מסלול טיול מומלץ של שלושה ימים בעיר ליסבון, פורטוגל

מצאתם טעות בכתבה? יש לכם משהו להוסיף? צרו איתנו קשר.

ליסבון גדולה, אבל קטנה, ומחולקת לאזורים וגבהים שונים (שבע במספרׂ), שכונות מגוונות, ואיכשהו לכל מקום אופי מעט אחר. לא פשוט לייצר מסלול בעיר מפוזרת שכזו, עם מרכזים תיירותיים גדולים וקטנים ואטרקציות שונות הפרושות על חלקים שונים, ובגבהים שונים.

מהרכבת התחתית, דרך הטראמים הצבעוניים והמפורסמים, ועד למעליות הרחוב, מסלול זה של שלושה ימים בנוי כך שתוכלו להכיר את העיר על הנופים השונים, ההיסטוריה, האופי וקצת מהאוכל, וליהנות מתחושה שפגשתם אותה באמת, ולא רק על פני השטח.

צריכים ייעוץ לקראת הטיול שלכם לפורטוגל?

מתלבטים מה לעשות ואיפה לטייל בפורטוגל? אתר טיולים.נט יצר מאגר של יועצי טיולים מקצועיים, שיוכלו לעזור לכם לתכנן את הטיול שלכם בפורטוגל (בתשלום). מלאו את הטופס הבא ונעשה מאמץ לקשר אתכם ליועצ/ת טיולים הנכון ביותר עבורכם:

היום הראשון:

מתחילים בגבוה – תצפית סנורה דה מונטה

מבחינתי, הדרך הטובה ביותר לראות את ליסבון היא מלמעלה, ולכן ההתחלה הטובה ביותר היא באחת מנקודות התצפית הגבוהות ביותר בעיר – Miradouro da Senhora do Monte (התצפית של סנורה דה מונטה), גבוהה לא רק גיאוגרפית, אלא גם ברמת הפופולאריות שלה בקרב תיירים ומקומיים כאחד, ובכל זאת שנייה בפופולאריות לתצפית Miradouro de Santa Graca, ולכן בחרתי בה ולא באחרונה, כדי שלא תצטופפו מדי בקרב התיירים (והכייסים) בעונת התיירות החמה של ליסבון, ותוכלו ליהנות מתצפית יפה ורומנטית בלי לדחוף את דרככם קדימה.

אתם מוזמנים, כמובן, לצעוד גם לתצפית סנטה גראסיה, שכן המסלול של היום לא תובעני במיוחד, וניתן לעשות אותו בנחת, תוך שאתם מגלים עוד פינות חמד בעיר, ונהנים ממגוון תצפיות ואטרקציות בליסבון.

בשכונת גראסה (Graça) תמצאו לא מעט קסם, שכונה המשתרעת על הגבעה הגבוהה ביותר בעיר, ומארחת עוד אטרקציות ונופים, אופי ויופי אופייניים לליסבון העתיקה. התצפית המרשימה נותנת זווית רחבה במיוחד על העיר, מה שמאפשר לכם הצצה רחוקה ומפתה על אטרקציות ונקודות עניין בעיר, שחלקן מחכות לכם – מקומות שתגלו בשלושת הימים הקרובים בליסבון.

טירת סאו-ז’ורז’ה (Castelo de São Jorge) המפורסמת, נהר הטחו (Tejo), ופארק מונסנטו (Parque Florestal de Monsanto), לא על שם חברת הענק הידועה לשמצה, הפארק הגדול ביותר בליסבון, פארק אקולוגי עם אווירה ויופי, וכמה פינות חמד שוות במיוחד.

אומרים שהקפלה הקטנה שממול לתצפית מושכת אליה נשים הרות ומאמינות כדי לקבל ליווי והגנה לקראת הלידה, שמירה קדושה על עצמן ועל העובר שהן נושאות ברחמן. לשכת התיירות המקומית לא מוכנה לחתום שזה אכן עובד, אבל מי יודע?

אם ברכה מהקדושים של הקפלה לא מספיקים לכם, תוכלו להתרשם ולהתברך ע”י הבתולה מריה בכבודה ובעצמה, או לפחות מנציגות גשמית שלה בצורה של פסל הניצב בחורשת עצי האורן המעניקים צל חלקי וכל-כך חשוב בעונת התיירות הקיצית והחמה של ליסבון, ובין הקדושים, העצים, והנוף המהמם בוודאי תרצו לשתות כוס קפה ולאכול מאפה מקומי, אולי איזה פאסטיש דה נאטאש מסורתי (pastéis de nata) בבית הקפה הנעים המציע שולחנות באוויר הפתוח גם בערב המאוחר.

איך להגיע?

התצפית שוכנת בכתובת –  Rua da Senhora do Monte 50, וניתן להגיע אליה בהליכה נינוחה, תלוי במיקום המלון שלכם כמובן, או באופניים, אם אתם בכושר לעליות ורכיבה בעיר מלא גבעות. התחבורה הציבורית לא מגיעה עד לראש הגבעה, אבל אפשר להתקרב. ממרכז העיר, מדובר בטיול של 20 דקות צעידה קלה, או 40 דקות של צעידה תיירותית הכוללת עצירות לצילומים ותגליות בדרך. השהות במקום יכולה להיות 20 דקות קלילות או התמסרות של שעה לנוף + ביקור בתצפית השנייה, לכן מומלץ להגיע מוקדם, וליהנות מראות טובה וזמן פנוי להמשך היום לאחר ההשראה על העיר ממבט על.

כמובן – פתוח לציבור 24/7 ללא עלות.

–

מהתצפית למנזר – הנקודה הבאה – מנזר סאו ויסנטה

קצת רוח או אומנות סביב הרוח אפשר לפגוש במנזר סאו ויסנטה Igreja de São Vicente de Fora, כנסיה יפה וייצוגית עם אמנות מקומית ואריחים מצוירים. המבנה המקורי נבנה בשנת 1147 וזכה לשמו – “המנזר של וינסנט הקדוש מחוץ לחומות”, על שם הפטרון הקדוש של ליסבון (סאו ויסנטה), ובעקבות המיקום שלו, מחוץ לחומות העיר העתיקה. המבנה הנוכחי נבנה במאה השבעה-עשרה, ועבר שיפוצים נרחבים לאחר התמוטטות הכיפה הראשית עקב רעידת האדמה הנוראית שהרעישה את ליסבון בראשון לנובמבר שנת 1755, רעש שהוביל לשריפות רבות שהחריבו פחות או יותר את כל העיר, אשר שוקמה בתוך פחות משנה!

הכנסייה שוקמה ונבנתה מחדש בסגנון המנייריזם, סגנון שהיה פופולארי במיוחד משיא תקופת הרנסאנס ועד תחילת עידן הבארוק, וכפי שבוודאי זיהיתים, עומד בבסיס הביטוי “מניירה”, הנטייה להגזמה, עיוות המציאות ויצירת מראה מלאכותי עם דגש על אסתטיקה. חלקה הקדמי של הכנסייה גם הוא בולט בסגנון הרנסנס האיטלקי שלו, והתקרה המשוקמת גם כן מושכת את תשומת הלב, ובשורה התחתונה, לאן שלא תביטו, המקום מעניין לביקור ומושך את העין.

