מסלול טיול בן שמונה ימים בפארקים הבוואריים הלאומיים והאלפים

מצאתם טעות בכתבה? יש לכם משהו להוסיף? צרו איתנו קשר.

–

במסלול טיול המוצע, עקוב אחר הדרכים הרומיות ההיסטוריות לפארק הלאומי אלמולטל (Altmühltal), התהלך ביער הבווארי המדהים, טייל לאורך הטירה הארוכה ביותר באירופה ותיהנה ממסלול האלפים הגרמנים שמגיע עד ההר הגרמני הגבוה ביותר.

–

יום 1

מרחק : 140 קילומטרים

ערים : מינכן, אינגולשטדט, איכשטאט, פארק הטבע אלמולטל, ביילנגריס

מלון : Hotel Fuchs-Bräu – שלושה+ כוכבים (המלצה)

לאחר ההגעה למינכן אסוף את מכוניתך וסע לפארק הטבע אלמולטל (Altmühltal Nature Park). כאשר יהיה לך זמן עצור באינגולשטדט (Ingolstadt). על גדות נהר הדנובה (Danube) בין נירנברג ומינכן, אינגולשטדט הייתה עיר אוניברסיטה עד תחילת המאה ה-19. העיר תמיד הייתה מעוז חשוב, ואתה עדיין יכול לראות שרבות מהגנות שלה, כולל שער הלבנים קרוזטור (Kreuztor) המקסים מימי הביניים. גם ליבפראונמונסטר (Liebfrauenmünster) הגותי נבנה מלבנים ויש גם מספר בתים ישנים שנשמרו במצב טוב, כמו בית איקסטאט (Ickstatt), שנבנה בשנת 1740. בטירת הדוכסים נמצא מוזיאון הצבא של בוואריה, אשר מאכלס אוסף חסר תקדים של שריונות ונשקים. כיום, אינגולשטדט חבה את עושרה לבתי הזיקוק הנפט שלה ולחברת אאודי.

העיר הקטנה והמקסימה הזו משמשת שער לעמק נהר אלטמול (Altmühl), חלק גדול מהנוף השלו שלו, אשר מוכרז כפארק טבע, הוא אחד הפארקים הגדולים בגרמניה. סגנונה העיקרי של איכשטאט (Eichstätt) הוא הבארוק, עם ארמון הבישוף ומספר אחוזות וארמונות מקובצים סביב הרזידנספלאטז (Residenzplatz). מאחורי הקיר המערבי שלה בסגנון הבארוק, לקתדרלה יש תכונות בסגנון רומנסקי וגותי, ונמצאים בה גם מזבח פפנהיים מסוף המאה ה-15 ופסל יליבאלד הקדוש (Saint Willibald), בישוף העיר במאה ה-8. בטירת יליבאלדסבורג (Willibaldsburg) הממוקמת גבוה מעל לנהר יש שני מוזיאונים. הראשון, מוזיאון היורה, מכיל מוצגים פרהיסטוריים יוצאים מן הכלל.

פארק הטבע אלמולטל

פארק הטבע אלמולטל ממוקם ממש בלב הליבה של בוואריה – בין מינכן, נירנברג, רגנסבורג ואוגסבורג. הפארק משתרע על שטח של 3,000 קמ”ר והוא אחד מפרקי הטבע הגדולים ביותר בגרמניה. טירות ישנות, כנסיות ומנזרים מעניינים בני זמננו הם עדויות להיסטוריה הארוכה והמורשת התרבותית עשירה של אזור זה. הנוף האידילי של עמק אלטמול הוא “גן עדן” לחובבי אופניים, ונהר אלטמול, עם זרימתו האיטית, הוא אידיאלי לטיולי חתירה. הפארק הלאומי אלטמולטל – הפארק הלאומי הגדול ביותר בגרמניה – ממוקם בלב ליבה של בוואריה. כאן תוכל ליהנות מטבע בתולי, ממורשת של עבר עשיר ומגוון, כמו גם ממגוון רחב של פעילויות כמו הליכה, רכיבה על אופניים ושייט, או בערך כל סוג של ספורט שניתן להעלות על הדעת.

