ניו יורק ב24 שעות – סדרת CNN

מצאתם טעות בכתבה? יש לכם משהו להוסיף? צרו איתנו קשר.

–

בסדרה החדשה של CNN, “ב-24 שעות” (In 24 Hours), ג’יימס וויליאמס יוצא מדי חודש אל עיר גדולה אחרת ומעביר בה 24 שעות עמוסות בחוויות מיוחדות, שלא ניתן למצוא בחיפוש בגוגל. וויליאמס מאמין ש”הכול סובב סביב החוויה. היום כל אחד יכול לצאת לארוחת ערב, ללכת לקולנוע ואז לבר. אבל מה שאנשים באמת מחפשים זה לעשות משהו שאף אחד לא שמע עליו קודם, לחוות חוויה של פעם בחיים.” בסדרה וויליאמס נפגש עם אנשי מקצוע מקומיים, בתקווה שאלה יוכלו לספק לו חוויות של פעם בחיים.

אילו היו לכם רק 24 שעות לבלות בעיר גדולה כמו ניו יורק, הונג קונג או בואנוס איירס, מה הייתם עושים בה?

–

באישור הפצה מיוחד של מחלקת התיירות של אתר סי.אן.אן (CNNׂ)

לפי חוקים ותנאי רישיון של CNN

–

בסדרה החדשה שלו, “ב-24 שעות”, ג’יימס וויליאמס בוחר לקחת אותנו לסיבוב של 24 שעות בעיר “התפוח הגדול”, ניו יורק. העיר הינה אחד ממרכזי התרבות, האופנה, המדיה, האוכל, המחקר, הכלכלה והמסחר הגדולים בעולם, וכמעט כולם חולמים להגיע אליה. אז מה אפשר לגלות בה ב-24 שעות?

–

משכונת סוהו לאפר איסט סייד

וויליאמס מחליט להתחיל את הבוקר שלו בעננים ויוצא לטיסת הליקופטר מעל מנהטן, הרובע המרכזי של ניו יורק. כשהוא נוחת, הוא עושה את דרכו לסוהו (SoHo), אחת מהשכונות במנהטן, שידועה בזכות גלריות האמנות, מסיבות האופנה וחנויות הבוטיק הרבות שבה. כיוון שלא ניתן לפתוח את הבוקר ללא קפה ומאפה, וויליאמס בוחר לקחת אותנו למאפיית Sadelle’s (בכתובת 463 West Broadway), מהמקומות האהובים על הניו יורקים, שמחפשים אחר הבייגל המושלם. שם, הוא פוגש את מליסה וולר, האופה הראשית, שמכינה לו את הבייגל המושלם לארוחת הבוקר. וולר, בעלת ידע בהנדסה כימית, מספרת: “אני מבינה את המדע שמאחורי הלחם. אני מבינה איך ליצור את הבייגל המושלם, כך שהוא פריך מבחוץ ורך מבפנים.”

מהמאפייה המפורסמת, וויליאמס ממשיך אל אפר איסט סייד (Upper East Side), אחת מהשכונות המיתולוגיות של מנהטן. השכונה מלאה במבנים היסטוריים, שמכילים בתוכם מסעדות, חנויות ומלונות יוקרה. אחד מהמלונות הללו הוא The Mark Hotel (בכתובת Madison Avenue at 77^th Street), אשר עוצב מחדש בשנת 2008 על ידי מעצב הפנים הצרפתי, ג’ק גראנג’, שמלקוחותיו נמנות שחקנית הקולנוע הצרפתייה, איזבל אדג’ני וקרוליין, נסיכת הנובר. זהו אחד מהמלונות היוקרתיים באזור, ולילה בפנטהאוז שלו צפוי לעלות לכם 75,000 דולרים. כן, 75,000 דולרים ללילה אחד! אם אין לכם כסף להשקיע בתענוג, אתם יכולים להסתפק בסיור הנפלא שוויליאמס עורך עבורנו ב-The Mark.

––

הסודות החבויים בתחנת הרכבת המרכזית

את הצהריים וויליאמס מבלה בתחנת גרנד סנטרל, תחנת הרכבת המרכזית של העיר ניו יורק, בה עוברים מדי יום למעלה מ-750 אלף נוסעים. מה שרבים מהעוברים בתחנה לא יודעים הוא שהתחנה מאכלסת בתוכה את מועדון הטניס Vanderbilt, אשר נפתח רשמית בתחנה בשנת 2011. וויליאמס לוקח אותנו איתו לשיעור טניס קצר, שמועבר לו על ידי מנהל המועדון בגרנד סנטרל, דאדי זבולון. כשוויליאמס שואל לגבי ההיסטוריה של המקום, זבולון מספר שההיסטוריה ארוכה. “בעבר, המקום שימש כסטודיו לאומנות, עד ש-CBS השתלטו על המקום והפכו אותו לאולפן טלוויזיה,” אומר זבולון, “באמצע שנות ה-60 מישהו החליט לבנות כאן מדרון סקי ועל הדרך גם שני מגרשי טניס. מאז, החלה כאן התעסקות מסוימת בטניס.” כנשאל האם היה מגדיר את המועדון כמעין סוד, זבולון משיב בחיוך שכן, ושהוא “דווקא אוהב את זה.”

