מסלול טיול באלוני אבא

מצאתם טעות בכתבה? יש לכם משהו להוסיף? צרו איתנו קשר.

צילם: דורון ניסים, רשות הטבע והגנים.

כתבה: נעמה גולד, מנהלת מרכז חינוך והסברה גליל תחתון-עמקים, מחוז צפון, רשות הטבע והגנים. המסלול באדיבות ובאישור רשות הטבע והגנים

אנשים באו והלכו: חכמי סנהדרין ותלמידיהם, לגיונות של לוחמים רומאים, צלבנים במסעותיהם, תורכים, שבטים בדווים, שומרים ורועים… את כל אלו ליוו האלונים העתיקים, רחבי הצמרת, שמכסים את הגבעות הרכות של הגליל התחתון המערבי. המהלכים בצילם יוכלו להקשיב היטב ולשמוע סיפורים ואגדות, ללמוד מתכונים ומיני רפואות וליהנות מאחד הטיולים היפים בארץ לימי טו בשבט.

ארבעה סוגי אלונים ניתן לפגוש ברחבי הארץ: אלון מצוי, אלון תבור, אלון תולע ואלון שסוע. הראשון מככב ברחבי הארץ כולה, בתצורת הצומח הידועה בשם “חורש ים-תיכוני”, בעוד את האחרון נמצא רק בצפון רמת הגולן ובחרמון, באזורים הגבוהים, הקרים והמושלגים. לעומתם, אלון התבור יוצר נופים שראויים להיקרא “יער” לכל דבר. יערות אלו הם מהיפים בארץ והטיול בהם, בכל עונות השנה, אך בעיקר בחורף ובאביב, הוא חוויה של חו”ל.

כולכם מוזמנים להצטרף אלינו לטיול חורפי וקסום ביער האלונים של גבעות אלוני אבא ובית לחם הגלילית. בין העצים ממתינים לנו סיפורי התנ”ך, אגדות, מרקחות, מרבדי פריחה צבעוניים, פינות חמד נסתרות, אתרים מפורסמים והרבה חכמת חיים…

רק מקומות ספורים בישראל יכולים להתהדר בתואר “יער טבעי”. יער ממש, העומד בחורף בשלכת זהובה, שאפשר לשוטט בו בנחת בין עצים עתירי נוף, שאדמתו מתכסה בחורף בעשב ירוק ובאביב בשלל פרחים. היער הטבעי של אלון התבור בשמורת טבע אלוני אבא הוא דוגמא נהדרת ליער יפה שכזה.

אל השמורה נגיע מהכביש המוליך מצומת אלונים לכיוון בית לחם הגלילית (כביש מס’ 7513), 200 מ’ לפני הכניסה למושב אלוני אבא. המסלול שאורכו כ- 1.5 ק”מ ושאותו הכשירה לאחרונה רשות הטבע והגנים הוא מעגלי ומותאם לכל המשפחה.

שמורת אלוני אבא שוכנת על גבעות מעוגלות הבנויות סלע קרטון רך, בחלקו המערבי של הגליל התחתון. שמה של השמורה נגזר מקרבתה למושב אלוני אבא, המנציח בשמו את אבא ברדיצ’ב מהצנחנים העבריים שצנחו במלחמת העולם השנייה מעבר לקווי האויב הנאצי באירופה, נתפס והוצא להורג.

נחפש בחניה את שער השביל ונעבור דרכו. מיד נמצא עצמנו בשביל המטפס ביער, מוקפים בשלל צבעים, ריחות פריחה וירק וציוצי ציפורים. כך, עד לקרחת היער הגדולה. זו קרחת יער נהדרת, מעוטרת עצי אלון תבור גדולים.

אלון התבור הוא עץ גדול ומרשים, המתנשא לגובה של 4 קומות ויכול להאריך ימים עד 1000 שנים ויותר. העץ משיר עליו בשלכת ועם בו האביב עלים חדשים מלבלבים. פריו של האלון נקרא “בלוט”. הבלוט הוא מאכל תאווה לצאן, לבקר, לחזירים, לצבאים ליערונים ולעורבנים. הוא יושב בתוך כוסית הנקראת “ספלול”. מבלוטים טחונים מכינים תרופות לטיפול בכיב כיבה, בשיגרון ולהרגעת כאבי בטן. לילדים המרטיבים בלילה מכינים תמצית מבלוטים שלוקים. יהודי תימן משתמשים במים ששלקו בהם בלוטים ועפצים להרגעת כאבי בטן ועצירת שלשולים. בלוטי האלון אכן גדולים וראויים למאכל לאחר בישול וקלייה. לפי דברי הפלחים יש לאסוף את הבלוטים לאחר הגשם הראשון, משום שהוא מפיג את מרירותם.

נחצה את קרחת היער וניכנס שוב לאזור המיוער. הצמחייה סביבנו נעשית צפופה וסבוכה יותר, כמו זו המאפיינת חורש. נמשיך בדרכנו עד למקום שבו מתעקל השביל חדות ימינה ושם נפתחת לפנינו תצפית דרומה: הבתים הקרבים ביותר שייכים לאלוני אבא. מעבר להם רמת ישי והלאה משם ניתן לראות את עמק יזרעאל, הכרמל והרי נצרת. מכאן השביל יוביל אותנו לאחו פורח במרבד של כלניות, עיריות, דודאים ועוד. באחו רועות פרות והתמונה פסטורלית ממש כמו באירופה.

