• תַפרִיט
  • תַפרִיט

להכיר את יהדות קוצ’ין: מסלול טיול בין אתריה היהודיים של העיר

דף הבית » להכיר את יהדות קוצ'ין: מסלול טיול בין אתריה היהודיים של העיר

מצאתם טעות בכתבה? יש לכם משהו להוסיף? צרו איתנו קשר.

זמן קריאה משוער: 6 דקות

קרלה (Kerala) היא מדינה הודית ארוכה וצרה המשתרעת כמעט 600 קילומטרים לאורך חוף מלאבר. שמה נובע מהשם “קראם”, שפירושו “קוקוס” ואכן, היא ידועה כמדינת עצי הקוקוס. העיר השנייה בגודלה בקרלה היא קוצ’ין (Cochin), אחת מערי הנמל המרכזיות בהודו כולה. בעיר התוססת הזו תמצאו שווקי תבלינים עתיקים, כנסיות, ארמונות, בתי מתיישבים אירופאיים וגם בתי כנסת – מה שמלמד על ההיסטוריה המורכבת של המקום. רבים גרו ועברו בקוצ’ין במהלך השנים. פורט קוצ’י, ווילינגטון, וויפין, בולגטי וארנקולם – כולם יחד מהווים חלק מקוצ’ין. במאמר הזה נרצה להתמקד דווקא בסיפורה של יהדות קוצ’ין.

יהודי קרלה היו פטריוטים. כשמדינת ישראל הוקמה בשנת 1948, 85% מהאוכלוסייה החליטו להגר למדינה החדשה שכה ציפו לה. בזמן העלייה לישראל, הקהילה מנתה כ-2,800 איש בלבד, כך שהיא הייתה מהקהילות היהודיות הקטנות בעולם. היום, אין כמעט יהודים בקוצ’ין. אבל, אתרי היהודיים של העיר השתמרו היטב במהלך השנים, כך שמי שרוצים לבקר וללמוד על שורשיהם יכולים לעשות זאת. עד היום, הרחוב היהודי, בתי הכנסת והמוזיאונים נותרו על תלם ומושכים אליהם מטיילים ישראלים רבים בכל שנה.

קרדיט תמונה ראשית: מלכה אירני

רוצים עזרה בתכנון הטיול שלכם לקוצ’ין? צרו איתנו קשר במייל support@tiulim.net או מלאו את הטופס שבסוף המאמר.

סיפורה של יהדות קוצ’ין – על קצה המזלג

יש המאמינים שהיהודים הגיעו לאזור קרלה עוד בימיו של שלמה המלך, לפני כ-3,000 שנים, במאה העשירית לפנה”ס. אומנם אין הוכחה היסטורית לבסס זאת, אך יחסי המסחר של הודו עם האימפריה של שלמה מספקים רמז היסטורי. בגרסה אחרת מספרים שהיהודים הגיעו לאזור במאה ה-6 לפנה”ס כדי לברוח מהשבי הבבלי של נבוכדנצר. וגרסה שלישית טוענת שעשרת אלפים יהודים הגיעו לקרלה רק בשנת 70 לספירה, לאחר שבית המקדש השני נחרב על ידי הרומאים בירושלים.

היהודים חיו בקרלה במשך מאות רבות של שנים עד שעזבו למדינת ישראל. הם היוו חלק משמעותי בחברה במאות הראשונות של העידן הנוצרי, זכו למעמד גבוה ולזכויות כלכליות וחברתיות רבות.

בתחילה, התיישבו בעיר הנמל קראנגנור או שינגלי, הנמצאת במרחק כ-18 קילומטרים מקוצ’ין, שם זכו לאוטונומיה. לאחר שהתרחשו התנגשויות בין המורים ליהודים בנוגע לפעילות הקשורה במסחר, הם התפנו לקוצ’ין ולכפרים הסובבים אותה. הם התפרנסו בעיקר ממסחר בתבלינים ובדברים אחרים, אך היו גם מבני הקהילה שעסקו בחקלאות.

בכל אחד מהיישובים שלהם, היהודים בנו בית כנסת. בקוצ’ין, הפורטוגלים תקפו את היהודים ורדפו אותם. רבים מהם התנצרו בכפייה ובתי הכנסת שלהם נשרפו. אבל, היהודים היו איתנים בדתם ונאחזו באמונה על אף כל הקשיים. אחרי הפורטוגלים הגיעו ההולנדים והאנגלים, שתמכו בעניין היהודים. כך, הצליחו לשרוד עד המאה ה-20.

