מסלול טיול בעקבות המתיישבים הראשונים בגליל העליון המזרחי

מצאתם טעות בכתבה? יש לכם משהו להוסיף? צרו איתנו קשר.

במסלול הטיול הבא תעשו את דרככם בין מספר נקודות, המספרות את סיפור ההתיישבות היהודית בגליל העליון המזרחי, הכולל את עמק החולה ואצבע הגליל. ההתיישבות היהודית החלה באזור במחצית השנייה של המאה ה-19, כששמואל עבו ובניו החליטו לרכוש קרקעות מדרום לביצת החולה. הקרקעות עובדו על ידי יהודים מצפת, אולם אלו בחרו שלא להתיישב עליהן בשל תנאי המחיה הקשים ובעיקר בשל מחלת המלריה, שהשתוללה באזור. את הטיול שלכם תתחילו במשמר הירדן הישנה, שהייתה אחת מהמושבות הראשונות שקמו בגליל העליון המזרחי, ולאחר מכן תמשיכו לביקור באחוזת דוברובין, בתל חי, בכפר גלעדי ובמטולה. תלמדו אודות תנאי המחיה הקשים של האזור, אודות הפעילות הענפה של המתיישבים והקרבות שהתחוללו בינם לבין שכניהם. היישובים היהודים הראשונים בגליל העליון המזרחי הם אלו שבסופו של דבר קבעו את קו הגבול של מדינת ישראל של ימינו.

אם אינכם מתגוררים באזור צפון הארץ, אנו ממליצים להגיע לאזור הגליל העליון לילה לפני הטיול שלכם וללון באחד מהיישובים שבסביבה. אנו ממליצים במיוחד על לינה בראש פינה.

זכרו – המסלול שאנו מציגים כאן הוא בגדר הצעה בלבד ואתם מוזמנים לשנות אותו בהתאם לצרכים, להעדפות וללוח הזמנים שלכם.

אורך המסלול: כ-50 קילומטרים.

לפני שמתחילים, קראו: הנחיות בטיחות והגנה על הסביבה בעת ביצוע מסלול טיול בישראל.

קרדיט תמונה ראשית: דר’ אבישי טייכר, מתוך אתר פיקיויקי

*גילוי נאות: עמוד זה כולל מספר קישורים של תכניות שותפים שלנו. אם תלחצו על הקישור ותרכשו דרכו את אחד מהשירותים, אנחנו נקבל על זה עמלה, שתעזור לנו לתפעל את האתר. הדבר נעשה ללא תוספת עלות עבורכם. תודה על העזרה!

תחנה ראשונה – משמר הירדן הישנה:

משמר הירדן, שקמה בשנת 1890, הייתה מהמושבות הראשונות שקמו באזור הגליל העליון בזמן העלייה הראשונה. אולם, סיפורה מתחיל עוד קודם לכן, בשנת 1884. באותה שנה, ישראל מרדכי לובובסקי, עולה חדש מארצות הברית, החליט לרכוש כ-2,000 דונם של קרקעות ממשפחת עבו. על האדמות האלו הוא הקים חווה חקלאית פרטית וקרא לה “שושנת הירדן” על שם אשתו המנוחה. כשהבין שהוא אינו מסוגל לתחזק את החווה המבודדת, הוא מכר את רוב הנחלה למשה דוד שו”ב, יהודי מראש פינה. במקום התיישבו עשר משפחות, שהגיעו מרחבי הגליל, ויחד הם הקימו את המושבה משמר הירדן.  

