מסלול טיול טבע יומי סובב הפארק האקולוגי הוד השרון

טיילה: שרה פלד

פנינת טבע הנמצאת בדרום הוד השרון, מושכת אליה סקרנים רבים ובצדק. רגע לפני שיערות מגדלי הבטון יחנקו אותנו, יצאנו לנשום אויר צח על פסגת הר הזבל, לצפות בציפורים נודדות ועופות מים מקננים באגם האקולוגי, למדנו איך מזרימים מים מטוהרים לאגם ונחל חדשים וגילינו היסטוריה מרתקת בשדות הסביבה. המקום מומלץ ביותר לטיול בתקופת פריחת החורף, כאן נמצאת גבעת הכלניות הידועה שעליה מלבלבים גם אירוס אחר הצהריים ותורמוס לבן.

המסלול שלנו מתחיל בחירבת אבו קישק למרגלות הר הזבל, ממנה מוביל שביל כבוש המתפתל סביב ההר, המגיע לתצפית של 360 מעלות על האזור. נרד מההר ונפקוד את גבעת הכלניות הסמוכה, בעונת הפריחה. נמשיך אל בית הפרדסנים בלב השדות. נפנה מזרחה לביקור בתל קנה ונצפה על האגנים הירוקים הסמוכים. נעבור את הגשר האירי מעל נחל הדר ונבקר באגן הירוק. נמשיך עם השביל אל הפארק האקולוגי ונצפה על עופות המים באגם הפארק. משך המסלול כשעתיים. חלקו עובר בדרך חולית ובחורף היא בוצית. רמת קושי: לכל המשפחה. הדרך אינה נגישה, פרט לביקור בפארק האקולוגי עצמו הנגיש לחלוטין.

איך מגיעים? כביש 402 >פונים ברח’ דרך הים מערבה >  נוסעים כ-1 ק”מ וחונים בחנייה הצפונית של הפארק האקולוגי. הולכים כ-200 מ’ לנקודת העלייה להר הזבל. :WAZE “הר הזבל הוד השרון”.

\\  1 \\ חירבת אבו קישק – היסטוריה בתחתית הר הזבל

העולים להר, ודאי ישימו לב לשלט המכריז “אתר שימור” ליד חירב’ה ערבית המוקפת בדקלי וושינגטוניות. השלט מסביר כי המבנה נבנה ע”י הבריטים כבית ספר לילדי השבט הבדואי אבו קישק בין השנים 1929-1944. אולם לפי אתר “זוכרות” המתבסס על עדויות, נמסר כי המבנה נבנה ב-1925 (יש לשער שכותבי טקסט השלט לא בדיוק הקפידו עם הפרטים). הבריטים היו בעד השכלה, אולם רצון לחוד ומעשה לחוד. לעומתו אתר “זוכרות” שעוסק בזכות השיבה לפליטים הערביים, טוען כי למדו בבית הספר 99 בנים ותשע בנות. הכפר אבו קישק הוקם ע”י השבט הבדווי ערב אבו קישק, שהגיעו מצפון סיני לאזור השרון בשנות ה-30 של המאה ה-19. הם התמקמו באזור הירקון כמאהל עונתי שהפך ליישוב קבע. השטח עליו התמקמו השתרע על למעלה מ-18,000 דונם ושימש לגידולי הדרים, בננות ודגנים שהושקו במי בארות ומי גשמים. בשנת 1948 התגוררו בכפר כ-2000 תושבים. לפי אתר “זוכרות”, בכפר היו מספר חנויות קטנות ובית-ספר. על פי ההיסטוריון בני מוריס, תושבי הכפר נמלטו ממנו לאחר התקפת האצ”ל במרץ 1948. לעומתו, אליהו בנימיני בנו של מייסד רמת השרון טען כי השייח לא רצה ללכת אך הם קיבלו פקודה מהוועד הערבי העליון לפנות את ביתם עד ש”חילות הפלישה הערבים” יחזירו אותם לשם. על שטחים אלו נבנתה תע”ש.

ראוי לציין כי השטחים עליהם נבנו השכונות הדרומיות של הוד השרון, נרכשו מאבו קישק ע”י יזמים פרטיים בשנת 1927, להקמת כפרים חקלאיים. מאוחר יותר, נרכשו אדמות נוספות ע”י חברת “הכשרת הישוב ו”הגאולה”. האדמות שנותרו עם קום המדינה, הועברו למינהל מקרקעי ישראל.

