מסלול טיול מבית שאן לכוכב הירדן על שביל עמק המעיינות

מצאתם טעות בכתבה? יש לכם משהו להוסיף? צרו איתנו קשר.

מסלול טיול זה מתאים גם לרוכבי אופניים

יש להצטייד במים 4 ליטר לאדם.

ביאור למספרים שבסוגרים. המספר הראשון מתייחס לגובה מפני הים ואילו המספר השני מתייחס להתקדמות בקילומטרים מנקודת ההתחלה.

בחציית כביש 71 יש תחנת דלק וחנות נוחות במרחק של כ-400 מ’ מהשביל. חניון הקנטרה נגיש לכל רכב ואפשר להגיע אליו מכביש 6667 ומבית שאן. העלייה מנחל יששכר קשה ותלולה ואורכה כחצי ק”מ. רוכבי אופנים יצטרכו לעלות עליה זו ברגל.

על מנת למלא מים בגן לאומי כוכב הירדן צריך להגיע למקום לפני שעת הסגירה. גן לאומי כוכב הירדן פתוח בחודשים אפריל עד אוקטובר עד השעה 17:00, ובשאר ימות השנה עד השעה 16:00. בימי שישי וערבי חג עד השעה 15:00. הגן נפתח בבוקר בשעה 08:00. בתחילת שנת 2012 יפתח בתחומי הגן הלאומי חניון לילה. לברורים יש להתקשר לגן הלאומי לטלפון: 04-6581766.

נתחיל את היום בכניסה לפארק בית שאן (0.0, 135-). יורדים שמאלה בתוך פארק בית שאן על שביל סלול. נמשיך בירידה ונעבור ליד שרידי כנסיית מרי קירי (0.8, 155-) היא גבירתנו מרים (השרידים משולטים אך השטח סגור למבקרים). שרידיו של מנזר קירי מריה הינם מהתקופה הביזנטית ונחשפו על ידי משלחת של אוניברסיטת פנסילבניה בשנת 1930. בימי המנדט הבריטי הוקם מעל השרידים מבנה להגנה על השרידים. המנזר נבנה באבני בזלת מסותתות בגדלים שונים. הקירות השתמרו לגובה של 2-1 נדבכים. רצפות המנזר עשויות פסיפסים שבהם דגמי העיטור מגוונים שכוללים כתובות, צורות גיאומטריות ומוטיבים פיגורטיביים כמו: ציפורים וגלגל מזלות. נוכח יופיים, ייחודם ושלמותם של הפסיפסים החליט השלטון המנדטורי להקים מבנה להגנה על הפסיפסים. בשנים האחרונות רשות העתיקות הקימה מבנה חדש על בסיס המבנה המנדטורי על מנת לנתק את המבקר מקשר העין לאזור התעשייה הישן של בית שאן.

עוברים שער וממשיכים בירידה. חוצים גשרון (1.5, 175-) ועוברים ליד חורבות כנסיית אנדריאס וכנסיית המרטיר מן התקופה הביזנטית. פונים שמאלה ועוברים בשער (1.8, 155-). תל בית שאן נראה מדרום. נגיע אליו ביום האחרון לטיול. נמשיך בעליה ובצומת שבילים נפנה ימינה. בשיא העלייה (2.3, 120-) נפנה ימינה ונלך צפונה לעבר המפעל שנמצא ליד כביש 71.  מגיעים לכביש 71 וחוצים אותו בזהירות מרבית (2.8, 120-). מצידו הצפוני של הכביש יש דרך סלולה להולכי רגל. לצורך מילוי מים והצטיידות אפשר לפנות שמאלה וללכת מרחק קצר לתחנת הדלק הקרובה. פונים ימינה בירידה מתונה ומגיעים לדרך עפר בסימון שחור. פונים שמאלה ליד שלט: “נחל יששכר” (2.9, 125-). נמשיך צפונה על דרך העפר. כאן נפגוש לראשונה את שרידי מסילת הברזל של רכבת העמק שהייתה פיצול של מסילת הרכבת החיג’אזית (3.3, 115-). המסילה חיברה את חיפה עם העיר דרעא בירדן ומשם לדמשק. אורך המסילה מחיפה לדרעא כ 160 ק”מ והיא נחנכה באוקטובר 1905. את סיפור הקמתה של המסילה נספר בגשר הישנה.

