מצאתם טעות בכתבה? יש לכם משהו להוסיף? צרו איתנו קשר.
זמן קריאה משוער: 8 דקותטייל וכתב: עידו ענבר
עיר המדבר מנדוסה (Mendoza), הגדולה בערי מערב ארגנטינה, והעיר הרביעית בגודלה במדינה זו, שוכנת לרגלי רכס הרי האנדים, מרחק 15 שעות נסיעה באוטובוס מהבירה בואנוס איירס, ולא מזכירה כלל את עירה התאומה, שהיא לא אחרת מרמת-גן.
מנדוסה היא בירת הנפה הנושאת אותו השם, ומהווה יעד תיירותי מועדף, עם נופים יפהפיים של מדבר וצומח, ואינספור פעילויות והפעלות לתיירים, שפוקדים את המקום בכל עונות השנה, אפילו בעונת הרוחות.
עובדות מעניינות והצצה ליופי העצום של מנדוזה, ארגנטינה
מאז שנוסדה ב-1561, ספגה מנדוסה אינספור רעידות אדמה, ואף נהרסה כליל ברעש של שנת 1861, והתכנון האחרון של העיר, על רחובותיה הרחבים ובתיה הנמוכים והיציבים, נועד להתמודד טוב יותר עם הפעילות הטקטונית המרובה באיזור.
מזג האוויר במנדוסה יבש כל השנה, קריר עד קר בחורפים וחם בקיץ. בעונות המעבר, מזג האוויר עלול להשתנות בקיצוניות לכל כיוון, ויום שמש נעים יכול כמעט בן-רגע להטיל קור אימתני על משפחות הנופשים המשתזפות בפארק.
מזג האוויר המקומי מציע אפשרויות הליכה בהרים, מסעות אופניים וטיפוס הרים, ובעונה הנכונה גם סקי וסנואובורד באתרי הסקי הפופולאריים של דרום אמריקה. החום הרב (שיכול לטפס עד ל-40 מעלות) סביר בזכות היובש הרב, אולי כמו המדבר הישראלי ועיר הקיט אילת, שלמרות הקיץ החם, הים והיובש נותנים מענה לאלפי תיירים שיודעים שהחום לא חייב להרתיע.
למרות האקלים היבש והמשתנה תדיר, העיר מנדוסה ירוקה ופורחת, כמו נווה מדבר, שכן מים מההרים הסובבים אותה זורמים דרך מערכת השקייה מתוכננת היטב אשר משקה את העיר כולה.
אותם מי-הרים נקיים מעניקים חיים גם לפארק סן-מארטין, וממלאים את האגם המלאכותי שבצידו הצפוני של הפארק. הפארק הענקי, השוכן בגבולה המערבי של העיר, משתרע על לא פחות מ-3700 דונם, ומציע מעל 17 ק”מ של שבילי טיול.
בפארק ניצבים פסלים ויצירות אמנות, כגון “מזרקת היבשות” (“Fountain of the continets” (שניצבת בפארק מ-1911, ובסופי שבוע ניתן להנות מהפעלות ספורטיביות מגוונות, כגון ריקוד אירובי ויוגה, המאורגנות ע”י העיר ומוצעות חינם לכל עובר ושב. בפארק תמצאו גם את גן-החיות העירוני, ואמפי-תיאטרון בסגנון יווני.
מגלים את הפארק עם לונגבורד (סקייטבורד מוארך)
במרכז העיר נמצאת “פלאזה אינדפנדנציה” (Plaza Independencia), כיכר העצמאות, וארבע כיכרות נוספות היושבות בארבע פינות ובמרחק זהה אחת מהשנייה, תוחמות את אזור המרכז: “פלאזה צ’ילה”, “פלאזה סן-מארטין”, “פלאזה איטליה” ו”פלאזה אספאניה”.
