מוזיאון ראלי לאומנות בקיסריה

מצאתם טעות בכתבה? יש לכם משהו להוסיף? צרו איתנו קשר.

שני מוזיאוני ראלי בקיסריה- מייסודו של מר הארי רקאנטי.

מוזיאון ראלי 1

מוזיאון ראלי 1 שוכן במבנה מפואר בסגנון ספרדי קלאסי קולוניאלי מרהיב עין, נשקף אל גן פסלים גדול, עצים וים.  המוזיאון כולל מספר אולמות בהם אומנות  לטינו-אמריקאית ואירופאית  מדרום ומרכז אמריקה.  רוב האוספים המוצגים נמנים עם הזרם הסוריאליסטי.

בקומה השנייה 40  פסלים מקוריים של האמן הספרדי סלבאדור דאלי,  משם ניתן לעבור למרפסת רחבת-ידיים, מסוככת, ובה רחבת פסלים גדולה המשקיפה אל הים, מבעד לקשתות של רחבת הפסלים ניתן להבחין באופק בקשתות  אמת המים הרומית המפורסמת של קיסריה – האקוודוקט.

בקומה התחתונה מוצגת תערוכה ארכיאולוגית “חלומו של הורדוס” המתארת את קיסריה לתקופותיה. התערוכה מתארת את החיים בתקופות השונות, את תהליך עבודתם של הארכיאולוגים ואופן תיעוד הממצאים. תערוכה זו יכולה לשמש כמבוא או סיכום של טיול באתר העתיקות של קיסריה.

באולם התערוכות המתחלפות  מוצגת תערוכה חדשה “פיגרי, סרלוס והמקצב האורוגואיי”. התערוכה כוללת ציורים של האמן פדרו פיגארי ובנו חואן קרלוס פיגארי המתארים סצנות מחיי היום יום במונטווידאו ובאורוגוואי מתוך נקודת מבט יחודית. התערוכה כוללת גם ציורים של האומן אדוארדו סרלוס, צייר אורוגוואי עכשווי, המייצג פן אחר של החברה המקומית.

תצוגה מחודשת ובה אוסף מטבעות שהוטבעו בצרפת המציגות את דיוקנותיהם של אומנים מפורסמים מהמאה ה-13 ועד ימינו. בין המוצגים: לאונרדו דה וינצי’ , מיכאלאנג’לו וכ”ו..

================= 

 מוזיאון “ראלי 1” בקיסריה הוא אחד מארבעת מוזיאוני ראלי בעולם שנוסדו על ידי הארי רקנאטי ז”ל. את הראשון הוא הקים בשנת 1987 באורוגוואי במקום שנקרא פונטה-דל-אסטה, את השני בשנת 1992 בסנטיאגו שבצ’ילה.  המוזיאון השלישי הוקם בקיסריה ונפתח לציבור ב18 באוקטובר 1993.  המוזיאון הרביעי נוסד במרבֵּייָה שליד מַלָגָה בדרום ספרד בשנת  2000.

