מינכן – מסלול טיול לשלושה ימים של תרבות

מצאתם טעות בכתבה? יש לכם משהו להוסיף? צרו איתנו קשר.

–

כתבה וערכה: דנה ברגר–

כמה היסטוריה יש בה, במינכן. זהו המקום לעצור, לספוג תרבות ואמנות וללמוד על ההיסטוריה העשירה של העיר הזו, שעברה תלאות לאורך השנים ועדיין ניצבת איתנה, נושאת בגאווה את כל הסיפורים שליוו אותה במאות האחרונות ומציגה את הסיפורים הללו במוזיאונים השונים, בכנסיות ובכיכרות. לפניכם מסע מרתק של שלושה ימים שבהם תוכלו ללמוד עוד ועוד על מינכן.

יום 1

–

1.1.           המוזיאון הגרמני (Deutsches Museum)

המוזיאון הגרמני, אשר נוסד ב-1903, הוא מוזיאון המדע והטכנולוגיה הגדול ביותר בעולם עם כ-100,000 מיצגים הפרושים על פני 50 אזורים של מדע וטכנולוגיה. חלקו המרכזי של המוזיאון ממוקם באי המוזיאון (Museum Island) אך קיימות שתי שלוחות נוספות במיקומים אחרים במינכן. במוזיאון התעופה (Flugwerft Schleibheim) מוצגים כלי טיס ואילו במוזיאון התחבורה (Deutsches Museum Verkehrszentrum) מוצגת טכנולוגיה של כלי תחבורה. ישנה גם שלוחה בעיר בון שמציגה טכנולוגיה, מדע ומחקר.

אי המוזיאון (שנקרא בעבר Coal Island, עד לשנת 1906) מוכר גם כמגדל המוזיאון, אשר  מציג ברומטר, תרמומטר, היגרומטר ואנומטר. בתוך המגדל ישנם ציורים של היסטוריית התעשייה ובחצר המוזיאון ישנם מיצגים רבים המוצגים בחלל הפתוח. יש תערוכה קבועה על ההיסטוריה של המוזיאון וכן “היכל התהילה” שנותן כבוד למדענים מפורסמים.

השלוחה המרכזית של אי המוזיאון אינה מוגבלת לתחום אחד של מדע אלא מציגה נושאים שונים, כמו פיסיקה, חציבה, חקר התא האנושי ומערת אלטמירה (מערת אבן גיר). ישנם מיצגים עתיקים מתקופת האבן ועד למיצגים מודרניים בני זמננו. אוספים רבים מציגים גם מנועי כוח, כלים מוזיקליים ואמצעי תחבורה. אזורים אחרים במוזיאון מתייחסים לבניית גשרים, כימיה, דפוס, חקלאות, אנרגיה, זכוכית, קרמיקה וסרטים. האוסף הענק מתרחב כל הזמן, אך בשל מגבלת שטח האחסון מוצגים רק רבע מהפריטים בכל זמן נתון. בין המיצגים על האי ניתן למצוא גם את מנוע הדיזל המקורי, כלי שטיס שנבנה על ידי האחים רייט וכן המחשב הראשון שהופעל באמצעות תוכנה.

הביקור במוזיאון הוא אידאלי לילדים (בגיל 3 עד 8) שיכולים לבקר גם בממלכת הילדים, בה מתקיימות למעלה מ-1,000 פעילויות וכן ניסויים שבהם הם יכולים לקחת חלק.

מידע נוסף:

זמן ממוצע לביקור: כשעתיים וחצי

מרחק מהיעד הבא: 1.4 ק”מ (כ-17 דקות הליכה)

שעות פתיחה: מדי יום בין 9:00 ל-17:00

הכניסה למקום כרוכה בתשלום אך היא בחינם לילדים מתחת לגיל 6

מלונות מומלצים ליד המוזיאון הגרמני

–

1.2.           כנסיית אסם (Asamkirche)

הכנסייה היפהפייה הזו, המעוצבת בסגנון הבארוק והרוקוקו נבנתה על ידי אגיד קווירין אסם ועל ידי אחיו, קוסמוס דמיאן אסם בתחילת המאה ה-18. הם התכוונו להפוך אותה לכנסייה הפרטית שלהם אבל הרשויות הורו להם לפתוח אותה לציבור הרחב. היא מוקדשת לקדוש סנט ג’ון נפומוק, שהיה נזיר אשר הוטבע בנהר הדנובה.

הכנסייה קטנה וצרה, ולמעשה היא מכילה 12 שורות לטובת המתפללים. היא דחוסה בין שני בתים, שאחד מהם היה שייך לאגיד קווירין אסם בעצמו, אשר קנה את השטח והתאים אותו לבניית ביתו ולבניית הכנסייה הזו. ביתו של אסם מחובר לכנסייה באמצעות מסדרון והוא יכול היה לתצפת על המזבח הגבוה מחדר השינה שלו.

מעל הכניסה הראשית, שחזיתה מעוצבת בסגנון הבארוק, אפשר לראות פסל דומיננטי ביותר של הקדוש אשר על שמו תוכננה הכנסייה, וכן פסלים המציגים סצנות מחייו ומדליונים של בישופ ג’ונתן תיאודוט ושל האפיפיור בנדיקטוס ה-13. הדלתות הגדולות מובילות אל היכל הכניסה, שבו תוכלו לראות תאי וידוי המעוטרים בדמויות סימבוליות. מרכז הכנסייה הוא מעבר יחיד ועיצוב המקום מוגזם למדי, שכן כל שטח כולל פרסקאות או עיטור אחר. העבודות הרבות מדגישות את כישוריהם של האחים אסם – אגידי קווירין היה פלס שעבד עם סטוקו ואילו קוסמס צייר את הפרסקאות), והאחים מסגרו את הפרסקאות עם סטוקו ועבודות עץ. אפשר לראות במקום גם את שמותו של סנט ג’ון נפומוק, עשויית העשווה, בארון קבורה מזכוכית במזבח הגבוה, וגם את דמויותיהם של האחים אסם אפשר לראות במדליונים המוצגים גם הם בכנסייה. על גג הבית הסמוך אפשר לראות פסלים נוספים של אגיד קווירין אסם.

