סוף המסע במחשבה תחילה, כללי זהירות בטיול בהודו

מצאתם טעות בכתבה? יש לכם משהו להוסיף? צרו איתנו קשר.

–

כתבה וערכה: נגוהה שפרלינג

 –

הודו היא מקום קסום ונהדר שמזמין אתכם למסע יוצא דופן של פעם בחיים. תת היבשת המאלפת מסתירה הרבה קסם, הפתעות, תובנות, כיף וייחודיות, אבל בינות לכל אלה אורבות גם לא מעט סכנות. התנהלות זהירה ובטוחה תוך היצמדות לכללים ברורים ונטילת אחריות על שלומכם וביטחונכם תצמצם את הסיכון שתדרכו על המוקשים הלא רצויים הפזורים בשבילי המסע. מודעות, זהירות והתייחסות בוגרת לא תהפוך אתכם פחות “קוליים” או פחות מגניבים וזורמים, היא רק תאפשר לכם לנסוע ולחזור בשלום מהמסע של חייכם. אז בואו לקרוא על כל הסכנות שאורבות לכם בטיול הגדול ובעיקר על הדרכים הדי פשוטות לצמצם את הסיכון שמשהו ישתבש.

אומרים שכשילד נולד נולדת איתו דאגה. הוריו של הרך הנולד מתמלאים לא רק בתחושות של אהבה ומסירות מוחלטת אלא גם בחרדה ודאגה מפני הבאות. דאגה זו היא מנת חלקם של הורינו כל החיים ונראה כי בין תחנות חיינו השונות ישנן שתי תחנות בהן נבקר ואשר מדאיגות אותם יותר מכל – הצבא והטיול הגדול. כל אמא מחכה בקוצר רוח שהשירות של הבן יעבור בשלום ואצל רובן הלילות ללא השינה לא מסתיימים כי הבן ממהר לארוז תרמיל ולטוס להודו. הן נקרעות בין הצורך לפרגן, לשמוח בשבילו, לתת לו לפרוש כנפיים ולחוות את העולם כמו שאפשר וצריך בגיל הזה, אך בראשן מהדהדות כל אותן הכתבות על מטיילות שנאנסו, מטיילים שנשרטו בגלל שימוש בסמים, כאלה שנפצעו בתאונות (תאונות דרכים או תאונות בטרקים), כאלה שחלו או כאלה שהצטרפו לאיזה אשראם והתנתקו מעברם.

אולי הדאגה של ההורים מעט מוגזמת כי מרבית המטיילים שמבקרים בהודו חוזרים ממנה בריאים ושלמים, אבל יש גם כמה שלא; ואתם לא רוצים להיות אחד מאלה. לשם כך כל שנדרש מכם זה לדעת מה הן הסכנות וממה כדאי להיזהר, להקפיד על מספר כללים די פשוטים ולהיות אחראים ובוגרים כמו שאתם יודעים.

אז מהם החוקים, התקנות וכללי הזהירות שיש להקפיד עליהם בטיול הגדול בהודו?