כשצועדים מ”פלאזה אינדפנדנציה”, על שדרת “בי-מיטרה” (Avenida B Mitre), עוברים דרך שוק של אמנות עבודת-יד מקומית (Artesanal), שפתוח בסופי שבוע משעות אחר-הצהריים ועד שעות הערב המאוחרות. שדרת ה”שופינג” הראשית היא שדרת סן-מרטין (Avenida San-Martin) שם ניתן למצוא חנויות של כל המותגים המוכרים, בנוסף לסוכנויות נסיעות רבות, סניף גדול של לשכת התיירות המקומית, ואפילו סניף של מקדונלדס…
ב-24 בינואר, תושבי מנדוסה חוגגים את “יום חציית האנדים” (“Cruse de los Andes”(, היום בו גנרל סן-מרטין, ששיחרר את ארגנטינה מהשלטון הספרדי, הגיבור המנצח שעל שמו הרחוב, הכיכר, ואפילו הפארק, חצה עם צבאו את רכס הרי האנדים בדרכו לכבוש את העיר סנטיאגו דה צ’ילה (Santiago de Chile), בירת צ’ילה השכנה.
גם אתם יכולים לחגוג את חציית האנדים, ואין צורך לעשות זאת דווקא ב-24.1
–
בשמיני בספטמבר מציינים את “יום הבתולה מקרמן דל קויו” (Dia de la virgen del Carmen Del Cuyo), שלפי האגדה, נתגלתה לנביא אליאס (אליהו) בהר הכרמל, והתגלגלה דרך הנצרות לכובש הספרדי, שהביא עימו את המסורת לאמריקה. לאור התגליות ה”מדעיות” שמציעה הנצרות לחסידיה בכל הנוגע למקרה זה, טבעי שקיים ויכוח בנוגע לעברה, דבר די הגיוני בהתחשב בכך שבכל זאת – מדובר בבתולה בלתי נראית, ידידת נפש של מריה הקדושה, אשר נצפתה לאחרונה במאה ה-12 על-ידי איזה נזיר צרפתי שנבהל מהכובש המוסלמי המתקרב…
המסורת המקומית היא כזו: גנרל סן מרטין, טרם יציאתו למסע הכיבוש, הכריז כי היא “הגנרל של צבאו”, וכל חייליו ענדו תליון הנושא את דמותה, ועטו גלימה לכבודה. הגנרל אף הורה לבנות פסל בצלמה, שמיקומו ההיטורי המדויק לא ברור, וכיום הוא ניצב בקתדרלה הראשית של מנדוסה, לצד חפצי-ערך נוספים שהוריש לכבודה הגנרל עם פרישתו מהצבא, כשהכריז כי נצחונו נזקף לזכות הגנתה השמימית של הגבירה, הידועה כיום גם בשם Nuestra Señora del Carmen de Mendoza.
בסוף פבואר תחילת מרץ, חוגגים ה”מנדוזיאנים” את סיום בציר הענבים (Dia de la vendimia), מעת לעת, חוגגים התושבים ארועים מקומיים שונים, ואפשר, לדוגמא, למצוא קבוצות של צ’יליאנים ב”פלאזה צ’ילה”, רוקדים ריקודים מסורתיים, לבושים במיטב הבגדים הצ’יליאנים המסורתיים.
באחד הרחובות הראשיים בעיר, “Avenida Aristides Villanueva”, כמות נאה של ברים ומסעדות, ושם גם אפשר למצוא כמה מזללות של מזון-מהיר הפתוחות 24 שעות, לחיות הלילה שבינינו. אחת מהמסעדות ברחוב זה היא “אל פלנקה” (“El palenque”(, הממולצת בחום. המטבח הפשוט מציע שייק-פירות מרענן וטרי, וכריכים עם מיני בשרים. הסלטים די חלשים, אך תאבי הבשרים שבינינו ימצאו שם מנות מצויינות ומשביעות.
