מסע היסטורי בעקבות מנורות בגולן

מצאתם טעות בכתבה? יש לכם משהו להוסיף? צרו איתנו קשר.

מסע היסטורי בעקבות מנורות בגולן בחג עם הכי הרבה אור – כדאי לקחת את הילדים

המנורה, סמל יהודי מובהק, מלווה את עם ישראל כבר מתקופת המקרא. מימי משה רבנו, במשכן שילה, בבית המקדש בימי שלמה המלך, ולאורך הדורות עד שבימינו הפכה לסמל מדינת היהודים.

התמונה: נחלת הכלל בויקיפדיה

בעת העתיקה, החל מהמאה הרביעית לספירה, מתרחב מאוד השימוש במנורה כמוטיב עיטורי בעיקר בבתי כנסת. אחת מסברות החוקרים לשימוש נפוץ במוטיב המנורה היא שכאשר הפכה הנצרות לדת המדינה והצלב הפך לאחד מסמלי השלטון העיקריים, אימצו היהודים בארץ ישראל וברחבי האימפריה הרומית, את השימוש במנורה כסממן יהודי בכל תחומי החיים על דרך האנטי-תזה לצלב. בשל קדושתה של מנורת המקדש אסרו חכמים יצירת חיקוי מדויק שלה: “לא יעשה אדם … מנורה כנגד מנורה. אבל עושה של חמישה ושל ששה ושל שמונה [קנים].” (מנחות כב ע”ב) ובאמת מעניין לראות כי המנורות המעטרות את האבנים לעיתים בעלות חמישה, תשעה ואף אחד עשר קנים. 

מנורות בגולן

עיטור המנורה בגולן נמצא בעיקר על גבי פריטים ארכיטקטוניים ואבני בנייה ממבני בתי הכנסת, על עמודים, כותרות, בסיסים, משקופים ועוד. רוב הממצאים נמצאים במוזיאון עתיקות הגולן בקצרין ובתצוגות הפתוחות (ראו מסגרת). בשטח, הושארו אבנים עם חריטות או תבליטי מנורה בשלושה ישובים בלבד. הנה הם לפניכם. 

“בית המנורות” בחורבת פארג’

הליכה קצרה מכביש 98 (כביש מזרח הגולן) תוביל אתכם בינות להרבה ירוק רענן, לתל פארג’ ולחורבה שבראשו. חפשו את “בית המנורות” – שם מקומי שקיבל מבנה חרב מהתקופה הביזנטית, שהאבנים המעוטרות ממנו נבנה, נלקחו ממפולת של מבנים קדומים יותר. האבנים שנמצאו במקום מעוטרות בצלבים, עוגנים, לולבים וגם מנורות – שילוב מדהים מבחינה ארכיאולוגית, שכן הוא מעיד, כנראה, על יישוב מעורב של יהודים ונוצרים. במאה ה-19 התיישבו במקום צ’רקסים ובמלחמת ששת הימים ננטש הישוב. חפשו את המנורות! (פנס בהחלט יעזור) ובינתיים שימו לב ל”בנייה החורנית”, סגנון בנייה שהגיע לגולן מחורן השכנה וכך קיבל את שמו. הרימו מבט לקשתות האבן, לזיזים הבולטים, לחלונות המרובעים ולתקרת האבן המדהימה.

מזרחית לחורבות הכפר נמצאת בריכת פארג’. בריכה בזלתית מוקפת גדרות אבן המתמלאת רק בימי החורף לאחר הגשמים. אם הגעתם בזמן הפריחה של נורית המים וורוניקה סורית (פברואר עד אפריל) – אז המראה באמת מדהים ומשובב נפש.

איך מגיעים: על כביש 98, כ-18 ק”מ מדרום לקוניטרה ו-3 ק”מ ממערב לתל פארס.

כניסה חופשית.

העמוד והמנורה באום אל קנטיר

בכפר העתיק שבדרום הגולן, נמצא אחד מבתי הכנסת החשובים והמפוארים שהתגלו בארץ.

