מחנה המעפילים בעתלית

מצאתם טעות בכתבה? יש לכם משהו להוסיף? צרו איתנו קשר.

צילם וכתב: קובי פינקלר

אתרים רבים בארץ ישראל מוכרזים כאתרים לשימור אתרים, שיש בהם ממורשת ההיסטוריה הקרובה. אחד מהם, המצוי מצפון לעתלית, הוא מחנה המעצר למעפילים, שהגיעו ארצה כפליטי השואה וחזרו לחיות בינות לגדרות וצריפי עץ לוהטים מחום הקיץ וקרים מאימת צינת הקור.

הסיור במחנה מרתק. לצד תמונות וחזיון אר קולי, חווים במוזיאון את ימי ההעפלה. יושבים על סיפון דגם אחת האוניות, תופסים בחבל הצלה מאולתר ומיד נכנסים לאווירה. המחנה שהוקם על ידי שלטונות המנדט הבריטי על שרידי מחנה צבא, נבנה בשנת 1939, עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, במטרה לעצור מעפילים לזמן בלתי מוגבל. במחנה נכלאו מעפילים שנתפסו בעת עלייתם לארץ ישראל בדרך בלתי לגאלית, אם דרך הים או דרך היבשה. בצורה זו הגיעו ארצה בדרך לא דרך – באוויר, בים וביבשה – יותר מ-120,000 מעפילים, שהיוו כחמישית מכלל אוכלוסיית הארץ עד הקמת המדינה.
בכל תקופות קיומו כמחנה מעצר למעפילים היו עצורים בעתלית כ- 60,000 איש למשך פרקי זמן שונים, החל ממספר ימים ועד ל- 23 חודשים.

במחנה המעפילים בעתלית נכלאו גם פעילי היישוב שנאבקו בשלטון הבריטי, ביניהם עצורי ‘השבת השחורה’ (בשבת 29.6.1946, ביצעו שלטונות המנדט פעולות נרחבות נגד היישוב והנהגתו ובהם מעצרים רבים) ולוחמי האצ”ל ולח”י שנעצרו על ידי הבריטים. בליל 9.10.1945 שוחררו עצורי המחנה בפעולה נועזת של לוחמי הפלמ”ח. בהתראה של יומיים בלבד נאסף נשק, הוחדרה למחנה קבוצת אנשי פלמ”ח שהכינה את הדרוש מבפנים, ושובצו מלווים כדי להוליך את 210 העצורים שהיו אז במחנה לקיבוץ בית אורן ומשם ליגור. התוכנית פעלה כמתוכנן. אנשי הפלמ”ח הצליחו להשתלט על זקיפי המחנה, לחתוך את גדר התיל שהקיפה אותו, ולהוליך את העצורים לבית אורן ומשם בדרכי הטעיה ליגור. המשטרה הבריטית, שהמתינה לבאים בקיבוץ יגור, לא הצליחה לעצור מחדש את הבורחים, לנוכח התנגדות אנשי האזור שנזעקו למקום. מבצע שחרור אסירי עתלית הפגין תעוזה, ועמידה משותפת של היישוב במאבק על עלייה חופשית לארץ.

עם הקמת המדינה שימש המחנה כאחד מאתרי הקליטה לגלי העלייה ההמונית שהגיעו ארצה, וכמחנה קליטה זמני לגרעין שהתיישב לאחר מכן בקיבוץ עין כרמל הסמוך לעתלית. בשנות ה- 70 פורק המחנה ונעזב.

מחנה המעפילים בעתלית הוכרז כאתר לאומי. מבנה החיטוי (דזינפקציה) וחלק מן הצריפים שוקמו ושוחזרו ביוזמת המועצה לשימור מבנים ואתרי התיישבות, המועצה המקומית עתלית, והעמותה לשיקום מחנה עתלית. לפני מספר שנים נחנך במחנה מרכז תיעודי “בנתיבי העפלה” – מאגר מידע ממוחשב המכיל את שמותיהם של מעפילים, פעילי העפלה, מתנדבים, עצורי המחנות בקפריסין, בעתלית ובמאוריציוס, וכן מידע מקיף הנוגע לתקופת ההעפלה בזמן שלטון המנדט הבריטי בא”י. לפני כשנה הבואה למקום, ספינה מהדגם ששימש את המעפילים ומנהלי המקום מקוים להופכה למען מוזיאון חי על חיי המעפילים בדרכם ארצה. את מה שהם חוו כאשר שהו במחנה ניתן לחוות בסיור.

איפה הם המעפילים ההם?

לפני מספר שנים נחנך במחנה מרכז תיעודי “בנתיבי העפלה” – מאגר מידע ממוחשב המכיל שמותיהם של מעפילים, פעילי העפלה, מתנדבים, עצורי המחנות בקפריסין, בעתלית ובמאוריציוס, וכן מידע מקיף הנוגע לתקופת ההעפלה בזמן שלטון המנדט הבריטי בא”י. אבל, מתברר שרק -15% מתוך כלל המעפילים רשומים כיום במאגר. בימים אלו, יוצאת המועצה לשימור אתרים במבצע מיוחד לאיתור יותר מ-100,000 מעפילים ופעילי העפלה, על מנת לרכז את פרטיהם במאגר המידע הלאומי במחנה עתלית. אז, כל מי שהיה בין המעפילים הללו ולא נרשם עדין מוזמן לעשות זאת למען נספר לדורות הבאים. למאגר ‘בנתיבי העפלה’ ניתן לפנות דרך טלמסר 03-60-660-59, או דרך אתר האינטרנט של המועצה לשימור אתרים, www.shimur.co.il שם ניתן להוריד דפי הסבר ושאלונים מפורטים.

איך מגיעים?

נוסעים בכביש החוף (כביש 2) עד למחלף עתלית. פונים מערבה לכיוון עתלית. בצומת הראשון מצד ימין (צפון) מצוי מבנה המחנה. פתוח בימי חול בין השעות 9-17 טל. 04-9841980

על פי סעיף 27א לחוק הגנת זכויות יוצרים: אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות למידע/צילומים/תמונות/סרטים המגיעים לידנו. אבל, אם זיהיתם מידע/צילום/תמונה שאתם מחזיקים בזכויותיהם ולא ניתן קרדיט (בשוגג), אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש או לבקש לתת קרדיט, וזאת באמצעות פנייה למייל support@tiulim.net.