• תַפרִיט
  • תַפרִיט

מידע על עמק החולה ומסלולי טיול באזור

דף הבית » מידע על עמק החולה ומסלולי טיול באזור

מצאתם טעות בכתבה? יש לכם משהו להוסיף? צרו איתנו קשר.

עמק החולה הוא עמק מישורי שאורכו עשרים וחמישה קילומטרים והוא כולל עיר אחת, מושבה אחת ועשרים קיבוצים ומושבים, שמקצתם שייכים למועצה האזורית גליל עליון ומקצתם שייכים למועצה האזורית מבואות חרמון. גבולותיו של המישור הם מרמת הגולן שבמזרח עד הרי נפתלי שבמערב ומכפר יובל, מעיין ברוך ומורדות החרמון שבצפון עד לרמת כורזים הנחתמת בנחל מחניים\משמר הירדן שבדרום.

זמן קריאה משוער: 10 דקות

עמק החולה הוא עמק מישורי, שתופס את רוב שטחו של אצבע הגליל. ממזרח לעמק יש את רמת הגולן וממערב, את הרי נפתלי. אם אתם מתכננים לטייל באזור עמק החולה והרי נפתלי, הגעתם למקום הנכון. האזור מלא בדברים לעשות. יש בו מוזיאונים קטנים ומרתקים, שמורות טבע יפהפיות, שרידים ארכיאולוגיים מרשימים וגם הרבה מאד תצפיות מהממות. אז למה אתם מחכים? הנה מדריך שיספק לכם את כל המידע שאתם צריכים כדי להתכונן לטיול באזור עמק החולה והרי נפתלי.

קרדיט צילום השער: אלכס גרינברג www.greenberg.inter.net.il. מתוך אתר פיקיוויקי.

*גילוי נאות: עמוד זה כולל מספר קישורים של תכניות שותפים שלנו. אם תלחצו על הקישור ותרכשו דרכו את אחד מהשירותים, אנחנו נקבל על זה עמלה, שתעזור לנו לתפעל את האתר. הדבר נעשה ללא תוספת עלות עבורכם. תודה על העזרה!

תוכן עניינים:

ההיסטוריה על עמק החולה

שמורות ופארקים מובילים באזור עמק החולה

מוזיאונים מומלצים באזור עמק החולה

אטרקציות מרכזיות בהרי נפתלי

מסלולי טיול מומלצים באזור עמק החולה

ההיסטוריה של עמק החולה:

בתקופה הפרה-היסטורית:

העדות הראשונה להתיישבות אנושית בעמק החולה נמצאה בבנות יעקב ובמעיין ברוך, שם מצאו שרידי יישוב, צומח ודומם האופייניים לתרבות האשלית. בעינן, מצאו שרידי יישוב האופייניים לתרבות הנאטופית. וביסמון שבמדרונות הגולן מצאו שרידי יישוב האופייניים לתרבות הנאוליתית הקדם קרמית, שהייתה קיימת לפני כ-10,000 שנה.

בעת העתיקה:

בתקופת הברונזה והברזל, היו מספר יישובים באזור עמק החולה, ביניהם בתל ענפה, בתל נעמה ובתל רון. כל היישובים היו ממוקמים סמוך לאפיקי נחלים, שהיו כנראה מקור השתייה של התושבים. בתקופה ההלניסטית, התיישבו בערים פאניאס, דפנה ותלה (תליל) –  חולתה של היום.

התיישבות ערבית בעמק החולה:

הערבים שחיו בעמק הע'ורנה נדדו מאזורם ועברו להתיישב בעמק החולה ביישובים עין אווזים, באלח'אלצה, זוק א-תחתאני ומארג' עיון, שהיו ממוקמים בסמוך לאפיקו של נחל עיון. בנוסף, הם התיישבו בוואדי אל-חמאם ובמקומות שהזכרנו קודם: יסמון, עינן ותל דן.

