מסלול טיול בעקבות ניצחונותיו של יהודה המכבי. מנבי סמואל לפארק קנדה

מצאתם טעות בכתבה? יש לכם משהו להוסיף? צרו איתנו קשר.

גן לאומי נבי סמואל

את הביקור בנבי סמואל נתחיל בתצפית צפונה ממשטחי הסלע מצפון למבנה הקבר.

ארבעה מאפיינים ישנם לנחלת שבט בנימין:

1. הבקעה: בקעת גבעון היא בקעה ייחודית הנמצאת בהרי יהודה. בד”כ אזור יהודה אינו מתאפיין בבקעות אלא ברכסים טרשיים. בצפון הרי יהודה, בלב נחלת שבט בנימין נוצרו תנאים גיאולוגיים מסויימים שיצרו בקעה פוריה זו.

2. הדרכים: בבקעת גבעון מתחברים שתי דרכים צירים מרכזיות: כביש המחבר את הדרום והצפון – ציר 60 או כביש גב ההר וכביש המחבר את המערב והמזרח – כביש 443. לעשה בקעת גבעון חולשת על הצומת המרכזית ואמיתית של האזור הזה מבחינה היסטורית.

3. נחלה רוחבית: בדומה לנחלות שבטים בגב ההר (יהודה, אפרים ומנשה) נחלת שבט בנימין היא רוחבית ומאפשרת ניצול נכון של האקלים באזור. ביריחו, קצה נחלת שבט בנימין הגידולים מבכירים מוקדם בתחילת הקייץ ואילו בגב ההר הגידולים מבכירים מאוחר, בסוף הקיץ. הדבר נרמז בברכת יעקב לבנימין ‘בנימין זאב יטרף’ (בראשית מט, כז)… מדבר בארצו. מה הזאב הזה חוטף, כך היתה ארצו של בנימין חוטפת את פירותיה, ‘בבוקר יאכל עד’ (שם) – זו יריחו שהיא מבכרת, ‘ולערב יחלק שלל’ (שם) – זו בית אל שהיא מאפלת” (בראשית רבה צט, יג ובתוספתא תרומות ז’ י’)

4. נחלה בתוך השבטים: נחלת שבט בנימין מוקפת מכל סביבותיה בנחלות שבטים ישראליים: בדרוםף שבט יהודה, בצפון, אפרים, במערב, דן ובמזרח – שבט ראובן.

נעלה לתצפית מגג המבנה. לצד צפון נוכל להבחין בכביש הגישה לירושלים (כביש 443 וכביש 45) , ביישוב גבעת זאב, ביתוניא, רמאללה ואל בירה

לצד מזרח נראה את קלנדיה, אזור התעשייה עטרות, הכפר א-רם ותל אל פול ואת גדר ההפרדה

אחת השאלות המרתקות במקום קשורות להימצאותו של קבר שמואל הנביא.

התנ”ך מתאר את קבורת שמואל ברמה ובעירו (שמואל א’, כ”ח, ג’ ושמואל א’ כ”ה א’). הרמה מזוהה עם הכפר א-רם. השילוב בים הקשר הגיאוגרפי לפרשיות השונות של הרמה, ממצאים ארכיאולוגים ושימוש שם, לא מותיר מקום לספק באשר לזיהוי המקום. לצד ארכיאולוגיה בא-רם, מסורת המציינת את קברו של שמואל הנביא כאן קיימת מהתקופה הביזאנטית. טביעות על ידיות קנקנים ביוונית ובערבית המתייחסים לעובדת קיומו של מנזר מהתקופה “דיר מר סמואל”. מאוחר יותר זיהו את המקום הזה כ “הרמה” שבה נקבר שמואל.

הארכיאולוג מיכאל דדון, הציע לראות במקום זה את “המצפה”. כך ישנו קשר בין המצפה לבין התצפית הנרחבת מן האזור ואכן ישבה כאן עיר מנהלית גדולה לאחר שיבת ציון כשליהודים נאסרה הכניסה לירושלים והמרכז השלטוני של שבי ציון חוזר להיות במצפה.

לפי המסופר בספר מכבים (מכבים א’ ג’) יהודה ערך כאן התכנסות לקראת הקרב השני מול סירון בקרב בית חורון שיתואר בהמשך.