מאוחר יותר, כשאתר הזבל היה פעיל, שומר האתר הקים חדר תצפית על גג המבנה, שנראה כמו בנייה פיראטית. עם הפסקת פעילות השלכת האשפה, הגג הפך לאתר “משתמשים” (כנראה) וקירותיו כוסו בציורי גרפיטי. כיום, המבנה שמחצית חלקו התחתון קבור במדרונות ההר, הוכרז כמבנה לשימור, והכניסה לקומה השניה הנטושה נחסמה עם דלת מצוירת שכדאי לראות.

\\ 2 \\  הר הזבל

בשוליה הדרום-מערביים של העיר הוד השרון נמצא הר. אם נחפור בו כדי להתוודע למבנהו הגיאולוגי, נמצא כי כולו מלא בזבל. שנים רבות ההר קיבל אליו פסולת עירונית ומידי ערב ניצת בו זיק עשוי חומר דליק וההר הפך להר געש פולט עשן. בשנת 1993 הממשלה החליטה לסגור את אתרי ההשלכה ולהקים אתרי הטמנה. “הר הגעש “הפסיק לפעול ובמקומו נישא הר ירוק ופורח בעונות המתאימות. השביל המתפתל סביב ההר ששימש את משאיות הזבל, הפך לאתר פופולרי להולכים ורוכבים והפסגה השטוחה היתה למקום תצפית מרהיבה של 360 מעלות, מן הים שבמערב ועד להרי השומרון במזרח. על הפסגה ניתן לצפות על ציפורים נודדות, להנות משקיעה מרהיבה או לצפות בזריחת הירח המלא מעל הרי השומרון ממזרח.

החנוכיה הממוחזרת של חנוכה 2019

\\ 3 \\ גבעת הכלניות

נרד מההר חזרה לדרך הים ונלך מערבה כ-150 מ’, עד להסתעפות לדרך ימינה. למרגלות מגדל המים הנטוש, נמצאת חלקת הכלניות המתמלאת באדום בעונת הפריחה החורפית ויחד עם הכלניות תמצאו כאן גם אירוס ארץ ישראלי ותורמוס לבן.

