מדריך לקניית חבל הטיפוס המושלם לטיול

מצאתם טעות בכתבה? יש לכם משהו להוסיף? צרו איתנו קשר.

—

אם הטיול המרגש הבא שלכם כולל הרים, טיפוס ואקשן, אין כל ספק שאתם מתחבטים בסוגיה הרת הגורל הבאה: כיצד בוחרים את חבל הטיפוס שיספק לכם את המענה הבטוח ביותר וילווה אתכם בכל צוק ובכל מדרון לשביעות רצונכם המלאה? אם חבל טיפוס הוא אחד הפריטים החשובים ביותר במסע שלכם כאביזר שחייו של המטפס תלויים בו, בלי כל מליצה, הרי שחבל הטיפוס זוכה, ובצדק, למקום הראשון ברשימת הציוד לטיול המתקרב. מבחר החבלים העומד לרשות המטייל הממוצע בחנויות הייעודיות ובאתרי האינטרנט העוסקים במכירת ציוד מטיילים הוא רחב, מגוון ומסחרר משהו. יצרני חבלי הטיפוס למיניהם מרבים להכתיר את מוצריהם בתכונות רבות ומגוונות המקשות על הבחירה ומפריעות לרוכש הפוטנציאלי להתמקד בעיקר. אז בשבילכם ובשביל מטיילים אחרים שטרם פענחו את פשרן של התוויות המעטרות כל חבל טיפוס, לבחירת החבל הנכון יש כמה נושאים טכניים שכדאי לקחת בחשבון. להלן רשימת טיפים החשובים, התכונות הנחוצות, המהותיות והמכריעות בבחירת חבל טיפוס בטוח. בהצלחה!

קרדיט לתמונה ראשית PXHERE

חבלי הטיפוס הטובים ביותר באמזון

כך תבחרו את חבל הטיפוס המושלם

בטיחות

לכל סוג טיפוס יש חבל בטיחות מומלץ במיוחד בשבילו. אם אתם חדשים בתחום כדאי למצוא מטפסים ותיקים שיחלקו מהניסיון שלהם. לטובת הבטיחות שלכם, זה צעד חכם.

לפני ואחרי הכל, רמת הבטיחות של חבל הטיפוס הינה הנקודה המהותית ביותר שיש לתת עליה את הדעת. בהיותכם תלויים בין ארץ לשמים, לא הייתם רצויים להיות נתונים לחסדו של חבל שאיכותו מוטלת בספק. על כן, חובה לבחור בחבל שעמד במבחני התקינות של האגודה העולמית לטיפוס ולטיפוס הרים – VIAA. מומחי הארגון מעבירים את החבל בסדרת בדיקות מקיפה וקפדנית הסוקרת קריטריונים מורכבים ורבים שלכם אין כל צורך להתעמק בהם. אם החבל מאושר, אתם בטוחים ותוכלו להמשיך לסעיף הבא ברשימה.

סוגי חבלי טיפוס

יש סוגים שונים של חבלים, וכל אחד מהם מתאים למטרה אחרת. כדאי להכיר את הסוגים ולדעת מה באמת מתאים לכם.

אפשר לסווג חבלים לשתי קטגוריות עיקריות: חבל סטטי וחבל דינאמי. ההבדל המרכזי בין שני הסוגים הוא ביכולת המתיחה שלהם. חבלים דינמיים הם אלסטיים יותר, חבלים סטטיים נמתחים מעט מאוד. חבלים דינאמיים תוכננו כך שיוכלו לספוג את נפילת המטפס, בעוד חבלים סטטיים יתאימו יותר להורדת מטפס פצוע, למשל.

חבל יחיד

חבלים מהסוג הזה לא מתאימים לשימוש עם סוגי חבלים אחרים, כך שהם מיועדים בעיקר לפעילויות שכוללות טיפוס מסורתי, טיפוס קירות או לטיפוס למטרות ספורט. החבלים הללו מגיעים גם בקטרים ובאורכים שונים, ויש ביניהם כאלה שמקבלים דירוג בטיחות גבוה יחסית, כזה שלא נופל מהדירוג של חבלי תאומים. המשמעות ברורה: אלה חבלים בטיחותיים שמתאימים לכל סוג וטכניקת טיפוס.