הצלבנים הקימו כאן מבצר מרשים עם חפיר ומרכזו בכנסיה המוקדשת ל”הר השמחה” . השמחה על שום שמפה בפעם הראשונה הם צפו על ירושלים מושא מסע הצלב ויעדו.

הגישה למבצר הצלבני הייתה ממערב, כיום נכנסים מהצד המזרחי שבו ישנה תוספת מאוחרת יותר על המבנה.

כבר בכניסה נוכל להבחין בסגנון בניה צלבני – קשתות מצטלבות וחלונות צרים. במפלס הכניסה, ציון הקבר המוסלמי. בכדי שעולי הרגל לא יגעו בקבר, בנו המוסלמים ציון קטן המכוון את מקום קבורתו של שמואל ובכך נוצרה כאן הפרדה בין היהודים למוסלמים.

נציג מתוך החלונות ונביט במבנה הכנסייה. בקיר הדרומי, ניתן להבחין במחראב (גומחת התפילה) הפונה לכיוון דרום ומסמנת את כיוון התפילה באסלאם.

נרד אל מרתף הכנסייה לציון היהודי של קבר שמואל. על הפרוכת נבחין בפסוק מספר תהילים “משה ואהרון בכהניו ושמואל בקוראי שמו” .(תהילים צ”ט). פסוק זה ממחיש עד כמה שמואל היה חשוב ומשמעותי בדורו.

המדרש בגמרא (ברכות לא,ב) מתאר את שמואל כשקול של משה ואהרון גם יחד וכך מתוארים מידותיו: רבי יוחנן אמר: זרע ששקול כשני אנשים, ומאן אינון? (מי הם?) – משה ואהרן, שנאמר: “משה ואהרן בכהניו, ושמואל בקוראי שמו”.

המדרש בשמות רבה (פרש’ טז) מפרט ממידותיו של שמואל: בא וראה מה בין משה לשמואל. משה היה נכנס ובא אצל הקב”ה לשמוע הדיבור, ואצל שמואל היה הקב”ה בא, שנאמר (שמו”א ג,י): “ויבא ה’ ויתיצב”. למה? – אמר הקב”ה: בדין ובצדקה אני בא עם האדם – משה היה יושב, ומי שהיה לו דין בא אצלו ונידון, שנאמר “וישב משה לשפוט את העם”, אבל שמואל היה טורח בכל מדינה ומדינה ושופט, כדי שלא יצטערו לבוא אצלו, שנאמר (שם ז,טז) “והלך מדי שנה בשנה”. אמר הקב”ה: משה, שהיה יושב במקום אחד לדון את העם, יבא אצלי לאהל מועד לשמוע הדיבור; אבל שמואל, שהלך אצל ישראל בעיירות ודן אותם, אני הולך ומדבר עימו, לקיים מה שנאמר (משלי ט,ז יא) “פלס ומאזני משפט”.

כלומר שמואל הוכר שטורח ומסתובב בין עיירות וכפרים ודן את האנשים במקומם בשונה ממשה שהעם בא אליו.

לאורך הביקור באתר נהנה מתצפיות נוף מרהיבות.

מעלה בית חורון – כביש 443

לפארק קנדה נסע דרך כביש 443. נצא מנבי סמואל ונפנה ימינה, נחלוף על פני היישוב גבעת זאב ולאחר מכן נפנה שמאלה (מערבה) לכיוון מודיעין ועמק איילון.

תוך כדי נסיעה בכביש נבחין בצידי הדרך בתלילות החריפה של הסלע כאן במורדותיו של הרכס.

תלילות זו העניקה למעלה בית חורון את אופיו כפי שמתארים המקורות:

“וכן שני גמלים שהיו עולים במעלות בית חורון ופגעו זה בזה, אם עלו שניהן – שניהן נופלין, בזה אחר זה – שניהן עולין” (תלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף לב עמוד ב )

בקרב השני של יהודה המכבי, עלה סירון המצביא הסלווקי דרך מעלה בית חורון וחיפושיו אחרי צבאו של יהודה המכבי.

באזור היישוב של ימנו ארבו לו המכבים וניצלו את הטופוגרפיה בכדי להכות את צבאו.