בורות המים הייחודיים, פסל שנהב של ישו שהגיע כל הדרך מהודו, פסלי עץ מרהיבים בגודל מלא, ריהוט עץ יוצא דופן, ואריחי הקרמיקה הפורטוגזים המפורסמים והייחודיים, האזולאז’ו (azulejo), אשר מספרים את סיפור הקרב הגדול בין הפורטוגזים למורים, כל אלו ממתינים שתגלו אותם, לפני שתעלו לקומה העליונה של המנזר, שם תמצאו עוד אזולאזו’ המספרים את סיפורו של לה פונטיין, ועד לגג הכנסייה לקבל עוד תצפית על העיר התלת-ממדית המכסה גבעות ועמקים.

איך להגיע?

Largo de São Vicente 1100-572 זו הכתובת בה שוכן המנזר, שנמצא במרחק 10 דקות הליכה מהתצפית הנ”ל.

פתוח כל יום 08:00-17:00. בתשלום.

–

העיר הנוצרית – הכנסייה של סנטה אנגראסיה – הפנתיאון הלאומי

כראוי לבירה אירופאית נוצרית, לא מעט מנקודות העניין בעיר הן כנסיות. כאן לא תמצאו בניין מרשים כמו הנוטר-דאם הפריזאי או הסגרדה-פמיליה מברצלונה, אבל היופי הייחודי של הכנסיות של ליסבון בכל זאת דורש ביקור, ומבנה הפנתיאון הלאומי של ליסבון (Panteão Nacional) מהמאה השבעה-עשרה מציע ארכיטקטורה מעניינת, מספיק טובה כדי להפוך למקום הקבורה של משפחות המלוכה ואנשים רמי-מעלה בחברה הפורטוגזית, אנשי רוח, אנשי דת וכיו”ב.

הפנתיאון הינו מקום משכבם של הסופר אלמיידה גארט, זמרת הפאדו האדירה עמליה רודריגז, מגלה הארצות המפורסם ואסקו דה גאמה (Vasco da Gama), ועוד. כיפת הפנתיאון, נוסקת מעל בתי שכונת אלפמה (Alfama), והכנסייה כולה נבנתה על בסיס כנסיה אחרת אשר טומאה בשנת 1630, ואז הואשם – מי אם לא – בחור יהודי שהוצא להורג בעקבות ההאשמה. לאחר מעשה הוא זוכה מאשמה, אך מאוחר מדי, והאגדות מספרות על רוחו שרודפת את המקום ושקיללה את שחזור הכנסייה במאה השבעה-עשר, קללה חזקה ככל הנראה, שכן הבנייה של הכנסייה החדשה הפסיקה די מהר לאחר שהותחלה, ולא המשיכה עד למאה ה-20, אז היא הוכרזה כפנתיאון הלאומי, והושלמה 50 שנה לאחר מכן, רק ב1966.

בזמנו, העיצוב שאליו כיוון הארכיטקט נחשב היה לחדשני אם לא מהפכני, וחובבי ארכיטקטורה מעמיקים יכולים לגלות שם סימנים לתקופת מעבר – שילוב בין סגנונות שונים שמובילים למבנה ייחודי לחדי האבחנה, ומרשים לכל מבקר ומבקר, גם ללא ידע מוקדם.

המרחב ההרמוני והנעים נשען על הקשתות והמעברים העגולים, והכיפה הגבוהה שתומכת בתחושת המרחב. עוד בכנסייה תמצאו אורגן מתקופת הבארוק, כיאה לכנסייה המכבדת את עצמה, וכמובן, כיאה לכנסייה בליסבון, גם מכאן תוכלו לקבל תצפית נוספת על העיר, מכיוון אחר, אם תחליטו לעלות לכיפה הגבוהה.

איך מגיעים?

ברגל כמובן, לכתובת Campo de Santa Clara, 1100-471, 5 דקות הליכה מ- Largo de São Vicente.

אם עקבתם אחרי המסלול ובחרתם לדלג על הקפה והמאפה ב- Miradouro da Senhora do Monte, הרי שהספקתם לפתח תיאבון בריא. לא ניכנס להמלצות בשלב זה, אלא אמליץ על דבר אחד בלבד – תנו הזדמנות לארוחה מקומית – באחד מאותם בתי הקפה המקומיים הקטנים שמהווים בית קפה, מסעדה, בר ומקום מפגש, ולעיתים אפילו קיוסק. השילוב הזה, שכמעט כל פינת רחוב מציעה, יפגיש אתכם עם מזון ביתי פשוט, ולרוב טעים.

סגור ביום ב’. פתוח בכל שאר השבוע מהשעה 10:00- ועד 17:00.
הפנתיאון הלאומי של ליסבון
הכניסה בתשלום.

–

ממשיכים במצעד הכנסיות – כנסיית אנטוני הקדוש (Igreja de Santo António de Lisboa)

אם התעייפתם מכנסיות, אתם יכולים לשחק עם התוכנית ולקחת את הכנסייה הזו לסיור של מחר, אך בכל אופן אל תדלגו עליה. אתם לא מגיעים לליסבון כל יום יומיים, ואם אתם כבר כאן, שווה לפגוש את עבודת העץ המרשימה, התקרה המצוירת, הפסלים היפים של אנטוניו הקדוש עם ישוע התינוק בידיו, מלווה במלאכים נושאי לפידים, ועוד פסלים ייחודיים ומרשימים, לא רק לחובבי אומנות ופיסול, אלא שוחרי אומנות ואמנות באשר הם, וכל מי שעינו אוהבת את הפרטים הקטנים שבמלאכות.

גם הכנסייה הזו, שנבנתה כקפלה קטנה במקום שבו מסופר כי אנטוניו הקדוש נולד, נפגעה קשות מאותה רעידת אדמה מפורסמת שהחריבה את מנזר סאו ויסנטה, ביחד עם רוב העיר. היא נבנתה מחדש באותה המאה, ובסגנון השולט בזמנו – הרוקוקו, תנועה אומנותית שהשפיעה רבות על כל הקשת האמנותית, מהציור והפיסול ועד למוזיקה ולתיאטרון, ובמקרה זה על עיצוב הכנסייה, שזכתה לעבודות עץ מיוחדות שכל חובב עץ, ריהוט, עיצוב וכיו”ב יעריך.

הבנייה המחודשת עשתה טוב למבנה, ולמרות שלא ברור לגמרי איך הוא נראה לפני כן, הכנסייה שניצבת שם כיום כוללת את אריחי האזולאז’ו המקומיים והכחולים-לבנים (כמו במנזר סאו ויסנטה בו ביקרתם הבוקר…), תקרת עץ יפה, פסלים ושאר מעשי אומנות מלאכת יד ומלאכת מחשבת שהופכים את המקום למה שהוא – פנינה תיירותית בלב עיר יפה ונעימה (ונוצרית למדי).

