לטייל, לשתות ולאכול במטה יהודה

מצאתם טעות בכתבה? יש לכם משהו להוסיף? צרו איתנו קשר.

צילום תמונה ראשית: צילום אלדד מאסטרו. כתבה: שרה פלד

באזור מטה יהודה שבהרי ירושלים ריכוז עצום של עסקי בוטיק קולינריים מכל הסוגים – יקבים, מחלבות, מאפיות, מבשלות בירה, בשלנים ביתיים ועוד. לצד אלה יש באזור פינות חמד קסומות, טבע יפהפה ונופים מרהיבים.

על מנת שהמטיילים יוכלו ליהנות מכל הטוב שיש לאזור להציע, ובהתחשב במגבלות הקורונה, הקימו במחלקת התיירות של מטה יהודה עמוד ייעודי באתר שלהם, אשר מרכז את כל עסקי הקולינריה שמציעים סלסלות פיקניק וארוחות לפי אזורים.

המבקרים במטה יהודה יוכלו להזמין מהעסקים המקומיים, מבעוד מועד, סלסילת פיקניק עשירה בגבינות, ממרחים, מאפים וכמובן – בקבוק יין, או לרכוש מאחת הבשלניות הביתיות הרבות שיש באזור, אוכל ביתי, מסורתי, שברוב המקרים מספר סיפור חיים, במתכונת T.A.

להזמנה יצורף תיק בד מיוחד עליו מודפסת מפה של אזור מטה יהודה ועליה מסומנים בנקודות מקומות מומלצים לערוך בהם הפיקניק. כל שנותר הוא להתרווח לפיקניק שווה באחד מהמקומות ומסלולי הטבע והטיול המסומנים במפה.

כך לדוגמה ניתן יהיה לרכוש מיקב מטלר סלסלה זוגית עם בקבוק יין, ריבה, מארז גבינות בוטיק ולחמים, ביקב כרם ברק ימלאו את הסלסילה בבקבוק יין לפי בחירה, מים מינרליים, לחם מחמצת, פלטת גבינות, ירקות, קישים אישיים ועוגיות שמרים, במאפיית הנחתום ימכרו סלסילות עם לחמים שמיוצרים בעבודת יד ונאפים בתנור אבן, לצד גבינות משובחות, סלטים, ממרחים, קונפיטורה ועוד. ביקב מוני הסלסילה תכיל מיינות היקב לצד גבינות מסוגים שונים של ברקנית ממחלבת אלטו וגדות הירדן, שמן זית של היקב, זיתים, דבש, ממרחי אנטיפסטי, פסטו, טפנדים וקרקרים, ביקב עמק האלה ניתן להצטייד בסלסילה עם יין מסדרת EVERRED, שני סוגי גבינות, באגטים טריים, ממרח פסטו, ממרח עגבניות מיובשות, זיתים, עגבניות שרי, דבש ומאפים מתוקים ביקב קדמא יכינו למטיילים סלסלה עם פלטה זוגית משודרגת של גבינות בוטיק ושלל פינוקים, בעיזה פזיזה, הסלסלה תורכב מגבינות עיזים, לחמים, מטבלים, ירקות, יין, יוגורט עיזים ועוד. וביקב ספרה תכולת הסלסילה כולה תורכב מתוצרת אזור מטה יהודה – יין של היקב, לחמים, גבינות, שמן זית, ממרחים ועוד. מידע על סלסלות נוספות, בשלניות ביתיות ומחירים ניתן יהיה למצוא באתר של תיירות מטה יהודה.

לראשונה בישראל: מתן הכרה רשמית לאזור יין /אפלסיון – יצרני יין מהאזור הגאוגרפי של יהודה יוכלו להשתמש בכינוי המקור “יהודה” ואזורי המשנה “הרי יהודה” ו”מורדות יהודה“

המועצה האזורית מטה יהודה השלימה יחד עם מועדון יקבי יהודה, מהלך פורץ דרך והיסטורי. לראשונה, הוכר אזור יין בישראל כאפלסיון, על-פי חוק, ככינוי מקור (Appellation of Origin), בדומה לאופן שבו מוכרזים ומוגנים אזורי היין באירופה. שישה כינויי מקור ישראלים אושרו –  אזור “יהודה” בכללותו ואזורי המשנה “הרי יהודה ו”מורדות יהודה”, ככינוי מקור עבור יינות וגם המקבילות שלהן באנגלית.

