מצאתם טעות בכתבה? יש לכם משהו להוסיף? צרו איתנו קשר.
זמן קריאה משוער: 5 דקותכֹּה-אָמַר ה’ צְבָאוֹת, אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, עוֹד יֹאמְרוּ אֶת-הַדָּבָר הַזֶּה בְּאֶרֶץ יְהוּדָה וּבְעָרָיו, בְּשׁוּבִי אֶת-שְׁבוּתָם: יְבָרֶכְךָ ה’ נְוֵה-צֶדֶק, הַר הַקֹּדֶשׁ” (ירמיהו ל”א, כ”ב). עם הפסוק הזה אפשר להתחיל את הטיול בנווה צדק, אחת השכונות המקסימות והיפות ביותר בתל אביב. נווה צדק היא השכונה היהודית הראשונה שנבנתה מחוץ לחומות העיר יפו, עוד לפני הקמתה של העיר העברית תל אביב. במסלול הטיול בנווה צדק תעברו בין המבנים המרכזיים בשכונה ותלמדו אודות ההיסטוריה המרתקת שלה.
מחפשים המלצות נוספות לדברים שאפשר לעשות בתל אביב? קראו את המדריך השלם שלנו למטייל בתל אביב.
צילום ראשי: ד”ר אבישי טייכר, מתוך אתר פיקיויקי.
*גילוי נאות: עמוד זה כולל מספר קישורים של תכניות שותפים שלנו. אם תלחצו על הקישור ותרכשו דרכו את אחד מהשירותים, אנחנו נקבל על זה עמלה, שתעזור לנו לתפעל את האתר. הדבר נעשה ללא תוספת עלות עבורכם. תודה על העזרה!
מידע טכני על הטיול
אורך המסלול: כ-1.5 קילומטרים.
משך המסלול: בין שעתיים לארבע שעות.
דרגת קושי: קלה. מדובר במסלול עירוני שטוח.
מתאים למשפחות, לעגלות ילדים ולכיסאות גלגלים.
זמן מומלץ לטיול: שעות היום.
נקודת התחלה: מרכז סוזן דלל ברחוב יחיאלי 5.
נקודת סיום: רחוב שבזי פינת שלוש.
חנייה בקרבת המסלול: יש לחפש חנייה בתשלום באזור רחוב שנקר.
איך מגיעים בתחבורה ציבורית? אם אתם מגיעים מחוץ לעיר, מומלץ להשתמש ברכבת ישראל ולהגיע לתחנת רכבת ההגנה. משם, קחו את קו 54 לתחנת מרכז הטקסטיל/פרופ’ קויפמן.
הערות חשובות והוראות בטיחות
- יש להיזהר בעת חציית כבישים ובעת הליכה לאורך הסמטאות הצרות של השכונה.
- יש להצטייד בלפחות 2 ליטר מים למטייל, כובע, נעליים נוחות, משקפי שמש וקרם הגנה.
קצת רקע על נווה צדק
שכונת נווה צדק הוקמה בשנת 1887 על ידי אגודת “עזרת ישראל”, בהנהגת האחים שמעון ואלעזר רוקח. כפי שכבר ציינו, זו הייתה השכונה היהודית הראשונה שנבנתה מחוץ לתוואי חומות יפו. אדמות השכונה נקנו מאהרון שלוש, שהיה בעל קרקעות על גבול יפו. שלוש ראה ערך גדול ביישוב יהודים מחוץ ליפו. הוא האמין שאם יהודים יתיישבו על אדמותיו, ערך האדמות שלו יעלה ולכן, הוא הסכים למכור לאגודה שטח גדול במחיר זול מאד. את השטח הם חילקו ל-48 חלקות, שחולקו לתושבי השכונה החדשים. הבתים נבנו בשלוש שורות צמודות ומסביבם הוקמה חומת אבן. בכל בית היו שני חדרים ובכל חצר הוקם מטבח ובית כיסא (שירותים).
רוצים לצאת לסיור עצמאי בנווה צדק?
במסלול הטיול נסביר לכם על האתרים השונים ועל אופן ההגעה מנקודה לנקודה, אך אם אתם רוצים ליהנות מחוויה טובה עוד יותר – אנו מזמינים אתכם להוריד סיור עצמאי מודרך ישירות לנייד. הסיור מודרך על ידי מורה הדרך דורום צים, שמכיר היטב את נווה צדק ויכיר לכם את כל האתרים המרכזיים. הכניסו את קוד הקופון TIULIM כדי ליהנות מהנחה של 10% על כל הסיורים של goBeeTravel.
הזמינו סיור עצמאי בנווה צדק ישירות לנייד!
הסרטון באדיבות goBeeTravel
תיאור המסלול בנווה צדק
תחנה ראשונה: מרכז סוזן דלל
את הטיול כדאי לפתוח במרכז סוזן דלל, שמשמש כיום כמרכז מחול ותרבות מוביל בתל אביב. הוא מהווה בית עבור להקת המחול בת-שבע, להקה בינלאומית שהינה להקת המחול הגדולה בישראל. המרכז משמש גם כבית עבור להקת מחול תיאטרון ענבל, שנוסדה כדי לשמר את המסורת העשירה וארוכת השנים של תרבות יהודי תימן תוך שילובה במחול מודרני עכשווי.