כתובת: Aristides Villanueva 287
אתר האינטרנט של אל-פלנקה במנדוזה: https://www.facebook.com/elpalenquepulperiacentro
–
כמה רמות מעל, יושבת מסעדת “זעפרן” (Azafran). מסעדה יוקרתית, שעומדת בהבטחה, ומגישה מגוון יפה של מנות מצויינות וקינוחים משגעים. נהניתי במיוחד ממנת בשר צבי עסיסית (Ciervo), וממנת גבינת עזים חמה היישר מהתנור, ששרדה על השולחן לא יותר משלושים שניות. ניתן לאכול בחדר היינות הקריר, על שולחן עגול מעל חבית של יין, כשמאות בקבוקים של יין מקומי מקיפים את הסועדים מכל עבר, ומשרים אווירה שמחה ומבושמת. קירות המסעדה מקושטים בטעם טוב, בעשרות צנצנות צבעוניות של תבלינים מכל המינים, וריבות מקומיות.
כתובת: Av. Sarmiento 765
שעות פעילות: כל יום 12:00-15:30 ושוב מ-19:00 ועד חצות\אחרון הלקוחות
טלפון: +54 (0387) 429 4200.
אתר האינטרנט של מסעדת זעפרן: http://azafranresto.com/n
תכירו את פאבלו ואת אחת מהמנות של מסעדת זעפרן במנדוזה
–
כשאוכלים בחוץ על המדרכה או על הטראסות של המסעדות, יש להיזהר מגנבים וכייסים. הטריק עובד כך: ילדים תמימי מראה ניגשים לתיירים הסועדים את נפשם, ומבקשים נדבה ביד פרושה ומבט מתחנן. אני ממליץ בחום לשמור על התיקים סגורים וקרוב לסועד, כי אותה היד היא זריזה ומיומנת, ותיק הנשאר ללא השגחה, סופו להיעלם כבדרך-פלא. חוויתי מקרה כזה מיד שנייה, כאשר ישבנו לאכול בקבוצה של חמישה, והסיפור נגמר בסוף טוב, מצדנו לפחות, בזכות ערנותו של מלצר נאמן שתפס את הילדה עם לא פחות משלושה תיקים שליקטה משולחנות שונים.
–
לטייל סביב מנדוסה:
סימן ההיכר הבלתי מעורער של האיזור כולו, היא תעשיית היין הענפה. הכרמים, המכסים שטחים עצומים, מעל 150,000 הקטר, מספקים מעל 80% מתוצרת היין של ארגנטינה, שהיא היצרנית החמישית בגודלה בעולם. הזן השלט באדומים של ארגנטינה הוא המאלבק. גם אם רוב התוצרת עדיין מוטת כמות ולא איכות, הרי שמסתמן שינוי, ויש בארגנטינה יותר ויותר יינות טובים – ועדיין זולים.
טיול ביקבים נמשך בממוצע חצי יום, ואנחנו חווינו סיור “יבש” למדי, עם הסברים קצרים ולא משכנעים על גידול הענבים והליך ייצור יין. שיא הסיור היה הצעידה לאורך שורות חביות היין, עם הריחות המעניינים הנישאים באוויר, שהסתיים בטעימת יין סמלית. הדגש שבחרו לתת לנו היה דווקא על חנות היינות של היקב, תוך עידוד הקבוצה לרכוש יין מקומי, ויפה שעה אחת קודם.
(אני רוצה להאמין שהסיבה לניסיון העגום, הינה עונת השנה, שכן הגענו בסוף העונה היבשה, לפני פתיחת עונת התיירות, ואולי הצורך בהכנסות התגבר על הרצון להכנסת האורחים).
סיור יקבים באזור לא יקר במיוחד, תלוי במפעיל, וכולל איסוף מהמלון וסיור ביקב. בשביל מחיר כמעט כפול, אפשר לצאת ליום שלם הכולל ברביקיו (Parilla), אבל באופן אישי, אני ממליץ לרכוש מספר בקבוקי יין מקומיים, שהם זולים מאוד ובחלקם גם ברמה בינלאומית, כמה גבינות ולחם קלוי, ולפרוש שמיכה בפינה מוצלת בפארק סן-מרטין.
דרך נוספת ונפלאה לחוות את היקבים, היא הסיור המודרך של “Bikes and wines”. הסיור מתחיל כשאתם אוספים אופניים מותאמים אישית, לוגמים כוס יין על גג החנות, ופותחים במסע של 12 ק”מ, בדרכים צדדיות ומוצלות. במהלך יום הסיור, עוצרים פעמים-מספר ביקבים שונים, לטעימות של יינות שונים והסברים מבעלי הבית המקומיים, בעלי ידע נרחב, אשר עושים את מלאכתם נאמנה ובשמחת חיים, והעניקו לנו חוויה נהדרת. מומלץ בחום.