אם הגעתם לכנסייה ב-13 ליוני, מה שקורה לגמרי במקרה להרבה מאוד תיירים כל שנה, שכן מדובר בעונת התיירות בליסבון, הרי שאתם שם ביומו של אנטוני הקדוש, יום שבו נחגג הקדוש באירועים שונים בשכונה, צעדות רשמיות ברחובות השכונה, ומנהג משפחתי בו לחם מיוחד ניתן לאישה המבוגרת ביותר במשפחה. אם הייתם מגיעים ב-12 במאי 1982, הייתם פוגשים את האפיפיור יוחנן פאולוסי השני, אשר ביקר בכנסייה וחנך את פסלו של הקדוש החביב הניצב ברחבה מול הכנסייה, ואף התפלל בקריפטה בה כביכול נולד הקדוש, וסביבה נבנתה הכנסייה.

איך להגיע?

גם כאן – הכתובת R. Pedras Negras 1, 1100-401 בה נמצאת הכנסייה היא במרחק הליכה מהפנתיאון הלאומי – 20 דקות נינוחות ושטוחות לאורך שדרה או 25 דקות אם תרדו עוד בלוק ותצעדו את אותה הדרך לאורך נהר הטז’ו. אפשר גם לקחת תחבורה ציבורית (קו 28E מתחנת SE – 6 תחנות לכיוון GRACA – לרדת בתחנת S.VICENTE). זה יחסוך לכם אולי 5 דקות, לא יותר, ואני ממליץ ללכת ולגלות עוד את ליסבון הנפלאה.

פתוח: כל יום 08:00 – 19:30. הכניסה ללא עלות.

–

בכל זאת – המלצה על מסעדה בליסבון – לא רחוק מכם…

אלו שמתעכבים על הפרטים הקטנים יכולים להקדיש שעה לכל כנסייה, ועם ההליכות והתגליות של העיר החדשה לכם, הרי שכבר צהריים מאוחרים. אחרים מטיילים בקצב מהיר יותר, נהנים מהאווירה ומהמקומות השונים, ולא מתעכבים יותר מדי. כך או כך – אלו או אלו – כולם צריכים לאכול. אם צלחתם את הכנסייה של אנטוני הקדוש ואתם רעבים לצהריים, ולא הגעתם ביום המיוחד של הקדוש כדי לקבל את הלחם החגיגי, תרשו לי להפנות אתכם למסעדה לא רחוקה, עם אוכל פשוט וטבעוני למהדרין, שאולי לא נחשב לגורמה במיוחד, אבל נותן מענה לצורך בסיסי – ובמחיר מזמין.

מסעדת Jardim das Cerejas מארחת קהל בינלאומי וצעיר, קהל שמחפש מגוון של אוכל טבעוני ומזין באמצע העיר הגדולה. היתרונות הגדולים של המסעדה, שלא מתפארת באוכל טעים בצורה יוצאת דופן, הם המגוון הרחב והעשיר, והמחיר הנגיש לבופה אכול-כפי-יכולתך, שכל אחד ימצא בו משהו לאכול, כולל ילדים קטנים, אפילו הבררנים ביותר שבהם.

המחיר לבופה צהריים מלא הוא 7.5 יורו, ואם לא אכלתם עד כה, אין ספק שהמגוון והכמות ישביעו אתכם.

מכנסיית כנסיית אנטוני הקדוש הצעדה היא של רבע שעה או 20 דקות מאוד בנחת, והגעתם לרחוב Calçada do Sacramento 36 שם יושבת המסעדה.

–

שינוי אווירה – MUDE – מוזיאון האופנה והעיצוב של ליסבון

כנסיות, כנסיות, ועוד כנסיות, הגיע הזמן להתרענן, ולסיים טיול של יום בליסבון המקסימה דווקא בסימן של שינוי. על קדמת המוזיאון כתובות בשפות רבות – ועיניכם תצוד במהרה את המילה “מוזיאון” בעברית. הגעתם לאחד  המוזיאונים המודרניים והמדוברים בעולם, מוזיאון המשקיע לא מעט בפרויקטים ייחודיים כמו פרויקט הנחת האריחים המצוירים עם אמן הגרפיטי אנדרה סראלווה (André), פרויקטים בקנה מידה עירוני, הרבה מעבר לגבולות המוזיאון.

במוזיאון מספר אוספים פעילים, כולל את אוסף פרנציסקו קאפלו (Francisco Capelo), אוסף נחשב של ריהוט וחפצים שונים המשקפים את תנועות העיצוב של אמצע המאה העשרים, עם תמונה רחבה על המפגש בין העיצוב לבין חיי היום-יום (בגדים, אקססוריז, הנעלה וכיו”ב).

אם כבר ביגוד, הרי שהאוסף של הבלגי מרטין מרגיילה (Martin Margiela), האיש שהמציא מחדש את האופנה הקלאסית, הוא גם דבר שכדאי לראות בביקור לצד אוסף נוסף במוזיאון – האוסף של אדוארדו אפונסו דיאס (Eduardo Afonso Dias), הכולל עיצוב פנים, כלים פשוטים, פתרונות עיצוב יעילים, והכול עם סגנון ייחודי שמריח כמו רוח התקופה. אוסף נוסף הוא זה של דסיאנו דה קוסטה (Daciano da Costa), ארכיטקט ומעצב שפעל בעיצוב גראפי ותעשייתי עם התמקדות בריהוט וכלי בית, עם דגש על הפרטים הקטנים ושרטוטים מדויקים להפליא.

מעבר לאוספים הקבועים תמצאו תערוכות מתחלפות במוזיאון, וכדאי לבדוק מה מציג מתי כדי לתאם את ההגעה שלכם לליסבון על משהו שמעניין אתכם במיוחד, או פשוט להתמסר לתצוגות הקבועות ולקבל את המתנה שיש למוזיאון הזה לתת לכם, אוספים על הטווח הרחב שבין ריקוד לצילום, ארכיטקטורה למדע, מוסיקה, עיצוב פנים ומה שביניהם, תנועה של שינוי ומעבר בין הרכיבים בקשת הצבעונית של עולם היצירתיות האנושי, מה שנרמז גם משמו של המוזיאון – MUDE, אשר משמעותו בפורטוגזית הוא “שינוי”.

המוזיאון נמצא ברחוב 1100, R. Augusta 24, 1100 בקצה של מטריצת הרחובות התיירותיים של מרכז העיר, בואכם הנהר.

פתוח כל יום בשעות 10:00-18:00, פרט ליום ב’. (מומלץ לבדוק שעות לפי העונה).
הכניסה ללא עלות.
קישור לאתר הבית של מוזיאון MUDE בליסבון פורטוגל

–

ממשיכים לטייל –

היום השני בטיול של שלושה ימים בליסבון:

אחרי שעיכלתם את המסלול של אתמול (או שבחרתם להחליף אותו עם זה של היום?), וגם את כמויות האוכל שזללתם בבופה הטבעוני הפשוט, אתם מוכנים ליום התגליות השני של העיר, ובטח כבר מרגישים יותר בבית בליסבון המקסימה.