הקהילה היהודית בקרלה הייתה מורכבת משתי תתי-קהילות מרכזיות, שחיו בקוצ’ין ובכפרים הסובבים:

  • המלברים – זאת הייתה הקהילה המקורית והעתיקה ביותר באזור.
  • פארדסים (“זרים”) – יהודים אלה כונו גם “לבנים”. הם הגיעו לאזור קרלה מעיראק, מפרס, מסוריה, מגרמניה ומהלבנט לאחר השתלטות הפורטוגזים על קוצ’ין במאה ה-16. בתחילה ניסו להשתלב בקהילת המלברים אך בהמשך פרשו והקימו קהילה נפרדת. בית הכנסת פארדסי, שעליהם נדבר בהמשך, הוקם על ידי בני קהילת הפארדסים.

הקהילה היהודית בקוצ’ין הייתה קהילה דתית אדוקה ועמדה בקשר עם קהילות יהודיות נוספות ברחבי העולם. כך, הקהילה הצליחה להתעדכן בכל השנים בהלכות ובסוגיות שונות הקשורות לדת. נוסח התפילה הנהוג בקהילה הקוצ’ינית הוא נוסח ליוורנו כמנהג ספרד, אך ישנם גם פיוטים בנוסח שינגלי מקומי.

האתרים היהודיים שכדאי להכיר בקוצ’ין

הגיע הזמן לצאת ולחקור את ההיסטוריה של יהדות קוצ’ין. הדרך הטובה ביותר לחוות את קוצ’ין היא לחקור את העיר בהליכה רגלית והזמן טוב ביותר הוא בין ערביים.

הרחוב היהודי (Jew Street)

הרחוב היהודי, שנקרא גם “עיר היהודים” (Jew Town) הוא רחוב צר הנמצא בין שעון בית הכנסת פארדסי לארמון מטנצ’רי (Mattancherry Palace). הוא מפורסם במיוחד בזכות חנויות העתיקות והתבלינים הנמצאות משני צדדיו ומושך אליו תיירים רבים. הניחוחות האקזוטיים של הציפורן, ההל והפלפל המשובח ביותר בוקעים ממחסני התבלינים והחללים העוטפים את הרחוב ומעבירים את המבקרים לעולם אחר.

אך לענייננו, מלך קוצ’ין העניק ליהודים שהגיעו לקרלה את השטח הזה במטנצ’רי, סמוך לארמון שלו, בשנת 1524. היהודים התגוררו ב”עיר היהודים” במשך מאות שנים, אך עם עזיבתם למדינת ישראל, רבים מהבתים נותרו ריקים. ריהוט עץ עתיק וקישוטים שונים נלקחו מתוך הבתים הנטושים ונמכרו בחנויות שברחוב היהודים הביקוש לחפצים העתיקים הלך וגבר עם השנים, וחנויות עתיקות נוספות החלו להיפתח ברחוב ולמכור עתיקות מכל הסוגים, לא רק פריטים יהודיים. יש האומרים שניתן למצוא כאן הכול – תכשיטים, כדים סיניים, משקופים ועוד. יש גם חנויות רבות המוכרות שמני עיסוי ובגדים רקומים בעבודות רקמה משובחות. חלק מהחנויות שמרו על שמם היהודי הכתוב בעברית ויש גם דלתות עם מזוזות.

צפו סרטון המספר את סיפורה של שרה כהן ז”ל, שהייתה מהיהודיות האחרונות בקוצ’ין וברחוב היהודי ונפטרה ב-2019:

בית הכנסת פארדסי (Paradesi Synagogue)

בית הכנסת פארדסי נמצא בקרבת רחוב היהודים והינו בית הכנסת העתיק ביותר בחבר העמים הבריטי והיחיד שעדיין פעיל בקוצ’ין, מתוך שבעה בתי כנסת שנבנו בעיר. בית הכנסת נקרא “פארדסי”, כלומר “זרים”, כיוון שנבנה על ידי יהודים ספרדים, שגלו מאזורים שונים במזרח התיכון. הוא נבנה במקור בשנת 1569, הושמד על ידי הפורטוגזיים בשנת 1662 ונבנה מחדש כשנתיים לאחר מכן.

