מסלול החידות בעכו העתיקה

מצאתם טעות בכתבה? יש לכם משהו להוסיף? צרו איתנו קשר.

–

כתב, ערך וצילם: אריאל הדרי

–
ניתן לנוע לאורך המסלול תוך כדי פתרון חידות המותאמות למשתתפים בטיול.

המסלול כולל מגוון גדול ומרתק של אתרים בעכו העתיקה. שילוב מנצח של אתרים ארכיאולוגיים והיסטוריים, שלל צורות ודוגמאות מתחומי הארכיטקטורה, ערב רב של טיפוסים אנושיים המזדמנים בסמטאות ובשוק והרבה, הרבה מאוד אפילו, טעמים וריחות, צלילים ומראות. כי זאת לדעת: עכו העתיקה שבין החומות היא קטנה בשטחה, קומפקטית ומפתיעה מידי יום.

החפיר בו אנו חונים הוא חלק חשוב ממערך הביצורים של כל עיר מבוצרת בעת העתיקה. החפיר שלפנינו נחפר בימיו של אחמד אל-ג’זאר כשליט עכו (1804-1775). אדמת החפירה הועלתה ושימשה למילוי בין שני קירות החומה. מן החפיר אנו צועדים מערבה ונכנסים אל בין החומות דרך שער היבשה. יש לשים לב למבנהו היעיל של פתח יזום זה בחומת ההגנה: שתי פניות בזווית ישרה (המחייבות עיכוב וחשיפה לאש המגינים); מגדל ובו כחמישה-עשר חרכי-ירי הפונים אל השער, שער ברזל גדול וכבד; עמדות תותחים השולטות על הכניסה והדרכים המובילות אליה.

מיד לאחר כניסתנו ומצפון לנו נמצא מלון עכוטל – מלון-בוטיק מסוגנן בטעם של פעם. כבש-מעלות גדול ובו מדרגות-משופעות מוביל אותנו אל מרומי חומת אל-ג’זאר. חומה זו נבנתה בשנים 1802-1801 אחרי כשלון מצור נפוליון על עכו הטורקית. וכאן חידה למתחילים:

1 שירו: …… במקום …. גרביים אש מאחור ואש מלפנים לפי סדר זה (פתרון בסוף) אנו ממשיכים אל מגדל-הפינה הצפון-מזרחי בחומת ג’זאר. באחדים מחדרי החומה מזומן לפנינו מוזיאון “אוצרות בחומה” – תצוגה נפלאה של כלי עבודה ומלאכה ממאה השנים האחרונות בצד תערוכות נהדרות של צעצועים ומטבעות, רהיטים ומפתחות ועוד. נוסטלגיה במיטבה (בתשלום).

בצאתנו מכאן מערבה נבחין בקצה ההרוס של חומה גבוהה ודקה. זוהי החומה שבנה דאהר אל-עומר, שליטה של עכו לפני אל-ג’זאר. חומה זו היא שעמדה בפני התקפותיו של חיל המצור של נפוליון בשנת 1799 ורק בשנת 1840 נהרס הקטע המזרחי שלה מהתפוצצות אבק שריפה בשוק-החמורים שהיה צמוד לחומה זו ונעלם אף הוא בפיצוץ. אגב, מדוע המצביא הצרפתי הנודע נפוליון נכשל במצור על עכו? הנה רשימה חלקית: סולמות קצרים מידי; חברו ללימודים ושמו פיליפו דוקא סייע לטורקים ובנה חומת הגנה נוספת שלא היתה ידועה לצרים; תותחי המצור של נפוליון נשבו על ידי האנגלים שחשו לעזרת הטורקים (האנגלים העדיפו את הטורקים החלשים על פני הצרפתים ובני בריתם המצרים החזקים); נפוליון היה פזיז ונמהר ויצא להתקפות ללא מודיעין עדכני.