במרכז בוואריה נמצא פארק הטבע אלמולטל, אחד מאזורי הנופש הפופולריים ביותר של דרום גרמניה. נשמרים כאן מראות טבעיים ייחודיים ואזורי נוף בעלי ערך רב, ומספר אטרקציות נוצרו עבור המבקרים. גלה את נופה המרתק של בוואריה. טייל באמצעות סירה, אופניים או ברגל. ישנם ארמונות מפוארים, טירות נשגבות, כנסיות ומנזרים יפים להפליא. ראויות להערצה הן גם העדויות הלטיניות הרבות באלמולטל : בתים, טירות ומגדלי שמירה עומדים בדיוק כפי שעמדו פעם. המחצבות ומוזיאון המאובנים בפארק הטבע ייקחו אותך רחוק יותר אחורה בהיסטוריה.

סלעי גיר מרשימים בהרי היורה, פיתולי נהר עדינים ועמקים שטופי שמש – לפארק אלמולטל יש כמה פנים. היפים והידועים ביותר הם תחיית הדנובה בין קלהיים (Kelheim) ומנזר וולטנבורג (Monastry Weltenburg), קבוצת סלעים הנקראים “12 השליחים” באסלינגן (Esslingen) ליד סולנהופן (Solnhofen) ומצבת הזיכרון הטבעי “שוקת האבן” ליד וולפסברון (Wolfsbronn). הדוגמאות מדגישות שהנוף מהווה מורשת יקרת ערך – והיופי שלו בלבד חשוב מספיק כדי להגן עליו ולשמר אותו.

מוזיאון היורה

מוזיאון היורה ממוקם באיכשטאט הוא ומוזיאון להיסטוריה של הטבע. יש בו אוסף נרחב של מאובנים מתקופת היורה ממחצבת סולנהופן (Solnhofen), כולל מאובנים של זוחלים ימיים, פטראוזאורוס, ומאובן אחד של הציפור הקדומה ארכיאופטריקס. הרכישה האחרונה של המוזיאון היא שלד של ג’ורוונאטור במצב השתמרות טוב. במוזיאון יש גם אקווריום, עם מספר מכלים גדולים בהם מוצגים דגים ואלמוגים טרופיים.

–

יום 2

מרחק : 180 קילומטרים

ערים : ביילנגריס, רגנסבורג, צ’אם, היער הבווארי, ברנרייד

מלון : Hotel Ahornhof – ארבעה כוכבים (המלצה)

אחת הערים הגדולות בהיסטוריה של גרמניה ששרדו את מלחמת העולם השנייה ללא פגע, ועיר הבירה הלא רשמית של צפון מזרח בוואריה, רגנסבורג (Regensburg) עומדת בגאווה על גדות נהר הדנובה. הרחובות והכיכרות הצרים של העיר העתיקה משמרים הרבה מהאווירה הישנה, בנוסף להישרדות של מגדלים רבים מימי הביניים שנבנו על ידי האצולה השאפתנית והעשירה. קתדרלת רגנסבורג היא אחת הכנסיות הגותיות הגדולות במדינה, בעוד מוזיאון העיר שוכן במנזר לשעבר. אוויר של ימי הביניים שורר ליד הנהר, עם גשר אבן גותי וחנות מלח עתיקה. הנסיכים של ות’ורן וטאקסיס שלטו כאן; ארמון ת’ורן וטאקסיס עומד ממש מחוץ למרכז העיר.

כל אחד ואחד מהם נקרא “רגן” (Regen, או גשם בתרגום חופשי): הנהר, אחת הערים היפות שלגדותיו והאזור ביער בוואריה. אבל, בכל זאת, זו רק שמועה שבאמת יורד גשם לעתים קרובות יותר באזור זה. פרט לתנאי מזג האוויר, לנוף של רגן יש השפעה קסומה ושמשאירה רושם על כולם.

הר הוהן אלברס (Hohen Albers), שנקרא “מלך יער בוואריה”, מתנשא לגובה של 1,500 מטרים, שם נמצאת העיירה הבווארית אייזנשטיין (Eisenstein), באמצע אזור היער הגדול ביותר באירופה התיכונה, ממש על קו הגבול עם הרפובליקה הצ’כית. כבר בעבר, כאשר סוחרים הגיעו למכור את הזוויסל (Zwiesel), הזכוכית המפורסמת של האזור, הם נהנו מהאווירה הידידותית והשמחה של ערי קו הגבול. אמנות ייצור הזכוכית ביססה את המוניטין הטוב של הזוויסל, שהוצג בצורה מעניינת בתערוכות דרך הקריסטל (Crystal Route).