החלק הראשון של התהליך הושלם בהצלחה, רישום סימן מסחר מאשר (Certification Mark) למועדון “יקבי יהודה”, בהתאם לשיטה שבה מגינים על אזורי יין מוכרים ב”עולם החדש של היין” וכעת, הושלם המהלך, עם מתן ההכרה בשיטת ה”עולם הישן” – רישום כינוי מקור/ אפלסיון.

אזור היין יהודה מתהדר ביינות ייחודיים, שאיכותם נובעת בין השאר מהמקום הגיאוגרפי, סוג האדמה, האקלים המכונים במילה הצרפתית “טרואר”. מעתה יוכלו יצרני יין מהאזור הגאוגרפי יהודה לסמן על תוויות היין שלהם את אחד מכינויי המקור “יהודה”, “הרי יהודה” ו”מורדות יהודה”, ובתנאי שלפחות 85% מהענבים שביין הגיעו מאזור כינוי המקור שסומן. יצרנים מחוץ לאזור זה לא יוכלו לציין על גבי יינותיהם את שם כינויי המקור שאושרו.

לאחר שהבקשות נבחנו ואושרו על ידי מחלקת סימני המסחר ברשות הפטנטים, הרשות המוסמכת לרישום כינויי מקור בישראל, תוכל המועצה האזורית מטה יהודה להגיש בקשה לרישום כינויי המקור במדינות נוספות החברות באמנת ליסבון – 29 מדינות כולל ישראל.

המלצות למסלולי טיולים:

מנתיב הל”ה לחורבת קיאפה – המלצה של רשות הטבע והגנים למסלול טיול באיזור הרי יהודה

חירבת קייאפה המכונה גם ״מבצר האלה״ הוא אתר ארכיאולוגי מרשים הממוקם בעמק האלה – בסמוך לבית שמש, כקילומטר מצפון-מזרח לצומת האלה, בין הערים העתיקות שוֹכֹה ועזקה והוא מסתמן כאחד האתרים הגדולים בממלכת יהודה. במסלול הטיול מנתיב הל״ה לחורבת קיאפה תוזמנו לצעוד במקום שבו נערך הקרב המקראי המפורסם בין דוד לגוליית, לטפס למבצר האלה שממנו נשקף נוף מרהיב לעמק האלה ובחורף ובאביב ליהנות מפריחות ססגוניות ובהן פריחת שקדיות יפהפייה!

תיאור המסלול

נקודת מוצא וסיום: חניון “תמי 4”, קיבוץ נתיב הל״ה

קיבוץ נתיב הל”ה נקרא על שם מחלקת הפלמ”ח שעברה כאן במלחמת העצמאות בדרכה לגוש עציון. המחלקה מנתה 35 (ל”ה) לוחמים וכולם נפלו בקרב. הקיבוץ נוסד בשנת 1949 על אדמות הכפר הנטוש בית נטיף. מסלול הטיול עולה מרחבת החניה צפונה ואחרי כחצי קילומטר פוגש את שביל ישראל. צועדים בשביל שמאלה (מערבה).

שביל ישראל מספק תצפית מרהיבה על עמק האלה. העמק פרוס בין תל עזקה לתל שוכה ומזוהה עם זירת הקרב בין דוד לגוליית. האזור מאופיין בחורש ים תיכוני מהיפים בארץ, ונציגיו הבולטים כאן הם אלון מצוי ואלת המסטיק. בשטחי הבתה הפתוחים צומחים שיחים ובני שיח אופייניים כגון סירה קוצנית, עוזרר קוצני, אשחר ארצישראלי, קידה שעירה ואלה ארצישראלית. בהליכה יש סיכוי טוב להיתקל בריכוזים של גללי צבאים שלהם תפקיד חשוב עבור הצבאים בסימון טריטוריה והענקת מידע על צבאים אחרים בשטח.