מידע נוסף:

זמן ממוצע לביקור: כשעה

מרחק מהיעד הבא: 0.5 ק”מ (כ-6 דקות הליכה)

שעות פתיחה: מדי יום בין 9:00 ל-17:00

הכניסה למקום אינה כרוכה בתשלום

–

1.3.           כנסיית סנט פיטר (Peterskirche)

כנסיית סנט פיטר נמצאת בדיוק מול בית העירייה החדש של מינכן (Munich’s Neues Rathaus) והיא מוכרת בעיקר בזכות המגדל הגבוה בעל 8 הפנים. כנסיית סנט פיטר היא הכנסייה העתיקה ביותר במינכן והיא נבנתה ב-1180. הכנסייה המקורית נבנתה בסגנון רומנסק במקום שבו עמד בעבר מנזר שהוקם כבר במאה השמינית והיה מבנה עץ שהחזיק מעמד במשך 150 שנים לפני ששריפה שפרצה במקום כילתה אותו. נדרשו 40 שנים לבנות מחדש את הכנסייה ובנייתה הושלמו ב-1368, בסגנון גותי. כ-300 שנים מאוחר יותר התווסף צריח בסגנון הרנסאנס ומאוחר יותר גם מבנה בארוק לטובת המקהלה. 100 שנים נוספות חלפו עד שהושלמה לחלוטין בנייתה המחודשת של הכנסייה בסגנון הרוקוקו. בזמן מלחמת העולם השנייה נחרבה הכנסייה כמעט לחלוטין ועבודות השיקום בה הושלמו רק בשנת 2000.

הכנסייה היא ביתן של יצירות אמנות מדהימות כמו פסלים של גרסאר, פרסקאות של צימרמן, מזבחות של גונתר, פסלים של קרומפר ויצירות של פולאק. החלק הפנימי של הכנסייה נשלט על ידי סגנון ברוקאי וכולל מזבח גבוה שעוצב על ידי סטובר (בשנת 1730) ופסלים של אגיד אסם. בארון קבורה מזכוכית ניתן לראות את שרידי סנט מונדיטה. העצמות מוחזקות באמצעות אבנים יקרות וזהב. אם תרצו, תוכלו לטפס 306 מדרגות ולהגיע לראש הצריח של הכנסייה, אשר נישא לגובה של 56 מטרים, ולתצפת משם אל העיר היפהפייה.

מידע נוסף:

זמן ממוצע לביקור: כ-45 דקות

מרחק מהיעד הבא: 0.1 ק”מ (כ-2 דקות הליכה)

שעות פתיחה: שני עד שבת – 9:00-18:00 | ראשון – 10:00-19:00

הכניסה למקום כרוכה בתשלום

–

1.4.           מריאנפלץ (Marienplatz)

הכיכר הציבורית הזו, שמקורה עוד בימי הביניים, היא הלב הפועם של מינכן מאז שהוקמה כאתר שמארח טורנירים, הוצאות להורג, שווקים ואירועים המוניים. במקור נקראה הכיכר Schrannen אבל שמה הוסב לכיכר על שם סנט מארי, לציון מריה הבתולה וכדי להגן על העיר מפני מגפת הכולרה.

העמוד המריאני הניצב במרכז הכיכר ניצב כאן ב-1638 לציון סוף הכיבוש השוודי ובראשו ניצב פסלה של מריה, שעוצב על ידי הוברט גרהרד, בעוד למרגלות העמוד ניצבים ארבע דמויות של פרדיננד מורמן. בית העירייה החדש הוא הבולט ביותר בכיכר, עם מגדל שנישא לגובה 79 מטרים ונבנה בין השנים 1867-1909.

האתר המפורסם ביותר בכיכר הוא הפעמונית הממוקמת בחזית הקדמית של בית העירייה החדש. אם תגיעו לכאן ייתכן ויזמן לכם לשמוע את המנגינה הקסומה הבוקעת מהפעמונית, אשר מנגנת מספר פעמים ביום מוזיקה מסורתית לציון סוף המגפה ב-1517. עוד תוכלו לראות כאן את המזרקה שעוצבה על ידי קונרד קנול ב-1863 ונבנתה מחדש ב-1954.

מידע נוסף:

זמן ממוצע לביקור: כ-45 דקות

מרחק מהיעד הבא: 0.2 ק”מ (כ-3 דקות הליכה)

הכניסה למקום כרוכה בתשלום

מלונות מומלצים ליד המריאנפלץ

–

1.5.           בית העירייה החדש (Neues Rathaus)

בית העירייה החדש ממוקם בכיכר המרכזית ביותר של מינכן, מריאנפלץ, והוא נבנה במאה ה-19 בזמן שמינכן חוותה צמיחה כלכלית. העירייה הייתה זקוקה לשטח משרדים גדול יותר מאשר זה שעמד לרשותה בבית העירייה הישן ולצורך בניית הבית החדש נדרשה הפלתם של 24 בתים. בית העירייה החדש תוכן על ידי גאורג האובריסר. שבע שנים תמימות נדרשו להשלמת הבנייה, שהתאפשרה ב-1874. ב-1889 בוצעו עבודות הרחבה לחלקו האחורי של הבניין ועד 1909 התווסף גם החלק המזרחי, עשוי אבן סיד, וכן מגדל גובה 79 מטרים. החזית הרחבה (90 מטרים) מעוצבת בסגנון גותי-פלמי ואם תיכנסו פנימה תראו תקרות קמורות, חלונות זכוכית צבעוניים ועיטורי עץ חרוט כמו גם רצפה עם הדפסים בשטח החצר הפנימית.