לפניכם מסע קליל ומעניין שמתחיל במבצר היפהפה שבוודאי כבר ראיתם מרחוק בכל מיני זוויות, ממשיך בשכונה שראיתם כמה רחובות ממנה, גולש הלאה למוזיאון לאומנות דתית, דרך מוזיאון חביב וקליל המציע מיצגי מולטימדיה מגוונים ושיעור על ההיסטוריה של ליסבון, ולקנח, או לנצח עם שער הניצחון. והנה לפניכם המסלול במלואו.

–

טירת סאו ז’ורז’ה – Castelo de São Jorge – כמו באגדות

להתחיל את היום כמו אצילים בביקור בטירה המלכותית, טירת סאו ז’ורז’ה היא פיסת היסטוריה יפהפייה שפשוט אי-אפשר לפספס. היא נראית מכל פינה בעיר, ואם אתם ברחוב ממנו אין ראות, הרי שפנייה או שתיים הלאה תוכלו לזהות אותה מרחוק, חולשת על ליסבון מלמעלה, על חומותיה המרשימות והדגלים המנפנפים ממעל.

ארכיטקטורה ועתיקות, נופים וגנים יפים, ביקור בטירה Castelo de São Jorge יפגיש אתכם עם מבנים מהתקופה הרומית העתיקה, דרך הויזיגותים והמורים, סגנונות שונים, תקופות שונות, והיסטוריה מרתקת שמסבירה לא מעט על העיר כולה, שכן היא הייתה מקום ההתרחשות של הרבה מאוד אירועים חשובים לאורך השנים.

מסוף המאה ה-16 ועד תחילת המאה ה-20 הטירה שימשה כמעוז צבאי, ובאמצע התקופה אותה רעידת אדמה מפורסמת בה דנו רבות חרבה חלקים ממנה, מה שהוביל לתהליך שיקום נרחב שחלקו מסתיר לא מעט מבנים עתיקים שאבדו תחת הבנייה החדשה יותר.

הבנייה המקורית הייתה חזקה מספיק בשביל ששמונה-עשרה המגדלים וחומת הביצורים בה הם קבועים ישרדו את הרעש הגדול, ואת החלקים שנחרבו מארמון המלוכה והטירה המלכותית ניתן לפגוש באתר הארכיאולוגי במקום, לאחר רסטורציה שכיוונה לשחזר את ההוד והפאר של העבר. מרשים, לא כמו אלהמברה המהמם שבספרד הסמוכה, אך עדיין טירה ששווה ביקור, בהחלט, וההשוואה לא ממש הוגנת.

אלפונסו אנריקה הראשון, מלך פורטוגל הראשון, שעסק ב-46 שנות לחימה מול המורים ושחרר את חבל הארץ שכיום נקרא פורטוגל משליטתה של ממלכת לאון, הפך את הטירה למקום המגורים המלכותי ומגוריו של הבישוף, וחצר המלוכה שכנה גם היא בטירה. הניצחונות של המלך אנריקה היו בעיקר הודות לתמיכה של אנגליה, מה שהוביל לשינוי שמה של הטירה לשם אותו אנו מכירים כיום, שמו של הקדוש הבריטי ג’ורג’ הקדוש, כמחווה של הוכרת תודה.

כמו אתמול, גם היום תזכו לתצפית מרהיבה מזוויות מגוונות על העיר ליסבון וסביבתה, תלוי בראות כמובן, שכן הטירה ניצבת על ראש הגבעה הגבוהה ביותר של ליסבון, והנוף יתפתח בייחוד אם תתפסו על הביצורים הרבים. תוכלו לטפס למגדל של יוליסס ולצפות דרך פריסקופ בקמרה אובסקורה על תמונות של העיר. אבל בכל זאת, לא חייבים להביט למרחקים בשביל ליהנות מהיופי בחיים, והגנים המטופחים שבתוך הטירה מציעים מפגש עם ירוק ופריחה (בעונה), וציפורי מים שונות שמשרות אווירה פראית במקום.

אחרי שטיפסתם למעלה, אפשר לרדת למטה, עמוק למטה, לחדרים תת-קרקעיים שם מסתתר המוזיאון הארכיאולוגי של האתר, פיסת היסטוריה שתיתן לכם תמונה רחבה על העיר כולה, ואז ללמוד על ההיסטוריה של פורטוגל דרך מיצג מולטימדיה בארמון המלכותי, המיצג הראשון להיום.

איך להגיע?

ברגל – אי אפשר לפספס – הביטו מעלה מאיפה שלא תהיו, תראו טירה גדולה ומרשימה, ותתחילו ללכת לעברה.
פתוח בין 9:00-21:00. סגור בימי א’. (מומלץ לבדוק שעות לפי עונה באתר הבית של הטירה)
הכניסה בתשלום.

–

מהטירה העתיקה לשכונה העתיקה ביותר בליסבון – מעבר חלק לרובע Alfama

הבתים המסורתיים והרחובות הציוריים של שכונת אלפאמה (Alfama) בליסבון הם הרקע המושלם לשיטוט חסר מטרה, טיול שקט שמפגיש אתכם עם האווירה של השכונה, טיול איטי בקצב הפאדו האמוציונאלי והרומנטי שכובש גם את התייר האדיש ביותר.

השכונה, הפרושה בין הטירה לנהר הטז’ו הגדול, קיבלה את שמה על בסיס המילה הערבית “חמאם” (אל חאממה), או מהמילה “פה”, גם כן בערבית, והיא אתר תיירותי בפני עצמו, תוך שהיא שכונת מגורים חביבה ומזמינה, המשמרת צביון כמעט כפרי בניחוח שלו, ורק בעשור האחרון, עקב הפופולאריות הגואה של השכונה, החלו לצוץ יותר ויותר חנויות תיירים צעקניות שעלולות להפריע את האופי המקסים במידה ויפרו את האיזון.

מאז המאה החמישית לספירה, התקופה בה חיו הויזיגותים ועד ימינו אנו, עברה השכונה שינויים רבים, אך ניתן עדיין לזהות שאריות מהחומה הויזיגותית, ששרדו גם אחרי שהמורים הגיעו אליה והפכו אותה לשכונת יוקרה של הזמנים ההם.

כן, כמו כל ליסבון, גם אלפאמה סבלה מאוד ברעידת האדמה הגדולה, אך לא כמו שאר העיר, שכן השכונה בנויה על סלעים חזקים ויציבים והבתים רעדו פחות. אותם הסלעים החזקים והגבוהים מאפשרים לכם ליהנות משילוב מקסים של נוף קרוב ונעים על רקע תצפיות משתנות תמיד על העיר כולה, שילוב שמשפיע מאוד על האווירה ברחוב.

אתם יוצאים מהטירה הגבוהה, כך שתוכלו לזגזג את דרככם מטה בעצלתיים, תוך שאתם נמשכים בכוח הכבידה, כמו המים, לעבר שפך הים ואל עבר הנהר. דרך נוספת ופופולארית לביקור באלפאמה הוא הסיור הציורי עם הטראם ההיסטורי, טראם מספר 28, שחוצה דרך האתרים ההיסטוריים בשכונה בסטייל.