נמשיך בעליה מתונה על שרידי דרך סלולה (4.1, 85-). במזלג שבילים נחצה מעל מנע בקר (6.4, 85-) ונמשיך על דרך עפר. הדרך מתעקלת שמאלה ומערבה מעל ערוצו של נחל חמדיה. חוצים מנע בקר ואת ערוצו של נחל חמדיה (5.5, 80-) פונים ימינה וממשיכים בעליה. עוברים ליד חורשת עצי איקליפטוס (6.0, 75-) והנוף היפהפה של עמק המעיינות נפתח ממול. ממשיכים בעליה וגדר בקר משמאל לנו. קצת לפני סוף העלייה חוצים את גובה פני הים (7.3, 0). בסוף העלייה מממשיכים על דרך העפר שמתעקלת שמאלה ומתרחקים מהגדר (שממשיכה ימינה). עוברים שער בגדר ומנע בקר (7.6, 10) וממשיכים בעליה. (לא פונים ימינה לדרך עפר שיורדת בתלילות).  נמשיך עוד קצת בעליה ובצומת T (7.9, 15) פונים ימינה ומתחילים בירידה לעבר נחל יששכר היפה. בסמיכות לשביל נמצא האתר הניאוליתי עיי חמדיה. לא נמצאו במקום שרידי מבנים וככל הנראה תושביו התגוררו בבקתות חימר או אוהלים. האתר משתרע על פני שטח של כמאה מטרים רבועים. במקום התגלו שברי כלים רבים כמו גרזנים, אזמלים, מרצעים וכלים אחרים. כמו כן התגלו שתי צלמיות פריון חרותות על אבן שאחת מהן מתארת כנראה לידה. לפי גודלו של המתחם וממצאים אחרים התגוררה במקום משפחה אחת או לכל היותר זה היה מחנה מצומצם בשרשרת ישובים קטנים הפזורים בסביבה. הירידה בינונית עד תלולה ומכאיבה לעיתים בייחוד לבעלי ברכיים חלשות. אחרי מרחק קצר יורדים מתחת לגובה פני הים (8.2, 0). עוברים קו חשמל משמאל (8.6, 70-) והירידה נעשית תלולה. עוברים בשער בקר (8.8, 110-) ומגיעים לסוף השביל השחור ולנחל יששכר (8.9, 125-). כאן מקום מצוין למנוחה בצל עצי השיזף. נחל יששכר אורכו כ-22 ק”מ ולאורכו פזורים כמה מעיינות. לאורך הנחל יש כמה אתרים קדומים תל דבו, תל יששכר ותל ישמעאל ומכאן מסיקים שבנחל היה נתיב תחבורה בימי קדם. בנחל יששכר ובשטחי רמת יששכר חיים מאות צבאים. הנחל מחלק את הרמה לשני חלקים רמת צבאים מדרום ורמת כוכב מצפון לנחל.