צועדים בשביל ישראל כ-1.5 ק”מ וכשהוא מתעקל צפונה (ימינה) עוזבים אותו וממשיכים ללכת קדימה לכיוון דרך העפר המובילה לחורבת קיאפה. החורבה נראית היטב מימין לדרך. השביל המוביל לראש החורבה מוסדר, ויש להקפיד לא לסטות ממנו.

חורבת קיאפה – חורבת קיאפה ניצבת בדרך העולה ממישור החוף לחברון ולירושלים. זהו השער המערבי של ממלכת יהודה. בשנת 2007 החלו כאן חפירות בראשות הארכאולוג פרופ’ יוסף גרפינקל מהאוניברסיטה העברית וסער גנור מרשות העתיקות. בחפירות נחשפו שרידיה של עיר מבוצרת מוקפת חומת סוגרים. החומה נבנתה מאבנים מגליתיות (ענקיות) במשקל ארבע טונות ואף יותר. חומת העיר נבנתה בסוף המאה ה-11 לפסה”נ והתגלו בה שני שערים, אחד במערב העיר ואחד בדרום-מזרחה. השער המערבי שוחזר בחלקו. האתר היה מיושב זמן קצר בתקופת הברזל ולא נמצאה בו קרמיקה פלשתית. מאוחר יותר, בתקופה ההלניסטית הקדומה, הוא יושב מחדש.

בחורבת קיאפה התגלה אוסטרקון (חרס נושא כתובת) באורך 16.5 ס”מ וברוחב 15 ס”מ. על החרס נמצאו חמש שורות כתובות בדיו משמאל לימין בשפה העברית, באלף-בית פרוטו-כנעני. לפי דעת החופר באתר וחוקרים אחרים זאת הכתובת העברית הקדומה ביותר שנמצאה עד כה. זמנה הוא המאה ה-10 לפסה”נ לכל המאוחר. הכתובת מקוטעת ועוסקת במצוות חברתיות ככל הנראה.

עד כה לא נמצא בחפירות בארץ ישראל יישוב מקראי בעל שני שערים. ממצא זה העלה בחוקרים סברה שבחורבת קיאפה שכן היישוב המקראי שעריים (שני שערים), הנזכר במקרא בקרבת עמק האלה והערים שוכה ועזקה: “ירמות ועדולם ושוכה ועזקה ושעריים…” (יהושע טו 35–36). שעריים נזכרה גם בתיאור קרב דוד וגוליית. אחרי שדוד הרג את גוליית בעמק האלה נסוגו הפלשתים דרכה: “ויקומו אנשי ישראל ויהודה ויריעו, וירדפו את הפלשתים עד בואך גיא ועד שערי עקרון, וייפלו חללי פלשתים בדרך שעריים עד גת ועד עקרון” (שמואל א’ יז 52).

מחורבת קיאפה יורדת דרך עפר דרומה לעמק שיצר נחל האלה. העמק מעובד כולו, בעיקר בכרמי גפן ובמטעי שקדים. רק ערוץ הנחל מעוטר עצי שיטה מלבינה, והם נראים היטב מדרך העפר המובילה מזרחה לרחבת החניה שבקיבוץ. דרך העפר עוברת בין מטע השקדים מדרום למורדות הגבעות מצפון לו. אפשר לעצור למנוחה קלה רגע לפני סיום המסלול בחורשת אקליפטוס קטנה.

בעבר היה העמק מכוסה כולו בסבך עצי שיטה מלבינה. זהו עץ קוצני בינוני בגודלו, אופייני לסוואנות הלחות יחסית של מזרח אפריקה ומערבה. העץ צומח בכמה ריכוזים במישור החוף, בנחלי שפלת יהודה ובעמקי הצפון. בארץ, השיטה המלבינה כמעט אינה מייצרת זרעים. העץ מתרבה בזכות כושרו לייצר נצרים משורשיו, והנצרים צומחים ומתפתחים לעצים. זו הסיבה שהשיטה המלבינה יוצרת סבכים בכל מקום שבו היא מתקיימת. בעמק האלה נכרתו רוב העצים כדי לפנות שטח לגידולים חקלאיים ורק על גדות הנחל, במקום שאינו נוח לעיבוד, נותרו עצים יפים זכר למעשה בראשית.