חבלי חצי

חבלי חצי נוצרים על ידי הידוק שני חבלים במאונך זה לזה. האפשרות הזו למעשה הופכת את החבל לראוי יותר לטיפוס במסלולים עם סלעים למשל, או במסלולי קרח. יש להם כמה יתרונות מרכזיים: למשל, הגרירה לאורך המסלול מצטמצמת למינימום האפשרי, וכן מהירות הטיפוס מוגברת כשמטפסים או גולשים עם שני חבלים שנקשרו יחד. מצד שני יש גם כמה חסרונות שצריך להכיר:

1 – נדרש יותר מאמץ לטיפוס

2 – נשיאת שני חבלים יכולה להוות נטל במידה מסוימת

3 – אפשר להשתמש בחבלי חצי רק כאשר יש ביניהם התאמה נכונה. שילוב בין חבלים מגדלים או מותגים שונים לא בהכרח יעבוד.

חבלי תאומים

קל לבלבל בין חבלי חצי לחבלי תאומים, בטח למי שלא ממש מכיר את ההבדלים בין החבלים, אבל יש כמובן שוני בין הסוגים. חבלי תאומים מתהדקים יחד באופן דומה יותר לחבלים יחידים, אם כי היתרונות שלהם דומים בעיקר לחבלי החצי. מצד שני, חבלי תאומים דקים יותר ולכן הם גם קלים יותר לנשיאה. אפשר לזהות אותם בזכות הסימון בשני הקצוות (סמל האינסוף).

חבל שעבר ייבוש

אז מה צריך לחפש בחבל הטיפוס? איכות כמובן, ויש כמה מאפיינים מרכזיים שמגדירים אותה.

יכולת הייבוש: אתם יכולים לנחש עד כמה מסורבל הטיפוס עם חבל רטוב. הוא הופך לכבד יותר והוא גם מתקשה לעזור לנו בבלימת נפילה. חוץ מזה, בתנאי קור החבל עשוי לקפוא בשל המים הספוגים בו, וכך הוא ייעשה קשה הרבה יותר. חבל עם יכולת ייבוש טובה יותר הוא חבל שמונע את כל התופעות הללו ובעיקר הוא מונע את ספיגת המים. כמובן שלא תמיד זה משנה, והשאלה האם יש לכך חשיבות תלויה בסוג הטיפוס. אם אתם מתמקדים בטיפוס לצרכי ספורט זה כנראה קצת פחות רלוונטי. אם אתם יוצאים לטפס על הר מושלג אתם מבינים שיש לזה חשיבות רבה יותר.

חבל שעבר ייבוש אמור לעניין אתכם אם אתם מתעתדים לשהות באזור שבו תיתכן רטיבות, כמו באזורים מושלגים, למשל. חבל שלא יובש ונרטב בשטח, עלול לספוח עד מהרה לחות, לאבד מכושר העמידות שלו ולהפוך לכבד יותר. כמובן, תוכלו תמיד להגן על החבל שלכם מפני רטיבות ולהקפיד שלא יבוא במגע עם מים, אבל אם אתם שוהים באזור שבו ממטר פתאומי הוא עסק אפשרי או רטיבות על פני הקרקע איננה בגדר הבלתי אפשרי, סביר להניח שחבל שעבר הליך ייבוש הוא פריט נחוץ בהחלט עבורכם. בהנחה שבמרבית האזורים החבל שלכם עלול לפגוש במקור מים כלשהו ולהירטב, ההצטיידות בחבל שיובש תאפשר לכם להתמודד ביתר יעילות עם תנאי השטח. מעבר לכך, חבל שצופה במעטה לייבוש יהיה בעל רמת חיכוך מועטה יחסית המאריכה את אורך חייו של החבל. ובקיצור, אם אתם לא בדרך לסנפלינג במדבר, לכו על חבל שעבר תהליך ייבוש ותיהנו מראש שקט בשטח.

קוטר ואורך

אלה שני משתנים שמשפיעים על המשקל של החבל ועל העמידות שלו. זו גם דרך טובה לדעת מה מטרת החבל, דרך אגב.