הבניין ידוע גם בזכות הפעמונית, אחת האטרקציות המרכזיות בעיר. ה”שעון” הוא אחד הגדולים ביותר באירופה ועליו ניצבות 32 דמויות בגודל טבעי המתפרשות על פני שתי קומות. בכל יום בשעות 11:00, 12:00 ו-17:00 מתעוררות הדמויות לחיים ומבצעות מופע לטובת הקהל המתאסף במקום. בקומה העליונה מבצעות הדמויות שחזור של חתונה משנת 1578, של וילהלם החמישי ורעייתו רנאטה. במסגרת המופע נראים אבירים המשתתפים בדו-קרב עם דמויות אחרות. לאחר מכן מתחילה ההופעה בקומה התחתונה והדמויות רוקדות את הריקוד הראשון שרקדו בעיר לאחר מיגור המגפה ב-1517. הפעמונית ידועה גם בתור אטרקציה לכייסים, ולכן כשאתם צופים להנאתכם במופעים, שמרו על התיקים שלכם מכל משמר.

כיום הבניין מארח את משרד ראש העיר, את מועצת העיר ואת משרדי הפקידות העירונית. אפשר לעלות במעלית לגג המגדל וליהנות מתצפית מרהיבה על העיר. יש על הגג גם מסעדה נפלאה כך שתוכלו לסעוד בזמן שאתם צופים נפעמים ביופייה של מינכן.

מידע נוסף:

זמן ממוצע לביקור: כחצי שעה

מרחק מהיעד הבא: 0.3 ק”מ (כ-3 דקות הליכה)

שעות פתיחה: בחודשים נובמבר עד אפריל – ימים שני עד שישי בשעות 10:00-17:00 | בחודשים מאי עד אוקטובר – כל השבוע בין 10:00-17:00

העלייה למגדל כרוכה בתשלום של 2.5 יורו

–

1.6.           כנסיית הליידי שלנו (Frauenkirche)

זוהי הקתדרלה הרשמית של מינכן, שנמצאת לא רחוק ממריאנפלץ. בנייתה החלה ב-1468 באתר שבו ניצבה כנסייה מהמאה ה-13 שהייתה במצב רע וגם קטנה מכדי לייצג את העיר ולארח את הקהילה הגדולה בה. המבנה החדש והגדול יותר עוצב על ידי יורג וון הלבש והבנייה הושלמה על ידי לוקאס רוטלר לאחר שהלבש נפטר. הכנסייה עשויה מאבן אדומה ומעוצבת בסגנון גותי, ותהליך הבנייה נמשך כ-20 שנים, אך כיום יכול המקום לאכלס לא פחות מ-20,000 בני אדם.

יש לכנסייה שלוש מסדרונות, אורכה 109 מטרים ורוחבה 40 מטרים. יש בה שני מגדלים שהם סמל בעיר. המגדלים נישאים לגובה של 99 מטרים וזה לא חוקי לבנות בסביבה בניין גבוה יותר מאשר שני המגדלים הללו. הכוונה הייתה שראשי המגדלים יהיו מחודדים, אבל היעדר תקציב דחה את התכנון עד שהוחלט להציב כיפות בראשי המגדלים. הכיפות המתומנות קיבלו את ההשראה מכיפת הזהב בירושלים ובסופו של דבר חיקו אותן גם בכנסיות אחרות ברחבי אירופה. המבקרים יכולים לטפס אל גג המגדל הדרומי, משם ניתן לקבל נקודת תצפית מרשימה אל העיר וביום בהיר ניתן לראות גם את הרי האלפים.

בתוך הכנסייה אפשר לראות עבודות היסטוריות של הצייר יאן פטצ’ר (משנת 1510) וכן את המדף שמעל המזבח, שעוצב על ידי פרדריך פטצ’ר (בשנת 1483). ארסמוס גרסר תכנן את פסלי העץ בשטח המקהלה בשנת 1502 ומאוחר יותר התווספו לעיטורי הכנסייה גם עבודות פסיפס של ספ פרנק ב-1960. בין 1989 ל-1994 התבצעו במקום עבודות שיקום ואף נרכש אורגן חדש. יש כאן גם סרקופגים של המל לודוויג הרביעי מבוואריה, ולצדו דמויותיהם של אבירים הכורעים ברך בארבע הפינות של הסרקופג. בקריפטה נמצאים גם קבריהם של בני משפחת וויטלבש, משפחת מלוכה רבת כוח אשר תרשמה רבות ליצורות האמנות המוצגות במוזיאונים של מינכן. הכנסייה היא גם האתר שבו נמצאים קבריהם של השליט הרומי הקדוש, לואי הרביעי, ושל הארכיבישופים של מינכן ופרייסינג.

