ניו אורלינס המסתורית. שלושה ימי טיול בסימן וודו, כשפים, רוחות וקברים

מצאתם טעות בכתבה? יש לכם משהו להוסיף? צרו איתנו קשר.

אם אכן יש בעולמנו גלגול נשמות, רוחות רפאים, ערפדים ומבקרים מהעולם הבא הם ודאי מתרכזים בניו אורלינס: העיר שיש בה הכל. מי שהתפרסמה בשמה “דה ביג איז” (THE BIG EASY הנינוחה הגדולה) בשל הפתיחות, הקוליות והנהנתנות של תושביה, ידועה גם בשמות פחות מחמיאים “עיר האופל” ו”עיר הרוחות”. העיר המרתקת, הרב גונית והרב תרבותית, ערש מוסיקת הג’ז, מקום מושבן של קבוצות תרבותיות ודתיות רבות ומקום הולדתה של תרבות הוודו כיכבה ברבות מסדרות האימה ורחובותיה היוו תפאורה לסרטים, ספרים ואגדות עם נוטפי דם. בזכות כל אלה נחשבת ניו אורלינס לאתר הביקור הפופולרי ביותר של חובבי ז’אנר המיסתורין והאימה. אם גם אתם בעניין אז בניו אורלינס תוכלו לאכול טוב, לבלות היטב וגם לצרוך מנה הגונה של פחד, אימה וטרור בעיר שטקסים פגניים עדין מתקיימים בה כחלק נורמטיבי מחיי השגרה. אז ארזו את ערכת הכישופים שלכם ובואו אחרינו לסיור כשפים, ערפדים, רוחות וקברים בעיר ניו אורלינס של מטה ששימשה תפאורה לרב המכר המפורסם “ראיון עם הערפד”.

הצצה והיכרות מהירה עם העיר ניו אורלינס

 –

התרבות האמריקאית עמוסה סיפורי אימה, אגדות אורבניות, סיפורי עם ומיתוסים מכוננים הקשורים למוות, רוחות רפאים, ערפדים, מעשי כישוף והעולם שמעבר. רבים מהסיפורים האלה מתרחשים בעיר הגדולה ביותר בלואיזיאנה בדרום ארצות הברית הלא היא ניו אורלינס. העיר המדהימה והמרתקת הזו שהפכה לחלק מארצות הברית רק בשנת 1803 מציעה הרבה מאד למבקרים בה: רבעים היסטוריים ורחובות ותיקים, אדריכלות ספרדית וצרפתית המשווה לה מראה שונה מכל עיר אחרת בארצות הברית, סצנת מוסיקה שאין שני לה שהפכה את ניו אורלינס, שם נולדו סגנונות מוסיקה רבים ובראשם הג’ז לבירה מוסיקלית עולמית, ומטבח עשיר ורב תרבותי שהפך את ניו אורלינס לבירה קולינרית.

בנוסף לכל אלה נחשבת ניו אורלינס לעיר הרדופה ביותר באמריקה הצפונית. רדופה הכוונה, כזו שמארחת לביקור בלתי רצוי “חברים” מהעולם שמעבר, הלא הם רוחות הרפאים, כזו ששורצים בה ערפדים, כזו שמקיימים בה גם כיום טקסים מכשפים מחרידים, כזו שיש בה יותר פושעים מכל מקום אחר בארצות הברית וככזו שלא מעט דם זרם בה ברחובות – בהצגות, בסרטים, בסרטים, בסדרות ויש החושבים שגם במציאות.

מאפיינים רבים ומגוונים של העיר הפכה אותה לחביבה של לא מעט קהלים: אנשים המאמינים בגלגול נשמות, ציידי רוחות רפאים, אנשי דת, חוקרים של החיים שלאחר המוות, חובבי מסתורין, חובבי סרט אימה, חובבי ערפדים ו… אתם.

–

למה ניו אורלינס זכתה למעמד של עיר רוחות מכושפת?

מעמדה של העיר כמקום מושבם של יצורים מפחידים הוא מעמד ותיק ששורשיו נטועים עוד בראשית המאה ה19, כשתהליכים תרבותיים, היסטוריים, חברתיים וסביבתיים הזינו את המיתוס ותרמו לתדמית שמלווה אותה עד היום. התהליכים הבולטים שהעניקו לעיר את כתר עיר האימה הם מגוונים:

בראשם צועד כמובן הקשר בין ניו אורלינס לוודו. כן, בדיוק, אותה דת מכושפת ומיסתורית, אפלה ומאיימת  המסעירה את האנושות דורות רבים.

https://www.youtube.com/watch?v=EVPsMU7iI8g

עוד בימינו אנו תרבות הוודו, על טקסיה, כשפיה והתנהלותה שנראית כלקוחה מימים אפלים אחרים (מישהו אמר אירופה של ימי הביניים?) חיה ובועטת בניו אורלינס. קהילת הוודו מתכנסת, מקיימת טקסים, אסיפות ומפגשים, חיי הקהילה פעילים, יש חגים ופסטיבלים ויש גם כוהנים ויועצי וודו שמחזיקים בביתם מקדש פרטי, מכירים בעל פה לחשים וזמירות, יודעים לבצע כשפים (לפחות לטענתם) ולקרוא את העתיד ואף להשפיע עליו.

ה”וודו” (vodu) או “וודון” (vodun) היא דת שהתפתחה במאה ה19 בניו אורלינס והיא מהווה פסיפס של אמונות וטקסים מכמה תרבויות. ניתן לומר שהיא דת פיוז’ן רב תרבותית שהותכה בכור ההיתוך הניו אורלינסי כששילבה בין אלמנטים, אמונות וטקסים של הנצרות עם אמונתם, דתם ואופני הפולחן של העבדים ממערב אפריקה שהובאו לעיר. אותם עבדים שנכפתה עליהם הדת הנוצרית המשיכו לקיים את הדת האפריקאית האסורה במסווה ותוך השאלת מוטיבים נוצריים שיטשטשו את פועלם. אותם מוטיבים נטמעו בטקסי הפולחן שלהם וברבות השנים התנהלותם הפכה למארג רב תרבותי.

