מוזיאון רוקפלר – סקירה על המוזיאון הארכאולוגי הראשון בארץ

מצאתם טעות בכתבה? יש לכם משהו להוסיף? צרו איתנו קשר.

איפה בירושלים אפשר למצוא מבנה שנבנה בתרומה אמריקאית, תוכנן על ידי אדריכל בריטי, ונבנה בסגנון חצי מזרחי חצי מערבי, הבנוי על כפר ערבי ומכיל את כל אוצרות הארכאולוגיה של ארץ ישראל מלפני קום המדינה?

מוזיאון רוקפלר מציע ביקור בבניין מרשים ומלא היסטוריה, כמו גם בתערוכות מהמרשימות בארץ, עם ממצאים מימי המנדט והחפירות הראשונות בארץ. במשך תקופה ארוכה קפא המוזיאון על שמריו והותיר אך ורק את התערוכה הישנה, המוצגת בסדר כרונולוגי עם מעט כיתוב והסברים.

כיום, ישנן תערוכות מתחלפות, ותצוגות מודרניות בתוך חללי התערוכה הישנה.

הכניסה היא חינם, אך יש המלצה לתרומה בכניסה-ובתמורה מקבלים מפה נוחה. 

המוזיאון, היושב בצדה המזרחי של ירושלים, מול חומות העיר ושער שכם, למעשה שייך למוזיאון ישראל. אך בניגוד למוזיאונים אחרים בעיר-ההגעה קצת יותר מסובכת. אין להיכנס עם רכבים למוזיאון, רק בשבת. ולכן נותרות שלוש אפשרויות-חנייה בחניון מול שער שכם (מומלץ גם לבקר בשער), קו 1 ו-2 מתחנה מרכזית עוצרים קרוב, או לקחת רכבת וללכת ברגל. המיקום הפך את המוזיאון לאתר פחות מתוייר ממוזיאונים אחרים בעיר, שלא בצדק. 

ההיסטוריה ‘על קצה המזלג’ 

מוזיאון רוקפלר הוקם כמוזיאון מהפכני של ממש-המוזיאון הלאומי הראשון לארכיאולוגיה בארץ ישראל. הוא הוקם עוד בימי המנדט הבריטי, בשנת 1938, והיה למעשה הפעם הראשונה שבה הבריטים לא ‘ייצאו’ את כל עתיקות הארץ למוזיאונים אירופאים כפי שעשו במצרים, יוון, טורקיה ויתר הארצות בעלות היסטוריה עתיקה שהפכו לחלק מהאימפריה הבריטית.

 בארץ ישראל, לראשונה, שוכנעו הבריטים להקים מוזיאון לאומי, בתוך אותה ארץ בה נמצאו האוצרות הארכיאולוגים. וכך נחנך לו ב-1935 המבנה שנקרא אז “המוזיאון הארכיאולוגי הארצישראלי” והיה למוזיאון הראשון לארכיאולוגיה בארץ ישראל. 

הכסף נתרם על ידי המיליונר האמריקאי ג’ון רוקפלר הבן, ותוכנן בידי האדריכל הבריטי אוסטין הריסון, שאחראי בין היתר גם על תכנון משכן הנציב הבריטי בארמון הנציב וסניף הדואר המרכזי ברחוב יפו.

לרוקפלר היו כמה תנאים לתרומת הכסף-בין היתר שהבנייה תסתיים עד ינואר 1931. עד מהרה התברר שזה לא יקרה. אבן הפינה הונחה ביוני 30′ בטקס מרשים. ב-35′ נפתחו אגפי מחלקת העתיקות הארצישראלית בתוך המוזיאון, שמאוחר יותר יהפכו ל-‘רשות העתיקות’.

רק ב-11 בינואר 1938 היה המוזיאון מוכן לפתיחה רשמית. רק שזו נאלצה לחכות. הימים היו ימי השיא של המרד הערבי בבריטים, ובדרך מחפירות לכיש לטקס הפתיחה בירושלים נתפס הארכיאולוג המפורסם סטארקי ונרצח בידי ערבים. הטקס נדחה ביומיים לאות כבוד.

