“מילים מטיילות” – סיורים בשבילי הספרים ובעקבות החושים

מצאתם טעות בכתבה? יש לכם משהו להוסיף? צרו איתנו קשר.

–

ראיון, כתיבה ועריכה: נטלי שוחט

תמונה: גילה וקבוצה נשית סמוך לבית הכנסת הישן של חדרה (צילום: גלי מרגלית)

–

אוהבים לקרוא ספרים? אוהבים לסייר בשבילי ארץ ישראל ולהרגיש אותה בכל החושים? חשקה נפשכם לשלב בין השניים? הגעתם למקום הנכון. גילה טל תיקח אתכם למסע בין דפיהם של ספרים ישראלים: אל שבילים עלומים, אל מקומות שבהם חיו, פעלו ואהבו דמויות – ספק אמיתיות, ספק בדויות – מסיפורים מרתקים. כאן, מתחת לאף ממש, תְחַיֶיה גילה דרמות וסאגות מארון הספרים של ארצנו המופלאה ורבת הפנים

–

הכול התחיל בגלל ספר

תחילה, גילוי נאות. את גילה טל בן דוד אדומת השיער (סימלה המסחרי), אני מכירה מהיישוב שלי, מתן. אנו נתקלות זו בזו פה ושם באירועים, בסופר. מעבר לכך, גילינו ששתינו אוהבות ספר כאשר נפגשנו במועדון הקריאה היישובי, במפגשים הבודדים אותם פקדתי. ומדי פעם, כשהיא פוגשת אותי, תציין: “הרי את אוהבת ספרים, את עורכת, את כותבת, למה לא רואים אותך במועדון הקריאה? את חסרה…”.האמת, זה מחמיא ומפתה, ואני כולי תקווה שאצטרף בקרוב למפגשי הספר, מה גם שכיום גילה היא המנחה שלמועדון הקריאה.

 ואז, יום אחד, הגיע אליי מייל שתוכנו נשמע לי קסום: “גילה טל – מילים מטיילות… סיור בעקבות ספרים…”, מיזם חדש ומרתק של גילה. האמת, עוד לא זכיתי באור מן ההפקר, טרם הספקתי להצטרף לסיור שכזה, אבל הסקרנות ניצתה, והחלטתי שחייבת לרדת לעומק המיזם. קבעתי עמה ראיון, והיא נענתה לו בשמחה. נפגשתי עם גילה – מהנדסת מחשבים, סא”ל במיל’, נשואה ואם לשלושה– בביתה, והשיחה קלחה.

מערוץ היוטיוב של גילה טל

–

גילה, כיצד הגית את המיזם “מילים מטיילות”?

“זה קרה עוד לפני שפרשתי מצה”ל בשנת 2013. למען האמת, לפני שחשבתי על זה, האמנתי שכאשר אפרוש אמצא לי משרה בתחום הטכנולוגי. נקודת המפנה היתה קריאת הספר ‘אות מאבשלום’ מאת נאוה מקמל-עתיר. זהו למעשה ספר ששינה את חיי; ספר ש”קרא” לי לצאת בעקבותיו. תכננתי מסלול, לקחתי יום חופש, ואני עם שתי חברות טובות יצאנו לטייל בארץ בעקבות הספר, במסלול שהכנתי מראש.”

–

נקודת המפנה הייתה קריאת הספר “אות מאבשלום” (צילום: גלי מרגלית)

למה בעצם ספרים וטיולים? זה לא דבר שיגרתי…

“כל השנים אני מחוברת לספרים, לקריאה ולמועדוני קריאה מצד אחד, וכאמור, מנחה כיום את מועדון הקריאה של מתן, ומצד שני אוהבת לטייל בארץ. כשחזרתי מהטיול חשתי שזהו יום מכונן בחיי. אז עוד לא היה לי ברור שזה יהפוך גם לכיוון מקצועי. כשנושא הפרישׁה מצה”ל הלך והתקרב, ואחרי שנים של עבודה במקום סגור ולחוץ, הבנתי שאני זקוקה לעיסוק שיש בו הרבה שמש ונופים, וגם ספרים. הבנתי שהחיבור הזה פשוט נועד לי.”

 –

איך הבאת את הרעיון לידי מימוש?