\\ 4 \\ בית הפרדסנים של פרדס בחריה – היסטוריה באמצע השדות

בשנת 1904 אז הגיעו לארץ יהודים בעלי הון שהיו מוכנים להשקיע כסף בנטיעת פרדסים ולידם ציבור החלוצים עולי העלייה השנייה שחיפשו מקורות פרנסה ותעסוקה. גידול הפרדסים התפשט מזרחה לאורך הירקון שם נראה היה כי תיפתר בעיית ההשקיה של העצים. בעלי הפרדסים ניצלו את היתרון בשאיבת מים ישירות מהנחל ואת העובדה כי קרקעות השרון התאימו לגידול ההדרים. כך נוצר מצב שבקרב קבוצה מאנשי היישוב העברי החדש ביפו התגבשה קבוצה בהנהגת ר` שמעון רוקח לנטוע פרדס גדול על גדות הירקון ולנצל את מימיו להשקיה. בשנת 1904, אחרי חיפושים, נמצא שטח בן 600 דונם משני צידי הירקון שהיה בבעלות אלכסנדר רוק, אחד מבעלי הנכסים הגדולים ביפו. רוק ביקש למכור את הקרקע מפני שנחשבה לבינונית בטיבה. חברי הקבוצה היו כולם אנשים בעלי רכוש והשפעה ביפו, חברי היישוב הישן לכאורה שהיו קשורים גם להוויה הציונית, חברים באגודות פילנתרופיות שונות בעיר ואף בעלי יוזמה בתחומים חברתיים ודתיים כאחת. שמעון רוקח, מויאל ופרץ פסקל (בעלה של מרים לבית רוקח) אף היו קשורים בקשרי משפחה. לצידם עמדו מאיר אפלבוים, יחזקאל בלום ולייב לוי. אחרי רכישת הקרקעות בדיוק בנקודה בה נשפך נחל הדר אל הירקון, למרגלות תל קנה, פנו חברי הקבוצה להקמת מכון המים של הפרדס. בערבית נקרא המקום `בוכריה`. בעצת ר` מיכל יחיאל פינס הוחלט לעברת את השם ולקרוא לו `פרדס בחר-יה`. דף “שורשים” של עיריית הוד השרון מסביר כי פרדס `בחריה` ניטע במהלך שנת 1905, ובמשך שנים נחשב לפרדס הגדול בארץ. בעליו הכניסו חידושים ושיפורים בכל הנוגע לשיטות נטיעה ועיבוד. בין היתר נטעו גם 200 דונם של עצי פרי נשירים כמו תפוחים, אגסים, אפרסקים, שזיפים וחבושים. היה בכך חידוש גדול והמקום תפקד גם כתחנת ניסיונות ואקלום למציאת הזנים המתאימים ביותר לארץ.
עד מלחמת העולם הראשונה פרנס הפרדס בכבוד רב את בעליו ואת הפועלים שמצאו שם עבודה קבועה לאורך זמן. ניסיונות שונים של ערביי הסביבה ובראשם ערביי אבו קישק להתנכל לפרדס הסתיימו בדרך כלל בסולחה או בתלונות שהוגשו לשלטונות התורכיים. הצלחת הפרדס נגדעה בשנת 1915 כאשר התחילה מלחמת העולם הראשונה ואיתה הגיע גם הארבה ארצה באחד הגלים המאוחרים וכמעט חסלו את כל העצים. לאורך כל מלחמת העולם הראשונה עמדו העצים עקרים ללא פרי ורק כעבור זמן התחילו להתאושש. רק בראשית שנות העשרים חזרו העצים לתת פרי. זחלי הארבה שנקברו באדמת הפרדס שימשו כזבל האורגאני הטוב ביותר שניתן היה להשיג באותם ימים.
פרדס בחרייה הפך לסמל של מסירות, כשרון והתמדה. לאורך השנים שימש הפרדס, כמנוף לקידום ענף הפרדסנות בשרון, קבוצות פועלים מנהלי עבודה השתלמו ולמדו בו את העבודה. עם השנים הלכו מייסדיו לעולמם בזה אחר זה. את הניהול לקח לידיו יוסף רוקח שאף היה מראשי אגודת `פרדס` לשיווק וקידום ענף ההדרים בארץ. מידי שנה היו מתכנסים הפרדסנים ובני משפחותיהם במבנה היחידי שהיה בפרדס, כדי לחגוג את ל”ג בעומר. הפרדס כבר לא קיים ועל שטחו שדות גידולים שונים המשרתים את חקלאי האיזור. המבנה הנטוש ניצב כעדות היסטורית לקיומה של חקלאות עשירה בארץ ישראל.

מהפרדס המפואר נותר עץ הדר אחד

\\ 5 \\ תל קנה – ארכיאולוגיה בקרבת נחלים

מבית הפרדסנים נפנה שמאלה בדרך העפר כ-450 מ’ ונראה גבעה מכוסה קנים, עצים, סברס ועצי זית ונעלה לתל מצידו המערבי. בעבר נקרא תל “אל-מוחמר ” ובקרבתו מצויים נחל הדר ונחל קנה. זהו תל שמעיד על התיישבות מימי הכנענים ועד ימי שיבת ציון, נמצאו בו ממצאים מתקופות הברונזה הקדומה, התיכונה, המאוחרת ומתקופת הברזל 1–2 וכן מהתקופות הפרסית, הרומית והביזנטית.  נמצאו בו שרידי שני בורות המעידים כי שמשו כגתות.