קתדרלת רגנסבורג

קתדרלת רגנסבורג המוקדשת לפטרוס, היא קתדרלה הבנויה בסגנון גותי בשל וסגנון גותי מאוחר בעיר רגנסבורג, גרמניה. זוהי הכנסייה החשובה ביותר בעיר. הקתדרלה נבנתה בין השנים 1273‏-1872 וזוג מגדליה עם צריחיהם המחודדים נבנה בשנת 1869.

קתדרלת רגנסבורג היא כנסיית הבישוף והכנסייה הראשית של דיוקסיית רגנסבורג. היא גם ביתה של מקהלת “דרורי הקתדרלה”, מקהלה בעלת מסורת עשירה. הקתדרלה נחשבת לאחד מהמבנים הגותיים החשובים ביותר בדרום גרמניה.

הקתדרלה היא מקום קבורתם של בישופים חשובים, ביניהם : יוהאן מיכאל פון זיילר, גאורג מיכאל ויטמן והארכיבישוף מיכאל בוכנברגר. בחלק המערבי של הספינה הראשית ניצבת אנדרטה לזכר הנסיך-הבישוף קרדינל פיליפ וילהלם (משנת 1598), אחיו של הדוכס מקסימיליאן הראשון מבוואריה.

בונוס בעיר רגנסבורג…

מוזיאון הגולף (Golfmuseum)

היסטוריית הגולף מתעוררת לחיים בבית קטן בלב ליבה של רגנסבורג, במרחק זריקת אבן אבן מהקתדרלה. תוכל לחוות מסע בלתי נשכח דרך ההיסטוריה של הגולף מימי ביניים ועד העת החדשה. יותר מ-1200 מוצגים ופריטים נדירים שנאספו מכל רחבי העולם, בכל מקום בו השאירו האנגלוסקסים את עקבותיהם, מוצגים בטוב טעם ומוארים בקמרונות מימי הביניים של בית אצילי עתיק. לצד מגוון רחב של מופעי מולטימדיה, כולל פינת ילדים, אוצר מוזיאון הגולף והיסטוריון הגולף פיטר אינסם (Peter Insam) מציע גם סיורים מודרכים במוזיאון מדי יום.

–

יום 3

מרחק : סיור מקומי

ערים : ברנרייד, היער הבווארי

מלון : Hotel Ahornhof – ארבעה כוכבים (המלצה)

רשת צפופה של מסלולי הליכה מובילה אותך דרך ריח הנפלא של היערות לאורך רגן לעיירה בעלת אותו השם.

כאן תוכל למצוא תערובת מרגשת של מסורת והרפיה. אבל תוכל גם למצוא פעילויות רבות בנוף הטבעי שיעלו את רמת האדרנלין שלך : מלבד מסלולי ההליכה, תוכל לחקור את האזור באמצעות קיאק או בקאנו קנדי, באופניים במסלול ההליכה של עמק רגן או על גבי סוס, בדהירה על פני השדות. בחורף, תוכל לעשות סקי ויש גם המון אפשרויות להרפתקנים כמו גלישה אווירית או מצנחי רחיפה. בתוך הסביבה הציורית נמצאת קשת הרגן, ובה עיר הסחר לשעבר, צ’אם (Cham), עיר אידיאלית לטיולים. לבסוף, הרגן זורם דרך העיר רגנסבורג, מתאחד עם נהר הדנובה, ומוסיף אליו מים צלולים.

מסלול החופשה החדש ביותר של גרמניה, דרך הזכוכית (Glass Route), נמתח על פני 250 קילומטרים מנוישטט (Neustadt) על נהר וואלדנאב (Waldnaab) ועד לפאסאו (Passau) על הדנובה. אזור ייצור הזכוכית המרכזי נמצא ביער בוואריה בזווייסלר ווינקל (Zwieseler Winkel). מפורסמת הודות לזכוכית הזווייסלר, העיר זווייסל ידועה גם בזכות המגוון הרחב של סדנאות הזכוכית, דירות הסטודיו, הגלריות והתערוכות שבהן אפשר להתפעל מעבודות זכוכית מודרניות והיסטוריות. ב”לב הזכוכית של יער בוואריה”, זכוכית עדיין מנופחת בשיטה הישנה. באמצעות הפה. אוסף של ציורי זכוכית בסגנון “ציור מאחורי הזכוכית”, שמוצג בפריונג (Freyung), הוא תחנת עצירה מומלצת.