משמר הירדן המשיכה להתקיים עד למלחמת העצמאות. על פי תכנית החלוקה, משמר הירדן הייתה אמורה להיות בתחום המדינה היהודית. אולם, היה מצב ביטחוני קשה באזור ובשל מיקומה של המושבה על אחת הדרכים החשובות שחיברה בין סוריה לארץ ישראל, הסורים הגיעו אליה בתחילת יוני 1948, כבשו אותה, לקחו בשבי את מרבית מתושביה והרסו את מרבית מהמבנים שבה. במהלך מבצע ברוש, היה ניסיון לכבוש מחדש את משמר הירדן, אולם מבצע זה נכשל. רק ביולי 1949, במסגרת הסכמי שביתת הנשק, השטח חזר לשליטה ישראלית. אולם, המושבה לא נבנתה מחדש. על אדמותיה הקימו את קיבוץ גדות ואת מושב העובדים משמר הירדן.

בזמן ביקורכם באתר, אתם יכולים לשוטט בין הבתים ההרוסים של המושבה. הבתים היו קטנים ועשויים מאבני בזלת. בין ההריסות תוכלו למצוא גם גלעד המנציח את הנופלים בקרב מול הסורים במלחמת העצמאות. אם תרצו, תוכלו גם להמשיך כ-600 מטרים דרומה משרידי המושבה ולהגיע לבית הקברות הישן, שבו עשרות קברים של תושבי המושבה, ביניהם גם ילדים רבים, שהלכו לעולמם בשנות קיומה.

הכניסה ללא תשלום.

כמה זמן מומלץ לבקר? כחצי שעה.

איך תגיעו? אם אתם מגיעים מראש פינה, סעו צפונה כשלושה קילומטרים על כביש 90 ופנו מזרחה לכביש 91 בצומת מחניים. משמר הירדן הישנה נמצאת בצומת גדות, בחיבור בין כביש 91 ל-918. עקבו אחרי השילוט החום המכווין לכיוון האתר. משך הנסיעה מראש פינה למשמר הירדן הישנה הוא כרבע שעה. המרחק הוא כ-11 קילומטרים.

תחנה שנייה – אחוזת דוברובין:

ממשמר הירדן הישנה תמשיכו לעבר אחוזת דוברובין, שנמצאת לא הרחק משמורת טבע החולה. אחוזת דוברובין קשורה לסיפור של המושבה יסוד המעלה, שהייתה המושבה הראשונה שהוקמה בעמק החולה, ב-1883. המתיישבים ביסוד המעלה סבלו מתנאי מחיה קשים ובעיקר ממחלת המלריה, ששררה באזור. ב-1887 מצבם השתנה בעקבות סיועו של הברון רוטשילד, שלקח אותם תחת חסותו. בעקבות עצתו של האגרונום של רוטשילד, תושבי המושבה החלו בגידול ורדים לתעשיית הבשמים ובנטיעת עצי תות לצורך גידול טוואי המשי. רעיון נוסף, שעלה בראשו של הברון רוטשילד בשנת 1895, היה להקים חמישה חוות משוכללות בסמוך ליסוד המעלה. חווה כזו נבנתה עבור משפחת גרף, אולם אלו עזבו בשלב מסוים. האיכרים שניסו להתיישב בחווה עזבו אותה, בשל הריחוק מהמושבה יסוד המעלה והקרבה הגדולה לביצת החולה, שהביאה עמה מחלות וקשיים רבים.

הראשונים שהתיישבו בחווה לזמן ממושך היו גר הצדק יואב דוברובין ומשפחתו, שרכשו את החווה בשנת 1909. דוברובין רכש חווה חקלאית נוספת, שהוקמה במקום, עבור בנו. דוברובין שיפץ את החוות, שעמדו נטושות, חפר באר ועיבד את האדמה שבאזור יחד עם בניו.

היום, החווה מתפקדת כמוזיאון. אתם מוזמנים לשוטט בין חדריה המשוחזרים של החווה ולחזור אחורה בזמן אל המאות ה-19 וה-20. מומלץ לצפות גם במיצג האורקולי, המספר אודות המתיישבים הראשונים ביסוד המעלה ובאחוזת דוברובין. אם תרצו, תוכלו להזמין גם סיור מודרך במקום וליהנות מהסברים מפורטים.

דמי הכניסה זולים.