המסלול על החומה לוקח אותנו אל רחוב ויצמן הסואן (זהירות בעת החצייה!) וממנו נגיע אל המצודה הצלבנית. וזאת יש לדעת: עכו שמעל מפלס הכביש היא עכו הטורקית, העות’מאנית (1917-1517). עכו שמתחת למפלס הכביש – ורק 3% ממנה נחפרו עד היום – היא עכו מן התקופה הצלבנית (1291-1104). אנו נמצאים ברובע ההוספיטלרים (בית חולים, אולמות שינה וכנסייה עבור הצליינים שזה עתה הגיעו מאירופה). במרכז המבקרים נצטייד במפת המתחם, נקנה כרטיסי כניסה ונצעד במסלול זה: חדר האסורים (שלט הסבר יעיל) – ששת אולמות האבירים – הדורמיטוריום (חדר שינה עצום ומחולק) – חצר המצודה – חדר השירותים הציבוריים (אינטימיות וניחוח מודרני לא היו חזקים מימי הצלבנים) – חדר האוכל המרשים (הרפקטוריום, בכרכובי המזרח נראה תבליט השושן הצחור – סמל המלוכה הצרפתי). נוכל לסיים את סיורנו כאן ולצאת מן המתחם אם נפתור את צמד החידות הבא:

2. ביום עברה וזעם וצרה ננוס מכאן באין אורה

3. ולאן הגענו? – לאן שהגיע נכרי טורקי (והתאכזב, ממש התאכזב!)

יוצאים ופונים ימינה. משמאלנו הכניסה לחמאם הטורקי. אל תצפו למצוא כאן חמאם פעיל. מופעל כאן מיצג אורקולי יפה ושמו: “סיפורו שלך הבלן האחרון” – יפה, אך אם ממילא מסיירים בסמטאות העיר ניתן לוותר עליו.

נמשיך, אפוא, עוד מטרים ספורים. אנו ניצבים מול הקיר הדרומי של בית הסוהר מתקופת המנדט שבו נכלאו אנשי האצ”ל הלח”י וההגנה בצד פושעים פליליים. נצעד שמאלה מתחת הקשת. מצידה השני נבחין בחלון אשר מעל הקשת. דרך חלון זה התרחשה הפריצה המפורסמת לכלא עכו במאי 1947. במבצע שוחררו מחצית מאסירי המחתרות ובמהלכו נתפסו ו/או נפגעו/נהרגו ואף הוצאו להורג בידי הבריטים חלק מן הפורצים והבורחים מן הכלא.

המסלול ממשיך מערבה ולאחר כששים מטרים נמצא מימין מתחם של הסופים, הווה אומר מיסטיקנים מוסלמים. המקום נקרא זאווית שאזלייה – מקום התכנסות ע”ש המנהיג הרוחני של עדה זו (נור א-דין אל ישרוטי, כשם הרחוב) שמוצאו מן העיר שאזל בתוניסיה. הוא ניכר בכיפה הגדולה שלו ובהעדרו של צריח. הציצו פנימה: בנייה מפוארת עם אכסדראות מקורות נאות.

עוד מעט קט ואנו בצומת סמטאות. נפנה שמאלה ומשמאל לנו “הארמון” – ביתו של עשיר ערבי שהופך בימים אלה למלון-בוטיק מיוחד בשם “ארמון האפנדי” בבעלותו של המסעדן המיתולוגי אורי בורי. נצעד מטרים אחדים דרומה בסמטה על שם לואי התשיעי (מלך צרפת שעמד בראש מסע הצלב השביעי אך נפטר ממחלה לפני הגיעו לארץ הקודש) ומייד נפנה שמאלה אל סמטה מפותלת על שם לואי נוסף: לואי דה פיליפו (שעזר לטורקים כנגד מצור נפוליון חברו. זוכרים?).

בהמשך המסלול ננוע ימינה בצומת הסמטאות הקרוב ונגיע למתחם של כנסיית סנט ג’ורג’ היוונית-אורתודוכסית ובית הכומר הצמוד אליה. על קיר בית הכומר מופיע לוח זיכרון לשני קצינים בריטיים שנפלו על הגנת עכו: מייג’ור אולדפילד נפל בשנת 1799 בעת מצור נפוליון (על שמו מגדל הפינה הצפון-מזרחי בחומת אל ג’זאר) וקולונל ווקר נפל בשנת 1840 בעת כיבוש עכו מחדש מידי המצרים ששלטו בה במשך תשע שנים (1840 – זוכרים? – הרס קטע החומה המזרחי). על דלת בית הכומר מופיע שילוב האותיות T ו – φ ופירושו (מיוונית) שומרי הקבר.

כברת דרך קצרה מערבה מכאן ומגיעים לכיכר גנואה. זהו מרכז הרובע הצלבני של סוחרי העיר האיטלקית גנואה. במה מדובר?