בטקס הרשמי נכחו כל המי ומי של ארץ ישראל באותה תקופה, מלבד הנציב העליון ורוקפלר. רוקפלר, אגב, מעולם לא זכה לראות את המבנה המפאר שנקרא על שמו, נבנה בקווים שהכתיב והוקם בזכותו.–

ביקור במוזיאון

 האולם הראשון שנכנסים אליו הוא ‘אולם המגדל’ ובו תערוכה חדשה שנקראת ‘רוח המקום והזמן’ המגוללת את סיפור הקמתו המיוחד של המוזיאון בעזרת תמונות של המוזיאון מבנייתו ועד היום, והדגם המקורי שהגיש האדריכל הריסון. ישנן גם תמונות של הכפר כרם אל שיח’ שהיה במקום לפני כן והבית ההיסטורי שעליו נבנה המוזיאון, וחלקים ממנו נותרו בכוונה, לבקשתו של רוקפלר. הבית הוא ביתו של השייח’ אל חלילי שנבנה במאה ה-18. מאחורי הבית היה עץ אורן שהאגדה מספרת שהובא מחברון כשתיל בידי השיח’. ולכן הושאר העץ כחלק מהמוזיאון עד היום.

כדי לא להתבלבל במבוך של מבנה המוזיאון, לכו רק ימינה ועברו מתצוגה לתצוגה. במבואה הראשונה מימין תמצאו אוסף שרידים מבתי כנסת בארץ מהתקופה הרומית והביזנטית. וביניהם כמה פסיפסים מרשימים. אחד הפסיפסים שתופסים את העין הוא הפסיפס מהמאה החמישית, שנמצא בבית כנסת בעוספיה-היום כפר דרוזי בגליל, ובמרכזו הכתובת המוכרת מתהלים-‘שלום על ישראל’.

החדר הבא מציג ממצאים מתקופת הברזל, התקופה הפרסית, הלניסטית, רומית, ביזנטית, אסלמאית, צלבנית ועותמאנית. עושר הממצאים ומיעוט ההסברים מקשה לפעמים לאתר את הממצאים החשובים והמעניינים, לכן אנסה למקד אתכם מעט.

בכניסה לאולם מצד ימין-שימו לב לשחזור של מערת קבורה כנענית. ולמיצגי האומנות המודרנית שהוכנסו בין המיצגים הישנים, כדי להחיות את המוזיאון.

שימו לב בהליכה לאורך התערוכות לתמונות על הקיר מעל ארונות התצוגה. זוהי תערוכה חדשה שהוכנסה השנה-ובה תמונות מאתרי החפירה הגדולים בארץ כמו מגידו, יריחו, אשקלון-כולן תמונות משנות ה-20-30 והחפירות הארכיאולוגיות הראשונות שנעשו באתר.

בשביל הכיף חפשו איך נראו בהתחלה אתרים שאתם כמכירים היום-למשל, קיסריה בראשית חפירתה. התמונות מפתיעות ורחוקות ממה שאנחנו מכירים היום. 

במעבר לאולם הבא מצד ימין נקודת שתייה ושירותים עבור ‘גברות’.

באולם הבא (אם המשכתם ללכת בציר ימינה) משקופי שיש מכנסיית הקבר בירושלים-המשקוף המעניין ביותר נמצא בצד הנגדי לדלת הכניסה. שם מגולל סיפור חייו של ישו, אך בסדר שונה מהרגיל. בצד ימין חדרון עם תכשיטים מכל התקופות.

 בשני האולמות הבאים שתיים מהתצוגות המרשימות ביותר במוזיאון, שאין לישראלים עוד מקום לראות- בראשון עיטורי טיח ופסלים נהדרים מארמון הישאם, מהתקופה האומיית ביריחו. ובחדר הבא גילופי עץ מתוך מסגד אל אקצע מהתקפה האומיית. עבורנו, מי שאינם יכולים להיכנס למסגד אלאקצע, כאן יש תצוגה מרשימה שמעוררת את התיאבון לראות עוד.

במעבר לאולם הבא שירותים עבור גברים ובאולם הבא כל הממצאים מהתקופות הפרהיסטוריות-תקופת האבן, הכלכולית והברונזה. גם כאן קל ללכת לאיבוד בין עודף הממצאים ומיעוט הכיתוב ולכן אתן כמה דגשים-שוב תערוכת התמונות המלווה אותנו על הקיר והממצאים המודרניים המשתלבים בתערוכה הישנה. בסוף החדר ישנם כמה שלדים וגולגולת אחת.

