מארג, מקום של טוב לאנשים עם צרכים מיוחדים

מצאתם טעות בכתבה? יש לכם משהו להוסיף? צרו איתנו קשר.

כתבה וצילמה: לאה פופר, מורת דרך, מרצה וחוקרת תרבויות ואומנויות נעלמות  Leapopper@yahoo.com 

מארג אמנות אנשים קפה

בפניה הראשונה אחרי כיכר מספר 8 בכפר הוורדים נימצא מתחם של מספר מבנים, בגוון אוקר אשר ניבנו במחשבה קפדנית על כל פרט עבור אנשים בעלי צרכים מיוחדים. החיבור בין כפר ורדים ל ”אנשים עם צרכים מיוחדים בקהילה” משלים האחד את השני. עומר מנהל “מארג” אומר ” הקהילה באה אלינו, אנחנו לא מנודים ממנה. אולם התרבות והאירועים נימצא כאן במתחם שלנו, זה כל ההבדל”.

זה היה יום שמש של חורף. הדרך האירה לנו את פניה, מרבדים של אירוסים, כלניות ואין סוף של ירוק בעיניים. אנחנו נוסעים היום לתפן לראות את התערוכה של סשה (ראה ציור בשתי וערב)

הבנות התיישבו על כסאות העץ המיוחדים המיוצרים במקום, בדקו עד כמה נוח וכמה זה עולה והאם הכיסא מתקפל? השעה הייתה שעת צהריים וההסעות החלו להגיע להחזיר את המשתמשים במתחם הקסום הזה איש לביתו. והבית נימצא בטווח גיאוגרפי בין מעלות, כרמיאל, כפר ורדים והישובים שביניהם.

רוח של טוב ושל יופי שורה על המקום הנקי, המטופח המושקע בכל מרכיב המיועד להקל על התנהלות אנשים עם קשיים, מעלונים לכיסאות גלגלים, מעלית רחבה, מפתחי דלתות רחבים, בכל קטע של כל חדה הושקעה מחשבה רבה. הכול מיועד לתת למגיעים למקום שעות של טוב.

סטף ורטהיימר של החלומות המתגשמים

כפר ורדים ומתחם מארג חד המה. סטף ורטהיימר , כפר ורדים ומארג חד המה. לא ניתן להבין את רוח המקום ללא אישיותו של סטף ורטהיימר. בשנת 1979 קיבל התעשיין סטף ורטהיימר 7,000דונם ממנהל מקרקעי ישראל במטרה לבנות יישוב קהילתי לאוכלוסיה משכילה וחזקה ובסמוך אליו מרכז תעשייה. לא בכדי המבנה הראשון שעלה על הקרקע היה בית הספר. על פי תפישת עולמו של ורטהיימר רק חינוך נכון לחיים וללימוד מקצוע יצרני יהיו התשתית הנכונה לבניית חברה יצרנית במדינת-ישראל. פרסום ספרו האוטוביוגרפי “איש ליד מכונה סיפור חיים רעיונות ומעשים” לוקח אותנו לתהליכים המכוננים אשר עיצבו את תפישת עולמו. בשנת 1991 זכה בפרס ישראל על תרומה מיוחדת לחברה.

סטף ורטהיימר עבודה ותרבות = תרבות העבודה

בגיל 86 ממשיך סטף ורטהיימר להעביר את משנתו החברתית. יפה להלל האיש. זקוף קומה בעל רעמה המצדיקה את תיאור נערי הפלמ”ח, אשר היה חלק ממנו ב”מחלקה הגרמנית”, כ”יפי הבלורית והתואר”. עטור פרסים והערצה גורפת של כל הנפגש איתו מלווה אותו תחושת אכזבה מחוסר ההתייחסות של מנהיגי המדינה למשנתו אשר כל אמירה שבה נסמכת על הוכחות מעשיות בשטח.