אחרי מנוחה קלה נמשיך מערבה במעלה נחל יששכר על דרך עפר בסימון כחול. חוצים את ערוץ נחל יששכר (10.6, 70-). השביל מתעקל ימינה ואחרי עליה תלולה אך קצרה חוצים את ערוצו של נחל גבול (11.0, 35-). השביל מתעקל שמאלה וממשיכים בעליה. מגיעים לצומת דרכים (11.3, 45-). השביל הכחול פונה שמאלה יורד לעבר נחל יששכר חוצה אותו וממשיך לכיוון מולדת. כאן מקום טוב למנוחה בצל עץ השיזף לפני שממשיכים הלאה. אחרי מנוחה קלה נפנה ימינה בעליה על דרך עפר בסימון אדום. העלייה תלולה וקשה מאוד בשיפוע ממוצע של 20%.  רוכבי אופנים יצטרכו לרדת מהאופנים ולעלות ברגל. עולים בעליה התלולה ובדרך חוצים שוב את גובה פני הים (11.5, 0). מגיעים למנע בקר (11.8, 65), עוברים מעליו והשביל מתעקל שמאלה ומערבה. ממשיכים בעליה קלה לאורך גדר בקר משמאל לשביל. עוברים ליד עץ בודד מימין לשביל וזה עוד מקום טוב למנוחה (12.6, 80). ממשיכים בעליה שבגלל אורכה הופכת לקשה. אפשר כבר לראות את האנטנות הסלולריות שליד כוכב הירדן (13.2, 130) . מתרחקים מהגדר ועוברים ליד שני עצים שנמצאים במרחק קצר מהשביל (13.6, 150). העלייה נעשית תלולה יותר ומגיעים לכביש משובש (15.1, 240). אחרי עוד כ-670 מ’ מגיעים לצומת T (15.8, 285). אם פונים ימינה מגיעים אחרי כ-400 מ’ למצפור מדהים ביופיו על העמק באור יום וגם בלילה. אם אתם מתכננים למלא מים בגן לאומי כוכב הירדן יש להמשיך ישר על הכביש המשובש עוד כ-200 מטרים (16.0, 295), לפנות ימינה ולהגיע לכניסה. אחרי שממלאים מים אפשר לחזור למצפור ובו גם אפשר להעביר את הלילה. אין במצפור שירותים או מים. בתחילת שנת 2012 יפתח בתחום הגן הלאומי חניון לילה. לברורים נא להתקשר לטלפון: 04-6581766.

 שמו הצרפתי של כוכב הירדן בלוואר מרמז על הנוף המדהים של בקעת הירדן שנשקף מכאן. שמו של המקום בערבית כווכב אל-הווא מלמד על הרוחות שנושבות במקום ומזכיר את שם הישוב העברי מן המאה השלישית שהתגלה כאן ושמו כוכבא. בימי ממלכת ירושלים הראשונה של הצלבנים בתחילת המאה ה-12 נכלל האזור בנסיכות הגליל שבירתה הייתה טבריה. בעקבות סכסוכים פנימיים בקרב הצלבנים הועבר האזור לידי משפחה צרפתית מטבריה משפחת ולוס. בשנת 1168 המקום נמכר להוספיטלרים שבנו את המבצר שרואים כיום המקום. הנחלה הורחבה וכללה בתוכה כפרים לא מעטים. יחד עם השליטה שהעניק המבצר לצלבנים על דרכי הגישה בין בקעת הירדן ומערב הממלכה, הסתכמו כל הגורמים לכדי הפיכתו של המקום לאחת מנקודות המפתח החשובות ביותר במערכת ההגנה על גבולות הממלכה. אחרי קרב קרני חיטין ב 1187 שבו הצלבנים הובסו על כוחותיו של צאלח א-דין החל הקץ של הממלכה הצלבנית הראשונה. המוסלמים שמו מצור על המצודה אך רק אחרי שנתיים המקום נכבש על ידם. בעת ממלכת הצלבנים השנייה השליטה הועברה בחזרה לצלבנים במסגרת הסכם עם המוסלמים, לא לפני שהמקום הוחרב על ידי הסולטן מדמשק ששלט באזור.  במאה ה-18 הוקם במקום הכפר הבדואי כווכב אל-הווא. בתקופת המנדט תושבי הכפר הערבים תקפו את צינור הנפט ממוסול לחיפה שעבר באזור, ובתגובה אנשי פלוגות הלילה של וינגייט תקפו את המקום בשנת 1938. במלחמת השחרור צה”ל כבש את הכפר ב 16 למאי 1948. ניסיון התקפת נגד של העירקים לא צלח.