שותים כיד המלך, כך שרצוי מאוד להביא בחשבון, שלא כדאי לעשות תכניות לחצי הראשון של היום שלמחרת הסיור, אלא אם כן הן כוללות כוס קפה חזק מאוד.
כן, מותר לנהוג על אופניים שתויים וללא רישיון…
אתר האינטרנט של “אופניים ויין”: http://www.mendozawinebiketour.com
–
במחוז מנדוסה מתנוסס הר אקונקגוואה (Aconcagua Mountain, 6,962 m.), אחד מיעדי הטיפוס של הנועזים במטפסי ההרים, ואחד משבע הפסגות באתגר הטיפוס של ריצ’רד בס, לכיבוש הפסגות הגבוהות בכל יבשת, שני ברשימה רק לאוורסט שבאסיה (8,848) וההר הגבוה ביותר בכל יבשת אמריקה. ההר יושב כ-112 ק”מ צפון-מערבית מהעיר מנדוסה, ומטפסים מנוסים מנסים לכובשו כל שנה.
אקונקגוואה – בוא נגיד שלא כולנו נועדנו להגיע לפסגה, אבל באמת שאין צורך!
–
אלו בינינו שלא ארזו את ציוד טיפוס ההרים שלהם יכולים לראות את נופי האיזור, עם מבט מלמעלה על העיר כולה, מחוות הסוסים של אנריקה, לא רחוק מהעיר עצמה. החווה ההררית מנוהלת ע”י אנריקה, גאוצ’ו צעיר ורציני, שאילף את כל הסוסים בעצמו, ומציע חויית רכיבה בנופים הרריים מרהיבים.
המחירים סבירים, ועולים עם התפתחות העונה, לרוב מדובר בחבילות נוחות הכוללות איסוף מהמלון, 4 שעות רכיבה, אסאדו מצוין, ויין מקומי מעולה. אנריקה הוא מדריך מנוסה מאוד, מכיר כל סוס וכל משעול בשמו, ופוקח עין ערנית על כל אחד ואחד בקבוצה. הרכיבה באוויר הפתוח, בנוף ההררי המהמם, משאירה תחושה של עוד, ומומלצת בחום, גם לרוכבים הפחות מנוסים.
עוד חוויה מקורית שמציעה מנדוסה, ובהחלט הדרך המאתגרת והמרתקת ביותר לראות את נופי האיזור, היא מצנחי הרחיפה של “Parapente Biplaza”. היום מתחיל כשאוספים אתכם מפתח המלון, ומרגע זה ואילך, אתם בידיים המיומנות של צוות מקצועי ביותר, עם היסטוריה של 10 שנות טיסה. אחרי טיפוס איטי וקופצני ברכב 4X4 לעבר משטח ההמראה, אתם מתעטפים, לובשים את הרתמה, ומתחילים את ההמתנה המותחת לקראת הרוח הנכונה.
מקץ מספר דקות ציפייה, שמרגישות כמו נצח עם פרפרים בבטן, מגיעה הפקודה לרוץ עם אצבע מכוונות לכיוון קצה הצוק. כמה שניות לאחר-מכן, אתם באוויר, רתומים למדריך ולמצנח-הרחיפה, תופסים גובה, וכל מה שנותר לעשות זה להישען אחורה, להירגע, וליהנות מהנופים עוצרי הנשימה שיש לחבל ארץ זה להציע.
Parapente Biplaza
טלפון: 0261 4262115
מצנחי רחיפה – לא לבעלי קיבה חלשה, כן לאוהבי ההרפתקאות.