תוסיפו לתבשיל מגוון זה גם קורט של אמונות מהאיים הקאריביים ומקובה וכן השפעות אינדיאניות וקבלתם דת מרתקת, מיסתורית המהווה פאזל המחבר בין פיסות אמונה ופולחן ממקורות שונים. התוצאה מרתקת. בבסיס דת הוודו ניצבת האמונה בבורא אחד כל יכול שנמצא אי שם והדרך להגיע אליו ולתקשר איתו היא רק באמצעות שליחים. האל מכונה נקרא “בון דיה” (Bondye כמו בצרפתית: “Bon Dieu”, שמשמעותו האל הטוב); ואותם שליחים הם מעין אלילים המכונים “אורישה” (Orisha, Orixa) או “לואה” (Loa, Lwa), שמכונות רוחות ומזכירות מאד את האלילים בדתות הפגניות. אגב גם השם “וודו” מגלם את אמונה זו ברוח שהיא ישות אלוהית שכן משמעות המילה וודו היא רוח או ישות אלוהית. לכל רוח או אליל יש סיפור חיים, פסל ומאפיינים, לכל אחת תחום אחריות מפורש והפולחן של כל אחת נבדל, שונה וייחודי. פנתיאון האלילים נרחב, מגוון וסיפורי המיתולוגיה מרתקים.

למי שהתמחה ולמד וודו והוסמך כיועץ או כוהן יש גם כוחות ויכולות גבוהים הכוללים יכולת לקרוא עתידות, יכולת לזהות סיפור חיים ואישיות לאנשים לא מוכרים, יכולת לתקשר עם הרוחות ולהשפיע על הגורל ועל נפתולי החיים. חלק מכוהני הוודו עוסקים בכישוף, גם אם הם קוראים לזה בשם אחר ומעבר לעבודת האלילים הם גם יוצרים קשר עם המתים, מרפאים חולים, ממיטים חורבן על השונאים, משנים סדרי עולם, מסייעים לבני האדם ומעבירים מסרים מהעולם שמעבר. בדת הוודו גם מאד מקובל לתקר עם המתים שמהווים חלק מרכזי מהחיים של קרובי משפחתם ונהוג לעשות להם טקסים פולחניים, לתקשר איתם ולקבל מהם הדרכה.

טקסי הוודו במהלכם סוגדים המאמינים לרוחות, ללואות ומתקשרים עם המתים הם מרתקים. הם כוללים תפילה נוצרית, תפילה אפריקאית, טקסי פולחן אינדיאניים, מוזיקה, שירה וריקוד. בחלק מהטקסים יש אלמנט של “דיבוק” הלואה או רוח המת נכנסת באחד המשתתפים ומדברת מגרונו, משתמשת בגופו ומעבירה דרכו מסרים והוא הופך לקדוש לזמן מה.

–

ניו אורלינס עיר הערפדים

הגורם השני שהופך את ניו אורלינס לנושאת את דגל האימה היא הקשר שלה לעולם הערפדים. קשר זה נולד או לכל הפחות התבסס והתחזק עם פרסומו של רב המכר “ראיון עם הערפד” שבהמשך עובד לסרט שובר קופות. מתחת לפני האדמה ברובע הצרפתי הצפוף, שסמטואתיו צופנות סוד התקיימו חייהם של שני ערפדים מסוקסים שחטפו ו”ערפדו” או יותר נכון המירו לערפדה ילדה יפה, קטנה, זכה ותמימה. רחובות הרובע הצרפתי ההומה היוו תפאורה מושלמת לסיפור אפל ומסעיר זה והן גם נתקבעו בתודעת הציבור ככאלה המכילות ערפדים, צופנות סוד מחביאות תחת האדמה מעשים מעוררי אימה וטומנות הפתעות חשוכות, אלימות, אפלות שהן גם קסומות ומסתוריות.

הספר והסרט הפכו את ניו אורלינס לעיר הערפדים האולטימטיבית ומאז מתקיימת בה תרבות ערפדית של ממש. ואיננו מדברים רק על חובבי ערפדים שמתחפשים בהלאווין לבעלי ניבים, אלא לחובבי הארד קור שחיים בסרט וממש מאמינים בערפדים ומתמסרים לז’אנר הסיפורי הזה שחורג מגבולות המציאות.

ראיון עם הערפד

השאלה מדוע בחרה הסופרת את ניו אורלינס כזירת ההתרחשות של ספרה המסעיר ומצית הדמיון גוררת תשובה שטומנת בחובה גורם נוסף המזין את מעמדה של העיר כזירת האופל והמיסתורין. המבנה המיוחד של הרובע הצרפתי יכול להצית את דמיונם של חובבי האימה ורחובות העיר על בתיה, סמטאותיה ומרתפיה מציתים בדמיון קשר לכל אופל הזה. המראה של ניו אורלינס יכול בהחלט להיות מעורר אימה בזכות חללים חשוכים וצרים, כוכים מהבילים, בתים עתיקים, בתים צבעוניים עם מרפסות מטילות צללים, תקרות גבוהות, גינות חשוכות, מזרקות אבן, צמחיה עבותה ומזג אויר מכביד.

