מסלול טיול בעגמי, יפו

מצאתם טעות בכתבה? יש לכם משהו להוסיף? צרו איתנו קשר.

–

רקע כללי: שכונת עג’מי נמצאת לדרומה של יפו העתיקה, ממש בין יפו העתיקה מצפון לבין בת ים מדרום. שכונת עג’מי המתעוררת בשנים האחרונות מונחת ממש ליד אחותה הגדולה יפו העתיקה. השכונה החלה את דרכה כשכונה אמידה שנבנתה על ידי ערבים מארונים- כת נוצרית שמקורה בלבנון. הם היו אמידים והדבר ניכר בסגנון הבניה היפה של הבתים שהיו בנויים אבן ומלאים בקשתות כנהוג בבניה ערבית. המארונים עסקו בתחום המשי ולכן עצי תות רבים ישנם עד היום בשכונה. עלי עץ התות משמשים מזון לטוואי המשי ולכן עד היום ניתן למצוא אותם, על צמרתם הרחבה ופירותיהם בשכונה. ככל שעברו השנים השכונה התדרדרה, במיוחד לאחר מלחמת העצמאות שבה ברחו ערבים מהשכונה ותפסו את מקומם ערבים מכפרים בארץ יחד עם עולים חדשים. נהיה בה ערב רב של שפות ותרבויות אך ממקום של כאוס. הבתים שנבנו כעת היו באיכות נמוכה והפשע הגיע לרחובות השכונה. בשל כך, במשך שנים רבות נעלמה השכונה מעין הציבור שהעדיף להתעלם ולטאטא מתחת לשטיח, לפחות במישור התיירותי. בשנות ה 70 של המאה הקודמת חל מהפך בשכונה כאשר קבוצת בורגנים בעלי ממון אשר הבחינה בפוטנציאל של עג’מי – מקום ציורי עם נוף מקסים לים, החלה רוכשת בתים שהיו אז עדיין זולים. השכונה החלה להיות מוקד משיכה, ואט אט גם המחירים עלו. כיום פרויקטים רבים בתחום הנדל”ן הולכים ונבנים בה. אילן פיבקו הארכיטקט המפורסם קבע שם את ביתו על הצוק ומשם הדרך להוות מוקד משיכה לבעלי ממון הייתה קצרה. נראה כי כעת השכונה סוגרת מעגל ומתקרבת למהות המקורית שלה. בעלי הממון זיהו את הפוטנציאל בה כאשר מחקו את המראות שעמדו לנגד עיניהם וראו בדמיונם את המראה שנגלה למארונים כשהחליטו להתיישב בה והיו אף הם אמידים. לאחר כמה עשרות שנים של בלגן, השכונה, כך נראה, החלה תהליך חדש שבא להחזיר עטרה ליושנה.

הסרט עג’מי שיצא לאקרנים בשנת 2009, העלה את עג’מי על המפה, והציג את הניגודיות שקיימת עד היום בשכונה- מצד אחד טירות מפוארות של בעלי ממון ומצד שני בתים מטים לנפול.

חבל ארץ: יפו, תל אביב

נקודת התחלה: קפה יפו שוק הפשפשים

נקודת סיום: שוק הפשפשים (מסלול מעגלי)

מפת סימון שבילים: מפה מספר 10- גוש דן וחוף פלשת

שילוט והכוונה במסלול: יש שילוט חלקי ברחובות יפו

נקודות ציון: Lng:34.74936400476052  Lat:32.04953089861745

גישה לאזור המסלול: רגלית

עונות מומלצות: כל השנה

משך המסלול: 2 שעות

מאפייני המסלול: הליכה קלה, מתאים למשפחות וקבוצות מאורגנות. מדובר בשכונת מגורים אשר ההליכה בה מסבה הנאה רבה. כל בית שבה מספר סיפור. יש בה ערב רב של סגנונות בניה. כדאי ללכת גם באופן שאינו מתוכנן ולגלות בשכונה פינות חמד נסתרות, חצרות פנימיות מיוחדות בעיצובן. הליכה עירונית נעימה ומיוחדת.