“התחלתי עם הרבה פיילוטים למעגלים קרובים: משפחה וחברים. ניסיתי עליהם סגנונות שונים של שילובים בין טיול לסיפור. כך פינקתי באהבה חברים ומשפחה, ואחרי שבניתי שלושה סוגי סיורים, התחלתי לצאת עם המיזם למעגלים רחבים יותר ולהתנהל כעסק לכל דבר: עם לוגו, שם, אתר וכדומה – כל מה שצריך לפרסום ולקידום העסק.”

 –

איך הגעת לשם “מילים מטיילות”?

“עשיתי סקר בין מכרים, ולמרות שלא היה קונצנזוס על שם זה דווקא, אהבתי אותו ונקשרתי אליו.”

 –

גילה, ספרי איך מתנהל כיום העסק שנקרא “מילים מטיילות”?

“בניתי כ- 10 סיורים ברחבי הארץ. היה לי חשוב להגיע בסיוריי למקומות מוכרים ומתויירים פחות – מקומות כמו חדרה, אור יהודה. כמו כן, ישנם סיורים בירושלים, בתל אביב (שכונת פלורנטין, מרכז תל אביב, שרונה ויפו). הגעתי עד חיפה, שם נעשה סיור בוואדי ניסנס שעניינו דו קיום, וכן ישנו ביקור במושבה הטמפלרית. האזור הצפוני ביותר הוא צפת, ועוד היד נטויה…”

 – 

בחר לך מסלול (וספר) חדש…

כיצד את בוחרת לחבר בין ספר לבין מסלול?

“אני קוראת המון. למשל, עד שמצאתי את הדיוק לגבי סיפור בשילוב מסלול בעיר חיפה, קראתי 20 ספרים הקשורים לעיר. התהליך הוא קודם בחירת ספר, ואחר כך בניית מסלול.” 

רחש הגלים והשקיעה: גילה בסיור בחוף תל-אביב יפו (צילום: ניר לסמן)

איך את בונה מסלול, תוכלי לתת דוגמה?

“תחילה אני מבקרת שוב ושוב במקומות הרלבנטיים לסיפור הנבחר, עד לדיוק של המסלול. למשל בעיר צפת, בניתי מסלול לפי הספר “כלה” מאת אורה אחימאיר. זהו סיפור אהבה המתרחש בתקופת המנדט בין בחורה חרדית לבין קצין בריטי יהודי. בסיור צועדים בעקבות ההיסטוריה של צפת באותה תקופה, באתרים המדויקים שבהם חיה המשפחה, ואשר בהם פרחה אהבתו של הזוג.

– 

האם חייבים לקרוא את הספר לפני הסיור המוזמן?

המטיילים לא חייבים לקרוא את הספר לפני הסיור, אך אין ספק שמי שקורא את הספר מראש, חווה חוויה עמוקה הרבה יותר. פעמים רבות קורה שאנשים קוראים את הספר קריאה מעמיקה יותר בעקבות הסיור, לאחר שכבר הכירו את הדמויות, המקומות ויודעים על אילו משפטים להתעכב, ואילו חלקים משמעותיים יש להפנים על מנת להבין טוב יותר את הרבדים העמוקים של הסיפור.

–

כיצד היית מגדירה את אופי הסיורים?

“זו חוויה רב חושית: טועמים, מריחים, מקשיבים, נוגעים ורואים את הספר דרך החושים והנשמה.

אני רואה במיזם שלי לא רק עיסוק מקצועי וכלכלי, אלא שליחות ציונית: לחבר בין אנשים למקומות מיוחדים בארץ בעלי משמעות, שלא תמיד מוכרים.

–

טועמים, מריחים, נוגעים ורואים את הספר דרך העין והנשמה (2), טעימות בשוק מחנה יהודה (צילום: גלי מרגלית)

על חושים וריגושים

האם יצא לך לחוות חוויות מרגשות, יוצאות דופן במהלך הסיורים?

בעיקר בהכנות לסיורים, תמיד אני פוגשת אנשים מיוחדים: גבאי בבית כנסת בצפת, בעלת בית קפה קסום בשכונת נחלאות, בעליה של חנות ספרים בפלורנטין, בעלת מסעדה ביתית בוואדי ניסנס, לוחמת לח”י לשעבר במוזיאון, וכד’. מבחינת המשתתפים בסיורים הקונספט מרגש ונוגע לליבם של אנשים, אפילו כאלה המגיעים למקומות הסמוכים למקום מגוריהם…הם מגלים עולם ומלואו מתחת לאף ומתרגשים מכך. יש גם כמה כאלה שהפכו ל’גרופי’ס’ של הסיורים ולא מחמיצים אף סיור.”