תוסיפו לכל אלה את ההילולה הבלתי פוסקת ברובע ותבינו כיצד התדמית של עיר האימה מוזנת ללא הפסקה. מאז ומתמיד היה הרובע הצרפתי של ניו אורלינס זירה של זימה, נהנתנות והדוניזם. את בתי הבושת, בתי המרזח, הטברנות, הקברטיםואולמות הנשפים של המאות השבע עד התשע החליפו במאות העשרים והעשרים ואחת פאבים, מועדונים והיכלי מופעים, אבל העיקרון נשאר זה. ריקודים, שירה, אלכוהול, סביאה וקרחנה ללא הפסקה, מבוקר עד ערב. תושבי הרובע ואורחיו חיים בתוך הילולת אלכוהול ומוזיקה שנמשכת סביב השעון, ולא דועכת מעולם.

זוהי בדיוק התפאורה המתבקשת לסיפור ערפדי נוטף דם, סיפור אימה נוטף הפתעות והרבה מאד סיפורים מצמררים שחלקם התרחשו במציאות. הרבה סיפורי רוחות גם נקשרו לעיר שמנוקדת בבתי קברות רבים וזרועה בתים רדופי רוחות רפאים כנראה יותר מכל עיר אחרת בארצות הברית.

ככל הנראה לתדמית המפוקפקת ועתירת המשיכה האקזוטית (מים גנובים ימתקו וכולי) של העיר תורמת גם העובדה ששיעור מקרי הרצח בניו אורלינס הוא מהגבוהים בארצות הברית. ואם זה לא מספיק בעיר נרשמו גם הכי הרבה מקרים של מחלות נפש. אז מה הפלא שהאסוציאציות הקשורות לניו אורלינס שאת רחובותיה מילאו במציאות, בתאטרון ובספרות, זונות, פושעים, ערפדים, אסירים, קבצנים וחולי רוח הן אימה, טרור ופחד. וכיום כשהשהות בעיר מאד בטוחה כל אלה מציפים קסם ומסתורין ומפתים אתכם ואותנו לצאת לטיול שכולו אימה והנאה צרופה בניו אורלינס, אז הנה הגיע הזמן:

 –

מסלול טיול בן שלושה ימים בעקבות המיסתורין – רוחות, ערפדים קברים וכשפים בניו אורלינס:

לפני שנפרט את מסלול הטיול המומלץ שלנו נציין כי ישנן חברות תיירות וסוכנויות נסיעות רבות בעיר שרתמו את ההיבט המיסתורי מכושף של העיר ומציעות לתיירים סיורים מאורגנים המכונים סיורי רוחות או סיורי רוחות חסרות מנוח. מדובר בסיורים בני יום עד שלושה ימים הכוללים ביקר באתרים המרכזיים בעיר הקשורים לעולם האחר ולכל הקסם שבו. כדאי לכם לשקול השתלבות בסיור שכזה אשר מעניק ערך מוסף לביקור באתרים השונים הודות להסברים מעניינים, אנקדוטות חמדות וחשיפה לתרבויות השונות, להיסטוריה, למנהגים ולתרבות של הקהילות השונות בעיר – לא רק מנהגי קבורה. בטיולים רבים המדריכים הם שחקנים המופיעים מחופשים בתחפושות מרהיבות ומציגות דמויות מרתקות – זה משדרג מאד את חווית הביקור ותורם לאווירה המסורתית. ועכשיו נצא לדרך:

– 

את היום הראשון נקדיש לרובע הצרפתי:

הרבה מעבר ליופי ברובע הצרפתי יש קסם ומסתורין הן ביום והן בלילה. הרובע שהיווה את זירת הקטל בספר ובסרט “ראיון עם הערפד” ישמן לכם שיטוט מרתק בין סמטאותיו. תתחילו לצעוד, תתמסרו, לכו לאיבוד ותנו לחוויות שייקרו בדרככן להכתיב לכם את יומכם.

במהלך הסיור שלכם ברובע תתקלו בהרבה מאד אתרים שיזכירו לכם אימה מהי: לכו לאיבוד בפארק ג’קסון שם צעדו הגיבורים המסעירים בראיון עם הערפד. כיכר ג’קסון הומה ביום ובלילה.

תוכלו גם לקבל הרבה ממה שיש לניו אורלינס להציע.

בדרככם גם תתקלו ודאי בקפה דו מונד האגדי DE MONDE CAFE השוכן על גדת המיסיסיפי ובו נהגו לשבת הערפדים מאותו סרט קאנוני. מעבר להיותו כוכב תפאורתי מושלם מדובר במוסד ניו אורלינסי מיתי בפני עצמו בהיותו אחד ממעוזי הקולינריה האגדיים. בית הקפה הנמצא בקצה הצפוני של השוק הצרפתי פועל בעיר קרוב ליובל – מאז שנת 1862 ותפריטו כולל רק קפה ובייגנט (דונאט ניו אורלינסי עתיר סוכר) שעל פי האגדה הוא הטעים בעיר. שווה להציץ ולטעום למרות התור הארוך של התיירים.

כתובת המסעדה: Café Du Munde, 800 Decatur St, New Orleans

שעות פתיחה של המסעדה: 24 שעות ביממה בין הימים ראשון עד שבת.

בעת השיטוט ברחובות ודאי תריחו את ניחוחות המטבח הקריאולי – אותם ניחוחות שהרתיעו את הערפדים תאבי הדם שתפריטם כלל רק דם אדם וכל ריח אחר של תבשיל, נהדר ככל שיהיה היה גורם להם להמלט. ואם כבר במטבח קריאולי עסקינן אל תוותרו על ביקור באחד המעוזות הקולינריים האגדיים של ניו אורלינס שהמטבח שלה נחשב למטבח מרכזי בתרבות האוכל הבינלאומית. מטבח רב תרבותי המהווה כור היתוך של קולינריה צרפתית, ספרדית, אפריקאית, אינידאנית, קריבית, קובנית ועוד כולל מנות מרתקות ומסעירות. כדי לסמן וי על הענין הזה כנסו למסעדה הכי מפורסמת בניו אורלינס שקיימת כבר מאתיים שנה ונחשבת למיתוס קולינרי מחייב. זוהי מסעדת אנטוני Antoine’s Restaurant.