איך להגיע

בכניסה לקיבוץ נתיב הל”ה פונים שמאלה (מערבה) לכביש העובר ליד גדר הקיבוץ. הכביש מתעקל ימינה ומגיע לרחבת החניה של מפעל “תמי 4”. כאן חונים.

מהר טייסים לעין טייסים – המלצה של רשות הטבע והגנים למסלול טיול בשמורת הטבע הר טייסים

הר טייסים שבהרי ירושלים הוא אתר הנצחה מרכזי לחללי חיל האוויר. האזור שמסביב לפסגת ההר הוא שמורת טבע, ואילו במדרונות נטועים יערות מוריקים. מפסגת ההר יורד שביל רגלי לעין טייסים, מעיין הנובע במשך כל השנה שמימיו נאספים לתוך בריכה קטנה, שניתן להגיע אליה גם ברכב. במסלול הטיול הקליל תוכלו לטייל על פסגת ההר, להביט על האנדרטה המרשימה לזכר חללי חיל האוויר המורכבת מחלקי מטוס חיל האוויר, ולרדת בשביל קסום ופורח למעיין נובע. טיול המתאים לכל עונות השנה!

תיאור המסלול

נקודת מוצא: הר טייסים.
נקודת סיום: עין טייסים.

הר טייסים הוא שמורת טבע השוכנת בלב הרי ירושלים. פסגת ההר מתנשאת לגובה 795 מ’ מטר מעל פני הים. סמוך לרחבת החניה הגדולה ניצב גלעד לזכרם של טייסי חיל האוויר שנהרגו בהרי ירושלים בקרבות מלחמת העצמאות. הסיבה לבחירת המקום כאתר הנצחה היא שבמלחמת העצמאות התרסק בסביבה מטוס של חיל האוויר. חלקים מהמטוס מונחים במקום כאנדרטה.

ההר משמש אתר הנצחה מרכזי לחללי חיל האוויר. שמות ההרוגים מונצחים על עמודים בני ארבע צלעות, בהתאם למועדי נפילתם. כל עמוד ניצב ברחבה משלו ומולו ספסל שנועד להתייחדות עם החללים. שתי תחנות שמע מעניקות הסבר על המקום.

בחלקו הדרומי-מערבי של ההר נמצאת נקודת תצפית מרהיבה על נחל שורק המתפתל והרי ירושלים. תוכלו לנסות ולזהות מכאן מקומות כגון המסרק, רמת רזיאל, נס הרים, אורה, יער עמינדב ויד קנדי, נחל קטלב והר גיורא עם קבר שיח’ מרזוק. ממרחק רב יותר נראים יישובי גוש עציון, חוסאן, בתיר, הר גילה ואל-חאדר.

מדרום לאנדרטה יש מצפור נוף קטן הצופה לנחל שורק, לדרום הרי ירושלים, להרי חברון ולגבעות השפלה. בסוף החורף (מארס-אפריל) פורחים כאן, לצד פרחים נוספים, יותר מעשרה(!) מיני סחלבים כדבורנית הקטיפה, סחלב פרפרני ועוד!

בצדו הצפוני של ההר, צמוד לכביש המחבר בין רמת רזיאל לצובה, נמצא ריכוז מרשים של עצי קטלב, הניכרים בגזעיהם האדומים ובהם עץ קטלב גדול, הצומח לצד הרחבה המרוצפת שממזרח לאנדרטת המטוס.

מסלול הטיול מתחיל ליד האנדרטה שבהר טייסים. עץ הקטלב המפואר, שנמצא ברחבה שמאחורי האנדרטה, ידע ימים יפים יותר. מרבית ענפיו מתו, אך ענפים אחרים צצים במקומם. מעץ הקטלב יורדים בחורש פתוח, צועדים כ-80 מ’ לצד צינור מים גדול, חולפים מעליו ויורדים למקום שבו נמצא קו מתח גבוה. אנו נמצאים בראש מדרגה בולטת המעניקה מבט מרהיב על הנוף.