אחת הנקודות הביזאריות ביותר הכנסייה היא טביעת האצבע של השטן, שנמצאת בכיכר בכניסה. האגדה מספרת שהארכיטקט וון הלבש עשה עסקה עם השטן שלא ניתן יהיה לראות חלונות בכנסיה כל עוד השטן יעזור לו במשימה שלו. כשהכנסייה הושלמה, הארכיטקט הוביל את השטן למרכז הכנסייה, משם ניתן היה לראות את החלונות הרבים. השטן הכועס רקע ברגלו בחוזקה והשאיר את טביעת האצבע המפורסמת.

https://www.youtube.com/watch?v=K8aEo1saRmQ

מידע נוסף:

זמן ממוצע לביקור: כ-45 דקות

מרחק מהיעד הבא: 1.3 ק”מ (כ-16 דקות הליכה)

שעות פתיחה: שבת עד חמישי – 7:00-19:00, שישי – 7:00-18:00

הכניסה למקום אינה כרוכה בתשלום

מלונות מומלצים ליד כנסיית הליידי שלנו

–

1.7.           מוזיאון גליפטוטק (Glyptothek)

מוזיאון גליפטוטק הוא המוזיאון העתיק ביותר בעיר וגם היחיד מסוגו בעולם, אשר מוקדש באופן בלעדי לפסלים עתיקים. הגליפטוטק הוא חלק ממחוז האמנות העירוני, Kunstareal. שמו של המוזיאון מגיע מהמילה היוונית “גליפטו” שמשמעותה “אזמל” – התייחסות לפעולת הגילוף. האוסף במוזיאון כולל פסלי שיש יוונים ורומיים אשר הוצגו במקור במקדשים, כעיטורים בלוויות או כישויות עצמאיות בשווקים הציבוריים העתיקים.

לודוויג הראשון החל את האוסף כאשר היה מלך בוואריה בין השנים 1868 ל-1848, בעזרתו של יוהן מרטין וון וגנר, סוכן אמנות רומי. החלק העיקרי באוסף נאסף לאורך שנים והעבודות כוללות יצירות מהתקופה הארכאית (המאה ה-6 לפני הספירה), קלאסיקות יווניות (מאות 4-5 לפני הספירה), התקופה ההלניסטית (מאות 3-1 לפני הספירה) וכן מתקופה האימפריה הרומית ומשלהי התקופה העתיקה (מאות 1-5 לספירה).

הארכיטקטורה של הבניין קיבלה את השראתה מהמרחצאות הרומים הקלאסיים ועוצבה על ידי ליאו וון קלנצה. הבנייה הושלמה ב-1830 וחזית הבניין נראית כמו מקדש רומי עם 8 עמודים גבוהים התומכים בה. חלונות גבוהים נישאים מהקרקע ועד התקרה, בכל החדרים, מה שמציף את המקום באור טבעי המאיר את הפסלים. ארבעה אגפים בבניין כוללים 14 חדשים המקיפים חצר פנימית, וזהו רקע נפלא להצגת הפסלים כנגד אבנים נקיות בחדרים עם תקרות מקומרות.

–

–

מידע נוסף:

זמן ממוצע לביקור: כשעה

שעות פתיחה: שלישי עד ראשון – 10:00-17:00 (בחמישי עד 20:00)

הכניסה למקום כרוכה בתשלום

–

 –

יום 2

 –

2.1.           המוזיאון לאמנות מודרנית (Pinakothek der Moderne)

המוזיאון לאמנות מודרנית הוא אחד משלושת המוזיאונים הגדולים במחוז האמנות של מינכן, אשר יחד מכסים היסטוריה עשירה מהאזרחות העתיקה ועד האמנות המודרנית. בניין המוזיאון עוצב על ידי סטפן בראונפלס ונפתח ב-2002 על שטח של 22,000 מ”ר. חזית הבניין כוללת חלון זכוכית ענק עם עמודי בטון שתומכים בגג הגדול. הגלריות שמציגות תערוכות לבנות נשארות כמעט ללא צל בעזרת התאורה הממוחשבת.

בכל אחת מפינותיו של הבניין המלבני יש אוסף נפרד, מסדרון מרכזי עטוף כיפה מחבר בין החלקים השונים והוא מהווה שטח משל עצמו לתערוכות. המוזיאון כולל יצירות אמנות, ארכיטקטורה, עיצוב ונייר. האוספים מגיעים ממספר מוזיאונים עתיקים והובאו לכאן כדי ליצור את המוזיאון הזה. אפשר לראות גם יצירות אמנות שהיו בעבר במוזיאון הלאומי ובמוזיאון לאמנות בת זמננו.

כמה יצירות משמעותיות באוסף האמנות בת זמננו (שנות ה-60 ואילך) הן עבודות של אנדי וורהול, פרנץ קליין, ג’ורג’ סיגל והנרי מור. בתערוכת הוידאו, התמונות והמדיה החדשה יש עבודות של ג’ון בלדסרי, סם טיילור-ווד וביל ויולה. באוסף העבודות מנייר יש איורים היסטוריים של מיכאלאנג’לו רמברנדט ודה-וינצ’י, כמו גם עבודות עדכניות יותר של סזאן, מאטיס ופול קלי.

https://www.youtube.com/watch?v=5Djlnz9P6bg

מידע נוסף:

זמן ממוצע לביקור: כשעתיים וחצי

מרחק מהיעד הבא: 0.3 ק”מ (כ-3 דקות הליכה)

שעות פתיחה: שישי, שבת, ראשון ורביעי – 10:00-18:00, חמישי 10:00-20:00

הכניסה למקום כרוכה בתשלום

–

2.2.           פינקטוק הישן (Alte Pinakothek)

זהו אחד המוזיאונים העתיקים ביותר בעולם (Alte פירושו “עתיק”) והוא מארח יצירות אמנות “עתיקות” בעיקר מהמאה ה-13 ועד המאה ה-18. זהו חלק מתוך קבוצה של שלושה מוזיאונים הממוקמים במחוז האמנות. כ-800 ציורים מוצגים בתערוכה הקבועה וסידור היצירות מאפשר למבקרים לצאת למסע לאורך ההיסטוריה, שבו ניתן לבקר גם בשני המוזיאונים הנוספים.