בעבר, המקום שימש כקריית החינוך הראשונה מחוץ לחומות יפו. הבניין הצפוני שימש כבית הספר לבנים “אליאנס” של חברת כי”ח (“כל ישראל חברים”). בתקופת מלחמת העצמאות, בית הספר שימש כמטה של האצ”ל. הבניין הדרומי שימש כסמינר למורות ע”ש לוינסקי וכן כבית הספר לבנות ע”ש המורה והמנהל יחיאלי של אגודת חובבי ציון. היום, נמצאים בו אולמות העבודה של להקת ענבל, אולם מופעים ומשרדים.
בין שני המבנים ישנה רחבה גדולה וציורים עם עצי הדר ותעלות מים. ממול, על חזית החומה המערבית של הרחבה, תוכלו לראות אריחים קרמיים יפים וצבעוניים, שנעשו על ידי האמן זוכה פרס ישראל ותושב השכונה, דוד טרטקובר. גם האמניות ורה דוידסון ודפנה גליה לקחו חלק בעשייה. כשתתקרבו ליצירה, “קיר המייסדים”, שהוצבה על הקיר בשנת 1989, תוכלו לראות שהיא מחולקת לשלושה חלקים ומתארת את תולדות השכונה בראשית המאה ה-20. בלוח הראשון נראים פרדסי יפו והנמל ולצידם מקימי השכונה: שמעון רוקח, אהרון שלוש וחיים אמזלג. בלוח השני רואים את הרכבת העוברת תחת גשר שלוש, שחיבר בין נווה צדק ליפו. בנוסף, בחלק העליון של הלוח רואים את רחוב הרצל ואת הגימנסיה העברית “הרצליה”. בחלקו התחתון, רואים את בית הספר לבנות ובחזיתו תלמידות. בלוח השלישי ניתן לראות את “בית הסופרים”, שהוא היום מוזיאון נחום גוטמן, ואת דמויותיהם של הסופרים שהתגוררו בו: יוסף חיים ברנר, יוסף אהרונוביץ (עורך עיתון “הפועל הצעיר”), דבורה בארון, ש”י עגנון ואלכסנדר זיסקינד רבינוביץ. מימין, בתוך מגן דוד, מופיעה דמותו של הרב קוק, רבה של ארץ ישראל.
כתובת מרכז דלל: יחיאלי 5.

תחנה שנייה: בית רחמים גורל
מקיר המייסדים, פנו מזרחה לרחוב יחיאלי ותגיעו לרחוב שלוש. בקצה הרחוב נמצא בית רחמים גורל, שהיה סוחר טקסטיל אמיד, שעבר מירושלים לנווה צדק. ביתו מרשים ובעל אלמנטים זהים לאלה שנעשה בהם שימוש בבית משפחת שלוש.
כתובת בית רחמים גורל: רחוב שלוש 30.
תחנה שלישית: בית אהרון שלוש
המשיכו לאורך הרחוב ותגיעו לבית אהרון שלוש. זהו הבית הראשון שנבנה בלב חלקת הפרדסים שהייתה בבעלות אהרון שלוש, עוד לפני הקמת שכונת נווה צדק. הבית בן שתי הקומות מוקף בחומת אבן ונמצא בבעלות פרטית. בחצר הבית הקים שלוש בית כנסת, שפועל גם היום לרווחת המתפללים.
כתובת בית אהרון שלוש: רחוב שלוש 32.
תחנה רביעית: גשר שלוש
בהמשך הרחוב נמצא גשר שלוש. היום, הוא עובר מעל פארק המסילה, פארק ציבורי שנחנך בשנת 2020 על תוואי מסילת הברזל העות’מאנית. בימיו של אהרון שלוש, הניחו כאן את מסילת הרכבת מירושלים ליפו. לאחר שהקימו את המסילה, התארכה הנסיעה בכרכרה משכונת נווה צדק, מקום מגוריו של שלוש, ליפו, שם הייתה בבעלותו חנות תכשיטים. לכן, הוא בנה את הגשר הזה בסוף המאה ה-19, כדי שיוכל לקצר את משך נסיעתו.
מעברו השני של הגשר, לאורך הרחובות שלוש והאטד, נמצאת שכונת ולהאלה, שהוקמה על ידי הגרמנים הטמפלרים באמצע המאה ה-19. “ולהאלה” הוא שמו של גן העדן של האלים הגרמנים הקדמונים.