התיישבות יהודית בעמק החולה:

יהודים החלו להתיישב בעמק החולה במחצית השנייה של המאה ה-19, לאחר ששמואל עבו ובניו רכשו קרקעות מדרום לאגם החולה. המתיישבים היהודים שהגיעו כדי לעבד את הקרקעות סבלו קשות ממחלת המלריה ומהתנאים הקשים של האזור, מה שהרתיע אנשים אחרים מלהגיע למקום. רק בשנת 1883, הוקם היישוב היהודי הראשון בעמק החולה – יסוד המעלה, על שפתו המערבית של האגם. היו ניסיונות להקים יישובים נוספים, אך כשהחל המנדט הבריטי בארץ, היו בעמק רק שלושה יישובים יהודיים – יסוד המעלה, משמר הירדן ואיילת השחר. רק עם פרוץ המרד הערבי ב-1936, ההתיישבות היהודית החלה להתחזק באזור. רוב מאמצי ההתיישבות התרכזו בצפון העמק, רחוק ככל האפשר מהאזור הביצתי אפוף המחלות.

ייבוש הביצות בעמק החולה:

הקרקע בעמק החולה הייתה עשויה ממדרגות בזלת ומאדמות סחף. המאפיינים הללו הובילו את עופות הים הנודדים לעצור בעמק כמקום מנוחה, בעיקר באזור הביצות והאגם.

רק בשנות ה-50 של המאה הקודמת, החליטו להתחיל בייבוש ביצות החולה ואגם החולה, שהשתרעו על פני שטח של כ-60 אלף דונם. זאת, כדי שיוכלו לשמש כשטח חקלאי. לפני כן, היה קשה לנקז את השטח ביעילות, כיוון שהעמקת התעלות חשפו מי תהום נוספים. הניקוז התאפשר רק לאחר הורדת מפלס מי האגם באמצעות העמקת אפיק הירדן במוצאו ממנו.

תכנית ייבוש הביצות והאגם גררה התנגדות מצד חובבי הטבע, שרצו לשמר את הנוף. חובבי הטבע יצאו במאבק נגד מקבלי ההחלטות, מה שהוביל להקמתה של החברה להגנת הטבע. וכך, החברה להגנת הטבע הצליחה לשכנע את מקבלי ההחלטות להשאיר שטח של 3,200 דונם, שבו יוכלו להקים שתי שמורות טבע שמטרתן לשמר את ערכי הטבע של המקום. שטח השמורה היה אמור לכלול את הביצות, את האגם, את הצומח של החולה ואת נחל עינן והמעיינות המזינים אותו. אולם, כשהורידו את מפלס מי אגם החולה, התברר שנשארו רק מאות דונמים של מים מבריכות הדגים, שהיו מזוהמים בכימיקלים ובתערובת מזון מלאכותית. בנוסף, לאחר מלחמת ששת הימים, הביאו לשמורה תאואים וזה גרם להכחדתם של צמחים ובעלי חיים רבים.

במהלך השנים, ניסו לשקם את השמורה ללא הצלחה יתרה. רק בשנות האלפיים, כאשר הזרימו מים נקיים מהירדן אל השמורה, איכות המים השתפרה, הצומח התאושש ובעלי החיים שבו לשמורה. –

שמורות ופארקים מובילים באזור עמק החולה:

שמורת החולה:

שמורת החולה היא שמורת הטבע הראשונה שהוכרזה במדינת ישראל. החלו לייבש את השטחים הביצתיים העצומים שהיו קיימים בעמק החולה ב-1951 ותוך שנתיים סיימו את מרבית עבודת הייבוש. מאבק ציבורי גדול סביב שמירת הטבע בעמק החולה, הביאו ב-1964 להחלטה להקדיש 3,200 דונמים כשמורת טבע. בניגוד לשמורות אחרות בעולם, השמורה איינה במצבה הטבעי הראשוני, שכן היא נוצרה באמצעות בניית סוללות עפר לאגירת המים ויצירת אגם מלאכותי.

