיח מים במשך 50 דקות עד לריקון המיכל.

ועכשיו למתמטיקה

ברגע שיודעים כמה מים תצטרכו להרתיח במהלך הטיול או את זמני הבישול המדויקים של האוכל (אורז פסטה וכו’) הכפלו את זה בכמות הזמן שלוקח לגזיה להגיע לרתיחה, על ידי כך תקבלו את הזמן המדויק שהגזיה הולכת לעבוד במהלך הטיול.

לדוגמא: 2.5 ליטר (כל המים שצריך) כפול 3.3 דקות = 8 דקות ו-45 שניות (זמן רתיחה כולל שיידרש בזמן הטיול)

שימו לב: אם אתם מבשלים אורז\פסטה, חשבו את זמן הבישול הכולל שלהם לפני היציאה לטיול לדוגמא: אם באחת הארוחות היינו מבשלים בנוסף כוס אורז במשך 20 דקות, הזמן הכולל היה עולה ל 28:45 דקות.

לאחר מכן חשב כמה אחוזים ממיכל הגז יהיה בשימוש במהלך הטיול.

לדוגמא: 8:45 דקות (זמן הרתיחה הכוללת) לחלק ל-50 דקות (זמן השריפה של המיכל שלנו) = 15% ממיכל הגז.

לאחר מכן חשבו את האחוזים במטרה להבין כמה גרם של גז תצטרכו במהלך הטיול.

לדוגמא: 15% כפול 230 גרם (כמות הגז במיכל) = 35 גרם.

אז בואו שניה נסכם את כל החישובים. על מנת להרתיח 2.5 ליטר מים במהלך הטיול, אתם תזדקקו ל-35 גרם של גז, זה בערך שליש ממיכל הגז הכי קטן (100 גרם), מה שמשאיר כמות גז נוספת למקרה של תנאים קשים יותר.

איך יודעים כמה גז נשאר במיכל המשומש

לכולנו יש איזה מיכל גז שכבר השתמשנו בו כמה פעמים ואין לנו מושג מה מצבו, בדיוק בשביל זה הכנתי לכם את שיטת הבדיקה הבאה: שיטה זו מהירה וקלילה וכל מה שאתם צריכים הוא את המיכל החצי משומש שלכם ומיכל ריק לגמרי אך חשוב שיהיו באותו הגודל. בשביל הדוגמא, נבצע את החישובים על מיכל גז המכיל 100 גרם גז. ניקח את המיכל הריק ונשקול אותו, המשקל שנקבל יהיה המשקל של חומרי המיכל עצמו ללא הגז, לאחר מכן נשקל את המיכל החצי משומש שלנו. ההבדל בין המשקלים יהיה כמות הגז בגרמים שנשארו לנו. לדוגמא: אם המיכל הריק שקל 70 גרם והמיכל החצי משומש שקל 150 גרם, אפשר לראות שנשאר לנו 80 גרם גז לשימוש בתוך המיכל אשר מהווים שלושה רבעים מכמות המיכל המלא.

משתנים המשפיעים על צריכת הגז

קשה למדוד בצורה מדויקת משתנים נוספים כמו רוח, שהות בגבהים, טמפרטורה וכו’, אבל בהחלט אפשר לקחת כמה מהמשתנים הבאים בחשבון ולהצטייד בהתאם:

טמפרטורה: אם הטמפרטורה נמוכה, לרוב גם טמפרטורת המים ההתחלתית שאתם רוצים להביא לרתיחה תהיה נמוכה יותר מהרגיל. לכן אני ממליץ לקחת בחשבון כמה דקות אקסטרה לכל רתיחה בתנאי מזג אוויר כאלה.

בישול ארוך: אם אתם מתכננים לבשל פסטה, אורז או כל מאכל שדורש בישול מעבר להרתחה, נסו להעריך כמה שיותר במדויק את זמן הבישול ולהביא זאת בחשבון.

רוח: רוח היא אחת מהגורמים העיקריים לצריכת יתר של גז, אם אתם צפויים לשהות במקום עם רוח, הייתי ממליץ לחשב את כמות הגז ככפולה במקומות בהם יש רוח, זאת בשל העובדה שהרוח מעיפה עד מחצית מהחום הנפלט מהגזיה.

גובה: נקודת הרתיחה של נוזל מושפעת מהלחץ האטמוספרי בו היא שוהה. ככל שאנחנו שוהים במקום גבוהה יותר, כך לחץ האוויר יורד ואיתו נקודת הרתיחה של המים, משמע המים ירתחו מהר יותר בגבהים.

למרות שהמים ירתחו מהר יותר, אם אתם מבשלים אוכל, המצב עלול להיות הפוך. עקב הלחץ הנמוך, למוצרי המזון ייקח יותר זמן לספוג את הנוזלים ובכך יאריך את זמן הבישול. לפני יצרני הגזיות, בערך כל 3000 מטר זמן הבישול מכפיל את עצמו.

לחץ האוויר הנמוך עלול גם הוא להשפיע על ביצועי הגזיה, אך כיום קיימים כמה דגמים המיועדים לעבודה אזורים גבוהים.

טיפים לשיפור ביצועי הגזיה

לא משנה לאן אתם הולכים, לכמה זמן, או מה מתכננים לעשות עם הגזיה. יש כמה טיפים קלים ליישום שישפרו פלאים את ביצועי הגזיה ויעזרו לשמור עליה.

• הכנו מראש את כל הדברים הנדרשים לבישול הארוחה והמנעו מזמן מיותר בו הגזיה פועלת ללא כל שימוש.
• הרתחו מים כאשר הסיר מכוסה, פעולה זאת תצמצם משמעותית את הזמן שנדרש לגזיה להרתיח מים
• השתדל להשתמש בגזיה כשהיא בשלושת הרבעים מהכוח שלה, אם תשמשו בכל הכוח של הגזיה המים אולי ירתחו מהר יותר, אך חלק מהחום לא יהיה מנוצל כראוי ובעצם תבזבזו את מיכל הגז שלא לצורך.
• השתמשו במגן רוח. שילוב של מגן רוח בזמן ההרתחה יעשה הבדל עצום, נכון שזה יוסיף לך כמה גרמים לתיק הגב אך אני מבטיח שזה יחסוך לכם סחיבת מכלי גז ספייר וגם יחסוך כמה שקלים על הדרך. שימו לב: ישנן גזיות העובדות על חומר בערה נוזלי והן זקוקות ליכולת בריחת החום של האש לכן יש להשתמש במגן רוח ייעודי.

על פי סעיף 27א לחוק הגנת זכויות יוצרים: אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות למידע/צילומים/תמונות/סרטים המגיעים לידנו. אבל, אם זיהיתם מידע/צילום/תמונה שאתם מחזיקים בזכויותיהם ולא ניתן קרדיט (בשוגג), אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש או לבקש לתת קרדיט, וזאת באמצעות פנייה למייל support@tiulim.net.