מלון פרא בבית המכס העליון, רמת הגולן

מצאתם טעות בכתבה? יש לכם משהו להוסיף? צרו איתנו קשר.

–

תחקיר וכתיבה מיקצועית בנושא ארכיטקטורה והיסטוריה, שרה פלד.

התמונות, לקוחות מאתר: מלון פרא, וויקיפדיה, פיקיוויקי, איה בן עזרי ומאתר קבוצת א.ב. מתכננים

היום, במקום הזה, כבר לא משלמים מכס 

היסטוריה

כל מה שקרה עד לרכישתו ע”י היזם ליאו גלזר מידי מנהל מקרקעי ישראל בשנת 2012, על מנת להפיכתו למלון.

השנה 1919, בצומת הכבישים כביש 91 וכביש 888 שברמת הגולן נקרא ” צומת בית המכס העליון “, מה שהיה גבול פלסטין-סוריה, המנדט הצרפתי שלט בסוריה והם מקימים בית מכס ותחנת גבול חדשים, במקום בית המכס התחתון שהיה ליד גשר בנות יעקב.  המתחם שכן על כביש חיפה-דמשק, כ-2 קילומטרים ממזרח לגשר בנות יעקב שעל נהר הירדן. המבנה בעל חזות מערבית השונה לחלוטין מהבתים שבסביבה, נבנה ברב הדר צרפתי אורבני, בסגנון הבאוהאוס שהיה אופייני לאותה תקופה דווקא בתל אביב. החדרים היו גבוהי תקרה, הקירות עבים במיוחד והדלתות ענקיות. הבניין היה מרושת במערכת צינורות להסקה. במבנה התגוררו ופעלו נציגים מצרפת שדאגו לאורח חיים הולם ומהודר עם הניחוח הצרפתי היוקרתי. במתחם בית המכס היו מבני שירות נוספים, כמו אורוות, בונקר תחמושת ומבני מנהלה. תאריך בניית הבניין (1922) איננה תואמת את תאריך תחילת הבניה בסגנון הבינלאומי בארץ (שנות ה-30 וה-40)

במהלך מלחמת העולם ה-2, נהפך המקום למוצב צבאי שהגן על הצרפתים מפני הכיבוש הבריטי. כשהצרפתים עזבו, הבריטים הפכו אותו למפקדה שלהם, שהועברה לאחר מכן לצבא הסורי לאחר עזיבתם את המדינה. המתחם הפך למטרת מטווח לארטילריה הישראלית ובמקום הזה נערכו ניסיונות הידברות וגישור יחסי ישראל-סוריה שלא צלחו. המתחם שהיה יעד להפצצות חיל האוויר שלנו, נכבש ב-1967 וננטש. מצבו של הבניין הלך והתדרדר. משקופים דלתות, חלונות נהרסו או נגנבו ממנו, וקירותיו היו מחוררים מהמלחמות שניו שם לעורף השנים, כמו כן, רוססו כתובות גרפיטי.

טוענים כי מבנה ה”באוהאוס” שבשטח בית המכס, הוא היחידי בעולם בסגנון זה, הנמצא מחוץ לעיר, האמנם? והאם הוא באמת תוכנן ע”י אדריכל בוגר באוהאוס גרמניה?

עיון במאמרה של אינס וייצמן*. קישור להורדת המאמר> “הערות לגבי ההיסטוריה של האדריכלות לאורך קו סייקס פיקו” שהתפרסם ב:Bauhaus Magazin Ausgabe 7, Kollektiv, 2015, pp. 112-120 ובו נכתב על באוהאוס בגולן.

* אינס וייצמן היא פרופסור לתורת האדריכלות באוהאוס-אוניברסיטת ויימאר שבגרמניה, שם היא גם מנהלת את מכון הבאוהאוס להיסטוריה ותיאוריה של אדריכלות ותכנון ואת המרכז לאדריכלות תיעודי.