עבודות השחזור ובניית בית הכנסת, המתקיימות במקום כבר כמה שנים, נמצאות בשיאן ומטרתן להכשיר את בית הכנסת לשימוש המתפללים. סמוך לבית הכנסת נמצא “מעיין הקשתות” הנובע בתוך מבנה מרשים של שלוש קשתות גדולות הבנויות אבני בזלת. לפי השערת החוקרים, נבנו כמקדש רומי לפני הקמת הכפר היהודי במקום. בהמשך שימשו מי המעיין לתעשיית הלבנת פשתן. מעבר לכפר נשקף נוף יפהפה לעבר הכנרת והרי הגליל התחתון.

הכפר הערבי הקטן אום אל-קנטיר, בתרגום לעברית “אם הקשתות”, נבנה על שרידי ישוב יהודי קדום שנבנה, ככל הנראה, אחרי חורבן בית המקדש השני ונחרב ברעידת האדמה הגדולה של שנת 749 לספירה.

גולת הכותרת של שרידי הכפר היא בית הכנסת שבנייתו תוארכה למאה החמישית לספירה. זהו אחד מבתי הכנסת היפים והמפוארים שנחשפו בארץ, והיחיד שבו נשתמרה במלואה בימת ארון הקודש (היכלית) המתנשאת לגובה של כ-6 מטרים. בחפירות שנערכו במקום נחשפו גם כתובת בארמית, תבליט שופר וארבעת המינים, ושני עמודים מעוטרים שעליהם תבליט מנורה.

איך מגיעים: על כביש 808, בכביש הגישה למושב נטור. לפני הכניסה למושב פונים שמאלה לדרך עפר המובילה לאתר.

כניסה חופשית.

המנורה של קצרין

קצרין העתיקה היתה כפר יהודי שהתקיים בתקופת התלמוד – תקופת פריחה ושגשוג בגולן. כמו רוב הכפרים בגולן, גם כפר זה נבנה סמוך למעיין ובמרכזו בית כנסת. גם כפר זה חרב ברעידת האדמה של שנת 749. לאחר כמה דורות של התיישבות ונתק יישובי ממושך, הקימו בדואים במקום כפר וקראו לו “קסרין” שמשמעותו בערבית: מצודה או ארמון. את ההשראה לשם לקחו משרידיו המפוארים של בית הכנסת.

בית הכנסת, שהיה לב ליבה של הקהילה, נבנה מאבני גזית גדולות ומסותתות, קושט בעיטורים ובעמודי אבן גדולים והתנשא מעל בתי הכפר. השחזור החלקי מותיר מרחב רב לדמיון. אם תחפשו היטב בתוך בית הכנסת תגלו, על אחת האבנים, מנורה חרוטה.

איך מגיעים: אזור התעשייה של קצרין.

כניסה בתשלום.

מנורות בתערוכה

במוזיאון עתיקות הגולן בקצרין, תצוגה יפה ומרשימה ביותר של תחריטי ותבליטי מנורות שהתגלו בקצרין, עין נשוט, יהודיה ופיק. שווה ביקור. כניסה בתשלום.

במדרשת הגולן בחיספין התקשטו במנורות שנמצאו בחפירות בעין נשוט, בדביה ובצנובר.

במרכז מושב נוב תצוגה ארכיאולוגית מרשימה ובה שתי מנורות מהחפירות ביהודיה ובפיק.

באלוני הבשן בתצוגה פתוחה הונחה אבן מעוטרת עם מנורה ולה 11 קנים שנמצאה בבוטמיה.

כתבה:

אתי בן שמעון / תיירות גולן סייעו בהכנת הכתבה:  אורן זינגבוים, ארכיאולוג הגולן, רשות העתיקות 052-4284436,  יעל  שטרסברג, אוצרת מוזיאון עתיקות הגולן, קצרין 04-6961350

על פי סעיף 27א לחוק הגנת זכויות יוצרים: אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות למידע/צילומים/תמונות/סרטים המגיעים לידנו. אבל, אם זיהיתם מידע/צילום/תמונה שאתם מחזיקים בזכויותיהם ולא ניתן קרדיט (בשוגג), אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש או לבקש לתת קרדיט, וזאת באמצעות פנייה למייל support@tiulim.net.