המוזיאון בקיסריה נבנה בסגנון ארכיטקטוני ספרדי קלאסי קולוניאלי, ומשתלב יפה בנוף הפסטוראלי של קיסריה, מול הים.  המוזיאון גדול – 9000 ממ”ר ממוקם במרכז גן פסלים ששטחו 40 דונם.  בגן הפסלים עצי תמר, עצי חרוב, עצי הדר ועצי זית רבים.  חמישה אולמות במוזיאון עם חצרות  פנימיות (פטיוס) בצורת מתומנים ובמרכז כל חצר מזרקה.  הרצפה מורכבת מאריחי טֶרה-קוטה אדומה “סֶמִיגְרַס” ומשולבות בה מסגרות פסי עץ ואריחים לבנים עם מוטיב עלה תלתן כחול שעוצבו באורוגואי במיוחד למוזיאוני ראלי.   המוזיאון תוכנן והותאם לאור ולתנאים ההולמים את האקלים בארץ.  האור מגיע מתוך החלונות הגדולים של החצרות הפנימיות.  במפלס העליון יש רחבת פסלים גדולה המשקיפה אל הים ומבעד לקשתות של רחבת הפסלים ניתן להבחין באופק בקשתות אמת המים הרומית.  הפסלים באולמות ובגן מברונזה פרט לשלושה שהם משיש ושניים מחומר אקרילי.  בקומה ב’ פסלים של פַּסלים אירופאים מפורסמים כגון דַאלִי, רודן, אַרְמָן, אנדרי מַאסון ועוד.  ברחבת הפסלים ספסלים רבים ואפשר לנוח שם ולספוג את האוויר הטוב מרבית ימות השנה.  האווירה הלטינו-אמריקאית, ריאליסטית, סימבולית, פנטסטית, פולקלוריסטית,  ניבטת מכל הכיוונים.  כפי שביטא זאת הצייר ומורה לאמנות דן לִבני: “הציורים הם עתירי צבע, צורות ודמיון, מלאים בחיוניות, תנועה וכוח.  עוצמת הביטוי החזקה פורצת מן הבדים בצבעים חמים והנושאים הם בעיקר בני אדם, קבוצות פועלים, משפחה וחיים ארציים הקרובים לאדמה.  האמת היא שבארץ מכירים יותר את האמנות האירופית והאמריקאית ופחות או כלל לא את זו של אמריקה הלטינית על כל עולם הנושאים, הצבעים והצורות האופייניים לה, וזו הזדמנות מצוינת לפגוש בתרבות זו מבלי לחצות את האוקיינוס”.  אפשר להוסיף שבמוזיאון ראלי קיים מפגש בין האמנויות הפלסטיות – אדריכלות, פיסול וציור.  המיזוג ביניהן בולט כאן במיוחד משום שהאדריכל המתכנן נהנה ממידע מוקדם ומדויק על אופי המוצגים.  הפסלים והתמונות באולמות המוזיאון רובם מדרום ומרכז אמריקה.  כל יצירות האמנות שייכות לקרן ראלי, שמנהלת את האוסף הגדול של הארי ומרטין רקנאטי ז”ל.   יש לציין כי הארי ומרטין רקאטי היו מעורבים בכל פרט בהקמת המוזיאון וליוו מקרוב את כל שלבי הבנייה.

למוזיאון ראלי מטרה נוספת.  מוזיאון ראלי הוא מונומנט לזכר היהודים שגורשו מספרד ופורטוגל, לזכר הקהילה היהודית של סלוניקי שנכחדה כמעט כולה בשואה ולזכר הוריו של הארי רקנאטי, לאון ומתילדה רקנאטי.  לאור זאת, הארי רקנאטי ביקש משני אמנים, האחד מאורוגואי והשני ממקסיקו, לצייר בנושא גירוש ספרד.  שני האמנים הם אדוארדו סַרְלוס מאורוגואי וארנולד בֶּלְקִין ממקסיקו.  יצירותיהם הגדולות שכותרותיהן “1492” תלויות באולם העיקרי והן ברוח ציורי הקיר של המוּרַלִיסְטִים המקסיקנים  תוכנן עיקרי הארועים – אִינְקֱוִיזִיצְיָה, גירוש היהודים וגילוי אמריקה, כל אמן בסגנונו המיוחד.

הארי רקנאטי התחיל לאסוף יצירות אמנות עוד בשנת 1952 – בעיקר יצירות אירופאיות של זרם הפוסט אימפרסיוניזם, אקספרסיוניזם ומודרני, פיגורטיבי.  מאוחר יותר, בשנות השמונים, ביחד עם רעייתו ד”ר מרטין רקנאטי, הוא הגיע לדרום ומרכז אמריקה ושם הם גילו אמנות נהדרת ששבתה את ליבם – אמנות עכשווית של אמנים לטינו-אמריקאים חיים.  הבחירה שלהם היתה מבוססת על ערך שוק או מוניטין של האמנים.  הם ראו לנגד עיניהם את העושר האמנותי הרב בכל אחת מהבחירות שלהם ולפי הקריטריונים ואמות המידה שלהם כיצד צריכה להיראות אמנות ומה מטרתה.  לשם כך גם קבוע מעל דלת הכניסה שלט המכריז, לפי ציטטה של ניקולא פּוּסֵין:  “מטרת האמנות – הנאה”.  וההנאה גדולה פי כמה כשאפשר להתחלק בה עם הציבור.  ברצונו של הארי רקנאטי למשוך את עין הציבור בישראל לאופייה המיוחד של האדריכלות הספרדית המסורתית שבהשראתה נבנה המוזיאון ולאפשר לציבור בישראל להכיר את היצירות של האמנים הלטינו-אמריקאיים בני זמננו ואת סגנונותיהם.