אם תשוטטו היטב, בוודאי תפגשו ותזהו את הפנתיאון הלאומי – כנסיית סן אנטוני בה ביקרתם אתמול, ואם דילגתם עליה אתמול, עדיין לא מאוחר לבקר בה. גם אם תדלגו עליו שוב, עדיין תיהנו ממה שהשכונה מציעה – גנים קטנים ויפים, כיכרות, נקודות תצפית, בתי קפה חמודים, פאנלים מסורתיים בכל מיני תצורות, המרפסות המפורסמות של הבתים הלבנים, וכל אותם הדברים שיוצרים את האופי שלה, אופי טוב, נעים, שגורם לכולם להתאהב בה, ודרכה בליסבון כולה.

–

עשיתם שכונה? הגיע הזמן לקצת תרבות ממוסדת –

המוזיאון של סאו רוקה וכנסיית סאו רוקה

Museu São Roque בכנסיית Church of Sao Roque הוא אתר תיירותי מבוקש, ואתם הולכים להבין מדוע.  בעוד שמבחוץ המבנה מציע משהו דל ולא מרשים כלל, מבפנים המקום פשוט יפהפה – הכול – יפה, יפה ושוב יפה.

המוזיאון הצמוד לכנסייה, המוזיאון לאומנות קודש (Museu de Arte Sacra) מציע תצוגה מרשימה של אובייקטים מגוונים תחת מטריית הקדושה והכנסייה. ביגוד, תחריטים, תכשיטים, ועוד לא מעט פריטים שבאמת שקצרה היריעה מלספר – נותר פשוט לגשת ולראות.

הכנסייה והמוזיאון צמודים זה לזו, והיופי שפוגשים ברגע שנכנסים לכנסייה עונה מיד על כל שאלה שעלתה, אם עלתה, לגבי הביקור בבניין שנראה משעמם מבחוץ. קשה לדעת לאיזה כיוון להביט קודם לכן, וצריך כמה רגעים לקבל אוריינטציה על המקום כדי לבחור כיוון ולגשת להתמסר ליופי.

הכנסייה עוצבה על-ידי אותו המעצב שעשה את כנסיית סאו ויסנטה שפגשתם אתמול – פיליפו טזרי האיטלקי, ארכיטקט ומהנדס שזכה לעבוד, בין היתר, עם מלך ספרד פיליפ השני, וזכה לתואר מאסטר באומנותו, תואר שהוענק לו במנזר הצלוב בטומאר.

הקפלה נבנתה ברומא במלאכת מחשבת של לואיג’י וונוילטי, עוד ארכיטקט ומהנדס איטלקי, ונשלחה חלקים-חלקים בכדי להיבנות מחדש בליסבון. היא עשויה מחומרים יוקרתיים במיוחד, כולל זהב, אבני לפיס לזולי ואבני בהט, ומחמיאה לעיצוב התקרה המצוירת והחלל עמוס אומנות הבארוק המרהיבה. היא ככל הנראה הקפלה היקרה בעולם. עוד אוצר שכביכול שמור בכנסיה זו הוא אוסף קוצים מהכתר של ישו, ופיסת עץ מהצלב. יופי מכל עבר. היסטוריה עשירה. אשרי המאמין, אבל היופי לא ניתן לוויכוח.

איך מגיעים?

הכתובת היא Largo Trindade Coelho 1200-470, ואפשר להגיע, כרגיל במרכז ליסבון – ברגל, באופניים, או להתקרב בתחבורה הציבורית. מאלפאמה ברגל זה גג 30 דקות, אם אתם בחלק הרחוק של השכונה, וקו 759 ייקח אתכם ב-15 דקות נסיעה עד תחנת רוסיו הקרובה למקום.

פתוח (בהתאם לעונה):
אפריל עד ספטמבר – שלישי עד ראשון 10:00-19:00 (חמישי עד 20:00). שני 14:00-19:00
אוקטובר עד מרץ – שלישי עד ראשון 10:00-18:00. שני 14:00-18:00.
חינם בימי ראשון עד 14:00. כל שאר הזמן – בתשלום.

2 דקות הליכה מכאן תמצאו את מסעדת הסושי החביבה “ליסבון סושי בודהה” ברחוב R. São Pedro de Alcântara 65, שם תוכלו ליהנות מסושי ואוכל אוריינטלי אכול-כפי-יכולתך, ועוד עם נוף מעולה – בתצפית יפהפייה.

–

מרכז הסיפור של ליסבון –

מהיופי העתיק למיצג המודרני – שלוקח אותנו בחזרה לעבר – מבלבל?

ליסבון עתיקה, מלאה בסיפורים, אגדות, טקסים, והיסטוריה, וכל אלו בונים יחד אופי, משהו רחב יותר משניתן לתפוס משיטוט עירוני-תיירותי באתרים המבוקשים, מרשים ונעים ככל שיהיה.

Lisbon Story Center מגשר בין המבקרים לבין ההיסטוריה של ליסבון, ומשתמש באמצעים מודרניים – דרך תצוגות מולטימדיה החושפות חלקים נבחרים ומעניינים בהיסטוריה הנרחבת של העיר. התוצאה? כשתצאו מהמוזיאון, הממוקם רגע מ- Praça do Comércio- כיכר המסחר, ותביטו סביבכם תרגישו משהו שונה, קרבה, הבנה, תפיסה שונה של העיר, שתלך איתכם גם מחר במהלך היום השלישי של הטיול בליסבון.

כשאנו לומדים, אנו יודעים, וכשאנו יודעים, אנו לא יכולים להתעלם – הידע משפיע על תפיסת המרחב שלנו, וההכרות עם האירועים והאנשים שהשפיעו ועיצבו את המרחב והתרבות שאנו פוגשים סביבנו בליסבון מקבלת חיים עם תצוגת המולטימדיה של המוזיאון.

ההצלחה של המוזיאון נשענת על שילוב טכנולוגי המאפשר מיצגים אינטראקטיביים ונאמנים להיסטוריה הכתובה, ובעצם מדובר בשעה וחצי +\- של הנאה ומשחק, תוך לימוד חסר מאמץ, ומפגש עם מיתוסים ואגדות על ליסבון בהקשר העולמי, התושבים השונים שהיו, הלכו, שבו וחיים בה כיום, הפוליטיקה המקומית, הכיכר בה ממוקם המוזיאון עצמו, וכמובן, על התקופה שלפני ואחרי רעידת האדמה הגדולה והמדוברת.

המקום מזמין תיירים מקומיים ובינלאומיים, מורים ותלמידים, משפחות ובעצם כל מי שאוהב לבלות, ליהנות, ולהעשיר את עצמו תוך-כדי, והמוזיאון מגשים את החזון שלו – “להוות נקודת ייחוס תרבותית, מקום תיירותי למקומיים ולזרים, ולכל מי שמבקר או חי בליסבון בירת פורטוגל”.

במקום יש גם מגוון פעילויות חינוכיות שונות, סדנאות מגוונות כמו סדנת אוריגאמי למשפחות ולקבוצות תלמידי בי”ס, פיסול בנייר, הכנת מגנטים ועוד…

איך להגיע?