החלקים המרכזיים באוסף כוללים ציורים גרמניים (מאות 14 עד 17), ציורים הולנדיים מוקדמים (מאות 15 עד 16) וכן ציורים פלמיים (מאות 16 עד 18), איטלקיים, צרפתיים וספרדיים. עבודת האמנות באוסף כוללת עבודות של ההולנדי רוגר וון דה וויידן ושל דיירך בוטס. תוכלו למצוא כאן עבודות של רובנס, ון דיק, קניג’יאני, טינטורנטו, שרדין ורמברנדט.

שנים רבות נדרשו למוזיאון כדי לאסוף את כמות היצירות המרשימה שהוא מארח כיום, ומספר מנהיגים חזקים ועשירים תרמו את חלקם למשימה, בהם הדוכס וילהלם הרביעי ומקסימיליאן עמנואל השני, כמו גם שליטים של בוואריה. עד המאה ה-18 נאספו והוצגו רבים מהציורים בארמון שהיה משכן הקיץ של השליט הבוואריאני. המלך לודוויג הראשון מבוואריה הוא שבנה את המבנה החדש לאירוח אוסף האמנות, מה שהיה חדשני באותה העת וקבע סטנדרט חדש עבור מוזיאונים אחרים ברחבי אירופה. למרות שהמבנה נפגע במהלך מלחמת העולם השנייה, הוא נבנה מחדש ונפתח לציבור כעשור לאחר תום המלחמה.

–

–

מידע נוסף:

זמן ממוצע לביקור: כשעתיים וחצי

מרחק מהיעד הבא: 0.3 ק”מ (כ-3 דקות הליכה)

שעות פתיחה: רביעי עד ראשון – 10:00-18:00, שלישי 10:00-20:00

הכניסה למקום כרוכה בתשלום, אך היא בחינם לילדים מתחת לגיל 15

מלונות מומלצים ליד הפינקטוק הישן

–

2.3.       פינקטוק החדש (Neue Pinakothek)

המבנה החדש של פינקטוק החדש נבנה כבר ב-1853 כאשר נפתח המוזיאון לראשונה, אבל הוא נחרב במלחמת העולם השנייה והמוזיאון נפתח מחדש במשכנו הנוכחי רק ב-1981. כאשר לודוויג הראשון בחר במבנה הראשון הוא רצה ליצור דיאלוג בין הציורים במוזיאון העתיק שנמצא מעבר לכביש, לבין הציורים החדשים יותר בפינקטוק החדש. המבנה החדש, הפוסט-מודרני, עוצב על ידי אלכסנדר וון ברנקה והוא לא מתנצל לרגע על כך שהוא הניגוד המודרני למוזיאונים ההיסטוריים שמקיפים אותו במחוז האמנות של מינכן.

כ-400 יצירות מתארחות במוזיאון, בהן עבודות מהמאות ה-18 וה-19. הציורים והפסלים שייכים לסגנונות שונים, החל מהסגנון הקלאסי ועד לז’אנרים חדשים יותר הנכללים בתערוכה ומתמקדים באמנות האירופאית. אימפרסיוניסטים גרמנים וצרפתים שונים מוצגים כאן, בהם מאנה, סזאן וואן גוך.

–

מידע נוסף:

זמן ממוצע לביקור: כשעתיים וחצי

מרחק מהיעד הבא: 0.3 ק”מ (כ-3 דקות הליכה)

שעות פתיחה: חמישי עד שני – 10:00-18:00, רביעי 10:00-20:00

הכניסה למקום כרוכה בתשלום, אך היא בחינם לילדים מתחת לגיל 15

–

2.4.       הגן האנגלי (Englischer Garten)

הגן העצום הזה (כ-3,600 דונם) הוא פארק מרכזי שהיה הפארק הציבורי הראשון באירופה ואחד הפארקים העירוניים הגדולים ביותר בעולם, גדול אף יותר מסנטרל פארק בניו יורק. הגן האנגלי נבנה ב-1789 על ידי סר בנג’מין תומפסון הבריטי, יליד ארה”ב, שעבר לבוואריה והפך לשר הצבא. באותה העת נשלטה מינכן על ידי קרל תאודור ותומפסון המליץ לשליט לתת לחיילים משהו מועיל לעשות בזמני רגיעה ושלום, כמו גינון ועבודות חקלאות. כך עלה הרעיון לגן האנגלי. הקרקע שנבחרה הוגדרה כשטח צבאי ולאחר שנבנתה חומה לנהר כדי להגן על הגן מפני שטפונות, צבר הפרויקט תאוצה ב-1789. הרעיון לפארק העירוני הציבורי עלה כאשר הגנן המלכותי פרדריך לודוויג של הפך ליועץ לענייני נוף. ב-1792 נכנסו 40,000 איש דרך שערי הגן לראשונה ובמשך השנים השתנה והתפתח המקום, הן מבחינת הנראות שלו – והן מבחינת גודלו.

תוך הפארק יש גנים מרהיבים, אזורים שצמחו באופן טבעי ושבילים שמאפשרים את הצעידה ממקום למקום. אגמים שונים ומזרקות ניצבים כאן, כמו גם פסלים. בית התה היפני שבמקום נבנה ב-1972 לאירוח המשחקים האולימפיים שהתקיימו במינכן ומתקיימים כאן טקסי תה באופן קבוע. שחייה בעירום הפכה למותרת במקום מאז שנות ה-60 ואפשר לגלוש בנהר על אחד הזרמים המלאכותיים על יד הכניסה לפארק. מגנון שאיבה מיוחד יוצר גל מלאכותי קבוע לטובת הגולשים. תוכלו לראות כאן גם את מקדש אפולו, מונופטרוס (Monopetros), מבנה עגול קטן המוקף ב-10 עמודים שניצבים על שלוש גבעות ובמרחק לא רב משם תמצאו גם קרוסלה נפלאה לילדים.