גילה מוסיפה ומדגישה כאן “חשוב לי שהסיורים יהיו נגישים לקהילות של נכים, לפחות חלק מהסיורים. לכולם מגיע לגעת במילים. כחלק מהחזון שלי, אני מאמינה שכל עסק, וגם אני, צריך לתרום לקהילה. במסגרת זו אני עושה גם סיורים בהתנדבות. כך, לדוגמה, אני עושה מדי פעם סיור וירטואלי בסגנון ‘מסע כורסה’ לקשישים, ואף עשיתי סיור לקבוצה של אגודת העיוור בחיפה. בגלל הרב חושיות של הסיור, העיוורים חוו את הקולות, הטעמים, הריחות, ואף מיששו פריטים במוזיאון, בשוק, וכדומה. זה היה מרגש ביותר.”

 –

אני מאמינה שאת לא היחידה בשוק עם סוג כזה של מיזם, מה לדעתך הוא הערך המוסף שלך?

 “לדעתי זו היכולת לחבר את המטיילים לחוויה שמעצימה את הקריאה, מחזקת את האהבה לספר עבור אוהבי הספר ופוקחת עיניים עבור אותם אנשים שנרתעים מקריאה, בעקבות החוויה. זוהי דרך נהדרת ובלתי אמצעית להנגיש באופן חוויתי תרבות הכוללת: היסטוריה, ספרות, אהבת הארץ, מוסיקה, והכרת הפסיפס האנושי של ארצנו רבת הפנים: בולגרים, עיראקים, ערבים, טמפלרים, חרדים, רוסים, ס”טים (ספרדים טהורים), ועוד רבים.”

–

ומה אומרים הסופרים?

האם יצא לך להיפגש עם הסופרים עצמם, ואם כן – מדוע?

 “יצא לי להיפגש עם חלק מהסופרים על מנת להתרשם מחוויית הכתיבה ‘מאחורי הקלעים’. קיים פידבק חיובי מהם לגבי הנגשת ספרם לציבור. נפגשתי למשל עם אושרת קוטלר שכתבה את הספר ‘איז’ה מיה’, עם ציונית פתאל שכתבה את ‘התמונות שעל הקיר’, עם שרית אשר-לוי המחברת של ‘מלכת היופי של ירושלים’. לשמחתי, הגיעו הדברים לידי כך שפונים אליי סופרים ביוזמתם כדי שאערוך סיור בעקבות אחד מספריהם. יש גם כאלה שהקצתי להם פינה בסיור קיים. הם שולחים את ספרם, אני קוראת ומתרשמת, ואז ממליצה ומשלבת. הסופר יואב אבני שכתב את הספר ‘הרצל אמר’ משתלב, למשל, בחלק מהסיור שלי בתל- אביב יפו.”

 –

לאן את עוד שואפת במיזם המיוחד שלך?

מעבר להוספת עוד ספרים ומסלולים, אני משתלמת בתחומים ספציפיים כמו סיפורי ש”י עגנון. כמו כן, שואפת להגיע למשרד החינוך ולשלב סיורים ספרותיים עבור מגמות הספרות בתיכון.

–

גילה, בואי ושתפי אותנו, לסיום, לטובת המעוניינים בכך, בפרטים טכניים: סוגי סיורים, טווח מחירים וכדומה.

כיום יש כעשרה סיורים לבחירה, ועוד היד נטויה. קיימים שני סוגי סיורים: סיור הפתוח לקהל הרחב וסיור לקבוצה סגורה (מקום עבודה, חגיגת יום הולדת משפחתית, מפגש חברים וכו’). טווח המחירים משתנה בהתאם לטיול וכמות המשתתפים בו. ההגעה לנקודת ההתחלה של הסיור היא עצמאית, ואפשר גם לרכוש שובר מתנה לסיורים כמתנה מקורית למישהו שאוהבים.
הכתובת של האתר “מילים מטיילות היא: http://www.milimmetaylot.co.il/

הודיתי לגילה מקרב לב והבטחתי להצטרף לאחד מסיוריה הקרובים. 

–

על פי סעיף 27א לחוק הגנת זכויות יוצרים: אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות למידע/צילומים/תמונות/סרטים המגיעים לידנו. אבל, אם זיהיתם מידע/צילום/תמונה שאתם מחזיקים בזכויותיהם ולא ניתן קרדיט (בשוגג), אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש או לבקש לתת קרדיט, וזאת באמצעות פנייה למייל support@tiulim.net.