בעת הביקור שלכם בשמורה תוכלו ליהנות ממגוון עצום של חי וצומח, שלא קיים בצורה כזו מרוכזת באף מקום אחר בעולם. בין היתר, תוכלו לראות לוטרות, שפמנונים, צבים, ציפורים שונות, נימפאות וגומא.

בתחילת או בסיום הסיור שלכם בשמורה, תוכלו לעצור במרכז המבקרים ולצפות במיצג העופוריה, שמורכב משני מיצגים שונים: הראשון סוקר את עמק החולה באופן כללי והשני מתמקד בתופעת נדידת העופות, אשר תופס חלק מרכזי מהאופי של האזור. טלפון להזמנת מקום בעופוריה: 04-6860114.

הכניסה בתשלום סביר, כולל כניסה למיצג העופוריה.

שעות הפתיחה: ימי ראשון עד חמישי ושבת בין השעות 8:00-17:00, ימי שישי וערבי חג בין השעות 8:00-16:00. הכניסה לשמורה נסגרת שעה לפני שעות הסגירה הרשמיות.

איך תגיעו? סעו על כביש 90 צפונה וכשלושה קילומטרים אחרי צומת יסוד המעלה, פנו על פי השילוט ימינה לכיוון השמורה.

חורבת ירדה ועין ירדה:

שרידי חאן ירדה ממוקמים בראש גבעה, מעל המעיין וממש קרוב ליישוב משמר הירדן. מראש הגבעה תוכלו ליהנות מתצפיות נהדרות על הסביבה, על המעברים שעל הירדן באזור גשר בנות יעקב והחלק הדרומי של עמק החולה.

הממצאים הארכיאולוגיים שהתגלו באתר מעידים על כך שהתקיים במקום יישוב עוד בתקופה הרומית. המקום מוזכר בתיאורי המסע של נפוליון, שביקר בארץ ישראל בסוף המאה ה-18. מבנה החאן עצמו נבנה בסוף המאה ה-19, בתקופה העות'מאנית. לאורך השנים, החאן בוצר על מנת להגן על תושביו ועל אורחיו. המתחם כלל חומה מרובעת בעלת כניסה אחת, שהקיפה מבנים בחלקים הצפוניים והדרומיים של המתחם. המבנים שימשו הן למגורים והן כשטחי אחסון לתוצרת חקלאית. לצורך אספקת המים לאורך השנה, נחפרה באר מים בחצר, שניקזה את מימי הגשמים. אפשר לראות באתר גם שרידי תעלות קשר, שנחפרו בעת הלחימה במלחמת השחרור.

החאן, שסבל מקשיים כלכליים, נרכש על ידי קק"ל ערב פרוץ המרד הערבי ב-1936. בעת מלחמת העצמאות, ביולי 1948, הסוריים הצליחו לכבוש את העמדה היהודית, שהייתה קיימת במקום. לאחר שבועיים של קרבות, ב-18 ביולי 1948 הצליחו הכוחות הישראלים לכובשה בחזרה. הנקודה האסטרטגית עברה בין הידיים השונות מספר פעמים, עד שלבסוף נותרה בידי חיילי חטיבות גולני וכרמלי. ההשתלטות על נקודה זו אפשרה ללוחמים לקטוע את רצף ההתקדמות של הכוחות הסוריים במרחב וכך הצליחו למנוע מהם להמשיך לנתק את יישובי אצבע הגליל משאר ההתיישבות היהודית בגליל. 78 מלוחמי החטיבות גולני וכרמלי נפלו בקרבות שהתנהלו באזור במלחמת העצמאות. ניתן לבקר באתר הנצחה, שהוקם לזכרם ממזרח לחורבה. על האנדרטה חקוקים שמות הנופלים.