נהר הדנובה

הדנובה הוא הנהר השני באורכו באירופה, אחרי נהר הוולגה. אורכו של הדנובה הוא 2,860 קילומטרים. הוא נקרא ל שם אל הנהרות הרומי, דנוביוס (Danubius).

הדנובה נובע באזור היער השחור ונשפך לים השחור. הוא עובר דרך 10 מדינות ובדרכו חוצה את ערי הבירה וינה, ברטיסלבה, בודפשט ובלגרד. הדנובה הוא אחד מנתיבי המים הבינלאומיים החשובים ביותר. זהו הנהר היחיד הזורם ממרכז אירופה לים השחור, ועל כן הוא אחד האמצעים העיקריים לתעבורה של סחורות בין מרכז ומזרח אירופה.

בכל המדינות אשר לאורך הדנובה ישנם אזורים בעלי משמעות תיירותית כגון אזורי נופש, שמורות טבע ופארקים לאומיים. לאורך גדת הנהר, נמתח לאורך כ-2900 קילומטר, “שביל האופניים של הדנובה” המהווה נקודת משיכה תיירותית חשובה.

–

יום 4

מרחק : 190 קילומטרים

ערים : ברנרייד, אלטוטינג, בורגהאוזן, ברכטסגאדן

מלון : Hotel Neuhäusl – שלושה+ כוכבים (המלצה)

אלטוטינג (Altotting), מרכז הצליינות הוותיק והמפורסם ביותר בבוואריה, ובית האם של מסדר קפוצ’ין, נמצא על גבעה בגדה הימנית של האין (Inn), בערך במחצית הדרך בין מינכן ופאסאו. אלטוטינג מופיעה לראשונה ברשומות בשנת 748, הקפלה הקדושה בשנת 877. העלייה לרגל לבתולה של אלטוטינג החלה בשנת 1489 והגיעה לשיאה בתקופת כהונתו של הנסיך מקסימיליאן הראשון (1598-1654). העיר עדיין מושכת אליה למעלה מ-500 אלף צליינים בשנה. האפיפיור יוחנן פאולוס השני ביקר בה בשנת 1980.

הקפלה הקדושה קאפלפלאטז (Kapellplatz) הייתה במקור מבנה מתומן שנבנה בתקופה הקרולינגית, ונוסף לה אולם בסוף המאה ה-15. שוכן במשכן כסף משנת 1645 פסל עץ מגולף של גבירת אלטוטינג המפורסמת, מדונה שחורה משנת 1300 לערך. סביבו, בכדים מכסף, נמצאים לבבותיהם של 21 שליטי בוואריה ושל טילי (Tilly), הגנרל הקיסרי המהולל של מלחמת שלושים השנים.

על גבעה מעל העיירה ממוקם הבורג (Burg) המרשים, אחת הטירות הגדולות ביותר בגרמניה, אורכו הוא קילומטר אחד מקצה לקצה. בכניסה נמצא המוזיאון העירוני לצילום (Städtisches Fotomuseum). בתוך הטירה עצמה נמצאים המוזיאון העירוני ההיסטורי וגלריות בוואריה הלאומיות (ציור בסגנון גותי מאוחר מבוואריה). עם בתי האזרחים המכובדים והנאים שלה, העיר בורגהאוזן הישנה, שנשמרה כמעט לחלוטין, אופיינית מאוד לעיירות עמקי אין וזלצך.

במקום שבו החלומות מתערבבים עם המציאות, לפני כ-250 שנים, הקיסר יוזף השני, שליט אוסטריה הכריז : “האימפריה שלי יכולה להתגאות בטירה ובעיירה הללו”. בהגעתך, תופתע גם אתה בקסמה המרהיב של בורגהאוזן. מצד אחד האגם, מהצד השני של הנהר ומוגנת במרכז – הטירה, משקיפה במלכותיות על שורות הבתים הצרות. על תלולית הטירה עצמה חומות ומגדלים מוצבים לאורך הגבעה הצרה למרחקים.  מרגישים שנכנסים לעולם שמעבר לשגרה ותחושה של שלווה מלווה בסקרנות בגלל ההפתעות שימתינו לך.