במסעדה זו שנוסדה בשנת 1840 תתקלו לא רק באוכל מעולה אלא גם בפריטים עתיקים שנשתמרו ויכולים להוות אוסף מוזיאוני מרשים כלי כסף, מגשים, ריהוט ועוד פריטים מהמאה ה19. רבים טוענים כי מסעדת אנוטוני היא לא פחות מחלון הראווה של ההיסטוריה הקולינרית של ניו אורלינס. המסעדה בבעלות המשפחתית הוותיקה ביותר בארצות הברית מהווה את חדר הלידה של מנות אלמותיות, ביניהן ה Oysters Rockefeller (“הצדפות של רוקפלור). ביקור במסעדת אנטואן יאפשר לכם שילוב נדיר של טעימה מאוכל משובח והיסטוריה קולינרית תרבותית מרתקת.

כתובת: 713 St Louis St, New Orleans, LA 70130

טלפון: +1 504-581-4422

שעות פתיחה: בין הימים שלישי עד חמישי בין השעות 11:30–14:00, 17:30–21:00; בימים שישי ושבת בין השעות 11:30–14:00, 17:30–21:00; ביום שני בין השעות 11:30–14:00, 17:30–21:00

לצפייה חגיגות יום ההולדת 175!!! של מסעדת אנטוני

בצאתכם מהמסעדה המשיכו לצעוד והפעם לעבר יעד מרגש: ביתם של הערפדים המאיימים המפורסמים: לסטאט, לואיס וקלאודיה. ברחוב רויאל ROYAL ST 1118 ברובע הצרפתי גרו שלושתם ומשם יצאו למסעות הקטל שלהם.

סיור ברובע הצרפתי בסימן אימה

באיזור, בסמוך לביתם של הערפדים תמצאו כמה בתי עסק וחנויות מסקרנות שחזותם תעיד על איפיונם המרכזי: חנויות קסם, מיסתורים וכישוף. כנסו לחנויות אלה שמכילות פריטים מרתקים רבים, לרבות ערכות כישוף, פסלי עץ, צנצנות ובקבוקונים, קטורות, פסלי עץ וכל מה שכוללת ערכת כישוף וכן כל מה שנחוץ לתחפושת של אנשי האופל. חליפות של רוחות רפאים, תחפושות של שלד, עדשות מגע לעיני טורף לילי, ניבי ערפד מסוגים שונים, בגדי פיות ועוד. שוחחו עם המוכרים האדיבים שינדבו לכם בדיחות, סיפורים, מידע ואנקדוטות בשפע.

באחת החנויות ואף ביותר ודאי תפגשו שם אמן ניבים, מי שמייצר ניבים מחומרים אקריליים בהתאם למידות שיניו של הלקוח, ממש כמו רופא שיניים אמיתי, בתהליך זהה להפקת כתרים במעבדת שיניים. אמן ניבים הוא מקצוע שככל הנראה קיים רק בניו אורלינס כיאה למעמדה כבירת ערפים בין לאומית. אמן ניבים הוא אדם המתמחה בייצור ניבים והוא כמובן לוקח חלק פעיל בחיי חובבי הערפדים שחצו את הגבולות ומקיימים טקסים מעט מפחידים. אחרי שתשברו את הקרח הוא יספר לכם את כל הסיפורים ההזויים על האנשים שמאמינם בערפדים, על אלה שמעיזים ושותים דם אדם. כן יש דבר כזה. יש המאמינים שצריכתו תורמת לאנרגיה ולבריאות וסביב אמונה זו התפתחה תעשייה הסוחרת בזוועה הזו, בפעילות המכונה “החלפת דם”, והיא כמובן מתקיימת בחצר האחורית של הרובע הצרפתי בניו אורלינס.

בדרככם גם תתיקלו בביתה של דאלפין ללורי הנודעת לשמצה. אחוזת לאלורי Lalaurie Mansion השוכנת בכתובת: 1140 Royal St, New Orleans, LA 70116, בפינת רחוב רויאל ורחוב המושל ניקול Governor Nicholls Street, מה שהעניק לאחוזה בה חיה את השם רויאל סטריט מנשן ROYAL STREET MANSION האחוזה ברחוב רויאל. גברת לאלורי החיא דמות מיתולוגית בהיסטוריה של ניו אורלינס וכך גם האחוזה בה גדלה וחיה שהפכה ליעד תיירותי מוביל בלב הרובע הצרפתי. הגברת שהשתייכה לחברה הגבוהה נחשבת לרוצחת סדרתית, מתעללת כפייתית ואשה שטן של ממש. שני בעליה שמתו, העבדים הרבים שעונו ונרצחו. האחוזה שנשרפה שוב ושוב- כל אלה ועוד קשרו בשמה סיפורי בדים של אימה, טרור ופחד. הביקור באחוזתה בה נרצחו עבדים ונשעו מעשים נוראיים מאז שנת 1820 ועד עזיבתה את ספרד לצרפת פשוט מענג בעיקר בזכות העובדה שהוא נחשב רדוף ולפי האמונה מאכלס את רוחה של הצוררת ואת רוחות הקרבנות האומללים שנפלו לידיה.