–
לא רחוק מהעיר, אפשר לבקר בגשר האינקה, Puente del Inca, גשר שנוצר בצורה טבעית לחלוטין, ותהליך היווצרותו עדיין בגדר השערה. הגשר, שרוחבו 27 מ’ ואורכו 21 מ’, חוצה את נהר הוואקאס (Vacas), המקור של נהר מנדוסה, בגובה 19 מ’. האתר אינו עוצר נשימה, אבל מעניין, ושווה חצי יום טיול, בייחוד עם המפגש הסוריאליסטי עם המלון הנטוש, במרחב שכיום מוכרז כשמורה.
–
פסטיבל הבציר של מנדוסה:
Fiesta Nacional de la Vendimia – פסטיבל בעל שם עולמי בכל הנוגע ליין, שכן גם היין המקומי נחשב בכל העולם, וגם, כמובן, יכולות ה”פייסטה”, החגיגה של המקומיים תפסו שם בעולם כולו, ואלפי תיירים מגיעים מכל קצוות ארגנטינה, היבשת והעולם כדי לטעום, להשתתף וליהנות מפסטיבל צבעוני וחגיגי זה.
הפסטיבל אורך תקופה שלמה – ומתחיל עם טקס ברכה חגיגי לפרי הבשל – ביום הראשון האחרון של פברואר. עם רדת הערב של יום השישי הראשון של חודש מרץ נבחרות ומוכרזות מלכות היופי של כל מחלקה באזור מנדוזה, ויוצאות לדרך במסע ראווה לבושות ומאופרות היטב על גבי כרכרות מסורתיות, אירוע שמושך מאות אלפים.
פסטיבל הבציר – חגיגות יין שמושכות אלפים מכל העולם
–
הפסטיבל הזה מציע הזדמנויות לטעום, לחקור, לגלות ולרכוש יינות מקומיים ולהגיע לאירועים שונים, כאשר השיא של האירוע מתרחש בשבוע הראשון של מרץ, אז מאות רקדנים ממלאים את הרחובות להופעות מרהיבות (ושתויות), עד לטקס בחירת מלכת-הבציר של השנה, מופע אור קולי אדיר באמפי-תיאטרון, ומופע זיקוקים מרגש.
אם הגעתם בחורף – הרי שמצפה לכם נוף מהפנט וטיולים מושלגים, וכמובן – אתרי סקי באיכות גבוהה. Los Penitentes הוא אתר גדול ומרשים במרחק נגיעה מהגבול הצ’יליאני, שמרבית הגולשים בו מקומיים – ממנדוזה, בואנוס איירס והסביבה. כמה מסלולים מאתגרים, מחירים אטרקטיביים, אין הרבה קהל כך שנוח לגלוש, נוף מדהים של האנדים העצומים שמקיפים את המרחב, וקירבה גדולה ליקבים המנדוזיאנים המקומיים שיעזרו לכם לחמם את הלב ואת השרירים הדואבים עם מנת יין הגונה בסוף היום. אם הגעתם בעונה, תוכלו למצוא בדלפק הקבלה חבילות נוחות עם איסוף מהמלון, או לצאת עצמאית לדרך. אפשר לשכור ציוד בחנויות רבות בעיר.
אתר האינטרנט של אתר הסקי Los Penitentes במנדוזה: Los Penitentes
בסך הכל מנדוסה מציעה ספקטרום שלם של הרפתקאות ומנוחה – את הריגוש של רכיבה על סוסים באוויר הפתוח, זריקת אדרנלין מעוררת ברחיפה על גג העולם או ביום גלישה במורדות המושלגים בעונת הסקי, ורוגע מלטף של יינות משובחים בנווה מדבר רווי מים וצמחייה, בשילוב עם התרבות, המנהגים, והחגיגות המיוחדות, והכול בנוף שהפך את המקום לכל-כך אטרקטיבי. גן עדן תיירותי ושקט, שמאפשר לכל תייר וטייל בכל גיל למצוא את העניין שלו וליהנות מהיום.
טיול של 3 עד 4 ימים למנדוסה יכול להספיק בהחלט לטייל המנוסה והמאורגן שמחפש לחוות ולהמשיך, ועד שבוע לטייל הרגוע, שרוצה לקחת את הזמן ולהכיר את האזור לעומק.
איך מגיעים למנדוסה:
למנדוזה מגיעים לרוב מבואנוס איירס, הבירה, או מסאנטיאגו דה צ’ילה הסמוכה.