–

מידע נוסף:

זמן ממוצע לביקור: כשעה וחצי

המקום פתוח כל ימות השנה

הכניסה למקום – חופשית.

מלונות מומלצים ליד הגן האנגלי

–

–

יום 3

–

3.1.       האופרה הממלכתית של בוואריה (Bayerische Staatsoper)

בית האופרה של מינכן הוא ביתם ובסיסם של מופעי האופרה והבלט של העיר. האופרה הממלכתית של בוואריה מציגה במספר מקומות בעיר – בתיאטרון הלאומי בכיכר מקס ג’וזף, בתיאטרון פרינצגנטנתיאטר (Prinzregententheater) שמקורו ב-1901 וכן בתיאטרון רוקוקו קובילוס (Rococo Cuvillies Theatre) שנבנה במאה ה-18.

התיאטרון הלאומי נבנה כדי לארח את האוכלוסייה ההולכת וגדלה במינכן שלא יכלה להסתפק יותר בתיאטרון קובילוס המקורי. הבניין החדש נבנה תחת פיקוחו של המלך מקסימיליאן הראשון מבוואריה ב-1810 ועוצב על ידי קרל וון פישר. סגנון הבנייה היה מבוסס על האודאון של פריז והבנייה עצמה התמודדה עם קשיים שונים בצורת בעיות תקציביות ושריפה שפרצה ב-1817, אבל לבסוף עלה המסך לראשונה ב-181 עם הפקה של פרדיננד פרנצל. שריפה נוספת פגעה בתיאטרון ב-1823 אבל עבודות השחזור זכו לעזרתו של הארכיטקט ליאו וון קלנצה שהשתמש באלמנטים נאו-גרקיים כמו חזית עם עמודים קורינתיים וגמלונים משולשים. הפתיחה המחודשת התקיימה ב-1825 אבל המקום נפגע שוב במלחמת העולם השנייה ובוצעו עבודות שיקום בפעם השלישית והאחרונה (נכון להיום). דלתות התיאטרון נפתחו מחדש ב-1963 ועד היום מגיע למקום קהל רב שצופה במופעים קלאסיים באודיטוריום שכולל 2,100 מושבים.

גודל הבמה כ-2,500 מ”ר והיא השלישית בגודלה בעולם. המקום עצמו מעוצב בצורת פרסה של סוס והוא כולל גם מושב של כבוד במרכז חמש הקומות המיועדים לישיבה מעל קומת הקרקע, ובמרכז ניצבת נברשת עצומה. במקום מתקיימים מופעים של 30 הפקות שונות של אופרה, בלט ומוזיקה, עם 300 הופעות מדי עונה. אפשר גם לצאת לסיור מאחוריה הקלעים.

–

מידע נוסף:

זמן ממוצע לביקור: כשעה

מרחק מהיעד הבא: 0.5 ק”מ (כ-6 דקות הליכה)

–

3.2.       ארמון המלוכה (Residenz)

ארמון המלוכה היה מקום משכנו של הפרלמנט וכן משכנם של שליטי בוואריה, שושלת וויטלבלש, מ-1508 ועד 1918. הארמון נבנה -1385 והיה הבית הראשון של הדוכס סטפן השלישי, כשכל יורש שחי בארמון ביצע בו שינויים או תוספות. מסיבה זו נראה הארמון כמו אוסף של סגנונות ארכיטקטוניים שונים – רנסנס, בארוק, רוקוקו ונאו-קלאסי.

כיום ישנם בארמון 10 חצרות ו-3 שטחים מרכזיים – Konigsbau, שבו נמצא כיום ביה”ס הבוואריאני לאמנות ואוצרות, Alte Residenz שהוא הארמון הישן, וכן Festsaalbau שמארח מופעי מוזיקה ואת ביה”ס למדעים ואנושות של בוואריה).

כאשר נשלט הארמון בידי הדוכס וילהלם הרביעי בין 1508 ל-1550 התרחב הארמון והתווספו אליו פרסקאות שנות. במהלך מלחמת העולם השנייה נפגע הארמון באופן קשה ומידע לאחר המלחמה החלו בו עבודות שיקום. ב-1945 הוסב חלק מהמקום להיכל מופעים ולאחר עבודות השיקום נפתח המקום מחדש כמוזיאון ב-1958. יש לציין את הכנסייה המעוטרת שנבנתה על ידי האנס קרומפר ב-1603 ואת חדרי האבן.

מוזיאון הארמון תופס כ-120 חדרים בעוד יתר החללים בו הם צומת תרבותית שבה מתקיימים מופעים ותערוכות. במהלך סיור במתחם אפשר לראות אוסף של מיניאטורות אירופאיות מהמאה ה-16 ואוספים של כסף ופורצלן מהמאה ה-18.

במשרד האוצר נמצא “היהלום שבכתר” של בוואריה, עם יצירות שמקורן בתקופה הרומית-יוונית ומימי הביניים. ישנם כתרים, תכשיטים, פריטים עשויים אבן יקרה, זהב, נחושת ובדולח. יש בארמון גם חצר יפהפייה, שהעבודות עליה החלו ב-1613. בלב הגן ישנו ביתן שעוצב על ידי שון -1615 ומעליו פסל שנוצר על ידי הוברט גרהרד.