רמת קושי: קלה

אורך המסלול בק”מ: 2-3 ק”מ

איך להגיע: מצורף מפה – מגיעים לשעון ביפו

נגישות לנכים: אין (יש מדרגות במסלול)

מקום לפיקניק: אפשר לערוך פיקניק מסודר בגן הפסגה שבו נמצא פסל מפורסם ומרשים הנקרא שער האמונה. יש במקום צמחיה רבה, וגם מקום לפיקניק.

לעיון: הנחיות בטיחות ודגשים לפני ובמהלך טיול

חניה: חינם או בתשלום אם החניה היא בכחול לבן.

אזהרות למפגעים במסלול: אין

מקומות להפסקה במסלול: אין

מקומות לינה באזור המסלול: שכונת עג’מי, בהיותה ממוקמת דרומית ליפו, קרובה למספר לא מבוטל של בתי מלון ומקומות לינה בשכונת עג’מי. בחרנו להביא מעט מהם הנמצאים בדרום תל אביב ולכן קרובים יחסית למסלול:

המסלול: הסיור שלנו יתחיל בקפה יפו הממוקם בלב שוק הפשפשים. השוק שעבר ועדיין עובר תמורות רבות, מנסה לשמור על ציביון של שוק יד שנייה ייחודי. אמנם לשוק הפשפשים ישנו אתר באינטרנט, אך עדיין קיימים בו האווירה והניחוחות שהיו בו מאז ומתמיד. נוכל למצוא בשוק מגוון רחב של חנויות ייחודיות, כולל חנויות המוכרות חפצים מימי טרום המדינה כמו החנות א”י- פלשתינה, חפצים עתיקים בניחוח אירופאי לאוהבים כלי פורצלן בעלי דוגמאות עדינות כמו החנות רנסנס ועוד גלריות המציגות עבודות ייחודיות של אמנים שבחרו לפתוח את הגלריה שלהם דווקא במקום זה. מבית הקפה נלך לאורך רחוב עולי ציון הרחוב הראשי של השוק, נפנה לרחוב רבי יוחנן הציורי ומשם נעבור לרחוב המקביל אליו רחוב רבי חנינא אשר יוביל אותנו לרחוב יהודה מרגוזה. נחצה את רחוב יפת ונמשך עם יהודה מרגוזה עד לרחוב השחף. בדרך נביט ונראה את הרובע המרוני של עג’מי. ממש במדרגות העולות לרחוב השחף מול מסעדת אבו חסן האגדית, הידועה בזכות החומוס, המסבחה ושאר מטעמי המזרח התיכון שבה, נבחין בעץ תות. העץ מספר את סיפורם של המרונים, פלג של הנצרות אשר הגיעו לעג’מי באמצע המאה ה- 19 מלבנון ויחד איתם הביאו את תעשיית המשי. תולעת המשי חיה על עץ התות ולכן נראה בשכונה עצי תות לרוב.  מהרחבה שליד עץ התות נוכל לצפות על יפו מזווית ייחודית. אם בדרך כלל צופים על יפו מכיוון תל אביב, כלומר מצפון, כאן נצפה בה מדרום. נוכל לראות את הגבעה שעליה היא בנויה, נוכל לראות את המגדלור הבריטי שבנו הבריטים על שרידיו של מגדלור טורקי. נראה גם את מסגד גמה אל בודרוס, הכנסייה הפרנציסקאנית, כנסיית סנט ג’ורג’ וגבעת אנדרומדה. תוסיפו לכל המראה המשגע הזה את הים וקיבלתם תמונה צבעונית ונפלאה. המרונים הקימו בתים רבים אותם נראה במהלך הסיור. הם הקימו את רחובות השכונה בצורה של שתי וערב. סגנון הבניה מזכיר גם סגנון בניה איטלקי. סימטריות הרחובות, המפלסים המדורגים, פתחים גדולים וגגות רעפים- כל אלה באו לחקות את העולם המערבי ואינו מאפיין בניה ערבית קלאסית. עם זאת, במהלך ההליכה ברחוב השחף, נבחין בבתים המרשימים- בתי אבן באדריכלות ליוואן- אדריכלות לבנונית- תקרות גבוהות וחדרים המקיפים חלל מרכז. נגיע לקצה הרחוב ושם במפגש עם רחוב הצדף נתמקם לתצפית על הנמל. בתצפית ניתן להבחין בנמל יפו, גן המדרון שנבנה לאחרונה על ידי עיריית תל אביב, וכן בבתים המרשימים שנבנו כאן בעשור האחרון. מדהים לראות אילו ארמונות פאר ישנם בשכונה הזו ועד כמה גדולה בה הניגודיות.