צבאו של סירון צבא מסורבל שנקרא פלאנקס-מבנה טאקטי המורכב מחיל רגלים כבד, ערוך בשורות צפופות. התקדמותם אל האויב הייתה במסות של גושים מלוכדים נושאי חניתות בצורות שונות לפי מיקום השורות. האגפים אובטחו על ידי פרשים.טאקטיקת הלחימה היתה קבועה. המפקדים הפעילו את כוחותיהם בקרב ‘לפי הספר’.לא תמיד ידעו לקרוא את מפת הקרב. צבא מסורבל כזה אינו ערוך להפעיל גורם הפתעה על אויב,לא מכיר יתרון טאקטי לשם שיבוש יכולת הלחימה של האויב ולא ערוך ללוחמת לילה.

לעומתו יהודה המכבי הכיר את השטח היטב הסתער על צבאו של סירון במעלה ההררי הצר ובכך נטרל את כלי הנשק המעולים שהיו בידי סירון.

יהודה המכבי ניחן גם במנהיגות כפי שמשקף נאומו לקראת היציאה לקרב:

“ויאמר יהודה: היד ה’ תקצר להסגיר רבים ביד מעטים?! היש מעצור בפני ה’ להושיע ברב או במעט?! הניצחון במלחמה אינו בחיילים מרובים.התשועה רק מאת ה’. הם באים בגאווה ובוטחים בחילם הרב במטרה להשמיד את כולנו על נשינו וטפינו ואת שללנו לבוז. אנו נלחמים על נפשנו ועל תורתנו. אל תיראו מפניהם כי ה’ ישמידם” (מכבים א. פרק ג.)

נעבור את מחסום מודיעין ונפנה בעיר שמאלה לאורך כביש 3 עם השילוט לירושלים. נצא מתחומי מודיעין נפנה ימינה לעבר מחלף לטרון, נחצה את גשר הרכבת לירושלים ונפנה שמאלה לתוך פארק קנדה.

נעלה בפארק עם הכביש למצפה איילון.

פארק קנדה – אמאוס

בתוך פארק קנדה התגלו שרידו של הכפר אמאוס. שם הכפר היהודי נשמר בשם הכפר הערבי עמוואס.

במקורות היהודיים מתואר המקום:

“אמר רבי עקיבא: שאלתי את רבן גמליאל ואת ר’ יהושע באטליס של אמאוס שהלכו ליקח בהמה למשתה של בנו של רבן גמליאל (כריתות, ג’ ז’).

בברית החדשה מתוארת אמאוס כנקודת המפגש שם ישו עם שני תלמידיו כפי שמתארת הברית החדשה:

“ביום ההוא הלכו שנים מהם אל הכפר הנקרא עמאוס הרחק כשישים מענות צמד שדה מן ירושלים: והמה נדברו איש אל רעהו על כל הקרות האלה: ויהי כאשר שאלו וחקרו בדבר ויגש גם ישוע וילך עימהם: והם לא הכירהו […]: ויאמר אליהם מה הדברים האלה אשר אתם מדברים איש אל רעהו פה עלי ארח ויעמדו ופניהם זועפים: ואחד מהם ושמו קליופס ענה ואמר האתה הוא לבדך ארח בירושלים מבלי דעת את המעשים אשר נעשו בתוכה בימים האלה: […] ויקרבו את הכפר אשר פניהם היו מעדות ללכת שמה והוא נטה פניו כהולך לו מזה והלאה: ויפצירו בו לאמר שב נא פה איתנו כי הערב הגיע […] ויבא הביתה לשבת איתם: ויהי בישיבתו איתם אל השולחן ויקח את הלחם ויברך ויבצע ויתן להם: אז נפקחו עיניהם ויכירו אותו והוא חמק ועבר מפניהם” (לוקס 24, 1-33)

בפיתוח הפארק נתגלו שרידי הכפר אמאוס בדמות אמות מים, מבני קבורה וחציבות רבות בסלע.

נרד לאורך עמק המעיינות בבוסתנים של הכפר אמואס עד למעיין התמרים שבכביש ההיקפי.

לפי המסופר בספר מכבים כאן, בשנת 166 לפני הספירה, נערך הקרב השלישי של יהודה המכבי מול ניקנור וגורגיאס שליחו של תלמי בן דורימנס, נציב סוריה ופיניקיה.