מדינת ישראל של שנת 2013 שבעה בחלקה רעבה בחלקה האחר וביניהן חיה מידיעה רודפת ידיעה בעיתונות ובחדשות. מדינה אחוזת תזזית וכותרות קצרות מועד. לעיתים נדמה כי אין תכנית לטווח ארוך וכי הכול נעשה במטרה לפתור מידית בעיה חדשה אשר תפסה כותרות. אדמות חקלאיות מופרטות והופכות לבתי מידות אשר יושביהן העירוניים מחפשי פיסת אדמה ואשליית חיבור לאדמה יוצאים בכל בקר מחוץ לכפר, המושבה, הקיבוץ לחפש את פרנסתם במקצועות עתירי טכנולוגיה וחסרי עבודת כפיים. לעת ערב יחזרו לביתם צמוד הקרקע יעיפו מבט בגינה, בעץ הפרות אשר הועיל להניב פרי ויתכננו את יום המחר הווירטואלי בעיר. מדינת-ישראל של שנת 2013 מגדירה מחדש את אופיו של היהודי הגלותי חסר האדמה, חסר ידע חקלאי והמספק את צרכי קיומו בעבודות מזדמנות ובסחר חליפין הניתן להעברה נטולת שורשים ושיוך גיאוגרפי או לאומי.

ורטהיימר הוא אחד הבודדים המדברים מזה שנים על זכותו של אדם על מדינתו ואדמתו רק אם יעבוד בה וייצר את צרכיו. הנהירה אחר מקצועות “נקיים” מבטיחי רווחים קלים וירטואליים בעיקרם מרחיקה צעירים רבים מהרצון ל”עבודה שחורה” – עבודת כפיים המהווה למרות כל הטכנולוגיות המתקדמות את התשתית החברתית. אף מפעל לא יכול להתקיים ללא ידע עבודות היד. הצורך בחיבור בין מכונה משכפלת, מהירה ואנונימית לעבודת היד המסורתית החל כבר אחרי הגל הראשון של הסגידה למכונה במאה התשע-עשרה. ההתפכחות המהירה הראתה לאדם כי יכולת טכנולוגית מלווה ברעות חברתיות ואישיות. היא נוטלת מהאדם את שיוכו המקצועי המסורתי, את כבודו העצמי ואת תרומתו לחברה. סגירתם העקבית של בתי הספר המקצועיים במדינת-ישראל יצרה חסר גדול בכוחות עבודה מקצועיים. מצב המביא לעיתים לסגירת מפעלים או העברת תפעולם מחוץ למדינה. מעבר להפסדים הכלכליים המידיים הולך ומצטבר חסך בידע מקצועי טכני. 

תוצאה ישירה של המעבר למקצועות טכנולוגיים מעבר מהתיישבות כפרית יצרנית למרחב עירוני. נוצר עיבוי התיישבותי לאורך קו אורך גיאוגרפי צר מאד לאורך מישור החוף והמרכז. בשנות השבעים החלה המדינה לפתח תוכניות עיבוי התיישבותי בגליל. הרעיון היה להביא מהמרכז אוכלוסיות חזקות. ורטהיימר חלם וביצע הקמת שילוב בין כפר ורדים כמרכז קהילתי איכותי עם אוכלוסיה משכילה, ברמה סוציו אקונומית גבוהה למרכז תעשייה סמוך למקום המגורים. כפר ורדים נבנה כישוב “ירוק” עם הקפדה על תכנון תשתיות מים, חשמל, טלפון תת קרקעיים. היישוב ייצג חידושים רבים בתהליך בנייה של יישוב קהילתי. חלק בלתי נפרד מייחוד המקום היא מחויבותו לאנשים עם צרכים מיוחדים. הקמת מתחם “מארג” מייצג במיקומו, באדריכלות, במשטחי הפנאי, בבית הקפה ובמרפסת שלו מקום של טוב לנזקקים ולקהילה.