למרגלות המדרגה – דרך עפר מסומנת כחול. מעבר לדרך – מדרון תלול ביותר שכדי לרדת בו יש להיעזר בידיים. אחר כך השיפוע מתמתן, וההליכה בין טרסות ועצי יער עד למעיין נוחה יותר. בשל הפרש הגבהים הניכר (כ-150 מ’ מהר טייסים לדרך שליד המעיין), מומלץ לארגן מראש רכב מאסף בדרך העפר המסומנת אדום שלמרגלות עין טייסים.

עין טייסים הוא מעיין שכבה קטן השוכן ביער סטף. שמו המקורי הוא עין אל-ג’וז, שפירושו מעיין האגוז, על שם אגוז המלך הגדול שצמח לידו.

המעיין נובע מתוך מערה קטנה ובה נקבה חצובה, שנועדה להגדיל את שטח פני השכבה נושאת המים ולהגביר בכך את שפיעת המעיין. הנקבה מסתיימת בפתח קשתי, בנוי אבנים מהוקצעות.
מי המעיין נאספים לבריכה ריבועית קטנה ועומקם מעט יותר מחצי מטר. בעבר הזינו מי המעיין את הטרסות החקלאיות המצויות במורד, ובמקום יש שרידי חווה חקלאית וטרסות חקלאיות שעליהן עדיין גדלים עצי שקד ולימון.

מתחילים ליד האנדרטה בהר טייסים. עץ הקטלב המפואר ברחבה שמאחורי האנדרטה ידע ימים יפים יותר. מרבית ענפיו מתו, אך ענפים צעירים צצים במקומם. מעץ הקטלב יורדים בחורש פתוח, צועדים כ-80 מ’ לצד צינור מים גדול, חולפים מעליו ויורדים למקום שבו ניצב עמוד קו מתח גבוה. מכאן, בראש מדרגה בולטת, יש מבט מרהיב על הנוף.

השביל חוצה דרך עפר מסומנת כחול. בהמשכו המדרון תלול מאוד ובירידה בו יש להיעזר בידיים. אחר כך השיפוע מתמתן וההליכה למעיין היא בין טרסות ועצי יער.

עין טייסים הוא מעיין שכבה קטן. שמו המקורי הוא עין אל-ג’וז, שפירושו מעיין האגוז, על שם עץ אגוז המלך הגדול שצמח לידו. בעבר נודע המעיין גם בשם עין אל-ג’דידה (המעיין החדש). המעיין נובע מתוך מערה קטנה ובה נקבה חצובה. הנקבה נחצבה כדי להגדיל את שטח פני השכבה נושאת המים וכך להגביר את שפיעת המעיין. הנקבה מסתיימת בפתח מקושת בנוי אבנים מהוקצעות.

מי המעיין נאספים לבריכה מרובעת קטנה ועומקם מעט יותר מחצי מטר. בעבר הזינו מי המעיין את הטרסות החקלאיות במורד, ובמקום נותרו שרידי חווה חקלאית וטרסות. עד היום צומחים ביניהן עצי שקד ולימון.

איך להגיע

להר טייסים – הר טייסים שוכן לצד כביש צומת אשתאול-צובה (כביש 395). הכניסה להר כקילומטר ממזרח למושב רמת רזיאל, בין סימני ק”מ 10-9.

לעין טייסים – מהכניסה להר טייסים ממשיכים כ-4 ק”מ מזרחה בכביש 395. מול הכניסה לקיבוץ צובה מסתעפת דרך עפר מסומנת ירוק. הדרך זרועה אבנים, אך עבירה לכל רכב, ולאחר כ-2.9 ק”מ מגיעים בה לרחבת החניה של עין טייסים. מהרחבה יש לצעוד כ-100 מ’ עד למעיין עצמו.

על פי סעיף 27א לחוק הגנת זכויות יוצרים: אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות למידע/צילומים/תמונות/סרטים המגיעים לידנו. אבל, אם זיהיתם מידע/צילום/תמונה שאתם מחזיקים בזכויותיהם ולא ניתן קרדיט (בשוגג), אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש או לבקש לתת קרדיט, וזאת באמצעות פנייה למייל support@tiulim.net.