שני המצביאים הסלווקים, היו בטחו בניצחונם ולכן הזמינו סוחרי עבדים שהביאו אתם כסף רב כדי לקנות שבויים יהודיים כעבדים.

יהודה המכבי ערך את צבאו במצפה (נבי סמואל) ונאם בפניהם לקראת היציאה לקרב:

“ויבואו למצפה מול ירושלים,כי לפנים בישראל מקום תפילה היה שם. ויצומו ביום ההוא, וילבשו שק, ואפר שמו על ראשיהם, ואת בגדיהם קרעו.ויפרשו את ספרי התורה אשר זממו הגויים לשים עליהם את אותות אליליהם.ויביאו את בגדי הכהונה ואת הביכורים ואת המעשרות. ויבואו הנזירים אשר מלאו את ימי נזרם ויזעקו השמימה לה’ לאמור:מה נעשה לאלו? ויקראו בקול אל ה’ לאמור:מה נעשה לאלה ואנה נוליך אותם? הן מקדשך נרמס ונטמא וכוהניך נרדפו על צואר.ואתה ידעת כי הנה אויביך יהמיון ומשנאיך נשאו ראש ועל עמך יערימו סוד להשמידנו. איכה נוכל לעמוד בפניהם ללא תשועתך כהרף עין?! ויתקעו בשופרות ובחצוצרות הריעו.ואחר כן שם יהודה עליהם שרי אלפים,שרי מאות,שרי חמישים ושרי עשרות. ויצו לאמור: מי האיש אשר בנה בית חדש ולא חנכו,ומי האיש אשר נטע כרם ולא חיללו,ומי האיש אשר ארש אישה ולא לקחה,ומי האיש הירא ורך הלבב- אלו ילכו וישובו לבתיהם ככתוב בתורת משה”. (מכבים א פרק ג.)

לאחר מכן יצא בדרך משנית ונסתרת אל מחנהו של ניקנור וגורגיאס.

צבאו של יהודה תקף את המחנה היחסית ריק ובאותו זמן ערכו ניקנור וגורגיאס מסע חיפושים נרחב אחרי יהודה המכבי.

לאחר שלא מצאו, חזרו מותשים למחנה באמאוס, שם המתין להם יהודה המכבי……

 מידע נוסף

ציוד נחוץ: מפת סימון שבילים 1:50,000 מבואות ירושלים.

תנ”ך, נעלי הליכה טובות, מים, כובע,

מגדיר פרחים ועצים ושקיות אשפה.

הטיול מתחיל בגן לאומי נבי סמואל המזוהה במסורת היהודית כקברו של שמואל הנביא וממשיך בפארק קנדה שבמערב חבל בנימין, בסמוך למחלף לטרון – שני המקומות האלו קשורים בקשר הדוק לניצחונותיו של יהודה המכבי.

________________________________________________________

גישה לנבי סמואל: בתחבורה ציבורית: אוטובוס ציבורי מירושלים לגבעת זאב.

לבאים ברכב: מכביש מס’ 1 (כביש ירושלים – תל אביב) פניה במחלף מנהרת הארזים לכיוון כביש 9 – רמות, פניה צפונה לשכונה רמות וממנה לאחר היציאה מהמחסום, נפנה ימינה לנבי סמואל.

לבאים בתחבורה ציבורית – אוטובוס ציבורי מירושלים לנבי סמואל – יעדו של האוטובוס – גבעת זאב.

_______________________________________________________
הליכה נוחה בנבי סמואל, ירידה נוחה בפארק קנדה. הטיול בפארק קנדה אינו מעגלי, יש צורך להשאיר בסוף המסלול בפארק קנדה רכב לאיסוף המטיילים.

להזמנת סיור מודרך- 02-6541255

________________________________________________
כתב: חיליק אברג’ל

הכתבה והתמונות באישור רשות הטבע והגנים

על פי סעיף 27א לחוק הגנת זכויות יוצרים: אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות למידע/צילומים/תמונות/סרטים המגיעים לידנו. אבל, אם זיהיתם מידע/צילום/תמונה שאתם מחזיקים בזכויותיהם ולא ניתן קרדיט (בשוגג), אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש או לבקש לתת קרדיט, וזאת באמצעות פנייה למייל support@tiulim.net.