ליד השלדים נאמר שנקברו במערות הכרמל. והם בני למעלה מ-100 אלף שנה. מערות הכרמל היו תגלית עולמית-נתגלו בהם שרידים ליישוב ותרבות אנושית של למעלה ממיליון שנה. אבל החלק המיוחד ביותר היה שבמערה אחת מצאו שריד לאדם הומו ספאנס-זה אותו מין של אדם שהתפתח באבולוציה וממנו אנחנו נוצרנו. ומצאו גם מין אחר לחלוטין של אדם-שהגיע מאותו אב קדום משותף אבל אי שם בעץ האבולוציה התפצל והפך לאדם הניאנדרתלי-זה אותו איש מערות קדום שתמיד מציירים לנו עם מצח גדול וגבות כבדות. מערת הכרמל, ושרידים אלו עוררו לראשונה בעולם את השאלה-האם חיו שני מיני אדם יחד באותו מקום? התשובה לכך, אגב, אינה ברורה עד היום.

הגולגולת מצד ימין של דלת היציאה ועלייה הכותרת ‘האדם הגלילי’ גם היא ממצא ייחודי שנמצא רק בארץ ואין שני לו בעולם כולו. היא נמצאה במערת זוטייה, שבנחל עמוד בגליל.  זו הייתה גולגולת האדם הקדומה ביותר שנמצאה בארץ-גילה בין 220-300 אלף שנה לפני ימינו ובחינה שלה מראה שיש לה מאפיינים של גולגולת ניאנדרתלית, מאפיינים של הומו ארקטוס-סוג האדם שקדם להומו ספיאנס ומעט מאפיינים של הומו ספיאנס. כלומר, לא ברור אם זה אולי הומו ספיאנס קדום מאוד-אב טיפוס למין שלנו, או אולי ניאנדרתל, הומו ארקטוס-או חוליית מעבר בעץ ההתפתחות האבולוציונית.

מכאן אני ממליצה לצאת אל גולת הכותרת והחלק המרשים ביותר של המוזיאון-החצר הפנימית המרכזית.

במרכז החצר בריכה ומסביב לה פריטים אדריכליים שנמצאו באתרים שונים ותקופות שונות. התוספת המודרנית היא תערוכה של אומן בריטי בשם אריק גל- התערוכה מכילה עשרה תבליטים בקירות החצר המייצגים את התרבויות השונות שהיו בארץ והותירו את חותמן. אתגר: חפשו מהם התבליטים העתיקים ומהם התבליטים של אריק גל ונסו להבין על אילו תרבויות הוא מדבר.

המזרקה בדמות ראש אדם בתוך הבריכה גם היא שייכת לתערוכתו. והגולגולת במים ומעל הבריכה הן חלק מאותה תצוגת אמנות מודרנית המלווה את המוזיאון.

מכאן, אפשר להיכנס דרך האולם האחרון ובו תצוגות של ממצאים מצריים בארץ. לפנות ימינה לכיוון הקפיטריה או שמאלה, אל הכניסה וחזרה לרכב.

מוזיאון רוקפלר- פרטים טכניים

כתובת: רח’ סולטן סולימאן 27, ירושלים. ליד שער הפרחים – נסיעה קצרה מכיכר ספרא במקביל לחומת העיר העתיקה

 דרכי הגעה: חנייה באזור, קו 1 ו-2 מתחנה מרכזית. רכבת קלה לשער שכם והליכה.

שעות פתיחה:

א, ב, ד, ה- 10:00-15:00 אפשר לחנות בחניונים ציבוריים סמוכים

שבת 10:00-14:00. יש אפשרות חנייה בתוך שטח המוזיאון.

סגור בימי ג’, ו’ וערבי חג

כתבה, ערכה וצילמה: מיכל פיסצקי-דוד   

על פי סעיף 27א לחוק הגנת זכויות יוצרים: אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות למידע/צילומים/תמונות/סרטים המגיעים לידנו. אבל, אם זיהיתם מידע/צילום/תמונה שאתם מחזיקים בזכויותיהם ולא ניתן קרדיט (בשוגג), אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש או לבקש לתת קרדיט, וזאת באמצעות פנייה למייל support@tiulim.net.