עין ירדה היא פינה קטנה ושלווה, שנמצאת לא הרחק מהחורבה ומוקפת עצי אקליפטוס ותאנה. אם תרצו, תוכלו להמשיך ברגל מהמעיין לפינת עמרי, שנמצאת במרחק כ-100 מטרים מהמעיין ומשולטת. הפינה מוקדשת לעמרי להד, מטייל ישראלי בן 23, שנפטר בקולומביה בשנת 2009 לאחר שהוכש על ידי נחש.

הכניסה בחינם.

איך תגיעו? סעו על כביש 90 לכיוון מחניים ופנו מזרחה לכביש 91. סעו על הכביש הזה כארבעה קילומטרים עד שתיתקלו בשילוט המפנה שמאלה לכיוון שרידי חאן ירדה. המשיכו עוד כקילומטר וחצי עד חניון מאספלט, בו אתם יכולים להחנות. אם תרצו להמשיך לעין ירדה, חיזרו חזרה לכביש 91 ופנו שמאלה. המשיכו עד לצומת גדות. בצומת, פנו שמאלה לכביש 918 והמשיכו בו כ-1.8 קילומטרים, עד שאתם מגיעים לאתר המשמש לרפטינג. עקפו אותו משמאל והמשיכו כארבעה קילומטרים עד לנקודה, שבה תצטרכו לחצות את הנחל רגלית ולהמשיך רגלית לכיוון חורשת האקליפטוס ועץ הזלמן הזקן, שממנו מוליכה שורת מדרגות מאבן למעיין עין ירדה.

טיילת עמי בכפר בלום:

הטיילת, שמכונה גם "טיילת הירדן", היא טיילת שלווה ויפה, שמשתרעת לאורך הגדה המזרחית של נהר הירדן. לאורך הטיילת תוכלו לראות מספר פסלים משעשעים ופסוקי תנ"ך שונים, שמסותתים על האבן של השביל ומזכירים את נהר הירדן. אורכה של הטיילת הוא 1.2 קילומטרים, והיא נגישה למוגבלים בתנועה ולעגלות ילדים.

איך תגיעו? כדי להגיע לכפר בלום, סעו על כביש 90 מראש פינה לכיוון קריית שמונה. בצומת הגומא פנו לכיוון כביש 977. לאחר זמן קצר, תראו את הכניסה לקיבוץ כפר בלום משמאלכם. היכנסו אל תוך הקיבוץ, המשיכו לכיוון בית הספר ותחנו את הרכב ליד עמדת השומר. עלו על גשר הבטון שמעל לנהר הירדן ופנו שמאלה לטיילת.

תל נעמה:

כשני קילומטרים ממערב לכפר בלום נמצא תל נעמה, שמתנשא לגובה כ-80 מטרים ומכונה "גבעת שוורץ", על שם משפחת שוורץ, שהתיישבה בעבר על הגבעה הזו והייתה מהחקלאים הראשונים בארץ שעסקו בגידולם של דגי מאכל. על הגבעה הזו התיישבו לפרק זמן מסוים מקימי קיבוץ כפר בלום בשנת 1943, בהם יהודים אנשי עלייה מאנגליה, מליטא, מאסטוניה ומלטביה. הקיבוץ נקרא כפר בלום על שם ליאון בלום, ששימש כראש ממשלת צרפת בשנים 1936-39. היום התל לא מיושב ומוכרז כאתר מורשת ישראלית.

קיבוץ להבות הבשן – חורשת ניר:

החורשה שנמצאת בסמוך לקיבוץ להבות הבשן היא חורשה לזכרו של יעקב ניר, חבר הקיבוץ, שנפל לפני ששת הימים כשהותקף על ידי מארב סורי. כאשר תלכו בתוך החורשה, תיתקלו בעצי תות ובקנה ומהר מאד יתגלה בפניכם עץ ענק וגבוה, בעל גזע רחב ידיים, שענפיו משתרעים לאורך רב מאד ויוצרת חופת ענפים רחבה. זהו עץ נדיר במיוחד, שממינו קיימים רק עוד כ-60 עצים ברחבי הארץ. לעץ, שהובא ממקסיקו, קוראים "ברוש הביצות". אם הגעתם כמה אנשים, אתם יכולים לנסות להקיף את העץ האדיר בידיים פרושות לצדדים. באזור תוכלו למצוא גם את מעיין צבישן, ששימש בימיו הראשונים של הקיבוץ כמקום רחצה.