שעות הפתיחה: ימים ראשון עד חמישי בין השעות 10:30-16:00, שישי ושבת בין השעות 10:30-14:00.

כמה זמן מומלץ לבקר? כשעה.

איך תגיעו? ממשמר הירדן הישנה, סעו מערבה על כביש 91 עד לצומת מחנייה, שם פנו צפונה (ימינה) לעבר כביש 90. המשיכו על כביש זה עד שתגיעו לפנייה ימינה לכיוון אחוזת דוברובין ושמורת טבע החולה. משך הנסיעה ממשמר הירדן הישנה לאחוזת דוברובין הוא כ-20 דקות. המרחק הוא כ-21 קילומטרים.

למידע נוסף, בקרו באתר האינטרנט הרשמי של אחוזת דוברובין.

תחנה שלישית – חצר תל חי:

התחנה הבאה במסלול שלכם תהיה חצר תל חי, החצר המיתולוגית שקשורה לסיפורו של יוסף טרומפלדור. אך, המקום החל את דרכו עוד לפני בואו של טרומפלדור. במקור, השטח שעליו יושבת בחצר היה שייך למושבה מטולה. אולם, מכיוון שהשטח נותר לא מעובד במשך מספר שנים, הוחלט למסור אותו לקבוצה של שישה חלוצים בשנת 1905. בתחילה, החלוצים הללו היו יוצאים ברגל ממטולה בכל בוקר וחוזרים לביתם בכל ערב. אך, כשהבינו שהדבר מתיש אותם, הם החליטו לעבור לגור בקרבת השטח שהיה עליהם לעבד. בשנת 1907 הם החלו בבניית החצר, שנקראה באותה התקופה “החאן בטלחה”. עברו השנים והחבורה שהקימה את החצר התפרקה ועזבה את הנקודה. החצר עברה גלגולים רבים עד שלבסוף הגיעה לידיהם של קבוצת פועלים יהודים בראשות דוד באום וקלמן כהן, שהקימה בה קיבוץ בשנת 1918 וקראו לו תל חי.

הסכם, שנחתם בשנת 1919 בין בריטניה לצרפת, העביר את אזור הגליל העליון המזרחי לידי שלטון המנדט הצרפתי. בתוך השטח הזה נכללה בין היתר תל חי. השלטון הצרפתי לא הצליח להשליט סדר באזור והיו קבוצות של ערבים, שמרדו בשלטון הצרפתי וניסו לסלק אותו מהאזור. בסוף שנת 1919, תל חי שלחו בקשת סיוע למגינים ממרכז הארץ, כדי שיבואו ויעזרו לתגבר את המקום. מי שעמד בראש המגינים שהגיעו לתל חי היה יוסף טרומפלדור, ששירת בעברו בצבא הרוסי ונפל בשבי יפן.  

אך, תל חי זכורה במיוחד בעקבות הקרב שהתחולל בה ב-1 במרץ 1920, י”א באדר תר”פ, כאשר קבוצה גדולה של ערבים בדואים חמושים הגיעו לחצר כדי לבדוק האם יש בה נוכחות של כוחות צרפתיים. על אף שלא היו כוחות צרפתיים בחצר, התפתח במקום קרב יריות בין קבוצת הערבים למגיני תל חי. שישה ממגיני תל חי נפלו בקרב, ביניהם גם יוסף טרומפלדור, שהפך לגיבור לאומי בזכות מילותיו האחרונות: “טוב למות בעד ארצנו” או “כדאי למות בשביל ארץ ישראל.” לאחר שפינו את המתים והפצועים, תושבי תל חי הנותרים עזבו את המקום והעלו אותו באש.   

הסיור בחצר תל-חי המשוחזרת הוא במסגרת סיור מודרך. המדריך שלכם יספר לכם אודות המצב הביטחוני הבעייתי של האזור וייקח אתכם בין החדרים המשוחזרים. במהלך הביקור תצפו גם במספר מיצגים אורקוליים, שימחישו לכם את החיים בחווה וכן את הקרב האחרון שהתרחש כאן.