– 

יום 5

מרחק : סיור מקומי

ערים : ברכטסגאדן, זלצבורג

מלון : Hotel Neuhäusl – שלושה+ כוכבים (המלצה)

היום אתה הולך לטייל בפארק הלאומי או לבקר בזלצבורג היפיפייה. הפארק הלאומי ברכטסגארדן (Berchtesgarden) הוא אחד מהאזורים המוגנים העתיקים ביותר בהרי האלפים. זה חלק מהשטח האלפיני ליד העיירה הבווארית ברכטסגארדן בדרום מזרח גרמניה. הסביבה הטבעית המדהימה שלה מראה על התערבות אנושית מועטה בלבד. בוא לבקר באזור האלפיני המרתק הזה, אשר מורכב בעיקר מסלעי גיר. תוכל לקבל רושם של גן העדן האקולוגי הזה על ידי לקיחת חלק בסיורים מודרכים או על ידי תכנון סיורים משלך. הנוף מאופיין בעיקר על ידי שטחים גדולים של סלעים, כרי דשא אלפיני ואזורים מיוערים מכוסים בעצי אורן ואילנות. הסיור שלך בהחלט צריך לכלול הליכה לקוניגסי (Königsee) המפורסמת, אשר ממוקמת בין שטיינרן מיר (Steinerne Meer), ואטזמן (Watzmann) והרי האגן (Hagen). בעלי החיים משקפים את הגיוון הביולוגי של נופי ברכטסגדנר (Berchtesgadener). לא רק שתזכה לראות מינים אלפיניים פראיים כמו עז ההרים, מרמיטה, נשר, ארנבת כחולה וסלמנדרה אלפינית אלא גם, עם קצת מזל, את נשר הזהב הנדיר.

אונסק”ו הכריזה על זלצבורג העתיקה כחלק מהמורשת התרבותית והטבעית של העולם. וולפגנג אמדאוס מוצרט נמצא בכל מקום – אמדאוס נמצא בנו, בכל בית אופרה, בכל אולם קונצרטים, בכל נגן מוזיקה, ברומנים ובמחזות,  וגם בסרטים. ומעל לכל – בזלצבורג. וולפגנג אמדאוס מוצרט היה בן עשרים וחמש כשהוא אזר את הכוח להתנתק מאביו, להתנתק מהנסיך הארכיבישוף, להתנתק מהשורשים שלו. מוצרט בילה חלק ניכר מעשרים וחמש השנים הללו הרחק מזלצבורג. למרות זאת, הוא בילה חלק ניכר בהרבה – לא בנסיעות, וגם לא בלונדון או בוינה, אלא בעיר הולדתו – בזלצבורג.

הליכה בחלק העתיק של זלצבורג מובילה אותנו באופן בלתי נמנע בדרכו – לבתים שבהם התגוררו בני משפחתו, חבריו, אל בתי ההארחה, אל בתי הקברות. הליכה מסוג זה הופכת להיות חזון המפגש שלנו עם מוצרט, בעוד דמיוננו חוקר את זלצבורג שגם הוא הכיר.

בונוס בעיר זלצבורג…

בית הולדתו של מוצרט (Mozart’s Birthplace)

בזלצבורג נמצא בית הולדתו של מוצרט, שמשמש כיום כמוזיאון, ואינו משקף את גודלו של הבית המקורי בו חיו בני משפחת מוצרט. בשנת 1747 נשא ליאופולד מוצרט לאישה את מריה אנה פרטל. השניים התגוררו בבית הזה במשך 26 שנים. אנה ילדה בו שבעה ילדים, מהם רק שניים נשארו בחיים, מה שאינו מפתיע בגלל התעקשותו של ליאופולד להאכיל את הילדים רק דייסה ומים.