איך תגיעו? כדי להגיע לחורשה, עליכם להיכנס דרך שער קטן מברזל בגדר הקיבוץ, הממוקם על כביש ההיקף של הקיבוץ במרחק של כמאה מטרים לכיוון תל להבות.

גן לאומי חורשת טל:

הגן הלאומי הזה הוא מושלם עבור נופש משפחתי בחיק הטבע. בפארק תמצאו שטחים נרחבים, מלאים במדשאות בירוקות ובמים צוננים, שמגיעים מנחל הדן, בהם ניתן להתרחץ. הגן נקרא "טל" בהשראת הפסוק מתהילים, "כטל חרמון שיורד על הררי ציון", שכן הר החרמון נראה היטב מהגן הלאומי. בגן הלאומי קיימים גם חורשת אלונים ושמורת סחלבים יפהפיות. קיים איסור להיכנס לפארק עם כלבים. קיימים באתר שולחנות פיקניק, מתקני מנגל, ברזיות, מתקני שעשועים לילדים.

אם אתם מעוניינים ללון בחניון הלילה שבגן הלאומי, עליכם לשים לב ששעות הקבלה לחניון הן בין השעות 14:00-23:00 וששעת העזיבה היא עד 12:00 ביום שלמחרת. החניון פעיל רק בין פסח לסוכות ומערב ליל הסדר עד סוף חג סוכות.

הכניסה בתשלום סביר.

שעות הפתיחה: בקיץ בימי ראשון עד חמישי ושבת בין השעות 8:00-17:00, בימי שישי וערבי חג בין השעות 8:00-16:00. בחורף בימי ראשון עד חמישי ושבת בין השעות 8:00-16:00 ובימי שישי וערבי חג בין השעות 8:00-15:00.

איך תגיעו? הגן הלאומי נמצא על כביש 99, כחמישה קילומטרים מזרחית לצומת המצודות.

טלפונים ליצירת קשר: 04-6942440, 04-6942360.

מטולה:

מטולה היא היישוב הצפוני ביותר בישראל, ממש בקצה של אצבע הגליל. כדי לקרוא אודות אטרקציות שניתן לבקר במטולה ובסביבתה, בקרו בכתבה שלנו – סיפורה של מטולה, אטרקציות ובילויים באזור.

מחפשים מלונות מומלצים במטולה? לחצו כאן להשוואת מחירי לינה במטולה.

מוזיאונים מומלצים באזור עמק החולה:

מוזיאון בית אוסישקין:

מוזיאון מומלץ למשפחות, בו מוצגות תערוכות העוסקות מצד אחד בהיסטוריה ובארכיאולוגיה של האזור ומצד שני בעולם החי של אצבע הגליל. בתערוכה הארכיאולוגית תמצאו ממצאים מהחפירות של אברהם בירן בתל דן, ליש המקראית, שנמצא לא הרחק מהמוזיאון. בבניין הסמוך, תמצאו את מוזיאון הטבע היחיד שנותר בארץ, מבנה קטן, המציג בתוכו תצוגה זואולוגית של פוחלצי בעלי חיים האופייניים לאזור אצבע הגליל.

הכניסה בתשלום.

שעות הפתיחה: ימי ראשון עד חמישי בין השעות 8:00-16:00, ימי שישי בין השעות 10:00-14:00.

הכתובת: קיבוץ דן.

יצירת קשר: 04-6941704.

למידע נוסף, בקרו באתר האינטרנט הרשמי של מוזיאון בית אוסישקין.