עד לפני מספר שנים באירופה ובארצות הברית התייחסו אל האמנות הזאת בזלזול ובטענה שהם מהווים שעטנז של סגנונות וחיקויים. ברם, כשרואים ריכוז כל כך גדול של אמנות שהזרם הבולט בו הוא הסוריאליזם הלטינו אמריקאי-עכשווי עם מוטיבים פולקלוריסטים נאיביים והדגש הוא על הפיגורטיבי, ניתן להיווכח כי קיימת אמנות נהדרת של אמנים חיים, עכשוויים. אדרבא, בשנים האחרונות גילו את ייחודו של זרם זה שבו הן הכשרון והדמיון המתפרץ והחיוניות והצבעוניוּת מאפיינים אותו.  פרץ של רגשות, צעקות חברתיות ופוליטיות מבוטאות על גבי הבד, החומר הפיסולי, תווים, מילים, כי גם במוסיקה, בספרות ובשירה חל אותו תהליך.  הסוריאליזם הלטינו-אמריקאי המוצג כאן, מושפע גם מהתרבות הפְּרֶה קולומביאנית והכיבוש הספרדי כמו מההשפעות של האימפרסיוניזם הצרפתי –וזרמים אחרים באירופה.

אולם מיוחד יועד לתערוכות מתחלפות. אחת לשנה, שנתיים, מחליפים באולם זה את התערוכה.  התערוכות באולם זה כולן מהאוסף הפרטי ואין מציגים תערוכות חיצוניות.  

באולם נוסף מוצגת תערוכה ארכיאולוגית “חלומו של הורדוס”, המתארת את קיסריה לתקופותיה – הלניסטית, הרודיאנית, רומית, ביזאנטית, איסלמית וצלבנית. תערוכה זו הופקה בשנת 1984 על ידי ה”SMITHSONIAN INSTITUTE” והוצגה בארצות הברית וקנדה בין השנים 1988-1989. בתערוכה המקורית מתוארת גם העת החדשה, אך כאן בקיסריה אפשר לחוות אותה בטיול בשכונות קיסריה המודרנית.  התערוכה מתארת את החיים בתקופות השונות ואת תהליך עבודתם של הארכיאולוגים ואופן תיעוד הממצאים.  מעניינת במיוחד עבודת תיעוד הנמל ההרודיאני “סבסטוס” על פי תיאור מדויק של יוסף בן מתתיהו.  בין המוצגים בתערוכה זו דגם של הנמל “סבסטוס” על פי הממצאים של הארכיאולוגים הימיים, בראשם ד”ר אבנר רבן ז”ל, אוצר התערוכה.  תערוכה זו יכולה לשמש כמבוא או סיכום של טיול באתר העתיקות של קיסריה.

 ================

מוזיאון ראלי 2 – “זיכרון ספרד” 

באפריל 2007 נחנך מוזיאון מפואר חדש –  ראלי 2 הנקרא “זיכרון ספרד” ונמצא בסמיכות למוזיאון ראלי 1 הוותיק.

בתוך המוזיאון על ארבעת קומותיו מוצגים;   ציורים קלאסיים מקוריים מהמאות ה- 16  עד  ה-18  העוסקים  בנושאים מהתנ”ך, כל התמונות עברו שיחזור ע”י רסטוראטורים מומחים מסיינה שבאיטליה לפני תלייתם במוזיאון. בקומה התחתונה קיר המוקדש כולו לנושא גירוש ספרד.

החצר הגדולה בכניסה למוזיאון החדש בנויה בהשראת החצר המפורסמת בארמון אלהמברה הנמצא בגרנדה שבספרד.  בכניסה מזרקות יפות והבולטת שבהם הינה מזרקת 12 האריות (המסמלים את 12 השבטים) שמפיהם ניתזים מים כמו במזרקה המפורסמת בארמון אלהמברה.

עוד ברחבה  ניצבים פסלי שיש של הבולטים מיהודי ספרד כשלמה אבן גבירול, יהודה הלוי, הרמב”ם  וברוך שפינוזה ופסליהם של אנשים חשובים שמוצאם מהאנוסים כמו כריסטופר קולומבוס, נוסטרדמוס  ומיגל דה סרוונטס.הפסלים פוסלו ע”י האומנית הספרדייה המפורסמת מריה דה לוס אנחלס במיוחד עבור המוזיאון. מידע כתוב אודות אישים אלה מופיע על גבי קירות הרחבה לטובת הציבור.

בנוסף הוקם אתר חדש ובו פסלי שיש של האנשים שתרמו להקמתה של מדינת ישראל כבנימין זאב הרצל, חיים ויצמן, ארתור ג’יימס בלפור, הארי טרומן  ודוד בן-גוריון.

מול הכניסה למוזיאון ניצבת אנדרטת שיש גדולה (אוביליסק) לזכר קהילות היהודים באיטליה ולזכר האיטלקים שהצילו יהודים במלחמת העולם השנייה.