בתקופה הצלבנית הגיעו לעכו מסעי-צלב אחדים: עשרות בודדות של אצילים ואבירים מערי-מדינה בעיקר מאיטליה ומצרפת, ועמם מאות אזרחים חסרי כל מבני המעמדות הנמוכים. לא היה ביכולתה של כל אחת מקבוצות אלה לכבוש את העיר בכוחה בלבד ועל כן נאלצה לקבל סיוע מקבוצות אבירים מערי-מדינה נוספות. כך, בתמורה להשתתפות בכיבוש העיר, דרש כל אחד מן השותפים את חלקו: לא נשים, לא משי, לא כסף או זהב אלא… נדל”ן בלבד. העיר חולקה, אפוא, לרובעים אחדים. ככר מרכזית ובתי מגורים אחדים סביבה – כעשרה עד חמישה-עשר דונם שטחו של כל רובע.

סביב הכיכר שני אתרים מעניינים: הבניין הלבן-כחול שייך לעדה הבהאית. הבהאים, כת שהתפלגה מן השיעים בפרס, הוגלו לעכו סמוך לשנת 1870 ורכשו בנין זה. הבניין הגדול באגף הדרומי של הכיכר, אשר צבע חזיתו הכתום-ורוד ידע ימים יפים יותר, נקרא בית האמנויות. נסו להיכנס לקומתו השנייה ובתקרת אחד החדרים תגלו פרסקו נאה (תמשיח – ציור בעזרת טיח צבעוני). אגב, בבנין זה התגוררו הוריה של העיתונאית הנוצרייה רימונדה טוויל – שהיא אמהּ של סוהא ערפאת.

נצא מן הככר דרומה-מזרחה בסמטת סולימאן פחה (בונה אמת המים המדהימה הנראית בצידי כביש עכו-נהרייה) ששלט בעכו לאחר מותו של אל-ג’זאר, בשנים 1819-1805. בצומת T של הסמטאות נמשיך דרומה ועד מהרה נגיע למפגש הרובעים: מצפון, הרובע הג’נובזי בו ביקרנו, ממערב הרובע הטמפלרי (ראה בהמשך) ומדרום-מזרח רובע סוחרי העיר פיזה. זכרו: אנו מהלכים במפלס החיים מן התקופה הטורקית והמבנים מן התקופה הצלבנית קבורים מתחתינו וטרם נחפרו.

מסלולנו פונה מזרחה. אנו צועדים בסמטת שבט אשר. וזה העניין: עכו בשמה המפורש נזכרת פעם אחת בלבד בתנ”ך, ונאמר “…אשר לא הוריש את יושבי עכו… (שופטים א 31). ללמדכם, עכו הייתה עיר נמל חזקה ובני שבט אשר (בערך בשנת 1200 לפני הספירה) לא יכלו לכבוש אותה מידי הפיניקים-הכנענים. משמאלנו פתח מענין מעוצב מאבני כורכר – זוהי הכניסה לחמאם אל-שעבי (העממי) ההרוס וממתין לשיקום כי יבוא. עוד מעט קט ואנו מול הכניסה הדרומית לח’אן אל-עומדן. זהו אחד מששת הח’אנים הטורקיים (ח’אן – אכסנייה לסוחרים: רחבת מסחר ובמרכזה סביל, שהוא מתקן ציבורי למים; החדרים בקומת הקרקע שימשו כמחסנים, אורוות או חנויות; החדרים בקומה העליונה שימשו מגורים להשכרה) שארבעה מהם שרדו עד היום בעכו.

ניכנס למנהרת הטמפלרים (בתשלום). והנה סיפור מפתיע על הטמפלרים: מסדר נוצרי חצי-צבאי שהתמקם בפינה הדרום-מערבית של העיר העתיקה ובנה ארמון מפואר, בשטח המים הרדודים שמצפון למגדלור של היום. המסדר היה עשיר מאוד, אך לא היה אפשרי לבנות עבורו נמל עצמאי במים הרדודים. ומי שלא היה לו נמל היה חשוב כמת או לפחות תלוי מאוד בנמל הרובע הוונציאני. על כן מיהרו לבנות מנהרה, מנהרה דו-נתיבית ומפוארת, ממערב למזרח. ועוד נסביר כיצד התעשרו. ובכן, הקימו מעין סניף בנק בכל אחת מערי אירופה שמהן יצאו אנשים למסעי הצלב. הציעו לאלה: השאירו בידינו את כספכם וכתבי הזכויות של רכושכם פן ישדדו אתכם בדרך לארץ הקודש. קבלו מאתנו כתב התחייבות ולכשתגיעו למחוז חפצכם תוכלו לקל הונכם חזרה. אלא, שכידוע לכל, רבים מן הצליינים נספו בדרכם – רצח ושוד ומחלות וטביעה – ורכושם נשאר בידי המסדר הטמפלרי. אגב, בשנת 1291 בעת הכיבוש הממלוכי, נסוגו אחרוני הנוצרים אל הארמון הטמפלרי והוא היה האחרון שנהרס במערכה זו. אל דאגה: הטמפלרים השכילו להבריח את מרבית רכושם אל מקומות אחרים לפני הכיבוש הממלוכי.