מוזיאון האדם הקדמון:

מוזיאון קטן, שהוקם על ידי אמנון אסף לאחר שהוא וכמה חבר'ה גילו אבני יד של האדם הקדמון בזמן שסיקלו אבנים בסמוך למעיין ברוך. מאז, הוא אסף מעל ל-100 אלף ממצאים ארכיאולוגיים בעלי חשיבות עולמית, שחלקם מוצגים במוזיאון.  הממצאים שבמוזיאון כולם התגלו בעמק החולה. תוכלו לראות, בין היתר, כלים ואביזרים של תרבויות שונות שחיו בישראל בתקופה הפרה-היסטורית, גולגולות של האדם הקדמון, שיטות קבורה של האדם הקדמון, תכשיטים ועוד.

הכניסה בתשלום סביר. דמי הכניסה כוללים סיור מודרך.

שעות הפתיחה: מדי יום בין השעות 10:00-13:30. באוגוסט שעות הפתיחה מתארכות.

הכתובת: קיבוץ מעיין ברוך.

יצירת קשר: 04-6954628.

למידע נוסף, בקרו באתר האינטרנט הרשמי של מוזיאון האדם הקדמון.

אטרקציות מרכזיות בהרי נפתלי:

מצודת ישע:

מצודת ישע, שידועה גם בתור מצודת כ"ח, משמשת היום כבסיס של משמר הגבול, כך שהכניסה אל תוך תחומי המצודה אינה אפשרית אלא בתיאום מראש. אם תסתכלו אי פעם על הסמל של משמר הגבול, תראו שהוא נראה בדיוק כמו מצודת ישע. המצודה הוקמה כאחת ממצודות טגארט, מצודות רבות הפזורות ברחבי הארץ, שתוכננו על ידי צ'ארלס טגארט בתקופת המנדט הבריטי. היא עומדת על נקודה אסטרטגית, המשקיפה על הדרכים הראשיות באזור. כאשר הבריטים עזבו את הארץ, החלה תחרות בין היהודים לערבים – מי יתפוס את העמדה האסטרטגית הזו. לבסוף, לאחר שלושה ניסיונות של הפלמ"ח, הצליחה ישראל לכבוש את המצודה ב-17 במאי 1948. בניסיונות השונים נפלו בסך הכול 28 לוחמי פלמ"ח, מכאן שמה האחר של המצודה, מצודת כ"ח (28). למרגלות המצודה נמצאים השרידים של הכפר הערבי נבי יושע, ששכן במקום עד מלחמת העצמאות, מכאן שמו הראשון של המצודה.

בעת הביקור במקום, תוכלו לצאת רגלית מרחבת החנייה, לצעוד על שביל הפלמ"ח ולהגיע לקבר האחים, שבו קבורים 19 מתוך 28 הלוחמים שנפלו בקרבות במקום.

ליד קבר האחים קיימת הכניסה למוזיאון הרעות, בו תוכלו ללמוד אודות הקמת המצודה והקרבות שהתנהלו במקום בניסיון לכבוש אותה במלחמת העצמאות. המוזיאון פתוח בימי ראשון עד חמישי בין השעות 9:00-16:00 ובימי שישי וערבי חג בין השעות 10:00-13:00.

הכניסה בחינם.

איך תגיעו? סעו על כביש 90, המחבר בין ראש פינה לקריית שמונה, ופנו מערבה בצומת כ"ח. עלו כל כביש 899 (כביש הצפון) והמשיכו כל הדרך אל מצודת ישע, שם יש רחבת חנייה נרחבת.

תל קדש:

זהו פנינה ארכיאולוגית נסתרת מן העין. בתל קיים רצף התיישבותי מתקופת הברונזה. בתנ"ך, מוזכרת "קדש" כעיר מבצר של שבט נפתלי וכעיר מקלט מקודשת ללויים. בתקופת המרד הגדול, טיטוס מגיע לגוש חלב כדי לכבוש אותה, אך יוחנן מגוש חלב, ששולט בעיר, אומר לו שהוא אינו יכול לכבוש אותה, שכן טיטוס הגיע ביום השבת, יום המנוחה ליהודים, וזה לא הוגן שיכבוש את העיר ביום הזה. לכן, טיטוס נסוג לקדש, שמתואר ככפר חזק לצורים בגבול הארץ.