מהתצפית נחזור חזרה ונלך לרחוב הדולפין שם נבחין בכנסיה יפיפייה. הכנסייה היא כמובן מרונית ונבנתה על ידי סוחר עשיר שעסק בין היתר גם בתחום הנסיעות- איסכנדיר עוואד, אשר שינה את שמו לאלכסנדר הרווארד. מהכנסייה נמשיך לרחוב העוגן ונלך עד למסגד הוא מסגד עג’מי. מסגד זה נושא את שמו של עג’מי אשר היה אחד מהחבורה (צאחאבה) של מוחמד, ולפי האמונה הוא קבור כאן.

מהמסגד ניתן להמשיך וללכת לאורך הים ולהגיע עד לבית שגרירות צרפת שהוא בית הבנוי בסגנון הבין לאומי. ניתן לחזור דרך גן המדרון חזרה ליפו. גן המדרון הוא הגן הראשון שניטע ביפו. הוא ממוקם בין טיילת מפרץ שלמה לבין רציף העליה השניה. הוא נמצא ממש בסמוך למנזר הארמני. רציף העלייה השנייה הוא מקום חביב על דייגים הבאים לעת ערב להשליך את חכתם ולדוג דגים. המראה של הדייגים עם השקיעה הוא מראה פסטורלי שמכניס מייד את הצופה בו לשלווה ולרצון לחיות את הרגע. מדרום לגן ישנה כנסיית סנט פטר הלוא היא הכנסייה הפרנציסקאנית שבה נמצאת שגרירות הוותיקן. בכניסה העליונה לגן מוצבים תותחים כהוכחה לפלישת נפוליאון בשנת 1799 ליפו. טיול נינוח בעג’מי, בו תשוטטו בין הבתים, תפנו מבט אל החצרות הפנימיות החושפות עיטורים ייחודיים של ויטראז’ים, רצפה המרוצפת באבני פסיפס קטנות, גנים מטופחים מלאים עצי פרי וחלונות מעוגלים, יכול לקחת כמה שעות טובות של הליכה רגועה. עג’מי טומנת בחובה הרבה סודות, הרבה ניגודים והרבה מראות מעניינים. מקום מעניין לבקר בו הוא ביתו של יצחק שדה שנמצא בדרום השכונה. אם אנו מכירים אותו כמפקד הפלמ”ח, מסתבר שיש בו צדדים מוכרים פחות. לצד הבית ישנו גן קסום מלא בצמחים כמו פיקוסים, מינים שונים של מטפסים, לוטוסים, חבצלות ועוד. בנו וכלתו של יצחק שדה משמרים את הגן שהוא נטע ואת הבית במסירות רבה. לצד הישיבה בגן תוכלו גם לשמוע סיפורים אודות האושיות המרכזיות באותה תקופה כמו יגאל אלון, חנה רובינא, נתן אלתרמן ועוד רבים וטובים שאהבו לתפוס מנוחה בגן. חלק מהצמחים בחלקם ניטעו על גבי מצוק היורד אל הים ומראהו מרשים במיוחד. במרכז הגן ישנו קרון מלחמה בריטי ששימש את יצחק שדה בתור חמ”ל. בקרון מוצג היום אוסף של צילומים היסטוריים, מראה המצוק משנות ה- 50 ומראהו של הגן בעת שיצחק שדה טיפח אותו. הבית עצמו מרוהט באותנטיות בריהוט שהיה טיפוסי לאותה תקופה. ניתן למצוא בו שטיחים רקומים ומכשיר רדיו ישן שמחזירים אותנו בבת אחת לתקופה אחרת.

על פי סעיף 27א לחוק הגנת זכויות יוצרים: אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות למידע/צילומים/תמונות/סרטים המגיעים לידנו. אבל, אם זיהיתם מידע/צילום/תמונה שאתם מחזיקים בזכויותיהם ולא ניתן קרדיט (בשוגג), אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש או לבקש לתת קרדיט, וזאת באמצעות פנייה למייל support@tiulim.net.