–

מידע נוסף:

זמן ממוצע לביקור: כשעתיים

מרחק מהיעד הבא: 1.1 ק”מ (כ-14 דקות הליכה)

שעות פתיחה: אפריל עד אמצע אוקטובר – כל יום בין 9:00-18:00, אמצע אוקטובר עד מרץ – כל יום בין 10:00-16:00

הכניסה למקום כרוכה בתשלום

מלונות מומלצים ליד ארמון המלוכה

–

3.3.       המוזיאון הלאומי של בוואריה (Bayerisches Nationalmuseum)

המוזיאון הלאומי של בוואריה נוסד ב-1867 על ידי המלך מקסימיליאן השני והוא אחד המוזיאונים המרשימים ביותר באירופה. במקור התארחה האמנות שמה שמוכר כיום כמוזיאון הלאומי לאתנולוגיה, והמקום שבו נמצא היום המוזיאון עוצב על ידי גבריאל וון סידל שעיצב גם את לנבכהאוס (Lenbachhaus). הארכיטקטורה היא תחייה היסטורית עם תערובת של סגנונות, והיא אמורה הייתה לשקף את תמהיל האמנות שמוצג בתוך המבנה. המראה הכלי הוא של רנסנס גרמני אבל יש גם חלקים שקיבלו השראה מהרוקוקו ומהבארוק. שטח התצוגה הכולל הוא 13,000 מ”ר המתפרשים על פני 3 קומות ויכולים להיות מחולקים לאזור האמנות ההיסטורית ולאוסף הפולקלור.

לב התערוכה במוזיאון מקורו באוסף של משפחת וויטלבש. האוסף כולל טווח יצירות מהעתיקות המאוחרות ועד הארט-נובו (לרבות הרנסנס, הבארוק, הרוקוקו, הגותיקה, הרומנסקה וכן אמנות מהמאה ה-19) וכן יצירות אמנות שכוללות פסלים, כלים מוזיקלים, בדים, ציורים, ריהוט, כשיטים, שעונים, קרמיקות, פורצלן וכלי נשק. באופן כללי מצייר האוסף תמונה ברורה למדי של התרבות בבוואריה לאורך השנים והוא כולל פריטים שלא קשורים לנושא המרכזי של המוזיאון.

בין הנקודות המרכזיות במוזיאון יש אוסף עריסות שכולל למעלה ה-60 פריטים שנאספו בין 1700 ל-1850 באיטליה ובכפרי האלפים. ליליאן וויליאמס, אמריקאית, תרמה מאות פריטי ביגוד ותכשיטים צרפתים מהמאה ה-18, אשר משולבים באוסף המוצג כאן. למרות שרוב היצירות הן מגרמניה, ישנו מספר רב של יצירות ממדינות אירופאיות ואף מעבר לים.

–

–מידע נוסף:

זמן ממוצע לביקור: כשעתיים

מרחק מהיעד הבא: 0.2 ק”מ (כ-3 דקות הליכה)

שעות פתיחה: שלישי ורביעי, שישי-ראשון 10:00-17:00 | חמישי 10:00-20:00

הכניסה למקום כרוכה בתשלום, אך היא בחינם לילדים מתחת לגיל 14

–

3.4.       גלריית סקאק (Schack-Galerie)

גלריית סקאק כוללת אוסף של ציורים רומנטיים מהמאה ה-19 שהיו חלק מהאוסף הפרטי של סקאק, אינטלקטואל פרוסי ואספן אמנות שתרם את האוסף שלו. הוא הקדיש עצמו לקידום האמנות והישרה, הוא טייל בעולם וקידם אמנים צעירים ובלתי מוכר, והאמנות הייתה בעיניו ריאליזם אידאליסטי. הוא אסף אך ורק יצירות של אמנים גרמנים.

הציורים הוצגו לקהל הרחב לראשונה ב-1865 באחוזת סקאק שברחוב בריינר. העבודות נותרו שם עד מותו של סקאק כאשר האוסף הפך לרכוש השליט הגרמני אשר הורה על בניית המבנה הנוכחי, שבו תוצג האמנות שנאספה. הגלריה מתארחת במבנה הזה, שבנה השליט ה-1909, בסמוך לשגרירות הפרוסית של בוואריה. מקס ליטמן היה אחראי לבניית המבנה והתכניות המקוריות היו של הפסל הגרמני אדולף וון הילדרברנד.

האוסף כולל 180 ציורים ועבודות של בוקלין, פרייס, לנבך ואחרים. בין הציורים נמצאים גם טקסטים של שירה מהתקופה ההיא.

https://www.youtube.com/watch?v=bKoviNEi91g

מידע נוסף:

זמן ממוצע לביקור: כשעה וחצי

מרחק מהיעד הבא: 0.7 ק”מ (כ-9 דקות הליכה)

שעות פתיחה: רביעי עד ראשון, 10:00-18:00

הכניסה למקום כרוכה בתשלום

–

3.5.       וילה סטוק (Villa Stuck)

הוילה של סטוק נותנת כבוד לחייו ולעבודתו של הצייר, הארכיטקט, החרט והפסל – פרנץ וון סטוק (1863-1923) שהיה ידוע כ”נסיך הציירים”. סטוק היה אחד האמנים האבנגרדיים הידועים והמבטיחים ביותר בגרמניה וחלק מחבורת אמנים שהמשיכה תנועות אמנותיות מסורתיות כדי לקדם דרכים מתקדמות, יצירתיות וחדשות. עבודות רבות של סטוק הן אירוטיות, הומוריסטיות  ולפעמים אף מפחידות. ההשראה העיקרית שלו מגיעה מעולם המיתולוגיה, מהעבודה של ארנולד בוקלין ומהסימבוליזם. הוא נתן גם תשומת לב רבה למסגרות הציורים שלו לרוב בחר אותם או עיצב אותם בעצמו. הציורים שלו לרוב כללו גופים מפוסלים, נשים עירומות ודמויות מיתולוגיות ופנטזיות.