קוטר

קוטרו של החבל הפך בשנים האחרונות לפרמטר המדובר ביותר בקרב המטפסים, ולא דווקא בצדק. מטיילים רבים יוצאים מתוך נקודת ההנחה שככל שקוטרו של החבל שבידיהם קטן יותר, הרי שהחבל דק יותר ומשקלו נמוך יותר. בתכל’ס? יצרני החבלים אשר זיהו מגמה צרכנית זו, מצליחים להקטין את קוטר החבל מבלי להפחית ממשקלו, כשהם מהדקים היטב את חלקי החבל זה לזה באופן שיוצר קוטר קטן. שיטת ייצור זו לאו דווקא מפחיתה ממשקלו הסופי של החבל, שכן היצרנים עושים שימוש באותם החומרים ובאותן הכמויות ליצירת כל חבל, וזאת מתוך מטרה לשמור על רמת חוזקו ועל רמת עמידותו. אז גם אם הצלחתם למצוא חבל בעל קוטר קטן, חשוב שתדעו שסביר להניח שאתם מחזיקים חבל בעל משקל דומה או זהה לדומיו בעלי הקוטר הגדול יותר. מעבר לכך, לעיתים קרובות תפגשו בחבלים הטוענים לגודל קוטר זהה שקוטרם איננו נראה זהה ואף משקלם אינו שווה. היות שכך, מומלץ להתמקד במשקל החבל ולא בקוטרו ובאופן זה לוודא את בחירתו של חבל שיספק לכם ליווי בטוח כל לאורך הדרך תוך מיצוי מקסימלי של הנאות השטח.

אורך

במשך שנים ארוכות היה אורך החבל הפופולרי 50 מטרים, שכן אורך זה נתפס כמקסימלי מבחינה בטיחותית. כיום, עם ההתקדמות הטכנולוגית הכללית ועם ההאצה הטכנולוגית בנישת הציוד למטיילים בפרט, תוכלו לבחור בחבלים ארוכים יותר אשר יאפשרו לכם להתמודד עם מדרונות מרשימים יותר מבלי להתפשר על בטיחות מקסימלית. כיום, החבל הנחשב לנפוץ ביותר הוא חבל באורך 60 מטרים. עם זאת, רבים מבכרים כיום להצטייד בחבל באורך 70 מטרים למקסום הנאת השטח. מטפסים כבדים יעדיפו להצטייד בחבל באורך 80 מטרים, 90 מטרים ואפילו באורך 100 מטרים, אבל זהו כבר עניין למקצוענים.

מתלבטים?

חבל באורך 70 מטר הוא, מן הסתם, האופציה המומלצת עבורכם. חבל באורך 60 מטרים יהיה גם הוא נחמד ומספק בהחלט במרבית המיקומים, אבל אם אתם מתכוננים לחוויה של פעם בחיים, חבל שתצאו עם חבל שמגביל אתכם במידה כזו או אחרת והעדיפו חבל באורך 70 מטרים. הבחירה בחבל באורך 70 מטרים מותנית, כמובן, ביכולתכם לשלם את תמורתו הגבוהה יותר וביכולתכם להתמודד עם משקלו ועם נפחו הגבוהים יותר לכל אורך הדרך.

סימון האמצע

סימון אמצע: סימון האמצע הוא הקו השחור במרכז החבל שנועד כדי לסייע למטפסים למצוא בקלות את נקודת האמצע. כשיש צורך בקשירת החבל, לסימון האמצע יש משמעות רבה מאוד.

גם פרט טריוויאלי כמו קו אמצע בלתי יומרני, הופך, כאשר מדובר בחבל טיפוס, לנתון משמעותי ביותר. קו אמצע ברור ומודגש הופך את מלאכת סידור החבל טרום סנפלינג לקלה ובלתי מורכבת ואף מאפשר למטפס לאמוד נכונה את מרחקו מהקרקע לאחר גלישה במדרון. האופציה המומלצת והיקרה יותר, היא בחירה בחבל שמעבר לקו האמצע שלו שני הדפסים שונים המאפשרים לזהות בקלות מרובה את נקודת האמצע שלו. חבלים מסוג זה יהיו בהחלט יקרים יותר שכן הליך הייצור שלהם מורכב יותר. אופציה אחרת וזולה יותר, אם כי, יעילה פחות, היא חבל שקו האמצע שלו מסומן באמצעות צבע. סימונים אלה נוטים דרך כלל לדהות או להימחק וכאשר החבל כהה, קשה להבחין בסימון לאחר שימוש קצר. על כן, אם אתם מעוניינים בחבל בעל פס אמצע בולט ואינכם מעוניינים להשקיע בחבל בעל הדפסים מנוגדים, לכו על חבלים בעלי סימון אמצע בהיר ועמיד שיבלוט לעינכם בשעת הצורך ויהיה עמיד ככל האפשר.