חדרי המוזיאון נותנים במה יצירתית לאמנים שרוצים לבטא את ייחודו של מוצרט. ה”חדר ההפוך”, אשר בתקרתו דגם של העיר זלצבורג בימי מוצרט ועל קירותיו תלויות תמונות הפוכות, מבטא את גאונותו הבלתי רגילה של מוצרט. בחדרי המוזיאון מוצגים כלי נגינה מקוריים, חפצים אישיים של מוצרט, כינור ילדותו ואפילו שאריות משיערו. דיוקנאות רבים מפוזרים ברחבי המוזיאון, שניים מהם של ילדיו של מוצרט, שלמרות שחיו שנים רבות יותר מאביהם, לא נישאו מעולם ולא המשיכו את השושלת. שני דיוקנאות משמעותיים נוספים הם של קריסטופר פון שראטנבאך ושל הירונימוס קולורדו, שני נסיכי ארכיבישוף ששלטו בזלצבורג והשפיעו רבות על חייו של מוצרט.

–

יום 6

מרחק : 130 קילומטרים

ערים : ברכטסגאדן, דרך גרמן אלב, טגרנסי, באד טולז, גארמיש-פארטנקירשן

מלון : 

היום אתה תראה את באד רייכנהול (Bad Reichenhall), הכפרים ההרריים של רופולדינג (Ruhpolding) ורייט אים ווינקל (Reit im Winkel) והאגמים הציוריים שלירסי (Schliersee) וטגרנסי (Tegernsee). לאורך המסלול יש המון האטרקציות וזוהי חוויה בלתי נשכחת לכל אחד.

מסלול האלפים הגרמני הוא אחד ממסלולי התיירות הוותיקים ביותר בגרמניה, משתרע לאורך דרך שעוברת בין הגבעות והרי האלפים בין ברכטסגאדן (Berchtesgaden) ולינדאו (Lindau) בימת קונסטנץ (Constance) ומגלה לאורך התוואי בן 450 הקילומטרים את כל יופיים כפרי האיכרים, 21 אגמים ציוריים, 64 עיירות ספא ​​מפורסמות, 25 מצודות וטירות כמו גם את העושר הייחודי של התרבות והטבע בקצה האלגאוור (Allgäuer) והאלפים הבוואריים.

טגרנסי היפה מוקפת בטבעת של גבעות עם יער וכרי דשא אלפיני שמגיעים לגובה מרשים מאוד, היא אחד מאתרי הנופש הפופולריים ביותר בגובה ומהווה אזור ספורט חורף בחלקה העליון של בוואריה. סביב האגם ניתן למצוא מגוון רחב של מתקני ספורט מים. המקום העיקרי באגם הוא העיירה הקטנה טגרנסי בצדו מזרחי, עם שלוס שהיה שייך לדוכס בוואריה לודוויג וילהלם, שריד של מנזר בנדיקטיני שנוסד במאה ה-8, בעבר מרכז תרבות גדול, שפורק בשנת 1803. הכנסייה הרומנסקית המקורית (בעלת קריפטה מהמאה ה-11) שופצה בסגנון הבארוק בין השנים 1684-1694 וקיבלה חזית חדשה על ידי קלנזה (Klenze) בשנת 1820. ממזרח לבית העירייה נמצאת קורגארטן (Kurgarten), בה ממוקם מוזיאון אולף גולבראנסון (Olaf Gulbransson).

ימת קונסטנץ

ימת קונסטנץ היא ימה גדולה שנמצאת בנהר הריין. זוהי הימה השלישית בגודלה במרכז אירופה, לאחר אגם בלטון ואגם ז’נבה. אורכה הוא כ-63 קילומטרים, ורוחבה המרבי הוא 14 קילומטרים. שטחה משתרע על כ-539 קמ”ר. עומקה המרבי הוא 252 מטרים (במרכזה). הימה מספקת מים מתוקים לערים רבות בדרום גרמניה. היא נוצרה על ידי קרחון ריין במהלך עידן הקרח. בימה שוכנים שלושה איים: מאינאו, רייכנאו ולינדאו ופועלות מעבורות המחברות בין העיירה רומאנסהורן בשווייץ לעיירה פרידריכסהאפן בגרמניה, ובין הערים קונסטנץ ומרסבורג בגרמניה.