הכתובת מרכזית במיוחד  – Terreiro do Paço, 78-81-  ואי-אפשר לפספס את הכיכר הסמוכה.

יש המון קווי אוטובוס שמגיעים למרכז הסיפור של ליסבון – 728, 732, 735, 736, 759, 760, 781, 782, או הטראמים E15 ו-E25, או הקו הכחול של המטרו עד לתחנת Terreiro do Paço. לדעתי? אתם כבר יודעים – ברגל  –  גג 20 דקות, שזה אולי 5 דקות יותר מהתחבורה הציבורית, ולא כך אם מחכים לה יותר מחמש דקות.

שעות הפתיחה: כל יום 10:00-20:00
הכניסה בתשלום.
קישור לאתר הבית של מרכז הסיפור של ליסבון (Lisbon Story Center)

–
עכשיו, שאנו מכירים את העיר לעומק –

שער הניצחון של ליסבון – מתבוננים ומבינים

שער הניצחון Arco da Rua Augusta בליסבון הוא גולת הכותרת של רחוב Rua Augusta, ואני תוהה האם לתת לכם פיסת היסטוריה על השער, או לסמוך על הידע שתקבלו במרכז הסיפור של ליסבון.

הוא נבנה לאחר שיקום העיר מהרעש הגדול, ומעוטר בפסלים בעלי משמעות היסטורית וסימבולית, ובנייתו לקחה למעלה ממאה שנים (1755-1873). החלק המרכזי העצום שמונח בגובה של שלושים מטרים כולל פסל בגובה 7 מטרים המייצג תהילה (Glory) בדמות של אישה, המניחה כתרים לראשי המלאכים השומרים – גאונות (Genius) ואומץ (Valor) המיוצג על-ידי אמזונה.

בחלק נמוך יותר של המבנה ניתן לזהות פסלים של הפסל וויטור בסטוס (Vitor Bastos) שהנציח בחומר דמויות מרכזיות מהתרבות הפורטוגזית. שני פסלים נוספים מייצגים כל אחד נהר אחר – נהר הטחו הזורם בעיר, ואת נהר הדורו אשר מתווה חלק מקו הגבול עם ספרד לאורך 100 ק”מ.

כפי בוודאי כבר ניחשתם, כמו מהרבה מאוד נקודות בליסבון, גם מהשער אפשר לקבל תצפית על העיר, מעוד זווית וב-360 מעלות, שכן ניתן לעלות במעלית מעלה לקומת התצפית הפנוראמית. בנוף העירוני תזהו אולי את Praça do Comércio (או בשמה הקודם – Terreiro do Paço Square), את הקתדראלה של ליסבון, את נהר הטחו, וכמובן את טירת ג’ורג’ הקדוש שאי-אפשר לפספס.

המבנה מציע המשך לאתר הקודם לא רק במפגש עם ידע שרכשתם זה עתה, אלא עם ידע חדש על ההיסטוריה של העיר והקשת עצמה בתצוגה ההיסטורית שבתוכו, שיעור קטן בתוך מבנה ענק, ודרך נעימה לסיים יום מלא בכל טוב, חוויות, נופים ואווירה.

איך מגיעים?

ברגל – השער ממוקם 150 מטרים מ”מרכז הסיפור של ליסבון”, עם הגב לנהר ושמאלה ברחוב הראשון. השער יתנשא מימינכם.

–

מסעדת סושי בליסבון –

עוד בופה אכול-כפי-יכולתך שיצא לי לטעום

רעבים? ובצדק – ללמוד את ההיסטוריה של העיר, לטייל ברחובותיה היפים וליהנות מחופשה בליסבון אלו דברים מעוררי תיאבון. התייר הישראלי אוהב לאכול, ולרוב ארוחת הערב היא המפוארת יותר מבין ארוחות היום, לכן אני יכול להמליץ על בופה אכול כפי יכולתך לארוחת הצהריים, בופה עם יתרונות רבים – לצד טעמים מתקבלים על הדעת.

“ליסבון סושי בודהה” (Lisbon Sushi Buddha) היא מסעדת בופה עם מגוון עצום של מנות, סושי מסוגים שונים, מוקפצים, ירקות טריים, ועוד מנות שונות ומשונות במיקום מעולה – מול Miradouro de São Pedro de Alcântara- אחת מנקודות התצפית היותר חביבות עלי בליסבון.

האוכל לא יקר, ולא מדהים, אבל גם לא רע, איפשהו באמצע, מתאים לאמצע היום, ולאמצע הטיול של שלושת הימים שלכם בעיר. אני הייתי הולך על הטייק-אווי, ודוחס את הקופסא בלי לחשוב פעמיים (כפי שעשיתי). הקופאי רגיל לדחוס את המכסה ללקוחות, ותקבלו עם המנה שלכם גם רוטב סויה, כלי אוכל ומפית, ותוכלו לצאת החוצה לתצפית ולאכול על ספסל מול הנוף.

איך מגיעים?

אם אתם ב- Arco da Rua Augusta, אתם בערך 20 דקות הליכה מהמסעדה, הליכה קצרה שתפתח לכם את התיאבון. אני הייתי משחיל אותה כבר קודם לכן, מיד אחרי Church of Sao Roque, כי זה 2 דקות הליכה משם, ובטח כבר צהריים עד שהגעתם אליה, וכפי שכבר אמרתי, אפשר לשחק עם סדר היום המומלץ כדי להתאים אותו לקצב שלכם.

בכל אופן, הכתובת של המסעדה היא R. São Pedro de Alcântara 65.
פתוחה לצהריים בין השעות 12:00-16:00 ולארוחות ערב בין 19:00-00:00.

–

היום השלישי – מרגש!

אתם כבר מכירים את העיר, התרגלתם לשפה המשעשעת, שנשמעת לרוב הישראלים כמו שילוב בין ספרדית לרוסית, אתם מכירים את האוטובוסים, את המחירים, את הכיוונים הכלליים. הגיע הזמן שתכירו עוד כמה מקומות, מחוץ לאזור בו שוטטתם עד כה, וההתחלה הטובה ביותר היא הכרות עם עולם המים – משהו שונה, להתחיל את היום בגיוון.

לפנינו יום מרתק, ומעבר לאקווריום המרשים, יש לנו עוד פגישה עם ארכיטקטורה גותית מרהיבה, מרכז תרבותי ענק עם תצוגות אומנות, מגדל עתיק שנכנס לרשימה של אונסק”ו, ועוד. מוכנים?

–

האקוואריום של וואסקו דה גאמה בליסבון – Oceanário de Lisboa

מגלה הארצות ואסקו דה גאמה אהב, בוודאי, את הים, על-גביו הפליג עד להודו הרחוקה, שם, בשנת 1498, ייסד נציגות פורטוגלית למסחר עם ההודים בעיר קליקוט. הוא זכה לתואר “אדמירל האוקיאנוס ההודי” ממלך פורטוגל בזמנו, וכיום שמו מונצח בהרבה מקומות בעיר ליסבון שממנה יצא להפלגותיו, כולל באקווריום המרשים.