מוזיאון סטוק נפתח ב-1992 בביתו לשעבר של האמן, וילה היסטורית בסגנון מודרני שעוצבה על ידי סטוק בעצמו. הוא היה אחראי להרבה מהארכיטקטורה, לרבות קירות עץ וריהוט בעבודת יד. בתוך הבית יש פרסקאות וציורים של סטוק, ובקומה הראשונה יש אוסף של אמנות מודרנית גרמנית. בביקור בווילה תוכלו לראות גם כמה מהחדרים המרוהטים של סטוק, את חדרי הגן ואת הסטודיו לאמנות.

מידע נוסף:

זמן ממוצע לביקור: כשעה וחצי

שעות פתיחה: שלישי עד ראשון, 11:00-18:00

הכניסה למקום אינה כרוכה בתשלום

פעילויות או אטרקציות ללא עלות במינכן

אם אתם מתכננים טיול למינכן אך תקציבכם דל, בוודאי תשמחו לגלות בעיר הבירה הבווארית מציעה מגוון רחב של פעילויות ללא עלות, בחינם. לפניכם רשימת האטרקציות החינמיות במומלצות במינכן, החל מטיולי הליכה וקתדרלות ועד שווקים באוויר הפתוח ופסטיבלים.

הגן האנגלי

הירגעו בגן האנגלי, ליבה הירוק של מינכן, אשר גדול אפילו מהסנטרל פארק שבניו יורק. התושבים המקומיים אוהבים את הפארק בגלל האגמים הרבים, גני הבירה המסורתיים, השבילים המיוערים והמדשאות הירוקות כדוגמת ויזה שונפלד (Schoenfeld Wiese), עליהן ניתן גם להשתזף בעירום.

טיול מודרך במינכן בחינם

השתתפו בסיור מודרך באנגלית ללא עלות בעיר מינכן והכירו את הבירה הבווארית מקרוב. הטיול המודרך כולל את כל האתרים המפורסמים בעיר העתיקה של מינכן, והמדריכים ידועים ביכולות הבידור ובהדרכות המעניינות שלהם.

כנסיית מריה הקדושה

כנסיית של מריה הקדושה, הממוקמת בכיכר מריאן, היא אחד מסימני ההיכר של מינכן. מגדלי הכנסייה בולטים בקו הרקיע ומהווים נקודת תצפית מעולה. ניתן לטפס במדרגות המגדלים ולהתפעל מהנוף המרהיב של מינכן והאלפים הבוואריים.

הגלוקנשפיל (נגינת הפעמונים) של מינכן

כל יום בשעה 11:00 ובצהרי היום מתאסף קהל גדול של אנשים לפני בניין העיריה של מינכן שבכיכר מריאן על מנת להקשיב לנגינת הפעמונים המסורתית. כבר למעלה מ-100 שנים משמש הגלוקנשפיל של בניין העיריה לשחזור אירועים היסטוריים חשובים מהתקופה הבווארית. המתינו להופעת הציפור המוזהבת המסמלת את סוף המופע.

הארמון המלכותי של מינכן

הארמון המלכותי (הרזידנס) היה בעבר הארמון המלכותי של המונרכים הבוואריים, וחלק מבניניו נבנו במאה ה-14. כיום הארמון כולל בתוכו את אחד המוזיאונים האירופיים הטובים ביותר לעיצוב פנים. למרות שהכניסה לרזידנס אינה חופשית, ניתן לטייל בעשרת החצרות המרשימות והגנים ההיסטוריים היפיפיים ללא עלות.

היכלו של הפילדמרשל (Field Marshal’s Hall)

הפילדהרנהול (Feldherrenhalle), או היכלו של הפילדמרשל, הוקם על-ידי המלך לודוויג במטרה להנציח את הצבא הבווארי. בשנת 1923 הפך האולם המפואר למפורסם, כאשר ניסיון ההפיכה של היטלר להשתלט על ממשלת בוואריה לא צלח, והוא הובס סמוך למיקומו של ההיכל.

פסטיבל אוקטובר (Oktoberfest)

הידעתם שהכניסה לפסטיבל אוקטובר היא חופשית ? אין צורך לשלם דמי כניסה על מנת לבקר בפסטיבל הבירה המפורסם בעולם, וכל מצעדי ואירועי הפסטיבל הם בחינם גם כן.

כנסיית תיאטין (Theatine Church)

כנסיית תיאטין הקתולית מוסיפה קצת טעם ים תיכוני לעיר מינכן. הכנסייה נבנתה במאה ה-17 על-ידי ארכיטקט איטלקי, חלקה הפנימי בנוי מטיח לבן, בעוד החזית מוצפת צבעים צהובים עזים. הכנסייה היא דוגמה מעולה לעיצוב הבארוק האיטלקי במינכן, וגובלת בכיכר אודיאון המלכותית.

שוק מוצרי המזון

השוק הסואן של מינכן שנבנה בשנת 1807 הוא שוק האיכרים העתיק והטוב ביותר במינכן. מקומיים, תיירם והשפים הטובים בעיר, כולם באים לשוק למלא את סליהם ולהתפעל מהדוכנים המסורתיים. סיור בשוק המוצרים של מינכן הוא חגיגה לכל החושים.

אגם שטארנברג (Starnberg)

מינכן היא השער אל האלפים ומוקפת בנוף בווארי יפהפה. טיילו אל אגם שטארנברג, אשר נמצא כ-25 קילומטרים דרומית למינכן. סמוך לאגם ממוקמים חלק מהארמונות הטובים ביותר של המלך לודוויג, מה שהופך את האגם לאתר תיירות פופולרי.

על פי סעיף 27א לחוק הגנת זכויות יוצרים: אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות למידע/צילומים/תמונות/סרטים המגיעים לידנו. אבל, אם זיהיתם מידע/צילום/תמונה שאתם מחזיקים בזכויותיהם ולא ניתן קרדיט (בשוגג), אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש או לבקש לתת קרדיט, וזאת באמצעות פנייה למייל support@tiulim.net.