אך בתחנה חבויים סודות גדולים אף יותר. וויליאמס מוביל אותנו אל מתחת לרציפי הרכבת שרבים מכירים, אל מסילת רכבת מספר 61, מסילה סודית שנבנתה במיוחד בשביל הנשיא האמריקני, פרנקלין דלאנו רוזוולט, אשר כיהן בין השנים 1933-1945. רוזוולט חלה במחלת הפוליו בשנת 1921, דבר שפגע ביכולת שלו ללכת. אולם, הוא עשה כל שביכולתו כדי להסתיר את העובדה הזו מקהל בוחריו. המסילה הנסתרת אפשרה לו לנוע מנקודה אחת לאחרת מבלי לחשוף בפני העם האמריקני את סודו הגדול.

וויליאמס ממשיך מטה, אל בונקר “M42”, שחבוי 13 קומות מתחת לפני התחנה המרכזית. במהלך מלחמת העולם השנייה, אחד מהחלומות הגדולים של הנאצים היה לחדור ולחבל בבונקר הזה, שכן אז היו מצליחים לפגוע בתנועה של 80 אחוזים מהכוחות האמריקנים אשר פעלו בחוף המזרחי באותה התקופה. וויליאמס מספק לנו הצצה נדירה אל תוך הבונקר, שהינו הבסיס הסודי העמוק והגדול ביותר בעיר ניו יורק.

ארוחה טובה, מיוזיקל וקוקטייל לסיום היום

כשהערב יורד על העיר ניו יורק, וויליאמס יוצא לחפש אחר מקום טוב לאכול בו ארוחת ערב. הוא בוחר להיכנס אל המסעדה הצרפתית היוקרתית, Vaucluse (בכתובת 100 East 63^rd Street), שהבעלים שלה הוא השף הידוע, מייקל ווייט. לאחר שווייט מסיים את הבישולים, הוא מצטרף לוויליאמס לארוחת הערב ומספר לו על הקשיים שנתקל בהם בתחילת דרכו. “כשסיפרתי לאבא שלי שאני מתכוון להיות שף, הוא אמר ‘זה נהדר, אבל ממה תתפרנס?'” ווייט מספר בחיוך.

אחרי שוויליאמס מסיים את ארוחת הערב הנהדרת, הוא מוביל אותנו אל כיכר טיימס (Times Square), מרכז התיירות הנוצץ והרועש של ניו יורק.  שם, הוא מפנה את תשומת לבנו למחזמר חדש שמועלה בתיאטרון Winter Garden (בכתובת 1634 Broadway) ושמו “רוק בבית ספר” (School of Rock). מחזמר זה, של מפיק ומלחין המחזות הנודע, אנדרו לויד ובר, מבוסס על סרט תחת אותו השם, אשר מספר את סיפורו של מוזיקאי כושל המתחזה למורה מחליף בבית ספר. וויליאמס לוקח אותנו לסיבוב מאחורי הקלעים של המחזה ומראיין כמה מהשחקנים הראשיים. אלכס ברייטמן, שמשחק את המוזיקאי הכושל, דיואי, מספר קצת על מה שקורה מאחורי הקלעים ואומר בחיוך: “אני תמיד אומר שצריכים למכור כרטיסים לאחורי הקלעים, כי זה הרבה יותר כיף לראות מה קורה שם.”

כדי לסיים את הלילה באווירה טובה, וויליאמס לוקח אותנו הרחק מאור הזרקורים, אל טרקלין הקוקטיילים היוקרתי, Dear Irving (בכתובת 55 Irving Place). שם, הוא לומד כיצד להכין את אחד מהקוקטיילים המובחרים של המקום.

––

שלושה דברים שחייבים לעשות בניו יורק

וויליאמס מסיים בראיון עם אנתוני בורדיין, אחד מהשפים והסופרים הידועים בניו יורק. בורדיין מציין בפנינו את שלושת הדברים שבעיניו חייבים לעשות בזמן ביקור בניו יורק: לאכול באחת מהמעדניות שבעיר (“כי זה מה שאנחנו הכי טובים בו”), לשתות באחד מהברים היוקרתיים (“אני הייתי ממליץ על הבר שבמלון The Carlyle”) וללכת לצפות במשחק של קבוצת הבייסבול המקומית, הניו יורק יאנקיז (“בתקווה שהם יכסחו את הבוסטון רד סוקס”).

בורדיין מסכם ש”אין מקום שנראה כמו ניו יורק, יש רק אחת.”

–

על פי סעיף 27א לחוק הגנת זכויות יוצרים: אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות למידע/צילומים/תמונות/סרטים המגיעים לידנו. אבל, אם זיהיתם מידע/צילום/תמונה שאתם מחזיקים בזכויותיהם ולא ניתן קרדיט (בשוגג), אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש או לבקש לתת קרדיט, וזאת באמצעות פנייה למייל support@tiulim.net.