\\ 5 \\ האגנים הירוקים – “אחו-לח”

נרד מהתל בצידו הדרומי ונלך מזרחה כ- 450 מ’ לכיוון האגנים הירוקים. השם אחו-לח ניתן לאגנים מאחר והם עשירים בצמחייה ובלחות. האחו-לח הוא חלק מפרויקט “גאולת הירקון” שמטרתו טיהור המים באמצעות צמחים מיוחדים וחיידקים טובים.זוהי מערכת בריכות, מעין ביצות מלאכותיות,  שמטרתן לחקות את תהליכי טיהור המים המתרחשים בביצות טבעיות.  המים המטוהרים מוזרמים לנחל הירקון ומסייעים לשיקומו. היתרון בטיהור המים באגנים הירוקים הוא בכך שהתהליך טבעי ואינו מזהם. המים לאגנים הירוקים מגיעים ממכון טיהור השפכים של הוד השרון. מכון הטיהור הוקם בשנת 1995 והוא מכון משותף לערים כפר סבא והוד השרון. המכון שודרג בשנת 2012  וניתן למצוא בו שלוש מערכות: מערכת לניקוי וטיהור המים, מערכת המאפשרת ייצור חשמל המשמש להפעלת המכון ומערכת פחם פעיל לנטרול ריחות. אל המכון מוזרמים מי השפכים של שתי הערים ושל ישובים סמוכים ובו עוברים המים שלושה תהליכי ניקוי מתקדמים. בסיומם הופכים השפכים למי קולחין המשמשים להשקייה ולפרויקט גאולת הירקון. אגני הטיהור הלחים, הם שני אגנים בשטח של כ-40 דונמים. בתחילת שנות ה-2000 החליטה ממשלת ישראל על קידומו של פרויקט “גאולת הירקון” בעקבות אסון המכביה שהתרחש בשנת 1997 .בעקבות פנייתה של יהדות אוסטרליה וכחלק מהפרויקט הלאומי הזה, נרתמה עיריית הוד השרון לפרויקט בשטחה ואישרה את הקמתם האגנים הלחים לטיהור מים.

\\ 6 \\ הפארק האקולוגי הוד השרון – גן עדן לצפרים

מהאגנים הירוקים נלך כ-180 מ’ ונעבור את נחל הדר בגשר אירי. מי שלא מעונין לעבור על הגשר, יוכל לצעוד על אבני דריכה בצד השמאלי של הנחל. מכאן נגיע הישר אל הפארק האקולוגי.

הפארק האקולוגי של הוד השרון, משתרע על פני 1,400 דונמים. בפארק מדשאות, טיילת רחבה מסביב לאגם, מסלולי רכיבה, מתקני כושר, רציפים ומרפסות נוף מוצלות המשמשות כתצפיות חקר ולימוד על בעלי החי והכנף בסביבה הטבעית המשוקמת והעשירה. בעונות הנדידה נמצאים כאן בעלי כנף ייחודיים” . כאן אפשר לצפות בקורמורנים, אגמיות, מגלנים, אנפות, שלדג וברווזים. במימי האגם שוכנים דגי אמנון וצבי מים. סביב האגם, נשתלו למעלה מ- 150,000 שתילים וצמחים טבעיים אשר גדלו בעבר באגן עמק הירקון. במשך שנה שלימה נאספו מעל ל- 150,000 זרעים וייחורים ממשתלות פרטיות ברחבי הארץ וכן מהגנים הבוטניים באוניברסיטאות תל-אביב וירושלים. הזרעים שנאספו הונבטו במשתלה והועברו לשתילה בפארק, לצד למעלה מ- 200 עצים בוגרי שהצטרפו לשני עצי הזית בני ה- 1000, אשר נתרמו על ידי קק”ל ונשתלו גם הם במתחם. באגם האקולוגי, זורמים מים מושבים (בצינורות סגולים לא לשתייה), לאחר שעברו טיפול בשני האגנים הירוקים שביקרנו בהם קודם.

בימי שישי, לפני כניסת השבת, נערכים במקום אירועי מוסיקה ללא תשלום ובהתנדבות, במסגרת פרויקט מוזיקלי חברתי ביזמת הפארק. במקום בית קפה בשירות עצמי. חנייה חינם.



מידע תיירותי מסלולי טיול ,

רוצים לעזור לאתר טיולים שיהיו בו הרבה מסלולי טיולים?

לחץ כאן

התגובות שלך

אתה צריך להיות מחובר לשלוח תגובה

מידע על יאיר טיולים

בוגר בית ספר לתיירות, עוסק במידענות תיירותית, פנאי ונופש, בתור תחביב אישי, במשך 15 שנה.
האתר משמש למידע אישי בלבד ואיננו אתר מסחרי.

לקבלת מידע על מסלולי טיול, ארועים, טיפים

כתבות אחרונות