ביציאתנו מן המנהרה נראה לפנינו את אתרו של מתחם הארמון הטמפלרי ובפינה הדרום-מערבית את המגדלור שגילו כמאה שנים. מכאן נטפס אל טיילת החומה הדרומית ואל כנסיית סנט ג’והן הפרנציסקנית ומגדלה הכתום. כאן מתחיל קטע נאה ביותר של החומה ההיקפית שבנה דאהר אל עומר באמצע המאה ה-18. למרגלותינו מפרץ חיפה (או מפרץ עכו) ומולנו הר הכרמל. בתנאי ראות טובה נראה את קו הרכס ועליו המגדל הגבוה של אוניברסיטת חיפה וכן נבחין בקו האנכי היורד של הגנים הבהאים ובמרכזו מבנה כיפת הזהב. בשעות החשיכה מראה חיפה על שלל אורותיה נאה ביותר.

האתר הבא במסלולנו הינו מגדל השעון, בחזיתו הצפונית של ח’אן אל עומדן. המגדל בן שש הקומות נבנה בתחילת המאה הקודמת במלאת עשרים וחמש שנים לשלטונו של השולטן הטורקי עבדול-חמיד השני. טבלת השיש מוקדשת לשושלת עוסמאנלי (עותומאנים) ונראים בה חותם השולטן (למעלה) כלי מלחמה ומדליונים וכן מאזני הצדק המונחים על הקוראן.

ומה בראש המגדל?

4. ערבי, עברי, לטיני ודיגיטלי לעולם אינם סופרים זה את זה – במה הענין?

מכאן ניתן לבקר במרינה, ומרציף הרמב”ם (שגם הוא ביקר בעכו בתקופה הצלבנית) לצפות בספינות-דייגים ובשלל וברשתות. ניתן גם לעלות לשיט בן חצי שעה במפרץ עכו (הקפידו לבחור רק ספינה שיש לה רישיון וביטוח ברי תוקף!).

נעדיף לחצות את ככר ונציה לכיוון צפון ונפנה שמאלה בסמטה נאה ומעניינת: כאן יושבים עשרות גברים תחת שיח גפן עתיק יומין וסביב שולחנות נמוכים משחקים בקלפים ובשש בש – גם בסמטה וגם באולם הגדול הצמוד. ביציאתנו נפנה ימינה אל סמטה קצרה וסואנת – סמטת פח’ר א-דין. זהו אציל דרוזי ששלט בעכו כחמש עשרה שנים במחצית הראשונה של המאה ה-17.

דרכנו מובילה אל בית הכנסת ע”ש הרמח”ל (רבי משה חיים לוצאטו) בקצה סמטה ללא מוצא. אין להחמיץ ביקור כאן (ללא תשלום) במיוחד אם יארח אתכם למשך כעשר דקות מר אליהו חזן עם הסבר מענג והומוריסטי על על הרמח”ל ועל המבנה. במקום יש שירותים, משקה קר או חם ולעתים כיבוד קל – ובחינם.

נחזור למסלולנו ונפנה ימינה בסמטת יהודי אלחריזי – משורר חשוב מיהדות ספרד אשר יתכן כי ביקר כאן בתקופה הצלבנית. הוא מתאר את עכו ככלילת יופי. בפנייה הראשונה ימינה ניכנס אל סמטת באלדווין. הוא אשר עמד בראש מסע הצלב הראשון וכבש את עכו בשנת 1104. בקצה הסמטה נגיע אל רחבה חניה גדולה – רחבת מסגד זיתונה. אנו נחצה את הרחבה המרוצפת מזרחה וניכנס בהפתעה אל לב ליבו של השוק הפעיל. מימין נמתח השוק סמטת בנימין מטודלה (נוסע יהודי שהגיע מן העיר טודלה בספרד וביקר בעכו בתקופה הצלבנית. אנו נפנה שמאלה, אל הקטע הארוך יותר של השוק, בסמטה על שם מרקו פולו – הנוסע-הסוחר האיטלקי שהגיע במחצית השנייה של המאה ה-13 אל סין ובדרכו חזרה למולדתו הגיע לעכו.