–

כללי זהירות בנוגע לנסיעות בהודו

1. השכרת רכב בהודו: תשכחו מלנהוג בהודו. תשכחו מהשכרת רכב בהודו. נהיגה בהודו היא מסוכנת. מאד מאד מאד מאד מסוכנת. התשתיות ברוב המקומות פשוט על הפנים, הכבישים משובשים והנהיגה של ההודים – זה כבר סיפור בפני עצמו. הם רואים בחוקי התנועה, בתמרורים וברמזורים המלצה בלבד. הם נוסעים במהירויות הזויות, כמו במלחמה, בכבישים צפופים ביותר, במהירויות גבוהות מבלי לעצור.. הבדיחה הידועה היא שההודים לוחצים על הצופר במקום על הברעקס, וזה לא כזה מצחיק כשאתם יושבים ברכב והחיים שלכם אשכרה בסכנה. אז עשו טובה- אל תנהגו בהודו.
2. העדיפו נסיעות ברכבת ולא בכבישים. בהודו יש תשתית רכבת נהדרת ונוחה מעוטרת בהמון מסילות ומסלולים שמאפשרים לרכבות להגיע בנוחות ובבטחה לכל חור על תת היבשת. מעבר לזה שכך תשמרו נפשותיכם משדה הקרב בכבישי הודו גם תזכו לחוויה נעימה ומשכילה. ברכבת בהודו פוגשים את עמך הודו ונחשפים לתרבות ולעם ההודי על רבים מגווניו. גם בתחנות בהן עוצרים, וגם המראות מחוץ לחלונות הרכבת יותירו בכם רושם מהפנט. נסיעה ברכבת בהודו היא הודו במיטבה!
3. ניקטו משנה זהירות בעת חציית כביש בהודו שנראה כמו מיקרו קוסמוס של הערים במדינה ההזויה הזו. כביש עמוס בכל טוב, צבעוני, סואן, מזוהם, צפוף ורועש. עמוס במכוניות, אופנועים, ריקשות, אופניים, עגלות עם סוסים, פרות, גמלים ואופנועים שעל כל אחד מהם נוסעים מינימום חמישה אנשים. הרעש מחריש אוזניים והפחד לפני חציה של כל אלה גואה ובצדק. נסו לחצות במהירות, בריכוז ובמקומות המיועדים לכך. גם בעת צעידה על המדרכות התרחקו ככל הניתן משולי הכביש.

–

כללי זהירות בנוגע לביטחון אישי בהודו:

בגדול ניתן לומר שהודו היא מדינה יחסית בטוחה למטיילים בה. למשל, בהשוואה למדינות דרום אמריקה. הביטחון האישי של התייר יחסית גבוה ושודים אלימים אינם דבר שבשגרה. מצד שני, צצים הרבה סיפורים על מקרי הונאה ועוקץ, על אונס ועל גניבות. כדאי להיות עירניים ולנקוט כללי זהירות שיפחיתו את הסיכונים:

1. מאד מומלץ לנשים לא להסתובב לבד לא ביום ובטח לא בלילה ומוטב תמיד להיות בחברת אנשים נוספים.
2. לנשים גם מוטב להתרחק מהתקהלויות של גברים ומקבוצות של נערים ומבוגרים.
3. לא פעם נשים מוטרדות מינית ברחוב: נגיעה “אקראית” בשד או בטוסיק על ידי עוברי אורח. הגיעי מוכנה לכך ואם זה קורה התעלמי והתרחקי מהיצור שעשה זאת. גם אם בן זוגך כועס ובצדק- אל תפתחו במריבה ואל תתעמתו עם החלאות. פשוט התרחקו מהמקום.
4. אם אתן מטילות בחושך עשו זאת רק בקבוצה גדולה שכוללת גם גברים.
5. אחת הסכנות הרציניות שאורבות למטיילים בהודו היא העקיצות. ברוב המקרים אין מדובר במצבים מסכני חיים, אבל בהחלט ניתן להסתבך בעקיצות שיגרמו לכם להפסיד הרבה כסף או להסתכן במעצר ומשפט פלילי. המקומיים תמיד יראו לכם נחמדים ומסבירי פנים ורובם באמת ובתמים כאלה, אך יש ביניהם גם לא מעטים שרואים בתיירים המערבים טרף קל ומנצלים אותם. זה יכול להיות נהג ריקשה שלוקח אתכם לחנויות מבלי שבקשתם כדי לקבל “קומישן”, סוכן נסיעות שמוכר לכם כרטיס אוטובוס שאיננו שווה אגורה, רוכל שמוכר לכם סחורה מזויפת במחיר מופקע או סתם שרלטן שגרם לכם להפסיד כסף וקצת כבוד עצמי. אם מדובר בעקיצה לא מזיקה, אל תתרגשו, זה חלק מהמסע להודו וניתן להתייחס לזה כאל חוויה. הבעיה מתחילה כשהעקיצה כללת הפסד של כסף רב או הסתבכות בפלילים. כדי להימנע מזה אל תתפתו לעסקאות עם מקומיים, אל תחפשו דרכים יעילות לעשות מכה ולהרוויח כסף – זו לא מטרת הטיול שלכם, אל תסמכו על הבטחות (ההודים מאד ממולחים ומתוחכמים ובהחלט יכולים למכור קרח לאסקימואים), אם הודי נטפל אליכם או מציק לכם היו נחמדים אך אסרטיביים ואל תהססו להרחיקו בנחישות הדרושה, אל תשלמו על דבר לפני שהתמורה תהיה בידיכם, אל תעבירו משלוחים או חפצים ממקום למקום גם אם תהיו בטוחים שאתם סומכים על ה”חבר” שמבקש “טובה” קטנה שתציל את אמו “החולה” הוא דובר אמת, ואל תתרגשו אם תאכלו אותה.
6. אל תגזימו עם הסמים: על סמים בהודו ניתן לכתוב ספר שלם. כמובן שההמלצה שלנו היא להימנע כליל משימוש בסמים אבל מאחר שברור לנו שזה חלק מהעניין נמליץ לכם לכל הפחות להיזהר. אל תגזימו, אל תצרכו כמויות מטורפות, אל תמהרו לבטוח בכל אחד וקחו קצת זמן לפני שתתחילו לקחת שאיפות, בולים או כדורים. אל תתחילו לחגוג ישר עם הגיעכם להודו. תנו לעצמכם זמן להתרגל למדינה הזו ולהרגיש בטחון. אחרת אתם עשויים להסתכן ולהפוך טרף קל לנוכלים. זכרו כי סמים הם רק חלק מהטיול והם לא כל העניין. מי שנוסע להודו רק כדי להתמסטל מפספס את כל המטרה. אם כל הטיול שלכם יסתובב סביב סמים לא תחוו רבע ממה שיש לתת היבשת להציע לכם. זכרו כי הסמים יכולים גם להזיק לכם: אתם עלולים “להשרט” (נזק נפשי, נזק מוחי) או להסתבך עם המשטרה (ויעידו על כך לא מעט ישראלים שנמקעם בין כותלי בתי כלא הודיים וחווים חוויה איומה וקשה מנשוא). לכן אל תבטחו בכל אחד, אל תעזו למכור סמים, השתדלו לא להיות אלה שמשלמים עבור הסמים ואל תתנו להם להשתלט לכם על כל הזמן בטיול.
7. שמרו על חפציכם האישיים: שמרו את חפצי הערך במקומות יעילים, אל תסתובבו עם הרבה כסף מזומן, השתמשו בחגורת בטן, נעלו את התיקים שלכם, השתמשו בכיסוי תרמיל ואם אתם יוצאים לטרק השאירו את חפציכם ללא חפצי ערך במקום בטוח בגסטהאוס, נעולים וסגורים הרמטית. רוב ה”גילוחים” נעשים בתחנות רכבת הומות, בנסיעות ארוכות בזמן שאתם ישנים או בגסט האוסים. היו מודעים לכך. אם באים לשדוד אתכם – בהודו אין תופעה של שודים אלימים – אבל אם זה קורה, נהגו בחוכמה ואל תילחמו, זה לא שווה את סיכון החיים. תנו לשודדים את מבוקשם ונוסו על נפשותיכם.

–

כללי זהירות בנוגע למזון בהודו:

המטבח ההודי כמו הוד עצמה – מגוון, אקזוטי, מלא בטעמים מאד חזקים, צבעוני וכאוטי בדיוק כמו הארץ המוטרפת הזו. יש שמתים על אוכל הודי ויש שמהססים לטעום אוכל כה שונה ואובר מתובל. לדעתנו האישית, מי שאוכל רק צ’פאטי ואורז מפסיד חלק עצום מהחוויה.  בהודו יש אוכל שונה ואחר, אוכל שהוא טעם נרכש, אבל מי שנמנע לאכול שם מפסיד חלק גדול מהקסם. יש מנות מעלפות וטעימות להפליא, יש כיף גדול בלהכיר טעמים שונים ויש לא מעט מנות ממכרות, ביניהן, צ’יקן מאסלה; תאלי (אורז לבן לצד שלל תוספות של קטניות וירקות מבושלים); ראיטה (Raita) – יוגורט טעים מלא בחתיכות של ירקות או פירות; מלאי קופתה (כופתאות תפוחי אדמה ברוטב שמנת עם גבינה, קשיו ותבלינים אפויים ברוטב מוקרם); סמוסה שהיא מעין גרסה הודית מקומית לבורקס – משולש בצק מלא בקטניות ו/או ירקות ו/או לעתים בשר; סמבאר – תבשיל ירקות מבושלים וכמובן הקינוח הבלתי נשכח הכולל כדורי גבינה מתוקים הטובעים בסירופ מי ורדים. קינוח שמיימי זה זוכה לכיונוי גולב ג’אמון.