אם בידיכם חבל בלתי מסומן או אם סימון האמצע בחבל שלכם היטשטש עם הזמן, תוכלו לסמן אותו בכוחות עצמכם, אך חשוב ביותר לעשות זאת בזהירות המרבית, תוך הקפדה על מדידה מדויקת ביותר ותוך שימוש בעט ייעודי לכתיבה על חבל ולא בכלי סימון אחר שיותיר אתכם לאחר זמן קצר עם פס מחוק או מטושטש. פס הסימון העצמאי שלכם ידהה עם הזמן, בדומה לחבריו המסומנים על ידי היצרנים, ויהיה עליכם לתחזק אותו. אופציה מסוכנת אחרת שמטיילים שונים עושים בה שימוש בלתי חכם בעליל היא שימוש בסימון עשוי דבק שעלול בהחלט במהלך הדרך לזוז מעט ממקומו ולהשאיר אתכם עם סימן שאלה גדול על מיקומו של קו האמצע שלכם. אופציה נוספת היא תפירת חוט בצבע בולט סביב נקודת האמצע המדויקת שלכם והוא עשוי להיות עמיד מעט יותר מסימוני האמצע הצבועים על גבי החבל. לשיקולכם.

שני צבעים: כשיש לחבל שני צבעים, המשמעות היא שיש שני דפוסי אריגה שונים על שני חצאי החבל, מה שמאפשר להבחין בין אחד לאחר. בחבל כזה גם קל יותר לזהות את נקודת האמצע.

מחיר

בכל הנוגע לפריט כמו חבל טיפוס שרמת הבטיחות שהוא מספק הינה הרת גורל, תווית המחיר שעל החבל הופכת למשמעותית פחות בהשוואה לתגיות המחיר של פריטי ציוד אחרים. אך בתקווה שאתם מתמקדים בחבלים בטיחותיים בלבד אשר קבלו את אישור אגודת VIAA וביניהם מחפשים חבל במחיר התואם את כיסכם, תוכלו לחכות לסיילים או לחפש במרשתת אתרים המוכרים בהנחה חבלי טיפוס. עם זאת, חשוב לדעת כי חבל טיפוס שמאחוריו מחיר זול מדי, עשוי בהחלט להיות בעל פגם כזה או אחר שאיננו מוריד מרמת הבטיחות שלו ולכן איננו מפריע לו לקבל את אישור האגודה אך יכול בהחלט לשגע כל מטפס ממוצע במהלך הדרך. פגם בייצור שגורם לנוקשות באזור האחיזה של החבל, למשל, ופגמי ייצור אפשריים אחרים יספקו לכם מחיר זול יחסית אך סביר להניח שבמהלך הדרך תתחרטו על הבחירה ועל המחיר הזול ששילמתם בעבורה. לכן, חשוב ביותר לוודא מראש שהחבל, גם אם זול באופן יחסי, יספק לכם חוויית שימוש מושלמת ומהנה לכל אורך הדרך. כי אם יש דברים ששווים את מחירם, אין כל ספק שחבל טיפוס נוח לשימוש תופס את אחד המקומות הראשונים ברשימה.

–

סימון אזהרת סוף: כאמצעי בטיחות חשוב, לחלק מהחבלים יש סימון שחור בקצה כדי לאותת לטפס שהוא מתקרב לקצה החבל. היתרון של הסימון הזה? הוא עוזר למטפסים לנקוט במשנה זהירות כשהם כורכים סביבם את החבל, או בעת הנמכת מטפסים אחרים.

–

תיהנו מכל רגע ושיהיה לכם טיול מלא אדרנלין, מרגש ובטוח!

על פי סעיף 27א לחוק הגנת זכויות יוצרים: אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות למידע/צילומים/תמונות/סרטים המגיעים לידנו. אבל, אם זיהיתם מידע/צילום/תמונה שאתם מחזיקים בזכויותיהם ולא ניתן קרדיט (בשוגג), אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש או לבקש לתת קרדיט, וזאת באמצעות פנייה למייל support@tiulim.net.