אחוזת לוריל ברובע הצרפתי רחוב רויאל

 –

יום שני למסלול – עיר המתים ועוד

היום השני של המסלול שלנו יכלול ביקור בבתי קברות. כן, יש דבר כזה רק בניו אורלינס: סיור בתי קברות בעיר. בניו אורלינס המאכלסת קרוב לחמש מאות אלף תושבים ישנם לא פחות מארבעים ושניים בתי קברות. בתי הקברות של ניו אורלינס מעוררים עניין תיירותי בקרב תושבי ארצות הברית שמדרימים לביקור בה משום שהם שונים וזרים עבורם, אם כי עבורנו הם יותר מוכרים. במרבית בתי הקברות ישנן מצבות אשר נמצאות מעל האדמה וחלקן אף נישאות על עמודים ונראים ממש כמו בתים קטנים. זהו עיצוב לא שגרתי של קברים בארצות הברית, שם נוטים לקבור את המתים עמוק באדמה, לכסות את הארון בו נטמנו ברגבי אדמה ולהצמיח דשא, כשאת קברם מציין צלב מעץ או לכל היותר מצבה זעירה. בניו אורלינס לעומת זאת נוטים לקבור את המתים יור גבוה ופחות עמוק בשל החשש מעליית גובה פני המים שמתרחשת לעתים (מישהו אמר הוריקן קתרינה) ועלולה לגרום להצפה או לשקיעה בלתי רצויות של הקברים.

בשל האמור בניו אורלינס נהוגה שיטת קבורה ייחודית ושונה: קבורת המתים מעל פני הקרקע לא כוללת רק מצבות על עמודים אלא כוללת גם תהליך קבורה מרתק, ארוך ורב שלבי. בשלב הראשון מונחת גופת הנפטר בארון מתכת ולא בארון עץ כמקובל. ארון המתכת מוחלק אל הקבר המצוי מעל הקרקע ומוגבה בעמודים ופתח הקבר נסתם בלבנים, בטיח ובשיש. לאחר שנה שלמה של מנוחה נכונה, במהלכה השמש הניו אורלינסית מחממת את הארון למאה מעלות צלזיוס וכך מאיצה את תהליך ההתפרקות של הגופה והפיכתה לאפר, אבק ושברי עצמות, נאספים אלה בשק שמונח למנוחת עולמים בחלקו האחורי של הקבר. הקבר כיל הרבה מאד שקים כאלה של בני אותה משפחה שזוכים לנוח על משכבם בשלום זה לצד זה וכל קבר מפרט שמותיהם של עשרות בני משפחה שנטמנו להם יחדיו.

בתי קברות בניו אורלינס

אז עובדות אלה מרתקות ומוזכות מבקרים וכך גם העובדה שבנוסף לכך, רבות מהמציבות בבתי הקברות של ניו אורלינס מהוות יצירת אמנות בפני עצמה ויש בהן כדי ללמד על התרבות של תושבי העיר המשתייכים לקבוצות אתניות דתיות ותרבותיות רבות מאד. העיר מהווה כור היתוך של הרבה מאד עמים והתמהיל המיוחד שתרם ליצירת מוזיקה אוונגרדית וייחודית, אווירה מיוחדת ויוצאת דופן, אופי נהדר של העיר ותושביה ומטבח מגוון מרהיב, ניכר גם בתי העלמין שביקור בהם בהחלט מומלץ.

בחלק מבתי הקברות יוצעו לכם סיורים מקומיים וכדאי לשקול השתתפות בהם. במהלך הסיור תוכלו להיחשף למצבות מיוחדות, לטקסים מרשימים ולהכיר תרבויות ומנהגים ייחודיים וכך תמצו את חווית הביקור התרבותית הייחודית.

סיורים בבתי קברות של ניו אורלינס

את סיור בתי הקברות שלנו נתחיל בבית הקברות הכי מפורסם בניו אורלינס, הכי מפורסם בארצות הברית ואחד המפורסמים בעולם. כל כתבה שעוסקת בבתי הקברות הייחודיים, המיוחדים, השונים והמחייבים ביקור ברחבי העולם מזכירה את בית הקברות סנט לואיס מספר אחד שבניו אורלינס שהפך לאתר תיירות מוביל בעיר.

בית הקברות סנט לואיס בניו אורלינס הוא שמם של שלושה בתי קברות. בית הקברות בו נתמקד הוא בית קברות סנט לואיס מספר אחד, St. Louise CEMETERY NO. #1 . בית הקברות השוכן מחוץ לרובע הצרפתי ונבנה בשנת 1789 (חודש מאד) הוא בית קברות מרתק בשל כמה מאפיינים: המצבות הנישאות על עמודים; המבות הרבות והצפופות הכוללות מתים רבים על שטח מאד מצומצם; המצבות המיוחדות, המעוצבות, המפוסלות והמעוטרות המהוות חפצי אמנות; ההקשר ההיסטורי של האתר- בית הקברות הזה הוא בית הקברות הותיק ביותר בניו אורלינס; העובדה שהוא מאכלס את קבריהם של אישים חשובים והעובדה שהקברים בו נישאים על עמודים, נראים כמו בתים קטנים והם שזיכו את בית הקברות בכינוי “עיר המתים”.

עיר המתים בניו אורלינס

בין המתים שנטמנו בבית העלמין סנט לואיס מספר אחד בניו אורלינס נמנים אטיין דה בורה חלוץ אמריקאי עשיר מייסד תעשיית הסוכר, לצד ראש העיר הראשן של ניו אורלינס, לצד ברנרד דה מריני – בת למשפחה צרפתית אריסטוקרטית ודמות חשובה בהיסטוריה המקומית, ברתלימאי לאפון אדריכל מפורסם, פול מורפי, אחד אלופי העולם המוקדמים של שחמט וכן ראש העיר האפרו אמריקאי הראשון של העיר.