בשטח התל תוכלו למצוא מאוזוליאום עתיק, שבו התגלה בין היתר הסרקופג הזוגי היחיד בארץ. סרקופג הוא ארון קבורה מאבן, אחת משיטות הקבורה שהיו קיימות בארץ ישראל. אם תמשיכו בשביל, תגיעו בסופו של דבר למקדש מרשים במיוחד, שנבנה במאה ה-2 לספירה, כנראה לכבוד האל הפגאני המקומי שמין. אם תסתכלו על הצד השמאלי התחתון בחזית של המקדש, תוכלו לראות גומחה, מסותתת בצורה יפה, שהייתה כנראה תעלת נסך, אליה שפכו נוזל מסוים, כדי לקבל עזרה מכהן הדת שכנראה עמד בצד שני וקיבל לידיו את הנסך.

הכניסה בחינם.

האתר ללא שעות פתיחה. מומלץ לבקר במקום בשעות האור.

איך תגיעו? סעו בכביש 90 עד צומת כ"ח, שם פנו מערבה אל כביש 899 (כביש הצפון) והמשיכו בו. חלפו על פני חניון האלות והמשיכו כחצי קילומטר נוסף עד שתראו פנייה ימינה לחניית עפר עם שילוט ירוק, עליו כתוב "תל קדש".

חניון האלות – עץ האלה האטלנטית העתיק:

זוהי נקודה מומלצת לעריכת פיקניק בטבע. כשתהיו בחניון האלות, יהיה לכם קשה לפספס את עץ האלה האטלנטית האדיר, שיש המכנים "יצירת מופת נדירה של הטבע". משערים שגילה הוא קרוב ל-450 שנה. מסביב קיימים עצי אלה אטלנטית נוספים. קיימים במקום שולחנות פיקניק וברזייה.

איך תגיעו? סעו בכביש 90 עד צומת כ"ח, שם פנו מערבה אל כביש 899 (כביש הצפון) והמשיכו בו עד שתראו את הכניסה לחניון האלות משמאל.

האנדרטה לזכרו של איתן בלחסן:

איתן בלחסן שימש בתפקידו האחרון כמפקד סיירת צנחנים ונפל בלבנון בשנת 1999. לזכרו, מול בית הוריו ביישוב רמות נפתלי, הוקמה אנדרטת תצפית מקסימה, הצופה על נופי עמק החולה והרי הגולן. האנדרטה תוכננה על ידי האדריכלית רחל בן דוד. בחלקה העליון של האנדרטה ניטע עץ זית, שמואר בלילות ומבליט את יופייה של האנדרטה אל מול שמי הליל.

איך תגיעו? האנדרטה ממוקמת במושב רמות נפתלי. עם כניסתכם למושב, פנו שמאלה והמשיכו עד הכיכר, שם פנו שוב שמאלה. אחר כך פנו ימינה ברחוב פנימי. אתם אמורים לראות את האנדרטה בהמשך מצד שמאל, ממול יחידה 36, שהיא בית הוריו של איתן בלחסן.

מצודת הונין:

המצודה, שכונתה בעבר "שאטו נף" ("המצודה החדשה" בצרפתית), הינה שריד של מבצר צלבני מהמאה ה-12. הצלבנים השתמשו במבצר כנקודת הגנה על דרך המסחר, אשר חיברה בין צור לדמשק. המבצר נכבש מספר פעמים, עד לבסוף נהרס על ידי ביברס הממלוכי ב-1266. המבצר הוקם מחדש במאה ה-18, כנראה על ידי אציל שיעי מקומי ובמסגרת השיפוץ נוספו לו בית שער חדש וחרכי ירי בחומה. אולם, המבצר החדש גם הוא לא שרד את חלוף הזמן ונהרס ברעידת האדמה של 1837. האבנים של המבצר פורקו על ידי תושבי הכפר הערבי הונין, שהיה קיים בסמוך עד 1948, ובאמצעותן הם בנו את בתי הכפר.