===

מוזיאון שני “ראלי 2” לאמנות קלאסית ואתר להנצחת תור הזהב של גדולי יהדות ספרד נפתח במרץ 2007 והינו המוזיאון החמישי והחדש מבין כולם . בתוך המוזיאון על ארבעת קומותיו מוצגים;   ציורים קלאסיים מקוריים מהמאות ה- 16  עד  ה-18  העוסקים  בנושאים מהתנ”ך – כל התמונות עברו רסטורציה ע”י רסטורטור מומחה מסיינה שבאיטליה לפני תלייתם במוזיאון. רבים מהציורים צויירו ע”י תלמידי אומנים גדולים של התקופה אך מאחר ולא מקובל היה בהכרח לתלמיד לחתום את שמו על גבי הציור, בחלק מהתמונות לא ידוע שמו המקורי של הצייר. אם זאת פרטים אחרים נותנים מידע  לגבי השפעת מי או באיזו אסכולה/חוג  וסגנון צוירו .

בקומה התחתונה קיר המוקדש כולו לנושא גירוש ספרד.  החצר הגדולה בכניסה למוזיאון החדש בנויה בהשראת החצר המפורסמת בארמון אלהמברה הנמצא בגרנדה שבספרד.  בכניסה מזרקות יפות והבולטת שבהם הינה מזרקת 12 האריות המייצגים את 12 שבטי ישראל ומפיהם זורמים מים כמו במזרקה המפורסמת בארמון אלהמברה.

על המזרקה: בנו של שמואל הנגיד (יועץ למלך ומגדולי השירה העברית בספרד), הווזיר היהודי יוסף , שהיה כמו אביו, אחד מיועצי השליט המוסלמי בגרנדה, לקח חלק בבניית אלהמברה. לפי אחת הסברות, הוא תכנן את חצר האריות המפוארת כהעתק של המזרקה שניצבה בבית מקדש המלך שלמה בירושלים.  עוד ברחבה  ניצבים פסלי שיש של הבולטים מיהודי ספרד כשלמה אבן גבירול המשורר היהודי הנודע ובידיו ספר ובו מופיע אחד משיריו הנקרא “הארמון והבוסתן” ויש אומרים שכתב אותו על 12 האריות. פסלי אישים נוספים ברחבה: יהודה הלוי, הרמב”ם  וברוך שפינוזה.  כמו כן מופיעים פסליהם של אנשים חשובים שמוצאם מהאנוסים כמו כריסטופר קולומבוס, נוסטרדמוס  ומיגל דה סרוונטס– מידע כתוב אודות אישים אלה מופיע על גבי לוחות המוצגים ברחבה לטובת הציבור. הפסלים הוזמנו ופוסלו ע”י האומנית הספרדייה המפורסמת מריה אנחלס במיוחד עבור המוזיאון. כדור הזהב הגדול הנמצא ברחבה מייצג את תור הזהב בספרד. בנוסף הוקם אתר ובו פסלי שיש של האישים שתרמו להקמתה של מדינת ישראל כבנימין זאב הרצל, חיים ויצמן, ארתור ג’יימס בלפור, הארי טרומן  ודוד בן-גוריון.

מול הכניסה למוזיאון ניצבת אנדרטת שיש גדולה (אוביליסק) לזכר קהילות היהודים באיטליה ולזכר האיטלקים שהצילו יהודים במלחמת העולם השנייה.

מידע כללי

שני המוזיאונים פרטיים ובכל ההוצאות נושאת קרן ראלי.  כמו כן לא מתקבלות כל תרומות או ירושות.  הכניסה למוזיאוני ראלי היא ללא תשלום.  במוזיאונים מוצגות רק יצירות מאוספי קרן ראלי, פרט לתערוכה הארכיאולוגית “חלומו של הורדוס”.  אין במוזיאונים קפטריה או חנות מזכרות, ממכר גלויות, רפרודוקציות או קטלוג.  המוזיאונים הם לחלוטין לא מסחריים וללא מטרות רווח.  אין סיורים מודרכים או עזרים אודיו-ויזואליים אך אין מניעה להביא מדריך חיצוני מטעם המבקרים עצמם. המבקר מקבל עלון הסברה כללי שקיים בשש שפות.  המבקר מוזמן לצפות ביצירות האמנות ללא כל התערבות חיצונית.

ימים ושעות הביקור:

על פי סעיף 27א לחוק הגנת זכויות יוצרים: אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות למידע/צילומים/תמונות/סרטים המגיעים לידנו. אבל, אם זיהיתם מידע/צילום/תמונה שאתם מחזיקים בזכויותיהם ולא ניתן קרדיט (בשוגג), אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש או לבקש לתת קרדיט, וזאת באמצעות פנייה למייל support@tiulim.net.