אך מעל לכולם קברה של כוהנת הוודו הגדולה המצוי במקום מהווה אבן שואבת לאלפי מבקרים. מדובר במארי לביאו Marie Laveau המכונה “נסיכת הוודו” שאל קברה עולים לרגל מיליוני מבקרים – יותר מהמבקרים בקברו של אלביס פרסלי בטנסי. מארי לאבו שנולדה ברובע הצרפתי בניו אורלינס בשנת 1794 היא שם דבר בהיסטוריה ובתרבות המקומיים. לאבו היא בת תערובת שנולדה כממזרה לבעל מטעים לבן ואישה שחורה נולדה כאדם חופשי – מעמד לו לא זכו רבים במצבה ובהתבגרה, לאחר מות בעלה שהיגר לניו אורלינס מהאיטי עבדה כספרית של בני המעמד העליון. עם השנים לאבו הפכה לאחד מעמודי התווך של האצולה הניו אורלינסית כאשר חיה עם מאהב עשיר ו”התערבבה” עם כל הנשים שפתחו בפניהן את סגור ליבה. לאבו ידעה הכל על כולם ושמרה לעצמה מידע רגיש וחשוב על כולם.

ברבות השנים החלה מארי גם להתנבא לגבי מכריה והעצות שחילקה נחשבו לדברי נבואה. מארי שעשתה שימוש בטקסים ומנהגים מדת הוודו ביססה את מעמדה ככוהנת וודו מאיימת שרבים שיחרו לפתחה ונזהרו מיכולותיה והכוחות המאגיים שיחוחסו לה. מעמדה של לאבו כמכשפת על הלך והתבסס ואגדות עם מזעזעות מרובות נקשרות לשמה. עם הזמן ובאופן איטי והדרגתי הפכה לאבו לגורו של ממש שסביבה התגבשה עדת מאמינים פנטיים נאמנים, עושי דבריה, שחורים ולבנים, עניים ועשירים, מכל המעמדות וגווני הקשת החברתית בעיר.

קורותיהם שלמאמיני כת הוודו מעריציה של לאבו מסעירים ויכולים להתחרות בעלילות המרקיז דה סאד. מפגשים חברתיים עתירי אלכוהול וטמין,הילולות מוגזמות, טקסים מזעזעים ומרגשים, מנהגים אקזוטים ופולחנים מציתי דמיון. קרנה של לאבו המשיך לעלות, שמה הלך לפניה ומכל רחבי ארצות הברית שיחרו אנשים לפתחה, לרבות פוליטקיאים בעלי שם – מה שתרם עוד יותר למעמדה ותדמיתה. בשנת 1881 נמצאה מארי לאבו במיטתה ללא רוח חיים. כיאה לז’אנר אין מידע לגבי הלוויתה ורבים מאמינים שעודנה חיה בימים אלה, אבל קברה נמצא ומהווה אתר עליה לרגל.

דמותה של מארי לאבו שעל פי האמונה מיש שיזכה לצייר צלבים על קברה יוכל להגשים משאלה שימשה השראה לדמויות בסדרות וסרטים וכך גם בית הקברות בו היא נטמנה: בית הקברות סנט לואיס מספר אחד כיכב בלא מעט סרטים וסדרות, המפורסם ביניהם הוא איזי ריידר Easy Rider (בעברית הסרט נקרא “‘אדם בעקבות גורלו”).

לצפייה המצבה של מארי לאבו https://www.youtube.com/watch?v=u-nuHyJ6pWw

כתובת: 300 N Claiborne Ave, New Orleans, LA 70112

שעות פתיחה: בית הקברות פתוח למבקרים בין הימים שני עד שבת בין השעות 9:00–15:00 וביום ראשון בין השעות 09:00 – 12:00

טלפון: +1 504-482-5065

בית הקברות השני בו נבקר הוא בית הקברות לאפאייט 1 שנמצא בגרדן דיסטריקט Garden District. לפני שנספר לכם על בית הקברות שבו התרחשה הסצינה המפורסמת בסרט ראיון עם הערפד שבה לואיס היפה (הלא הוא בראד פיט) ינק מדמו של  של לסטאט הלא פחות יפה (הלא הוא טום קרוז) וכך זכה במתנת חיי האופל, נתאר לכם קצת את המחוז הזה. מדובר ברובע היסטורי בעיר ניו אורלינס  שהוקם על ידי תושבים חדשים שהיגרו לעיר מצפון ומרכז ארצות הברית לאחר רכישת ניו אורלינס מידי הצרפתים. הרובע מציע שיטוט בין פנינים אדריכליות מרתקות ואווירה רגועה ונינוחה העוצדת בניגוד להוללות, הצפיפות והתסיסה הבלתי פוסקת של רחובות הרובע הצרפתי הסואן.

בלב הרובע הזה המכונה גם שכונת גארדן ניצב בית הקברות לאפייט מספר אחת LAFAYETTE CEMETERY NO #1. הביקור בבית הקברות לא מרגש רק בשל הסצנה המרכזית בסרט ראיון עם הערפד אלא היא בבחינת חובה לחובבי האימה והעולם האחר בשל האווירה המוחדת במקום. בית הקברות מוקף בניינים עצומים ומפוארים המטילים את צליהם על המצבות המרתקות שהשדרות המאכלסות אותם זרועות בעצים עבותים עתירי שבכים ונטיפי אזוב – מישהו אמר תפאורה לסרט אימה? הגיעו אל בית הקברות הזה ולכו לאיבוד במבוך הצפוף של קברי השיש הצרים העתיקים והגבוהים והתמסרו לאווירה המרתקת.