כאן באחו השליו ניתן לעצור להפסקה קצרה בטיולינו וללמוד מעט יותר על מורשתו של האלון. המילה “אל” מופיעה בשמם של האלון והאלה. אכן, בתרבויות השונות קשורים השניים באלוהות, במקומות קדושים ובמקומות פולחן. סקר שנערך אודות העצים הקדושים בארץ, מוצא שרובם המכריע הם עצי אלון. עצי אלון קדושים אלו זכו להגנה מפני כריתה במשך שנים רבות ואפשרו לאלונים להגיע לגודל ולגיל מופלג (ישנם אלונים בני 800 ו-1000 שנים!!).

לא מזמן, בחודש אוקטובר האחרון, נמצא האלון הגדול ביותר בישראל: היקף גזעו 5.30 מ’, ובו תקוע מסמר חלוד, גדול ועקום, אשר אין לדעת האם תקע אותו חייל צלבני, רועה ממלוכי, יערן עותמני, נגר טמפלרי או חייל בריטי. אלון זה, שנמצא בגבעות אלוני אבא, נכנס לרשימה המכובדת של עשרת העצים הנפילים בישראל.

עצי האלון הישישים, שגילם מאות שנים והם ענקי גזע ורחבי צמרת, עוררו הערצה לעוצמתם כבר בימי קדם ועל כן יוחסו להם כוחות על טבעיים.
“אל” פירושו עצמה וכוח: “יש לאל ידי” (בראשית פרק ל”א, פסוק 29), שמשמעו בכוחי, ביכולתי. מכאן גם הדימוי “וחסון הוא כאלונים” (עמוס פרק ב’, פסוק 9). אך לא רק העץ הגדול חזק ויציב. גם אלון קטן, שזה עתה הוציא ענף ראשון מעל הקרקע יתגלה כנטוע היטב באדמה אם ננסה לעקרו. זרע האלון הנובט, הלא הוא ה”בלוט”, קודם כל מעמיק שורשים שמתפתלים וחודרים לעומקו של הסלע הקשה. אם ננסה לפגוע בגזע האלון הוא יעמיק שורשים ויתחזק עוד יותר. גזע האלון ידוע גם בקשיותו ובתפיחות המעובות המופיעות על קליפתו. על כך יאמר בכפר הערבי על אדם עקשן: “הוא קשה עורף כמו אלון, אי אפשר לנסרו או לשברו בגרזן ורק האש יכולה לשלוט בו”.

בתנ”ך נכתב על פולחן שהתקיים בצל עצי האלון המרשימים: “על ראשי ההרים יזבחו ועל גבעות יקטרו, תחת אלון ולבנה ואלה כי טוב צילה” (הושע ד’, 13).
היוונים גם הם הקדישו את האלון לזאוס, מלך האלים האולימפיים. האגדה מספרת על זאוס שירד מהאולימפוס מחופש לישיש אביון וחיפש אנשים טובים. הוא תר את הארץ לאורכה ולרוחבה ולא מצא אנשים טובים שיתנו לו מזון ומחסה. בדרכו חזרה, פגש זוג זקנים שחיו על מדרון הר האולימפוס. הזקנים קראו לזאוס המחופש, הזמינו אותו לאכול איתם ולישון בביתם. בבוקר התגלה לפניהם ושאל כיצד יוכל לגמול להם על טוב ליבם. שני הזקנים ביקשו רק דבר אחד: למות יחד. משהגיע היום והשניים נפטרו מן העולם הפך אותם זאוס לזוג עצים גדולים ומרשימים, הלא הם האלון והאלה. מאז השניים צומחים יחד בחורש הים תיכוני, מיוון ועד ישראל.

נפרד לשלום מהאחו וסיפוריו ונרד עם השביל עד לשלולית החורף. השלולית מלאכותית והיא משמשת אתר רבייה ובית גידול לדו-חיים, כמו סלמנדרה, טריטון וחפרית שהולכים ונעלמים מארצנו. מכאן נכנס השביל לואדי, מקיף את הגבעה וחוזר לחניון.

את הסיור המרענן בשמורה אתם מוזמנים לקנח בביקור במושבות הציוריות הסמוכות, בית לחם הגלילית ואלוני אבא. בספרו האחרון של מאיר שלו, “פונטנלה” מתוארות המושבות, מוקפות יערות האלונים, כפי שהיו בתקופת הטמפלרים. המהלכים לאורך רחובות הראשונים ייהנו מבתי האבן והמרפסות התלויות, משפע הגלריות והאטרקציות התיירותיות.

סימון השבילים: מוטות ברזל עם חץ לבן. מפה מספר 3

על פי סעיף 27א לחוק הגנת זכויות יוצרים: אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות למידע/צילומים/תמונות/סרטים המגיעים לידנו. אבל, אם זיהיתם מידע/צילום/תמונה שאתם מחזיקים בזכויותיהם ולא ניתן קרדיט (בשוגג), אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש או לבקש לתת קרדיט, וזאת באמצעות פנייה למייל support@tiulim.net.