אבל לצד כל הטוב הזה יש גם סיכונים בקשורים למזון בהודו וקלקול קיבה הוא הראשי שבהם. אין מטייל שלא יחווה זיהום אחד או שניים ולא ייאלץ להתמודד, בטח בתחילת המסע, עם קשיי הסתגלות של מערכת העיכול לשינוי התזונתי שיחווה. אם תנהגו בחוכמה זה לא יהיה סוף העולם, אבל אם לא תקפידו על כללי זהירות בסיסיים בנוגע לצריכת מזון תוכלו ממש לחלות ולהפסיד הרבה מהכיף. אז איך תמנעו מהמצב הזה להתרחש?

ראשית, אכלו פירות וירקות ללא קליפה הם מושקים במי ביוב. שטפו אותם היטב במים ובסבון ואולי אף תשרו בדיו לפני האכילה. שנית, תשכחו מבשר בקר, הפרות קדושות ולכן כמעט ואין בקר בהודו ואם יש זה לא משהו שהיינו ממליצים לאכול. גם העוף שם לא משהו. שלישית, לגבי דגים: ניקטו משנה זהירות. דג מזוהם עלול להיות חויה מסכנת חיים. ברוב חלקי הודו לא מומלץ לצרוך דגים- . שינוע הדגים למרכז היבשת נעשה בתנאים לא מספקים ולכן עדיף לא לקחת סיכון ולהימנע מאכילת  דגים. כלל זה לא תקף במדינות דרום הודו. בגואה וקראלה יש חגיגה של דגים ומאכלי ים. פשוט תענוג ואל תחששו מזיהומים, פשוט תטרפו מה שבא לכם. רביעית, התחילו בטעימת אוכל מקומי בשלבים, אל תעמיסו ישר על הקיבה את כל התבלינים “הקשים” ששם. בהתחלה איכלו בעיקר אורז, קלחי תירס ולחמים – צ’פאטי, נאן, פאראתה, פאפאדם או פורי ורק אחר כך, לאט לאט, בזמן שמערכת העיכול שלכם מסתגלת בהדרגה תתחילו לתקוע מנות מקומיות. חמישית, נסו להימנע מאכילה בדוכני רחוב למיניהם. שישית, אם תחלו בקלקול קיבה היזהרו מהתייבשות: שתו הרבה מים, השתמשו ב ORS (Oral Rehydration Salts) –  מלחים שמגבירים את ספיגת הנוזלים בגוף כדי להחזיר לגוף מה שאיבד, תמדדו חום ואם המצב מתדרדר ניטלו אנטיביוטיקה ופנו לסיוע רפואי, אל תקלו ראש במחלה ואם חולף הרבה זמן ללא הטבה פנו לטיפול רפואי.

ולפני סיום כלל הכי הכי הכי חשוב בנוגע למזון: אל תשתו בשום אופן מי ברז בהודו, קנו רק מים מינרליים. שימו לב – ההודים יעשו הכל כדי לעבוד עליכם וזה כולל מילוי מים מהברז בבקבוקים שהיו בהם בעבר מים מינרליים. לכן בעת רכישת הבקבוק וודאו שרשום עליו מים מינרליים ולא מים מטוהרים ואף שימו לב שהפקק אטום ולא נפתח נעולם. מומלץ גם להצטייד בכדורים לטיהור מים, בוודאי אם אתם עתידים לצאת לטרקים.

כללי זהירות בנוגע לבריאות

הודו היא מדינת עולם שלשיש וככזו יש בה לא מעט מחלות שמוגרו בעולם המערבי ואשר אורבות למטיילים המגיעים לשם. אל תשחקו עם הבריאות, חלק מהמחלות נוראיות ומדבקות מאד בקלות. הפחתת הסיכונים הנוגעים לבריאות המטיילים כרוכה בשלוש פעולות מרכזיות: האחת, התחסנות מבעוד מועד בהתאם להמלצות משרד הבריאות; השנייה, הצטיידות בביטוח נסיעות מקיף ומתאים; והשלישית, הצטיידות בציוד רפואי מתאים.