כתבה זו מציגה את סיפורו של בית מכס ברמת הגולן שאליו מתייחסים המקומיים ל ‘באוהאוס’. מעבר להיותו מקרה מרתק של המודרניזם המוקדם שהתאפיין בתנועת אוכלוסיות באזור, הבניין הזה מסמל את ההיסטוריה המורכבת של השינויים במזרח התיכון שמקורם בהסכם בין דיפלומטים בריטים וצרפתים למתיחת קו הפרדה לאחר ירושת האימפריה העות’מאנית. הוא בוחן את ההשלכות הגיאו-פוליטיות של אותו גבול החוצה את התשתיות הטרנס-ערביות ואת תפקיד האדריכלות בהיסטוריה הקולוניאלית של הלבנט.

חוקרת האדריכלות הבינלאומית (הנקראת בטעות באוהאוס על שם בית הספר לאדריכלות שפעל בגרמניה עד עליית הנאציזם) אינס ויצמן מספרת את סיפורו של בית המכס ברמת הגולן. על הדרך היא חושפת את הבעייתיות והמורכבות של השינויים הגיאופוליטיים שאירעו במזרח התיכון עקב המלחמות.

הסיבה לעלייתו של דאעש כמדינה איסלאמית בסוריה ובעירק, דווקא באזור שהיה כבוש בעבר הרחוק, טריטוריאלית ותרבותית ע”י הקולוניאליזם הבריטי והצרפתי, נועדה לבטל כל מורשת קודמת מערבית במאה השנים האחרונות. האוכלוסיה שחיה באזור, אתנית ודתית, הוגדרה כ”ילידים” ללא מדינה. הסכם סייקס פיקו (שנוצר על-ידי סר מרק סייקס הבריטי, דמות מרכזית בעיצוב המדיניות הבריטית במזרח התיכון ושארל-ג’ורג’ פיקו, קונסול צרפת בביירות) נועד להגדיר מדינות חדשות עם גבולות ברורים, כאשר למעשה החלוקה הזו שרתה את בריטניה וצרפת, שהיו צריכות להתחלק בשלל לאחר מלחמת העולם הראשונה. השלל כלל העברת חלקים מסוריה לפלשתינה ומעירק לסוריה. בסרטון שהופץ ע”י דעאש, לוחמים אסלמים תוקפים את בית המכס על גבול עירק סוריה. הם הורסים את המבנה מאחר והוא שימש עבורם סמל לקוליאניזם המערבי. זוהי דוגמה עכשווית למה שקרה בעבר במתחם בית המכס העליון ברמת הגולן, לתקיפות ולקרבות סביבו, שגם הוא סימל שליטה מערבית באזור הלבנט.

בית המכס העליון נבנה בין השנים 1922-1930 (תאריך בניית הבניין איננה תואמת את תאריך תחילת הבניה בסגנון הבינלאומי בארץ בשנות ה-30 וה-40) על הגבול שנקבע בהסכם סייקס פיקו והוכרע בהסכם סן רמו ב-1920. המבנה הוקם בצד הצרפתי ועוצב בסגנון הבינלאומי ע”י אדריכל אנונימי. סגנון זה היה נפוץ בקולוניות הצרפתיות באפריקה, ממרטיניק אלג’יריה ועד לבנון בבניית בתי המכס שתפקידם של היה לשלוט על המשאבים הכלכליים בתחום הקולוניה.

סגנון הבניה של בית המכס העליון שונה לחלוטין מהסגנון שהיה נפוץ באזור, האוריינטלי של בתי העות’מאניים או האקלקטי של הבריטים. הבניין הזה מסמל את השינוי הגיאופוליטי של המזרח התיכון בשני אספקטים: האחד, התמוטטות האימפריה העות’מנית כתוצאה ממלה”ע השנייה והשני, תחילת התהליך של טרום המדינה היהודית.