שטח האדמה של בית הכנסת ניתן ליהודים על ידי השליט, שארמון המלוכה שלו היה סמוך. בשל נדיבותו נקרא השליט כמלך היהודים”. אחת מגולות הכותרת של בית הכנסת הם לוחיות נחושת מהמאה ה-10, שמתעדות את הזכויות שניתנו על ידי השליט המקומי ליוסף רבן, היהודי הראשון בקוצ’ין.

המבנה מושך אליו מבקרים רבים בגלל הריהוט המרשים שלו. פנים בית הכנסת מרשים במיוחד עם שני עמודי פליז, המייצגים את עמודי בית המקדש, יכין ובועז, נברשות בלגיות ומנורות זכוכית צבעוניות. כדאי גם להביט על רצפת בית הכנסת, שמורכבת ממאות אריחי חרסינה סיניים מהמאה ה-18, הצבועים בכחול-לבן ומצוירים בעבודת יד, כאשר כל אחד מהם הוא ייחודי. הם הובאו מקנטון בשנת 1762 על ידי יחזקאל רחבי, איש עסקים יהודי.

בנוסף, בית הכנסת כולל גם אוסף של מזכרות, ביניהן כתרים מגולפים להפליא בזהב ובכסף.

מלבד אלה, תוכלו למצוא בכניסה של בית הכנסת אוסף מרשים של חפצי קודש יהודיים וכן אוסף של עשרה ציורים המתארים את ההיסטוריה של הקהילה היהודית בקוצ’ין ובאזור, מוזיאון קטן להיסטוריה יהודית.

מגדל השעון שליד בית הכנסת, שנישא לגובה 14 מטרים, מציג שלושה לוחות בשלוש שפות שונות: עברית, לטינית והשפה המקומית שנקראת מליאלם. חוקרים מאמינים שהייתה פעם חוגה רביעית עם ספרות ערביות, שפנתה לנמל והוסרה כנראה בשנת 1800. השעון פעל עד 1930.

המקום הזה הוא סמל חשוב למורשת הדתית והתרבותית של יהדות קוצ’ין ובעונת השיא מבקרים בו לא פחות מאלף תיירים מדי יום. בשנת 1968 חגג בית הכנסת 400 שנה להיווסדו בטקס חגיגי בהשתתפות אינדירה גנדי, ראש ממשלת הודו דאז, ובאותו מעמד הונפק בול הנצחה.

הכניסה בתשלום של 5 רופי לאדם. יש להיכנס ללא נעליים אלא אם מדובר בחג. הצילום אסור בבית הכנסת.

שעות הפתיחה: ראשון עד חמישי בין השעות 10:00-12:00 ובין השעות 15:00-17:00.

בית הכנסת קאדאבאמבאגאם (Kadavumbagam Synagogue)

בית הכנסת הזה הוא מהעתיקים בקוצ’ין ונבנה בקצה השכונה היהודית במאה ה-16, ככל הנראה על גבי שרידים של בית כנסת קדום יותר מהמאה ה-13. כאשר הדלדלה אוכלוסיית היהודים בקוצ’ין, בית הכנסת נסגר בסוף המאה ה-20 וארון הקודש והבימה שלו הועברו בשלמותם לישראל. עיצובו הפנימי, יחד עם הריהוט המקורי, מוצג כיום בשדרת בתי הכנסת במוזיאון ישראל בירושלים.

בעת ביקורכם בקוצ’ין, אתם יכולים להתרשם ממבנה בית הכנסת מבחוץ. המבנה בנוי מאבנים מקומיות, שכוסו בלבנים ובטיח סיד. הכניסה לבית הכנסת היא בצורת חצי-מתומן, מה שלא אופייני לבתי כנסת בקרלה. בימים שבהם הקהילה שגשגה כאן, היו מתכנסים בקומה התחתונה לחגיגת אירועים וחגים ביחד. הקומה השנייה שימשה בין היתר כבית ספר יהודי. 

צפו בסרטון המציג את יוסף אליאס, שומר בית הכנסת:

בית העלמין גן שלום (Gan Shalom Cemetery)

במרחק הליכה קצר מבית הכנסת, עוד יעד חשוב הקשור לקהילה היהודית בקוצ’ין הוא בית העלמין גן שלום, בית עלמין בן כ-200 שנים שנמצא באזור היהודי של העיר. שנים רבות עמד מוזנח. יש בבית העלמין שורה ארוכה של מצבות המספרות את סיפורם של תושבי קוצ’ין היהודים שגרו כאן לאורך ההיסטוריה. על המצבות כתוב בעברית ובמליאלם, השפה המקומית של תושבי קרלה.