את המצודה מקיף חפיר עמוק ורחב שנועד למנוע גישה של כלי מצור לחומה. המצודה בנויה מאבני בזלת מהאזור עם קישוטים של אבני גיר. בחצר הפנימית יש מבצר פנימי שתפקד באופן עצמאי אחרי נפילת המבצר החיצוני. הכנסייה של המבצר בנויה מאבני גיר. במגדל הדרום מערבי יש גרם מדרגות סודיות שיורדות לחפיר החיצוני ומאפשרות לתקוף בהפתעה את האויב הצר על המבצר. הסיור במצודה מומלץ (בתשלום). שעות הביקור: אפריל-ספטמבר 17:00-08:00. אוקטובר-מרץ 16:00-08:00. שישי וערבי חג 15:00-08:00. שבתות כמו בימי חול לפי העונה. הביקור באתר אורך 45-30 דקות.

במרחק קצר מגן לאומי כוכב הירדן נמצאת אחוזת שושנה היא האחוזה של מאיר הר ציון שבנה כאן את ביתו אחרי שחרורו מצה”ל עקב פציעה. האחוזה נקראת על שם אחותו שושנה. מאיר הר ציון היה ממקימי יחידה 101 ביחד עם אריאל שרון ומאוחר יותר ממקימי סיירת מטכ”ל.  הר ציון קיבל את עיטור העוז על לחימתו בפעולת התגמול מבצע כנרת (מבצע עלי זית), פעולה שבה נכבשו ארבעה מוצבים סוריים על רמת הגולן (דצמבר 1955). בפעולת תגמול אחרת בדרום הרי חברון שבה נכבשה תחנת המשטרה הירדנית בא-רהווה (יוני 1956) הר ציון נפצע קשה, וחייו ניצלו על ידי רופא הגדוד שקיבל על כך את עיטור העוז.  משה דיין הגדיר את הר ציון כלוחם הטוב ביותר שקם לצה”ל.  

הר ציון היה גם מטייל עשוי ללא חת לעיתים גם פזיז. בשנת 1952 יצא הר ציון אז בן 17 ביחד עם אחותו שושנה בת ה-14 לטיול סובב כנרת. כאשר עברו בבקעת בטייחה שהייתה אז בידי הסורים, הם נעצרו והוחזקו בכלא בדמשק במשך חודש. מאוחר יותר יצא הר ציון הצעיר ביחד עם חברתו רחל סבוראי למסע לפטרה בירדן. המסע הזה הצית את דמיונם של צעירי התקופה. שנים עשר מטיילים קיפחו את חייהם בניסיון להגיע לפטרה. עקב כך שירו של חיים חפר “הסלע האדום” נאסר להשמעה ברדיו בתחילת שנמות ה-60. בשנת 2004 ספי בן יוסף ומטיילים נוספים ניסו לשחזר את המסע לפטרה מרחק של 45 ק”מ בלילה אחד, והטילו ספק בכך שהר ציון וחברתו הגיעו עד פטרה, אך המיתוס והאגדה נשארו. בקרבת חוות שושנה יש שני מעיינות: עין הידיד ועין פלוגות האש. הידיד הוא אורד וינגייט שהקים בשנת 1938 את פלוגות הלילה המיוחדות שכונו גם פלוגות האש והגדעונים.

המסלול מופיע במדריך האדום של שבילים ארוכים בישראל בחיבורם של יעקב סער ויגיל הנקין

על פי סעיף 27א לחוק הגנת זכויות יוצרים: אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות למידע/צילומים/תמונות/סרטים המגיעים לידנו. אבל, אם זיהיתם מידע/צילום/תמונה שאתם מחזיקים בזכויותיהם ולא ניתן קרדיט (בשוגג), אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש או לבקש לתת קרדיט, וזאת באמצעות פנייה למייל support@tiulim.net.