ליאו גלסר, היזם שרכש את הבניין בשנת 2012, רצה להגשים את חזונו ביצירת בית מלון לתיירים המבקשים לחוות את הנוף הנקי של הגולן, למרות שאדמתו עקובה מדם מלחמות. לקח לו שנתיים להשיג אישורי בנייה ולהשיג סיוע צבאי לסילוק המוקשים בשטח. הוא גייס משרד ארכיטקטים לביצוע תכניות השימור, השיקום והבנייה ואת בתו, מעצבת פנים, ליצור אוירה המדגישה את מאפייני המקום.

גלסר גייס קבוצת חוקרי באוהאוס וביניהם ד”ר אניס וייצמן כדי לאמת את ה”באוהאוסיות” של המבנה. השאלה הייתה, האם הבניין תוכנן ע”י בוגר בי”ס לאדריכלות באוהאוס? בבדיקה ברשימת ארכיטקטים בוגרי באוהאוס ששבו לפלשתינה לאחר לימודיהם בבית ספר באוהאוס בגרמניה, באותן שנים, לא נמצאה התאמה מאחר והם שבו לארץ לאחר בניית המבנה. בנוסף, לא נראה היה הגיוני כי הם יתחייבו לעבוד עם המנדט הצרפתי כאשר הם תחת השלטון הבריטי. בתי הבאוהאוס שנבנו בפלסטלינה בשנות ה-30 התאפיינו במוטיבים המתאימים למזג האויר ולרוח הסוציאליסטית ששרתה בארץ. למעשה, הסגנון האדריכלי שהיה נהוג בארץ בשנות ה-20 היה בכלל אקלקטי ולא היה קשור עדיין לבאוהאוס.

בכל זאת, מדוע משייכים את המבנה לסגנון הבינלאומי? מתחם בית המכס העליון כולל את מבנה בית המכס, בית המיסים, אורווה, מבנה המטבח ובית שער הכניסה. מבנה בית המכס בעל שתי הקומות, מתאפיין בסימטריה נוקשה. ניתן לחשוב כי הסימטריה הזו אופיינית לראשית הסגנון המודרני הבינלאומי. לעומתו לבית המיסים, קוים רכים יותר. גרם המדרגות שלו מזכיר משהו מהסגנון של לה קורביזייה.

באוגוסט 2021, חנך ליאו גלסר את המלון בנוכחות שר התיירות וראש המועצה האזורית גולן והעביר את המפתחות למנהלו החדש של המלון ישי מלכה.

16 שנה ו-50 מיליון שקל הושקעו בתכנון ובבנייה של מלון “פרא” השוכן בבית המכס העליון לשעבר, ברמת הגולן. ליאו גלסר, היזם שרכש את הבניין בשנת 2012, רצה להגשים את חזונו בהקמת בית מלון לתיירים המבקשים לחוות את הנוף הפראי של הגולן, למרות שאדמתו עקובה מדם מלחמות. לקח לו שנתיים להשיג אישורי בנייה ולהשיג סיוע צבאי לסילוק המוקשים בשטח. הוא גייס משרד ארכיטקטים לביצוע תכניות השימור, השיקום והבנייה ואת בתו, מעצבת פנים, ליצור אוירה המדגישה את מאפייני הבאוהאוס. בסופו של דבר, נוצרה יצירת פאר בדמות ריזורט לזוגות בלבד שכולה מדברת איכות עם פשטות.

במתחם הוקמו שתי אנדרטאות לזכרו של אלי כהן (שביל אלי כהן: בעקבות האיש שלנו בדמשק) ולזכרם של חיילי גולני שנספו בטיהור מוצבים סוריים במלחמת ששת הימים.

מסלולים, אטרקציות ובילויים ברמת הגולן והסביבה

למה פרא? מחווה לטבע הפרוע של רמת הגולן שממנו נצפים נופים הררים ועמקים.