כמה מרשים האקווריום הנ”ל? ובכן, הוא הגדול ביותר באירופה, ויש לא מעט אקוואריומים כאלו באירופה, גדולים למדי גם כן. הוא עוצב כמו נושאת מטוסים ונבנה לתוך הים על ידי אותו המעצב שעיצב את האקוואריום של אוסאקה ביפן, שהוא האקווריום הגדול בעולם.

עם מגוון עשיר של מערכות אקולוגיות, אקווריום ענקי זה הוא מרחב ללכת לאיבוד בתוכו, ולפגוש לא פחות מארבעת-אלפים שוכני מים המתגוררים במקום, דגים, צבי-ים, כלבי ים, פינגווינים, ציפורי ים ועוד, מכל רחבי תבל, מגוון שהפך את האקווריום לאחד המפורסמים והנחשבים בעולם.

התצוגה הראשית במקום היא אקווריום בגודל 1000 מ”ר, עם מאה זנים החולקים מרחב-ימי משותף בתצוגה שנותנת את האשליה של אוקיאנוס פתוח, הכוללת כרישים, ברקודות, צלופחים ועוד. מרשים בכל הגילאים. אל תפספסו.

מעבר לבעלי-החיים, המקום מציע מוזיאון המציג אובייקטים מחיי הים, מסחר ימי, ואוסף מרהיב של המלך קרלוס, שהיה חובב ים וטבע, כולל את ציוד המעבדה העתיק שלו, ודברים שאסף מן הים. פחות מרהיב מהאקווריום עצמו, אך בכל זאת ביקור חביב.

איך מגיעים:

הכתובת: R. Direita do Dafundo, 1495-718 Cruz Quebrada – Dafundo
פתוח כל יום 10:00-20:00
הכניסה בתשלום. (חפשו הנחה ברכישה אונליין באתר בלינק מתחת)
אתר הבית של האקוואריום של ליסבון

–

מגדל בלן – אתר מורשת עולמית של אונסק”ו – באמצע הטיול

אונסק”ו מכריזים מעת לעת על מקומות בעולם כאתרי מורשת עולמית. זה לא קורה כל יום, ולא לכל מקום, ומגדל בלן (Torre de São Vicente de Belém) זכה למעמד זה בשנת 1983, ולא במקרה. ארכיטקטורה גותית במיטבה, יצירת אומנות שעוברת את מחסום הזמן ונשארת מרשימה גם כיום, 500 שנים אחרי שנבנתה, וכוללת את השער הדרומי בעיצוב של חואן דה קאסטילו, שנראה כמו מזבח בגובה 32 מטרים. בתוך המבנה שוכנת כנסיה יפה שנבנתה (בחלקה) על-ידי חואן דה קאסטילו, וממרחק ניתן לזהות את הצריחים היפים.

המבנה שבסמוך לנהר הטז’ו הוא הרבה יותר ממגדל יפה ליד הים. מדובר במנזר צבאי של סנט ג’רום שנבנה בהזמנתו של המלך מנואל הראשון. אגב, ללא קשר ישיר למגדל, מנואל הראשון לא אהב את היהודים במיוחד, ובתקופת שלטונו הוטבלו היהודים כנגד רצונם לדת הנצרות. עוד הרבה לפני אונסק”ו המנזר היה מקום בעל חשיבות גבוהה, והיה מקום הקבורה לבני המלוכה וכולל כמה קברים של אח”מים מימי עבר, וזהו גם המקום בו ואסקו דה גאמה בילה את הלילה האחרון לפני נסיעתו למזרח. לפני כן, בסמוך למקום המגדל הנוכחי הייתה כנסייה מהמאה החמישית – כנסיית סנטה מריה מבלן, והמילה בלן שמעטרת את שני המבנים היא השם הפורטוגזי לבית-לחם.

העיצוב המיוחד והאסתטי של המקום יפגיש אתכם עם אותם אזולאז’ו שפגשתם בין היתר במנזר סאו ויסנטה ובכנסיית אנטוני הקדוש. בנוסף אכסדרה יפה מקיפה את החצר הפנימית המטופחת, עם קשתות המייצגות נושאים שונים בהשפעות אירופאיות, מוסלמיות ומזרחיות, כיאה למקום שממנו יצא דה גאמה לגילוי ימי בעולם, ובקרוב לגילוי שלכם את הטירה והמגדל הסמוך. קשה לתאר כי המקום היפה שימש במשך כמה מאות שנים כבית-סוהר.

כתובת:

Av. Brasília, 1400-038.
שעות פתיחה: אוקטובר עד מאי – 10:00-17:30. מאי עד ספטמבר – 10:00-18:30. סגור בימי שני ובחגים.
הכניסה בתשלום.

–

מנזר ז’רונימוש – ברובע בלן בליסבון – 100 שנים של בנייה

בעוד שבנייתו של מגדל בלן המרשים לקחה בסה”כ 6 שנים, הרי שמנזר ז’רונימוש  (Mosteuiro Dos Jeronimos), שהחל כבית תפילה קטן, נבנה לאורך לא פחות מ-100 שנים, ובנייתו דרשה הטלת מס על המסחר שהוטל במיוחד לצורך מימון הפרויקט הגדול.

כמו מגדל בלן, גם המנזר הוכרז כאתר מורשת עולמי על-ידי אונס”קו, ובצדק. בקרוב תגלו גם אתם מדוע.

בית התפילה היה יוזמה של ספן שהיה גם בעל מקום בכיר במסדר ישו, מה שמסביר את בחירת המיקום – בסמוך לכפר הדייגים ובסמוך לים, וכדאגה לציבור העולים לרגל דאג לעצב למקום גם מזרקה ושוקת, כדי להרוות את צימאונם של המתפללים המבקרים ובהמותיהם. המיקום ובעל היוזמה היו שילוב מצוין שהפך את בית התפילה לפופולארי בקרב דייגים ויורדי ים אשר היו מגיעים לשאת תפילה להצלחת המסע הימי שלהם, תוך שספינותיהם נהנות מעגינה בטוחה בנמל השקט והמוגן בשפך הטז’ו, מקום בו ניתן לעגון ללא חשש מרוחות חזקות.

הקפלה הוחלפה בהוראתו של המלך מנואל הראשון (שעל שמו נקרא סגנון הבנייה המנואליני) בכנסייה ומנזר, כפי שאנו פוגשים כיום, ושמו המקורי של בית התפילה הקטן – “הקפלה של סנט ג’רום”, השתנה לשם שניתן למתחם כולו – “מרים הקדושה מבית לחם”, והמס המדובר הוטל על ידי המלך.

אני מתאר לעצמי שהאווירה הייתה מאוד מעניינת בתקופה המדוברת, עם ימאים, דייגים והרפתקנים מגלי עולמות, כולם נשבעו אמונים לים, וכולם מתפללים בצוותא ולאחר מכן משוחחים בסמטאות הכפר או בטברנה המקומית. כיום המבנה משמר אופי שנובע פחות מסוג המבקרים (בעיקר תיירים), ויותר מהבנייה היפה המשקפת אדריכלות בסגנון המנואליני שהיה בשיאו בעת בניית המנזר.