מארג = אמנות אנשים קפה ותרומה לקהילה

מתחם “מארג” נותן מענה לאוכלוסייה רחבה בצפון. הוא נתמך על ידי משרד הבריאות, מחלקת החינוך, המועצה המקומית, אנשי כפר ורדים ותרומות. רעיון הכפר לתת פתרונות מעשיים לשילובם של הנדרשים למקום כאנשים יצרנים ככל הניתן בקהילה. להקנות מיומנויות בסיסיות של ניהול סדר יום, הפעלה מוטורית דרך עבודה אומנותית. מתחם מארג מחולק למספר חדרים אשר בכל חדר מייצרים בעזרת הכוונה מקצועית פריטי אמנות למכירה. הרעיון היה לאפשר לאנשי המקום לעבור תהליך בו הם מפעילים קורדינציה, מחשבה וחיבורים. כל אחד מהפריטים מחייב מספר מיומנויות כדברי מנהל “מארג” …”לא חשוב לנו ההספק. מבחינה כלכלית אנחנו תצמיד בהפסד אבל אנחנו ברווח גדול בהפעלת מוטוריקה מגוונת ופעילויות שונות לעיתים על ידי מספר אנשים באותו פריט. כמו מעמד לכן ציור. אנחנו מלמדים לנסר, למדוד, לשייף, לחבר מסמרים, להדביק, לצבוע. הכול יחד נותן תוצר שלם בתהליך שכל חלק ממנו מנוצל לטובת מתן כשרים חדשים לעוסק”. חדר קרמיקה שבו מייצרים בתוך תבניות יונים, תרנגולות, רימונים, שרשראות לחלקים קטנים עם חרוזים למתנות. כל פריט עובר גימור ברמה גבוהה, נארז ומונח על המדפים בקפה גלריה. כאן המקום להציע לכם להיכנס לחנות אשר מדפיה ממוקמים סביב בית הקפה/מסעדה על המדפים תמצאו יונים מקרמיקה, מפות שולחן, סינרים, מחזיקי דלתות בצורת בעלי חיים, תכשיטים ועוד הרבה הפתעות. תקנו. זה המקום לקנות מתנה לעצמכם או לאנשים הקרובים לכם. זאת תרומתכם לקהילה. כל המטיילים שלי יודעים כי כאן אנחנו עושים את ה”מעשה הנכון” היומי שלנו- תרומתנו לקהילה.

מארג= אמנות אנשים קפה

בנסיעה הבאה שלכם לכפר ורדים תיכנסו ל”מארג”. תכנסו לבית הקפה הסמוך לחדרי העבודה. אם היום יפה כדאי שתשבו במרפסת הקסומה העטופה בצמחי תבלין ופרחים. ותזמינו כאן במקום ארוחת צהריים. אם אתם מגיעים בבקר את הקפה והמאפה. אל תשכחו כל ההכנסות חוזרות ל”מארג” לטובת הנזקקים לשרותיו.

מרגלית טויטו ובעיית חניית נכים

אנחנו האנשים ה”רגילים” היכולים לנוע ממקום למקום לא נותנים פעמים רבות את דעתנו לקושי להתנייד כאשר אתה מוגבל. את סיום המאמר אני מקדישה למרגלית טויטו אישה יפה להלל המגיעה מספר פעמים בשבוע למתחם מארג. מרגלית מנהלת בלוג המעלה באופן ישיר, ענייני ללא כל תחושת קורבנות או נהי על מר גורלה ענייניים יום יומיים המפריעים להתנהלות כמו יחסנו לחניות נכים.

על פי סעיף 27א לחוק הגנת זכויות יוצרים: אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות למידע/צילומים/תמונות/סרטים המגיעים לידנו. אבל, אם זיהיתם מידע/צילום/תמונה שאתם מחזיקים בזכויותיהם ולא ניתן קרדיט (בשוגג), אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש או לבקש לתת קרדיט, וזאת באמצעות פנייה למייל support@tiulim.net.