תכנית השימור שמשתרע על פני 8 דונם:

המבנים הישנים והמוזנחים שנותרו, בהם בניין המנהלה והאורווה, הוצגו ליזם גלזר כמבנים להריסה שניתן לבנות עליהם מחדש. הם גם לא הוגדרו כמבנים לשימור. לאחר חוות דעת של מומחי שימור, גלזר הבין כי מדובר בסגנון בנייה ייחודי שכדאי לשמר אותו. אך קודם כל ולפני הכל היה צורך לטפל בשטח הבעייתי שכלל פירוק שדות המוקשים וחיבור קווי מים, חשמל וביוב שלא היו קיימים כלל.

האדריכלית משאת כץ (מקבוצת א.ב. מתכננים) תכננה את מלון בית המכס במורדות רמת הגולן במתחם של מבנים סורים נטושים לפי תכנית השימור והבנייה. התכנית האדריכלית כללה חצר קטנה שמסביבה נמצאים המבנים ההיסטוריים והחדשים. הגדר שניזוקה מפגיעת קליעים, שוקמה ושוחזרה. שני מבני ה”באוהאוס” שוחזרו בסגנון הבינלאומי שאפיין את הבנייה בשנות ה 20 וה 30 בערים בפלשתינה. השונה במבנים אלו מאלו שנבנו בערים, הוא עובי הקירות העשויים מאבני בזלת ואשר טויחו בצבע לבן. המאפיינים הנוספים כללו חלונות גבוהים בחדרי המדרגות, מרפסות עגולות, גגונים מצלים וחלונות עגולים.

המתכננים אטמו את הכניסות המקוריות שפנו אל הנוף ובמקומן יצרו כניסות מהחצר המרכזית. בחדרי האירוח אשר במבני הבאוהאוס, השאירו קיר בזלת שחורה חשוף אחד המכבד את עברו. המבנה הארוך ששימש כאורוות סוסים יהפוך לפאב. לצידו נבנו שני מבני אירוח חדשים בני שתי קומות, שחדריהם פונים אל הנוף. הבניינים החדשים עשויים מקוביות נקיות שאינן גונבות את ההצגה מבנייני הבאוהאוס. החזיתות הצפוניות של שני המבנים האלה פונות לבריכת השחייה. במתחם נשתלו עצי זית, עצי פרי ושיחי בוגונויליות המאפיינים את צמחיית המזרח התיכון. עצי האקליפטוס ההיסטוריים הושארו במקומם.

ספא: הספא במלון כולל חדרי סאונה יבשה ורטובה, ג’קוזי חיצוני וברכת שחייה, טיפולי מסאג’, ניקוי רעלים, ואנרגיה ונינוחות.

עיצוב הפנים:

המעצבות דנה לייטסדורף ותמרה גלסר-שפרן, בחרו במאפייני ריהוט וגן, העשויים מחומרים האופיינים לגולן: אבן, בזלת ועץ טבעי ליצירת אווירת נעימות יוקרתית, כיאה למלון המיועד לזוגות בלבד. מיטות נטושות של חיילים סורים שנמצאו בשטח, שופצו והפכו לכורסאות מפנקות. המעצבות בחרו בעבודות חבלים בטכניקת מקרמה למחיצות אווריריות ולשמשיות מצלות.

מה בחדרים? עפ”י המפרט המוצג מאתר מלון פרא
בחדרי הבאוהאוס המשוחזרים ובבניינים המקוריים של בית המכס הצרפתי מ-1919 רצפות עץ בנות 150 שנה, קירות מאבני סלע עגולות ותקרות גבוהות. נעשה שימוש בחומרים המזוהים עם אזור הגולן: אבן בזלת ועץ טבעי, היוצרים אווירה של יוקרה ורכות.

חדר דלקס גנים נמצא בבניין הגן וטבע, משקיף על הגן הקדמי, על מבנה אבן ועל המרחבים הפתוחים שבחוץ ההרים ועמק החולה. רצפת בזלת מחוספסת, אבן טבעית מלוטשת וריהוט מוקפד מעץ, עור וברזל.