– 

יום 7

מרחק : סיור מקומי

ערים : גארמיש-פארטנקירשן

מלון : Hotel Forsthaus Grasseck – שלושה+ כוכבים (המלצה)

גרמיש-פרטנקירשן (Garmisch-Partenkirchen) שוכנת למרגלותיו של ההר הגבוה ביותר בגרמניה, הצוגשפיצה (Zugspitze), אשר גובהו 2,964 מטרים, והוא אחד מאתרי הנופש והבריאות הגדולים באלפים הבוואריים, וכן מרכז ספורט החורף העיקרי של גרמניה. 80 קילומטרים דרומית למינכן ורק 1.5 שעות משדה התעופה הבינלאומי של מינכן, האתר האולימפי לשעבר מעניק תחושה בינלאומית. הוא מציע טבע בתולי, אזורים שקטים לבריחה מהכול, פינוקים קולינריים, תרבות, התרגשות, רוגע, בריאות ושפע של קניות ברמה גבוהה. מגוון רחב של פעילויות ספורט זמין בכל ימות השנה : חץ וקשת, רפטינג, אופני הרים, מצנחי רחיפה, טניס, גולף, הליכה ושחייה – באגמים או בבריכת הגלים אלפספיץ (Alpspitz) של גרמיש-פרטנקירשן. ישנו מגוון גדול של אירועים ופעילויות לכל הגילאים ולכל הטעמים : סקי אלפיני, סקי קרוס קאנטרי, סנובורד והחלקה על הקרח במרכז ספורט הקרח האולימפי רב תכליתי, שלא לדבר על גביע העולם לסקי אלפיני.

לא כדאי לפספס את טירת שלוס לינדרהוף (Schloss Linderhof) הגדולה – עד המאה-19, בקתת ציד צנועה, שהייתה בבעלות משפחת המלוכה הבווארית, עמדה על חלקת אדמה גדולה 13 קילומטרים ממערב לכפר. אבל בשנת 1869, המלך לודוויג “המשוגע” הכה שוב, הפעם על ידי בניית ארמון רוקוקו צרפתי בהרי אמרגאו (Ammergau). זוהי היצירה המוצלחת ביותר שלו. בניגוד לארמונו בצ’ימסי (Chiemsee), שלוס לינדרהוף לא היה אמור להעתיק אף מבנה אחר. ושלא כמו בארמון נוישוונשטיין, ריכוז הפרויקטים והעיצובים הדמיוניים לא היה מוגבל לפנים הארמון. למעשה, הגינות ומבנים קטנים יותר בלינדרהוף הם, אם כבר, יותר משוכלל מהמבנה הראשי בן שתי הקומות.

צוגשפיצה

צוגשפיצה הוא ההר הגבוה ביותר בגרמניה. הוא ממוקם בגבול אוסטריה, בקרבת העיירה גריינאו במחוז גרמיש-פרטנקירשן אשר במדינת בוואריה. ההר הוא חלק מרצועת הרי האלפים הבוואריים. גובהו 2963 מטרים מעל לגובה פני הים. שמו של ההר נגזר מהמילה הגרמנית המתארת מפולות שלג המאפיינות את המורדות הצפוניים (הגרמניים) שלו.

הניסיון המוצלח הראשון (המתועד) לטפס לפסגת ההר התרחש ב-27 באוגוסט 1820, אך יש המעריכים כי תושבים מקומיים הצליחו לעשות זאת קודם לכן כבר בשנת 1770. רק חמישים שנה מאוחר יותר, בשנת 1870, מופה ושורטט ההר באופן רשמי במפת גרמניה. ‏ ההר הוא אתר תיירותי פופולרי גם בחודשי הקיץ בגלל שבילי ההליכה הרבים שלו, וגם בחורף בגלל מסלולי הגלישה, המאפשרים פעילות סקי עד לסוף חודש מאי. על פסגת ההר בנוי מבנה תיירותי מרווח ומשוכלל ותחנת חיזוי למזג אוויר.

טירת לינדרהוף

טירת לינדרהוף הממוקמת בקרבת אובראמרגאו (Oberammergau) שבדרום-מערב בוואריה. טירה זו היא אחת מתוך שלוש טירות אשר בנייתן החלה על ידי לודוויג השני מלך בוואריה במחצית השנייה של המאה ה-19. בנייתה של הטירה החלה בשנת 1874 והיא הסתיימה בשנת 1878. זוהי הטירה היחידה מבין שלוש הטירות אשר נבנו על ידי לודוויג השני אשר שימשה אותו למגורים לפרק זמן ממושך.