השוק הססגוני מזמן למבקרים בו שפע של טעמים וריחות, מראות וצלילים, ומגוון גדול של טיפוסים אנושיים: מתיירים צחי עור ועד ערבים מקומיים כהי עור שהם צאצאי המצרים ששלטו בעכו לפני כמאה ושמונים שנים, בני דתות שונות, עשירים ועניים.

מנת חומוס טובה, או מיץ רימונים לחיזוק כח הגברא (גם לנשים אליבא דסוחטי המיץ), או גלידה טעימה ומגוון מאפים מתוקים ומלוחים – כל אלה יוסיפו נופך נעים וטעים לטיולנו – והשוק הוא המתאים ביותר לכך.

בקצה השוק נצא אל כיכר חיים פרחי. מדובר בבנקאי יהודי עשיר שהגיע מדמשק לעכו באמצע המאה השמונה עשרה וסייע רבות לשלטונו של הפחה אל-ג’זאר ובעיקר נודע בעזרתו הרבה בהדיפת מצור נפוליון על עכו. זאת, בצד שמירה על הקהילה היהודית בעכו בתקופה הסוערת ההיא.

הגענו לרחוב צלאח א-דין הסואן. א-דין היה מצביא מוסלמי חשוב שהצליח בשנת 1187 לכבוש חלקים גדולים מארץ הקודש שהייתה בידי הצלבנים ואף את עכו כבש. לאחר ארבע שנים בלבד הצלבנים החזירו את עכו לידיהם. כיוון שירושלים נשארה בידי המוסלמים, מרבית מן המסדרים הנוצריים העבירו את מרכזיהם לעכו אשר בתחילת המאה השלוש עשרה הפכה לבירת ממלכת ירושלים הצלבנית.

ברחוב זה נצעד מזרחה ועד מהרה נגיע אל שער היבשה ואל החפיר שבו ממתינות המכוניות שלנו. 

פתרון החידות:

1 תותחים במקום גרביים. שיר להקת הנח”ל, מילים: חיים חפר, לחן: משה וילנסקי.

2 מנהרת מילוט ליד הכניסה לרפקטוריום.

3 הבזאר הטורקי, מאכזב כי רוב מוחלט של אינו פועל.

4 מגדל השעון, שעון אחד בכל אחת מארבע הפאות.

משך המסלול: כשלוש שעות

נקודת התחלה ונקודת הסיום (מסלול מעגלי): המסלול החידות בעכו העתיקה

אורך המסלול: 2400 מטר

שירותים ציבוריים: מוזיאון “אוצרות בחומה”, מרכז המבקרים, ליד הכניסה הדרומית לח’אן אל עומדן, במבואת בית כנסת רמח”ל, בשוק

מסעדות: עודה, אבו-ג’ורג’, פטולמאיס, אבו כריסטו, דוניאנא, אורי בורי, כף הזהב

חניה: בשפע וללא תשלום בחפיר ליד שער היבשה

נגישות לנכים: בינונית, יש קטעים חלופיים מתאימים.

מפה: ניתן להשיג בקופת מרכז המבקרים בשפות שונות

שילוט: אין שילוט בעברית לסמטאות העיר העתיקה. יש שילוט מכוון לאתרי התיירות העיקריים.

אתרים בתשלום: מוזיאון “אוצרות בחומה”, המצודה הצלבנית, מנהרת הטמפלרים, החמאם הטורקי (תכנית אור-קולית)

על פי סעיף 27א לחוק הגנת זכויות יוצרים: אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות למידע/צילומים/תמונות/סרטים המגיעים לידנו. אבל, אם זיהיתם מידע/צילום/תמונה שאתם מחזיקים בזכויותיהם ולא ניתן קרדיט (בשוגג), אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש או לבקש לתת קרדיט, וזאת באמצעות פנייה למייל support@tiulim.net.