POOLVIEW DELUXE: לחדר גישה ישירה לבריכה ונוף המשקיף על הבריכה ועל הגנים במתחם, ועל הרי הגליל ועמק החולה מחוצה לו. החדר מרווח ומעוצב בחומרים האופייניים לגולן: אבן בזלת, עץ טבעי ועוד. לחדר מרפסת ממנה ניתן לצפות בשקיעות.

סוויטת הסטודיו ממוקמת בבניין המקורי, שעבר תהליכי שימור. העיצוב המשולב של תקרות גבוהות וקירות אבן, מייחד את סגנון הסוויטות בבית המכס הצרפתי. הרצפה מרוצפת באריחים תקופתיים המתחברים להיסטוריה. לסוויטה מרפסת גן וחדר רחצה מרווח.

BAUHAUS ONE BEDROOM SUITE: בסוויטה סלון, חדר שינה אחד, ויציאה למרפסת גן גדולה עם אמבטיה חיצונית עגולה לשניים. הסוויטה ממוקמת בבניינים המקוריים של בית המכס הצרפתי. בסוויטה רצפות עץ בנות 150 שנה, קירות מקוריים מאבני סלע עגולות ותקרות גבוהות.

THE PEREH PENTHOUSE SUITE: סוויטת הדגל של המלון שוכנת בבניין בית המכס הצרפתי המקורי ומרוצפת ברצפות עץ מלא בנות 150 שנה, גם כאן הקירות המקוריים מאבני סלע טבעיות והתקרות גבוהות. בסוויטה סלון, חדר שינה, חדר רחצה מרווח, וכן מרפסת גג פרטית ורחבת ידיים, בה ממוקמת אמבטיה חיצונית ועגולה, המתאימה לשניים. הריהוט כולל מכורסאות רכות ועד לארון המצויד בכלים עדינים ובספרים.

קולינריה: התפריט של מסעדת השף שמנוהל על-ידי השף של המלון רועי דורי המטבח משתמש במוצרים אותנטיים מגידולי ויבולי הגולן, החל מגבינות המגיעות ממחלבות מקומיות, זיתים סורים מהמטעים המקומיים ועד לבשר בקר מהגולן.

מידע נוסף

המלון מוקף עצי פרי, גינות ירק אורגניות וצמחייה.

מלון יוקרה זה מציע אירוח לזוגות בלבד ובלי ילדים.

הבעלים שוקלים בעתיד להכניס למתחם אירוח גלאמפינג מפואר שמבחוץ נראה אוהל, מבפנים בית מלון עם סלון טלביזיה, מטבחון, מזגן, שירותים, מקלחת, שינה על מיטות.

יש לציין שמזג האוויר קיצוני בקיץ או בחורף.

ניהול מלון פרא נעשה בשותפות ישי מלכה, הבעלים מלון הבוטיק אלגרה בעין כרם, ירושלים, והיזמים אבי לוי ויאיר ביטון שיספקו את שירותי הניהול למלון בהסכם שתקף ל-20 שנה.

כמה יעלה לילה במלון? מחירי השקה: לילה באמצע שבוע החל מ-1,800 שקל והחל מ-2,200 שקל בסוף שבוע.

המדריך המקיף ביותר של עשרות. לחץ כאן > מסלולים, אטרקציות ובילויים ברמת הגולן והסביבה

על פי סעיף 27א לחוק הגנת זכויות יוצרים: אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות למידע/צילומים/תמונות/סרטים המגיעים לידנו. אבל, אם זיהיתם מידע/צילום/תמונה שאתם מחזיקים בזכויותיהם ולא ניתן קרדיט (בשוגג), אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש או לבקש לתת קרדיט, וזאת באמצעות פנייה למייל support@tiulim.net.