דמי הכניסה סבירים.

שעות הפתיחה: האתר פתוח בימים ראשון עד חמישי בין השעות 9:00-15:00, אולם יש לתאם את הביקור מראש דרך הטלפון 04-6951333. בשישי ובשבת, האתר פתוח לקבוצות בלבד ובתיאום מראש.

כמה זמן מומלץ לבקר? כשעה וחצי.

איך תגיעו? מאחוזת דוברובין, צאו חזרה אל כביש 90 והמשיכו בו צפונה עד שתגיעו לפנייה שמאלה לעבר המכללה האקדמית תל-חי וחצר תל חי. משך הנסיעה מאחוזת דוברובין לחצר תל חי הוא כ-25 דקות. המרחק הוא כ-22 קילומטרים.

למידע נוסף, בקרו באתר האינטרנט הרשמי של חצר תל חי.

תחנה רביעית – כפר גלעדי:

במרחק נסיעה קצרצר מחצר תל חי נמצא כפר גלעדי, גם הוא אחד מהיישובים הראשונים שקמו בעמק החולה. היישוב הוקם במהלך מלחמת העולם הראשונה, בשנת 1916, על ידי חלוצים שהיו חברי אגודת השומר. השומר היה ארגון הגנה יהודי, שמטרתו המוצהרת הייתה לכבוש את השמירה ואת העבודה מידי הפועלים הערבים. שאיפתם של החלוצים שהגיעו לכאן ב-1916 הייתה להתיישב על גבולות הארץ, במקומות המסוכנים ביותר, כדי לקבוע עובדות בשטח. בתחילה, הם קראו ליישוב כפר בר-גיורא, על שם אגודת בר גיורא, שמתוכה צמח ארגון השומר. אולם, בשנת 1918, לאחר פטירתו של אחד מהמתיישבים המייסדים, ישראל גלעדי, הוחלט לשנות את שם היישוב ולקרוא אותו על שמו.

בעת ביקורכם בכפר גלעדי, אנו ממליצים לבקר בבית הקברות של כפר גלעדי. במקום הזה תוכלו לראות את קבריהם של מרבית מחברי אגודת השומר וכן את אנדרטת האריה השואג, שמנציח את זכרם של שישה מהרוגי קרב תל חי ועוד שניים מתושבי חצר תל חי, שנהרגו חודשים ספורים לפני התקרית. זהו גם מקום קבורתם של השמונה.

לא הרחק מבית הקברות נמצא גם מוזיאון בית השומר, מוזיאון קטן ומרתק המספר אודות ארגון השומר והמתיישבים שהקימו את כפר גלעדי. המוזיאון כולל שלל מיצגים, פריטים היסטוריים ותצלומים המספרים אודות הימים ההם. אם יש לכם זמן, המקום ללא ספק שווה ביקור.

דמי הכניסה למוזיאון סבירים.

שעות הפתיחה: ימים ראשון עד חמישי בין השעות 8:30-16:00. יום שישי המוזיאון פתוח רק לקבוצות ובתיאום מראש.

כמה זמן מומלץ לבקר? כשעה.

איך תגיעו? מחצר תל חי, סעו בכביש 9977 ופנו לעבר בית הקברות של כפר גלעדי. משך הנסיעה מחצר תל חי לכפר גלעדי הוא כ-5 דקות. המרחק הוא כ-2 קילומטרים.

למידע נוסף, בקרו באתר האינטרנט הרשמי של מוזיאון בית השומר.