בית הכנסת בפראבור (Paravur Synagogue)

בית הכנסת הזה אומנם לא נמצא בקוצ’ין אלא בפראבור, אך נבנה על ידי יהודי קוצ’ין. זהו אחד מבתי הכנסת הגדולים והשלמים בקרלה שבהודו. המתחם הנוכחי הוא משנת 1615, אך הוא נבנה על גבי בית כנסת עתיק יותר, שמתארכים לשנת 1164 לספירה. הקהילה היהודית הגיעה לפראבור בעקבות צונאמי שפגע באזור החוף בשנת 1341 ואילץ אותם לעזוב לכפרים מרוחקים יותר. כיום, המבנה אינו משמש כבית כנסת אלא כמוזיאון לתולדות יהודי קרלה. במוזיאון המרתק תוכלו ללמוד אודות ההיסטוריה של יהדות קוצ’ין, על ההתיישבות שלהם באזור ועל מצב הקהילה כיום.

פראבור נמצאת במרחק כשעה נסיעה מקוצ’ין לכיוון צפון-מערב.

שעות הפתיחה: בין השעות 10:00 עד 17:00.

מה עוד כדאי לעשות בקוצ’ין?

אם אתם כבר נמצאים בקוצ’ין, הנה שני דברים נוספים שכדאי לעשות בעת הביקור בקוצ’ין:

  • צפו באמנות הבמה קאטקלי. זוהי צורת ריקוד דרמטית בת 300 שנה, שהתפתחה במקדשי קרלה. הריקוד מתאר סיפורים מתוך הרמיאנה הפוראנה והמהברטה. אין באמנות דיאלוג אלא מגוון רחב של תנועות ידיים והבעות פננים.
  • בקרו במרכז עיסוי שמן איורוודי. שימוש באבקות צמחים ושמן או קוקוס הוא מרכזי בכל העיסויים האיוורודים. איורוודה היא מדע או ידע של החיים. בזכות האיוורודה, קרלה גם נקראת בצדק “ארץ האיירוודה”. בשנים האחרונות, העולם מתעורר ליתרונות של טיפול הוליסטי ולא פולשני זה, שמטפל כמעט בכל המחלות הנפוצות המוכרות לאדם. בקוצ’ין תוכלו למצוא מספר רב של מרכזים המתמחים בתחום.

באופן כללי, הזמן הטוב ביותר לביקור בקוצ’ין הוא מאוקטובר לתחילת אפריל, מכיוון שהימים קרירים והלילות נעימים. קרלה הטרופית חווה קיץ חם מסוף אפריל ועד יוני. מיוני ועד ספטמבר העיר גשומה ועונת המנסונים בשיאה. למרות שעדיף להימנע מלבוא במהלך הקיץ, רואים יותר ויותר תיירים שמגיעים במונסונים כדי להתפעל מהיופי של קוצ’ין.

מחפשים רעיונות נוספים לטיול באזור? תוכלו למצוא שפע של רעיונות באתר התיירות הרשמי של קרלה.

מתכוננים למופע… קרדיט צילום: מלכה אירני

רוצים עזרה בתכנון הטיול שלכם בקוצ’ין?

נשמח לקשר אתכם למדריכת טיולים דוברת עברית, שגרה בהודו ותוכל לעזור לכם בתכנון הטיול בקוצ’ין בפרט ובהודו בכלל. אם תרצו, תוכלו גם לשכור את שירותיה בתור מדריכת טיולים מקומית ולהבין לעומק את הדברים שאתם רואים בעיר.

כדי שנוכל לקשר אתכם למדריכה, אנא מלאו את הטופס הבא או צרו איתנו קשר במייל support@tiulim.net. ציינו בהודעה אם תרצו רק ייעוץ או גם הדרכה.

לסיכום

קוצ’ין היא אחת הערים המרתקות והיפות בהודו. בעת הביקור בעיר, תוכלו ללמוד רבות אודות קהילת יהדות קוצ’ין שחיה ושגשגה כאן במשך מאות שנים.

לפני שאתם יוצאים לדרך, כדאי לקרוא – טיפים ומידע לקראת הטיול בהודו.