בטיסה: חברות מקומיות ובינלאומיות מציעות טיסות שנוחתות במנדוזה המבוקשת. מבואנוס איירס תמצאו בכל יום מספר טיסות למנדוזה (שעה וחצי טיסה) אשר שדה התעופה שלה ממוקם כ-15 דקות נסיעה ממרכז העיר, בדרכים נוחות, ומונית לא תעלה לכם יותר מדי. גם מצ’ילה תמצאו טיסות ישירות, ובתוך שלושים דקות טיסה מסנטיאגו תגיעו למנדוזה. משדות תעופה בינלאומיים רבים, ודווקא לא מישראל, מוציאים טיסות ישירות למנדוזה, כמו טיסה של 13 שעות מלוס אנג’לס.
באוטובוס: לא כמו בארץ, דרום אמריקה כולה, ובעיקר ארגנטינה, מצטיינת באוטובוסים נוחים למרחקים ארוכים. לא מעט אוטובוסים של חברות מתחרות מציעים נסיעה נוחה מאוד של 13 שעות למרכז מנדוסה.
הנסיעה יכולה להיות באוטובוס מפואר ומפנק, כולל מושבים הנשכבים כל הדרך אחורה, ומאפשרים לכם ליהנות משנת לילה מלאה ונוחה, לעיתים יותר מלילה במלון. כמובן שהמזגן פועל בכל הכוח, כמו בכל האוטובוסים ביבשת, גם כשנעים בחוץ, אבל הדרך ברובה חלקה ואיכותית, בלי קפיצות משמעותיות.
–
איפה ללון במננדוסה:
יש המון פתרונות לינה במנדוסה. מלונות פאר לצד מלונות לתרמילאים, וכל הטווח שביניהם, כולל, כמובן, דירות להשכרה, הלהיט של עולם התיירות בעשור האחרון.
יקר:
מלון, קזינו וספא פארק הייאט (Park Hyatt Mendoza, Hotel Casino & Spa) למי שמחפש את היוקרה והפאר, רשת מלונות הייאט מחזיקה מלון קזינו עם ספא יוקרתי ממש במרכז מנדוסה, במרחק צעד או שניים מכל האטרקציות של העיירה, לא שתרצו בכלל לצאת מהמלון…
חדרים מפנקים, עיצוב יוקרתי ונקי, אוכל משובח, ספא מפנק, חדר יינות מרשים ועשיר, כל מה שצריכים בחופשה מפנקת באמת, במיקום מצוין. הקישור למלון כאן למעלה.
יוקרה יוקרה – אבל יש גם אווירה! חוגגים 15 שנות פעילות בהייאט של מנדוזה.
–
מה לעשות במנדוסה
–
מוזיאונים:
מוזיאון לאומנות מודרנית
Museo Municipal de Arte Moderno
San Martin 1143 (בפלאזה אינדפנדציה)
טל. (0261) 425 7279
–
פארק המדע “יוריקה”
Eureka Parque de la Ciencia
Parque General San Martín
טל. (0261) 425-0035/3688
–
מוזיאון לאופנועים עתיקים
Museo Argentino de Motos Antiguas
San juan 646
(02361) 429 1469
–
מוזיאון לאומנות יפה
Museo de Bellas Artes de San Rafael Mendoza
Bernardo de irigoyen
טל. 02627)-422022/42856)
–
פארקים וכיכרות:
פארק סן-מרטין
כיכר ספרד
כיכר העצמאות
כיכר צ’ילה
כיכר סן-מרטין
כיכר איטליה
–
שירותי תיירות על דברים שיש לעשות במנדוסה
על פי סעיף 27א לחוק הגנת זכויות יוצרים: אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות למידע/צילומים/תמונות/סרטים המגיעים לידנו. אבל, אם זיהיתם מידע/צילום/תמונה שאתם מחזיקים בזכויותיהם ולא ניתן קרדיט (בשוגג), אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש או לבקש לתת קרדיט, וזאת באמצעות פנייה למייל support@tiulim.net.