תחנה חמישית – מטולה:

את המסלול שלכם תסיימו במושבה מטולה, שנמצאת ממש על הגבול עם לבנון. סיפורה של מטולה מתחיל בשנת 1893, כאשר הברון רוטשילד רכש את אדמות אום תאללה מערבי נוצרי אמיד, תושב צידון. תושבי הכפר אום תאללה, שהיו דרוזים, לא היו נלהבים מהסכם הרכישה. אולם, לאחר שיהושע אוסוביצקי, פקיד הברון, דהר על סוסו אל תוך הכפר, הם כבר לא מנעו את כניסתם של ראשוני המתיישבים היהודים למקום. במשך כשנתיים, המתיישבים היהודים חיו לצדם של המתיישבים הדרוזים בכפר. אך, בשנת 1895 פרץ מרד נגד השלטון העות’מאני בסוריה והדרוזים עזבו את הכפר והצטרפו לאחיהם שבחורן. מתיישבים יהודים מרחבי הגליל תפסו את מקומם. שנה זו נחשבת לשנת היווסדותה של המושבה מטולה. כאשר הדרוזים שבו מהמרד למציאות החדשה, הם הגיבו בהתנכלויות כנגד תושבי המושבה היהודים. הדרוזים עזבו את המקום רק לאחר שזכו בפיצויים גדולים מצד המתיישבים.

בזמן ביקורכם במושבה, אתם יכולים לשוטט לאורך רחוב הראשונים של המושבה ולעצור להתרשם מכמה מהמבנים הראשונים. בין היתר, תוכלו לראות את המבנה ששימש כבית הספר הראשון של מטולה, את בית הפקידות ואת המרפאה של המושבה. ליד כל אחד מהמבנים הללו תמצאו שלט הסבר מפורט.

אם תרצו, תוכלו לסיים את היום בנסיעה למצפה דדו, שממנו נשקפת תצפית מרהיבה לעבר החרמון, רמת הגולן ולבנון.

כמה זמן מומלץ לבקר? בין שעה לשעה וחצי.

איך תגיעו? מכפר גלעדי, צאו אל כביש 90 והמשיכו בו צפונה עד שתגיעו למטולה. משך הנסיעה מכפר גלעדי למטולה הוא כ-10 דקות. המרחק הוא כ-7 קילומטרים.

במטולה תסיימו את מסלול הטיול שלכם בעקבות המתיישבים הראשונים בגליל העליון המזרחי. במקום לחזור ישירות הביתה, אנו ממליצים להישאר באזור ולהעביר לילה במטולה או בסביבה. הנה לכם כמה המלצות למלונות טובים במטולה:

• מלון ארזים: מלון ארזים הוא מהמלונות הוותיקים ביותר במטולה, שהוקם כאן בשנת 1942. זהו מלון מומלץ במיוחד למשפחות, עם צוות ידידותי, משחקיה ובריכת שחייה. לחצו כאן להשוואת מחירים עבור מלון ארזים.
• מלון מטיילים מטולה: עוד מלון שמתאים למשפחות הוא מלון מטיילים מטולה, שממוקם בתוך מבנה עתיק יומין, ששופץ ושודרג. החדרים מעוצבים בקפידה ומאובזרים בכל הפריטים שתצטרכו לחופשה המשפחתית שלכם. עשו השוואת מחירים עבור מלון מטיילים מטולה.
• הברונית: מתחם בוטיק של סוויטות, שכולל סוויטות יוקרתיות, מרווחות ונקיות הכוללות את כל מה שתצטרכו בשביל החופשה המושלמת. אם תתאמו מראש, תוכלו גם ליהנות מסיור מודרך חינם לאורך הגבול עם לבנון. השוו מחירים עבור הברונית.

עשו השוואת מחירים עבור מלונות נוספים במטולה.

שיהיה לכם טיול מהנה ומלמד!

על פי סעיף 27א לחוק הגנת זכויות יוצרים: אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות למידע/צילומים/תמונות/סרטים המגיעים לידנו. אבל, אם זיהיתם מידע/צילום/תמונה שאתם מחזיקים בזכויותיהם ולא ניתן קרדיט (בשוגג), אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש או לבקש לתת קרדיט, וזאת באמצעות פנייה למייל support@tiulim.net.