בשלב ראשון שיפץ לודוויג את בקתת הנופש הכפרית הגדולה עד שהפכה למפוארת. לאחר מכן החל לבנות אגפים נוספים מחוץ לבקתה, כאשר גם אגפים אלו נראו מבחוץ כבקתות אלפיניות גדולות, עשויות עץ ואבן, אשר לא הסגירו את הפאר עטור הפרטים והעושר עליו הן כיסו. לאחר מכן חיבר לודוויג בין האגפים החדשים ויצר סוג של מבנה חדש. זהו למעשה הארמון הניצב כיום באתר. כשהושלם המבנה החדש, פירק לודוויג את בקתת הציד המקורית של אביו, בנה אותה מחדש במיקום אחר וציפה את המבנה הנותר בקירות אבן וגג נחושת בוהק, ובכך העניק לארמון את מראהו הסופי. גרם המדרגות שבכניסה לבניין הושלם סופית בשנת 1876 והיה למעשה החלק האחרון שנבנה בארמון.

 –

יום 8

מרחק : הטיסה חזרה הביתה !

ערים : גארמיש-פארטנקירשן, שדה התעופה של מינכן

מלון : אין.

שיקית וקוסמופוליטית, חסרת דאגות וקיטשים. בבירת בוואריה ואחת הערים הגדולות בגרמניה, מינכן, יש די והותר מוזיאונים גדולים, אוצרות ארכיטקטורה, אתרים היסטוריים, וחנויות, מסעדות ובתי מלון ברמה עולמית. אפשר לומר את אותו הדבר על שפע מכנסי העור הקצרים ורצועות האומפה. אבל זו הרגשת הנחמדות (Gemütlichkeit) הכללית שהופכת את העיר לכל כך מיוחדת –  שוק פתוח כאן, פארק שם, והיכלי בירה בכל מקום. תיירים נוהרים למינכן בכל ימי השנה, אבל במיוחד בזמן הקרנבל בחורף, ואוקטוברפסט בסתיו – הם מושכים את רוב התיירים.

מינכן סבלה מאוד מהפצצות בתקופת מלחמת העולם השנייה, ומאז שוחזרה ברגישות. זו עיר תרבותית, יש בה תיאטראות, גלריות ומוזיאונים. כנסיית גבירתנו (Frauenkirche), עם שני מגדלי הכיפה שלה, היא סמלה הנבחר של העיר. חלונות הזכוכית הצבעוניים שלה שרדו את שתי מלחמות העולם. לבה של מינכן הוא ה”מרובע” (Marienplatz), ובו בניין העירייה הבנוי בסגנון גותי חדשני. ניתן לשמוע את הגלוקנשפיל (שעון) שלו פעמיים ביום כאשר המגדל מתעורר לחיים עם דמויות. ליד בית האופרה והתיאטרון (שניהם משוחזרים) נמצאים בניין המלך (Königsbau) והכניסה לארמון שושלת וויטלסבאך (Wittelsbach), ששלטה בבוואריה במשך 700 שנים.

השאר את מכוניתך בשדה התעופה וטוס חזרה הביתה.

=

=

אוקטוברפסט

אוקטוברפסט (Oktoberfest) הוא פסטיבל בירה שנערך בכל שנה בעיר מינכן שבגרמניה באמצע ספטמבר. הפסטיבל נמשך קצת יותר משבועיים והוא חלק חשוב מהתרבות הבווארית. זהו גם פסטיבל הבירה הגדול ביותר בעולם מבחינת מספר המבקרים בו. פעילויות הפסטיבל כוללות שתיית בירה בווארית (בלבד), אכילת מטעמים מהמטבח הגרמני, שירה וריקוד.

סוגי הבירה המוצעים בפסטיבל מוגשים בכוסות ענק של ליטר, ונקראות “מאס”. כוס המאס הראשונה של הפסטיבל מוגשת לראש ממשלת בוואריה. נוסף למיני הבירה שחלקם מבושלים במיוחד לפסטיבל, מוגשים מאכלים האופייניים למטבח הבווארי, כגון נקניקיות, כרוב כבוש, ואפילו זנב שור צלוי.

–

על פי סעיף 27א לחוק הגנת זכויות יוצרים: אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות למידע/צילומים/תמונות/סרטים המגיעים לידנו. אבל, אם זיהיתם מידע/צילום/תמונה שאתם מחזיקים בזכויותיהם ולא ניתן קרדיט (בשוגג), אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש או לבקש לתת קרדיט, וזאת באמצעות פנייה למייל support@tiulim.net.