כתובת: 1427 Washington Ave, New Orleans, LA 70130

טלפון:+1 504-658-3781

שעות פתיחה: בית הקברות פתוח למבקרים בכל יום בין השעות 8:00–16:00

– 

היום השלישי: מנזר מזרה אימה, טקס וודו ונשף ערפדים

בבוקרו של היום השלישי נשים פעמינו שוב אל עבר הרובע הצרפתי נוטף המיסתורין. נתחיל מרחוב שארטר שם שוכן לו מנזר האורסולין הישן Old Ursuline Convent השוכן במבנה העתיק ביותר בעמק נהר המיסיסיפי. המנזר שבנייתו הושלמה בשנת בנוי בסגנון קולינאלי צרפתי ומהווה השריד הארכיטקטוני האחרון של התקופה בה לצרפת היתה דריסת רגל בצפונה של אמריקה. כל יתר המבנים פרט למבנה מיוחד זה לא שרדו את השריפות, השטפונות והאירועים שהרסו את הרובע הצרפתי ששוקם יותר מפעם אחת. המבנה שידוע בתור “האוצר של הבישופות” שאכלס בעבר ארכיבישופים נודעים נחשב גם למקום מסתורי ומעט מאיים.

על פי האגדות במנזר אורסולין מתקיימת עד היום קהילה ערפדית הכוללת את נשות המנזר ששוכנות באין מפריע בעליית הגג של המנזר ובכל לילה יוצאות למסע של ציד וקטל. את האונה מחזקת העובדה שהמבנה הזה שרד אירועי תופת מגוונים בעיר שפוררו את הרובע הצרפתי אך לא יכלו לכוחו של המבנה שעומד עדין איתן.

ההיסטוריה של מנזר אורסולין שמשמש היום כמוזיאון המוקף בגן מטופח ויפפה מרתקת ומספרת רבות על דברי הימים של עיר הקסם ועל התרבות של עולם הערפדים. המנזר בו התחנכו נזירות רבות גרו ארכיבישופים ומצאו מקלט יתומים וחולים.

במוזיאון תערוכות מרתקות הכוללות, בין היתר, תצוגה של ציורי שמן של ארכיבישופים בעבר, בישופים, פסלים דתיים פרוטומות של ברונזה ועוד. במקום שהיווה גם מקום מפגש של הפרלמנט ובהמשך היה מקום מגוריהם של כוהני הדת האיטלקיים ישנו גם אוסף ארכיבישוף מגוון ומרתק.

עיקר העניין ההיסטורי בקורותיו של המנזר הן בנות הלוויה של הנזירות האורסולינות שדמויותיהן הן שמזמנות את המנזר הוותיק אל מסלול הטיול שלנו. מסדר הנזירות למדו לימודי דת ותרמו רבות לקהילה וכשהזדקקו לסיוע הובאו אל המנזר נערות עניות מצרפת. הנערות הגיעו בספינה וכשירדו אל החוף נשאה כל אחת את מטענה בארון עץ שנראה כמו ארון מתים. היה זה מראהו המיוחד ואופיין השונה של הנערות אשר יצרו סביבן הילת מיסתורין ולא רחק הזמן שאגדות אורבניות החלו נקשרות בשמן. הסברה שהן לנות בארון המתים שהביאו איתן הלכה וצברה נפח וסיפורי האימה החלו לעבור בלחישה מפוחדת מפה לאוזן. הנערות שחיו בעליית הגג של המנזר העתיק, על פי המסופר, תפקדו ביום, בשונה מערפדים רגילים, אך בלילה, לאחר מנוחה קלה בארון הקבורה יצאו לצוד אנשים וניזונו מדמם.

העובדה שהיו עניות וחסרות כל נערות שנאספו מהרחוב הזינה את השמועות שהרי מה היה להן לאחסן בארונות כה גדולים שצורתם היתה בצורת ארון קבורה של ממש על כל מאפייניו. אל החשש הצטרפה העובדה ששנה מאז הגיען התמותה ברחבי ניו אורלינס, שהיתה מלכתחילה נרחבת הכפילה את עצמה ובכך היו אשמות לא אחרות מאשר הנערות העניות הערפדיות ממנזר האורסולין.

אם אתם חושבים שהסיפור הזה מעלה חיוך מפוקפק על פניהם של התיירים הרבים שבאים להביט במקום אתם טועים: רבים מאמינים באמת ובתמים שלא רק שהסיפור הזה מציאותי הוא אלא שבנות אלה עדין פוקדות את המנזר וצדות מפעם לפעם קורבן אקראי כמזון ונחמה.

האמונה ההזויה כל כך התבססה עד שבשנת 1978, ממש לא מזמן הגיעו אל המנזר חמישה חוקרים העוסקים בבדיקת תופעות על טבעיות. שתי החוקרות שתצפתו על חלונות עליית הגג במנזר האורסולין מצאו את מותן: הן נמצאו בבוקר שאחרי כשצווארן מנוקב וגופן מרוקן מדם. זהו הסיפור המסופר לתיירים הסקרנים הפוקדים את המנזר ולכן נותר לתהות האם אמת הוא או בדיה.

כתובת: 1100 Chartres St. New Orleans, LA 70116

טלפון: (504) 529-3040

שעות פתיחה: בין הימים שני עד שבת בין השעות 10:00-16:00

בשלב הבא של הסיור שלנו תזכו לחוות חוויה ייחודית ויוצאת דופן אותה תפיקו בעצמכם. נמליץ לכם לאתר כוהנת וודו ולקבל ייעוץ או להיות במוקד טקס טיהור – אם יומלץ לכם כזה. איתור כוהן או יועץ וודו זה ענין פשוט: לא תהיה לכם בעיה, פשוט תשאלו ברחוב ותקבלו הנחיות, המלצות והדרכה. תושבי ניו אורלינס כל כך עממיים, ישירים, נחמדים ופתוחים. הם תמיד מחייכים, ישר שוברים את הקרח, ישר יתחבבו עליכם ויהפכו לחבריכם הטובים כשימטירו עליכם כינויי חיבה ויזמינו אתכם לבילוי בביתם. הכל שם מזויף, ישיר, בלתי אמצעי וכל כך שונה מהקרירות הקורקטית של תושבי ערים גדולות בארצות הברית.