שימו לב – קיימת סכנת התמוטטות במצודה, לכן אנו ממליצים שלא להיכנס לתוכה, אלא רק להתרשם מבחוץ. הכניסה היא על אחריותכם בלבד.

איך תגיעו? פנו מכביש 90 לכביש 9977 לכיוון כפר גלעדי ומשגב עם. בצומת מרגליות פנו שמאלה למרגליות ובמחצית הדרך על כביש הגישה תראו את המצודה משמאלכם.

מצפה רן כוכבא ושביל החידות:

המצפה ושביל החידות הוקמו לזכרו של הטייס רן כוכבא, אשר נפל במלחמת לבנון השנייה. אורכו של השביל 300 מטרים והוא צופן בחובו חידות לצעירים שביננו. שביל ההליכה מוביל בדרך מתפתלת במעלה ההר עד למצפה, שממנו ניתן לראות את נוף אגמון החולה, הרי הגולן והגליל. המצפה הוא נקודת הנפילה המדויקת של המסוק של רן.

לאורך השביל סלעים, שעליהם שבעת שלטי החידות, שכולן חוברו על ידי אימו של רן. פתרון החידות מופיע על סלעים סמוכים במהלך הדרך. כל חידה מתחילה באחת האותיות המרכיבות את השם של רן.

איך תגיעו? המצפה והשביל ממוקמים ביער נבי יושע. סעו על כביש 90 ובצומת כ"ח פנו מערבה אל כביש 899. המשיכו בכביש כשני קילומטרים וחצי עד שתגיעו למפגש עם עיקול חד ימינה. שם, פנו דרומה לדרך עפר, שטובה לכל רכב ולאחר כ-30 מטרים תחנו את הרכב ותעלו רגלית אל המצפה.

עוד על רן תוכלו לקרוא באתר לזכרו: רן כוכבא.

מצוק רמים והפארק הגיאולוגי:

המצוק הגבוה במדינה הוא מצוק רמים, המתנשא לגובה של כ-650 מטרים מעל עמק החולה. קיימות מספר דרכי עפר לאורך המצוק, שחלקן עבירות לכל סוגי הרכב וחלקן רק לרכבי שטח. הדרך המסומנת בכתום, שתחילה בכניסה הדרומית לקריית שמונה, מובילה אל הפארק הגיאולוגי, בו קיימים שולחנות פיקניק, פסלים סביבתיים ומתקני שעשועים. ניתן ללכת בשביל הליכה קצר אל מחשופי סלע מרהיבים, שנחשפו אודות לשבר הסורי-אפריקאי שפעל באזור.

הכניסה בחינם.

איך תגיעו? סעו על כביש 90 ולאחר שתחלפו על פני הכניסה לחצר תל חי ומכללת תל-חי, פנו מערבה לקיבוץ כפר גלעדי והמשיכו בהתאם לשילוט עד לכניסה לדרך הנוף וגן הפסלים ביער הרי נפתלי.

מסלולי טיול באזור עמק החולה:

מסלול טיול בנחל שניר (חצבאני)

מסלול טיול בנחל עיון

מסלול בעין תינה

מסלול טיול בשמורת עין תאו

מסלול טיול בפארק אגמון החולה

מסלול בנחל אביב ובנחל דישון

מסלול טיול מרמות נפתלי לעין אווזים

מסלול טיול בתל חצור

מסלול טיול בשמורת תל אנפה

מסלול טיול בפארק הזהב

מקומות לינה מומלצים באזור עמק החולה


שינוי גודל גופנים
ניגודיות