תחנה חמישית: בית אבולעפיה וש”י עגנון
מגשר שלוש, חזרו על עקבותיכם ותגיעו לפינת הרחובות שלוש ושמעון רוקח. שם, נמצא בית אבולעפיה, שבו התגורר הזוג שלמה ורבקה אבולעפיה בראשית המאה ה-20. בעלת הבית השכירה את החדר והמרפסת שבקומה השנייה לבחור צעיר בשם צ’צקס, שבהמשך שינה את שמו לעגנון. בבית הזה כתב את ספרו “עגונות”, שהיה הראשון שפורסם בארץ ישראל. שמואל יוסף עגנון, או בקיצור ש”י עגנון, הוא זוכה פרס נובל לספרות לשנת 1966.
תחנה שישית: בית הסופרים
המשיכו ברחוב שמעון רוקח עד שתראו משמאלכם את בית הסופרים, שבו שוכן היום מוזיאון נחום גוטמן. בפנים, תמצאו תצוגה של עבודותיו המובחרות של גוטמן וכן תערוכות מתחלפות.
בעבר, בקומה העליונה של הבית התגוררו יוסף חיים ברנר, יוסף אהרונוביץ’ ורעייתו הסופרת דבורה בארון. בקומה התחתונה הייתה חנות ספרים קטנה, שהיוותה מקום מפגש להוגי רוח ולכותבים.
כתובת בית הסופרים: רחוב שמעון רוקח 21.
הכניסה למוזיאון בתשלום.
שעות הפתיחה של המוזיאון: שני עד חמישי בין השעות 10:00-16:00, שישי בין השעות 10:00-14:00 ושבת בין השעות 10:00-15:00. המוזיאון סגור בימי ראשון.
תחנה שביעית: בית שמעון רוקח
בהמשך הרחוב נמצא בית שמעון רוקח, ששוקם על ידי האמנית לאה מג’רו מינץ, נכדתו של רוקח. בעבר, היה בו מוזיאון לתולדות המשפחה. היום, פועל בו חדר בריחה בשם “הבית הרדוף בנווה צדק“. מדובר בחדר בריחה חווייתי המתפרש על פני שתי הקומות של הבית ומשלב שחקנים, הנכנסים לדמותם של דמויות היסטוריות מהמאה ה-19.
כתובת בית שמעון רוקח: רחוב שמעון רוקח 36.
תחנה שמינית: הראינוע עדן
המשיכו עד סוף הרחוב ופנו שמאלה לרחוב פינס. בפינת הרחובות פינס ולילינבלום תמצאו את מבנה הראינוע עדן, שבו הוקרנו הסרטים הראשונים בארץ ישראל. הראינוע החל לפעול בשנת 1914, נסגר במלחמת העולם הראשונה בפקודת התורכים ובהמשך נפתח מחדש וחזר לשגשג בראשית שנות ה-30. הקולנוע הפסיק לפעול בשנת 1974 ועבר לידיו של בנק לאומי, שטען כי ברצונו לשמר את המבנה ולהנציח בו את הקולנוע הישראלי. מאז, הוא עומד נטוש ומוזנח. ייתכן שבהמשך יהפוך למלון בוטיק, כמו מבנים היסטוריים רבים אחרים בתל אביב.
ממול לראינוע נמצאים שני בתים זהים ונאים, שהינם הבתים התאומים שנבנו לשני נכדיו הבכורים של אהרון שלוש. אחד הבתים נמצא בכניסה לרחוב שרעבי, מהרחובות היפים בנווה צדק.
כתובת הראינוע: רחוב לילינבלום 2.

תחנה תשיעית: בית תמר שליט
לכו ברחוב שרעבי עד רחוב אחווה ושם פנו ימינה. המשיכו עד לרחוב שבזי, פנו שמאלה ותגיעו לפינה עם רחוב שלוש. שם, נמצא בית תמר שליט. על חזית המבנה, בקרבת הגג, ניתן לראות את הכתובת “תרפ”ט”, שמציינת את שמת הקמתו של המבנה בשנת 1929. בעלת הבית היא האמנית תמר שליט-אבני, שהשכילה לשמרו בצורתו המקורית ועיטרה את חזיתו בדמויות נשים פרי יצירתה.
כאן תסיימו את הסיור שלכם בשכונת נווה צדק.
לסיכום
שכונת נווה צדק היא מהשכונות היפות בתל אביב. בשל היותה השכונה היהודית הראשונה מחוץ לחומות יפו, יש בה אתרים היסטוריים רבים שכדאי להכיר. במהלך הסיור בשכונה, תוכלו להתרשם מהמבנים היפים ששימשו ביתם של מייסדי השכונה וליהנות מהאווירה השקטה והנעימה, שפחות אופיינית בתל אביב.
על פי סעיף 27א לחוק הגנת זכויות יוצרים: אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות למידע/צילומים/תמונות/סרטים המגיעים לידנו. אבל, אם זיהיתם מידע/צילום/תמונה שאתם מחזיקים בזכויותיהם ולא ניתן קרדיט (בשוגג), אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש או לבקש לתת קרדיט, וזאת באמצעות פנייה למייל support@tiulim.net.
השאר תגובה
יש להתחבר למערכת כדי לכתוב תגובה.