הפלא ופלא, מכל המבנים בליסבון רבתי, המנזר היה אחד השורדים המרשימים של הרעש הגדול של 1755, עליו אתם כבר יודעים לא מעט לאחר קריאה ומפגש עם מרכז הסיפור של ליסבון וההיסטוריה של העיר, וקרוב לשמונים שנה לאחר מכן ננטש על-ידי יושביו, הנזירים, ושיקומו החל בשנת 1860.

מומלץ לעבור במעבר תת-קרקעי מתחת למנזר ולגלות את אנדרטת התגליות, מגדל בטון בגובה של חמישים-ושניים מטרים, הבנוי כמעין חרטום של ספינה. קשה לפספס אותו כבר מהדרך, ובין כה וכה תתהו במה מדובר, אז פשוט תצללו רגע מתחת לאדמה, והגיחו כמו חרטום של ספינה מבעד לגלים לזכרם של המגלים האמיצים של עידן התגליות העולמיות של פורטוגל.

האנדרטה “חדשה” יחסית לשאר המבנים ונבנתה לפני פחות ממאה שנים, בשנת 1940, לכבד את זכרם של מגלי הארצות הפורטוגלים. לפני הבטון החדש האנדרטה הייתה עשויה מחומרים מתכלים כאטרקציה זמנית לכבוד היריד העולמי של 1940, ורק כעבור עשרים שנה שהיא חודשה עם חומרים לא מתכלים (בטון) בשנת 1960.

האנדרטה כוללת פסלים של 15 מגלי ארצות, חלקם מוכרים במיוחד, כמו ואסקו דה גאמה ופרדיננד מגלן, ואחרים שמוכרים בעיקר בפורטוגל או לאלו שמתעניינים בנושא. מי שהמקום מעורר בו עניין, או הרעיון שמאחוריו – גילוי ארצות רחוקות על ספינות בלב ים, הרי שמעבר לתצפית וכמה צילומים יפים אפשר גם לטפס ולהיכנס לאודיטוריום ולחדר התצוגה ולזכות בהסבר יותר מפורט על הפסל ומה שמאחוריו, ואני לא מדבר על מגדל בלן.

כתובת: Praça do Império 1400-206 Lisboa
שעות פתיחה: כל יום 10:00-17:00 (בהתאם לעונה). סגור בימי שני.
הכניסה בתשלום.

–

כה גדול – שיש בו הכול –

בית לחם בליסבון – מרכז התרבות של בלן:

Cultural Centre of Belém – הבניין הגדול בפורטוגל שמוקצה לתרבות, מקום המארח כנסים וועידות, תצוגות אומנותיות, אופרה, מופעי בלט, קונצרטים ומה לא. ממש כמו אירוח האולימפיאדה, המבנה הזה נבנה במיוחד לאירוע ספציפי. הוא יועד במקור כפיתרון לאירוח של עלית השלטון האירופאי, ראשי הנשיאות של האיחוד-האירופאי ב-1992.

העיצוב נבחר לאחר תחרות בינלאומית אליה הוגשו 57 תוכניות, ותוכנית בניצוחו של וויטוריו גרגוטי האיטלקי נבחרה. גרגוטי הוא הארכיטקט האחראי בין היתר על האצטדיון האולימפי של ברצלונה, בית האופרה ארקימבולדי במילאן, קמפוסים רבים ועוד מבני ציבור מרשימים ברחבי העולם. בבסיס התוכנית הגדולה חמישה מוקדים שונים – מרכז הכנסים, מרכז לאומנויות הבמה, מרכז תערוכות, בית מלון ואזור תפעולי.

המבנה העצום כולל 140 אלף מטרים רבועים, מתוכם לא פחות ממאה אלף הם בעיצוב של הארכיטקט הנ”ל בשיתוף עם מנואל סלגאדו. ישנו פאטיו גדול וחצר יפה, המקשרת בין שלושת המבנים הראשיים במקום, ומעבר למבני התרבות תמצאו במתחם מסעדות, בארים, חנויות שונות, ועוד. ביקור במקום חושף את המבקרים למוצגים מכיוונים שונים, ודורש מעט גמישות, שכן לעיתים סדר התערוכות לא מובן – תערוכת צילומים לצד עיצובים מודרניים, פסלים, ואומנות מודרנית (כולל עבודות של פיקאסו, פרנסיס בייקון ועוד), כיד הדמיון הטובה, ונדמה לי שכל אלו שם פשוט כי יש מקום.

כתובת: Praça do Império, 1449-003
שעות פעילות: שלישי עד ראשון – 10:00-19:00.
הכניסה למוזיאון חינם, והתשלום בהתאם לאירועים במקום.

=

יש עוד המון אתרים שווים בליסבון, מקומות קטנים יותר, פחות נחשבים במפה התיירותית, אבל לא בהכרח פחות מזמינים. נכון, מה שנתתי במסלול זה אלו ככל הנראה המקומות המבוקשים ביותר, והאטרקציות הנחשבות של ליסבון, אבל לרוב המסלול יסתיים אחה”צ של כל יום, ויישאר לכם הערב – ואני ממליץ לגלות את האוכל המקומי, ובעיקר את הפאדו, הסגנון המוסיקלי המפורסם של פורטוגל לרוב בליווי שתי גיטרות, ושירה עצובה של געגוע ורגש עז, ולתת ללב להיפתח בעיר מופלאה עם היסטוריה מעניינת ועשירה, ועולם תרבותי מקסים ומרגש.

–

מוזיאון מומלץ

אם נותר לכם זמן לבקר במוזיאון איכותי, אתם מוזמנים להגיע בעונג רב למוזיאון קלוסטה גולבנקיאן שמוקף גנים. על שמו של איש עסקים, יזם ומומחה פיננסי ארמני והמציג את האוסף הפרטי שצבר כל חייו.

לא לפספס את מונה, רמברנט, חפצי הנוי, שטיחים, תכשיטים מסין.

Praça do Império, 1400-206 Lisboa

–

כלים לתכנון טיול (הזמנת טיסות, מלונות ושירותי תיירות )

ספרים ומדריכי טיולים מומלצים על ליסבון. הוצאת הספרים של אמזון. משלוח חינם תוך 10 ימי עבודה.

מציאת הטיסות הכי זולות לליסבון

AIRHELP אתר תביעות מוביל שמתמחה כנגד חברות תעופה שביטלו או אחרו בטיסה. סיכויי הצלחה גבוהים. הומלץ על-ידי עיתונים כלכליים ידועים

על פי סעיף 27א לחוק הגנת זכויות יוצרים: אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות למידע/צילומים/תמונות/סרטים המגיעים לידנו. אבל, אם זיהיתם מידע/צילום/תמונה שאתם מחזיקים בזכויותיהם ולא ניתן קרדיט (בשוגג), אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש או לבקש לתת קרדיט, וזאת באמצעות פנייה למייל support@tiulim.net.