בקיצור, בררו על כוהנת או כוהן וודו והתכוננו לחוויה מהחיים. רבים מהם מחזיקים בארסנל שלהם את כל התפאורה הנדרשת: בגדים מיוחדים, ציפורניים ארוכות, עדשות צבעוניות, קטורת, פסלי עץ של כל האלילים, חיות מוזרות (לא מומלץ למפחדים מנחשים), קטורות, צנצנות ובקובוקים עם נוזלים וומשחות מוזרים ומשונים, ציורים, מקלות ובקיצור כל מה שהיה באופנה בבתי המכשפות בימי הביניים (וכל מה שמשמש כתפאורה בסדרה “דם אמתי”).

אחרי הטקס הפרטי בה כוהנת הוודו תספר לכם על מצבכם ועתידכם (תמורת תשר כלכלי כמובן, שהרי אחרי הכל גם מכשפות חייבות להתפרנס) אל תהססו לבקש ממנה שתלווה אתכם לטקס וודו רב משתתפים אמיתי. הקהילה הוודיסטית של ניו אורלינס עדין מקיימת טקסים כאלה בבתי הקהילה, בבתי הכוהנים או בבתים של אחד מחברי הקהילה הראויה אולי יותר להתקרא כת. בטקס וודו שכזה תפגשו את ההונגן (houngan) שהוא הגבר בחבורה ואת ה”ממבו” (mambo) שהיא האישה. אחד מהם או שניהם יחד ינחו את הטקס שיכלול ריפוי, הגדת עתידות, סיאנס, זימון רוח מת לגופו של אחד המשתתפים, מלמול לחשים או רקיחת שיקויי פלא. הטקס ילווה בנעימות מוסיקליות שעליהן אחראי ה”הונגוניקון” (houngonikon) וסביב שלושת נושאי התפקידים הללו יסתובבו בנות לוויה לבושות לבן. אלה הן שוליות הכוהנים המכונות “הונסי” (hounsi).

במהלך הטקס יהיו מחוות שונות, נגינות, נגינת תופים, ריקודים ומחולות. הטקס מרתק ומרהיב ונראה כאילו לקוח מזמן אחר ומתקופה שונה. אם תצליחו להשתלב במפגש שכזה תרויחו חוויה תרבותית מענגת. בוודאי ירתקו אתכם התלבושות המיוחדות, אמצעי התפילה יוצאי הדופן, הלחשים, התפילות, המזמורים האפריקאיים והצרפתיים, הקורבן שיועלה באש (שריפת בהמה) וההתנהגות המומחזת הנחזית כאמיתית לחלוטין של בר המזל אליו תזומן הלואה – אותה רוח מת ותעביר דרכו מסרים לכל הנוכחים.

ישנם גם טקסי וודו של כישוף שחור, אבל לטקסים אלה לרוב לא מוזמנים זרים. אם כי שהייה מספיק ארוכה בניו אורלינס והתיידדות עם אחד ממאמיני הוודו יכולה בהחלט להעניק לכם כרטיס כניסה. אמן ניבים מקומי או כוהן וודו שיעשה לכם טקס טיהור וניבוי עתידות יכול בהחלט להיות צעד ראשון במסע הכניסה שלכם לטקס כיוף מהפנט. מכשף שעושה טקס כישוף שחור הוא רק כהן שחור שבדת הוודו נקרא “בוקור” (Bokor). לבוקור מיומנויות והכשרה המאפשרים לו להתחבר לצד האפל והשטני של רוחות המתים, אותן לואות. צדן האפל מגוייס לטובת פגיעה באויבים, הרתעה, הגנה וסירת חשבונות. מכשף שחור מזמן לואה לגופו של אחד הנוכחים ומבקש ממנה לפגוע באויב שעלול לחלות, להתרושש, לחוות אסון ואפילו להפוך לזומבי: אדם חסר רוח חיים, חסר נשמה וחסר כל רצון ויכולת שליטה עצמאיים שנתון למרות האדון שלו. יש הטוענים כי מכשפים שחורים יכולים אף לגרום לאדם למות מוות קליני ובכוחם גם להשיב את המתים אל בין החיים.

ואם כל זה לא יספיק לכם לכו לנשף ערפדים. בהרבה מאד מקומות בילוי בעיר ניו אורלינס מתקיימים ערבי נושא של ערפדים. ישנם גםם ערבי ערפדים הארד קור שיוזמת קהילת הערפדים הגדולה והפעילה בעיר. המפגשים המכונים “נשף ערפדים” מתקיימים יום או יומיים בשבוע, בשעות, ימים ומקומוץ קבועים. הבעיה היא שפרטים אודותיהם הם בגדר סוד שידוע רק ליודעי דבר ולחברי הקהילה. אמן ניבים חביב או מוכר בחנות תחפושות וגימיקים יוכלו לתת לכם את המידע הנכסף תמורת חיוך וצ’פחה. בערב כזה של נשף ערפדי מצפה לכם חוויה נהדרת: אנשים מחופשים, הזויים שחיים בסרט, ערפדים לעת מצוא וגימיקים מעוררי אימה, לרבות דם סינתטי המותז על החוגגים, ריקודים נוטפי זימה ומופעים מחרידים.

על פי סעיף 27א לחוק הגנת זכויות יוצרים: אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות למידע/צילומים/תמונות/סרטים המגיעים לידנו. אבל, אם זיהיתם מידע/צילום/תמונה שאתם מחזיקים בזכויותיהם ולא ניתן קרדיט (בשוגג), אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש או לבקש לתת קרדיט, וזאת באמצעות פנייה למייל support@tiulim.net.