ההכנה למסע בהודו כוללת ביצוע חיסונים בישראל עוד טרם הטיסה להודו. חשוב להתחיל בביצוע החיסונים שנה או חצי שנה מראש משום שחלק מהחיסונים ניתנים במנות בהפרש של זמן בין מנת חיסון אחת לאחרת. ההמלצות של משרד הבריאות לגבי מטיילים העתידים לבקר בהודו כוללות המלצות לקבל את החיסונים הבאים: חיסון נגד דלקת בכבד מסוג B, חיסון נגד טיפוס הבטן, חיסון נגד קדחת צהובה, חיסון נגד דלקת קרום המוח, חיסון נגד דלקת בכבד מסוג A, חיסון נגד דלקת מוח יפנית, חיסון טטנוס, חיסון נגד פוליו ולעתים (אם לא חליתם במחלה זו בילדות) חיסון נגד אבעבועות רוח. במקביל לחיסונים, עוד בעודכם בארץ, בטרם היציאה לטיול, תיאלצו להתחיל בטיפול תרופתי נגד מלריה שימשך גם שם.

לגבי הביטוח הרפואי: תדאגו לביטוח נסיעות הכי מקיף שיש שיכסה את כל הפעילויות שתעשו (למשל, כיסוי לספורט אתגרי וחילוץ אם בכוונתכם לעשות טרקים) ויתאים בדיוק לצרכים שלכם ולסגנון המסע שתעשו. לרוב, הביטוחים של כרטיסי האשראי אינם מספקים ומתאימים והכיסוי שלהם צר מדי. ביטוחי הנסיעות של קופות החולים יכולים להתאים, אולם ברוב המקרים תידרשנה גם הרחבות. לעניות דעתנו הכי מתאים ומתבקש זה לא להקל ראש ולא לחסוך בעניין, אלא לרכוש ביטוח מסוכן ממשי בשר ודם שתראו בעיניים ולא רק תסגרו איתו פרטים בטלפון ובמייל. אם יקרה משהו חלילה יהיה קל יותר לקבל סיוע מסוכן ביטוח שיהיה האבא והאמא של הפוליסה שרכשתם ויוכל לסייע לכם או להוריכם שיתמודדו עם המשבר בעת הצורך.

מעבר להצטיידות בפוליסת ביטוח מכסה, מקיפה וטובה הצטיידו גם בתיק תרופות מספק שייתן מענה לכל מצבי החירום הרפואיים: תיק התרופות המצויד יכלול משככי כאבים, פלסטרים ואמצעי חבישה, חומרי חיטוי (יוד, משחה אנטיביוטית), כדורים נגד מחלת גבהים, כדורים להרגעת מערכת העיכול (קל בטן, אימודיום, כדורי פחם פעיל, פרוביוטיקה וכדומה), ORS (Oral Rehydration Salts) –  מלחים שמגבירים את ספיגת הנוזלים בגוף, גלולות אנטיביוטיות, כדורים נגד בחילה, כדורים לטיהור מים ותרופות קבועות שלכם כמובן.

 –

כללי זהירות בטרקים:

טרקים הם חלק כיפי מאד בטיול בהודו אבל מעבר לטבע, לנוף, לחוויה הבלתי נשכחת, למרחבים ולקסם יש לא מעט סכנות: התייבשות, מחלת גבהים, טעות בדרך (ללכת לאיוד), פציעות, מפולות שלגים, פגעי מזג אוויר, תאונות, סכנות בלתי צפויות ועוד. כדי לצמצם את הסיכונים יש להקפיד על הכללים הבאים-

1. היעזרו בשירותים השונים המוצעים בנקודות היציאה לטרקים: אתם לא התיירים היחידים שמגיעים לעשות טרקים בחבל לה דאק ובמדינת הימצ’אל פראדש. עובדה זו הפכה את השירותים השונים הקשורים לטרקים למשהו מאד מבוקש וככל ביקוש גם לביקוש זה יש היצע ואתם מוזמנים להשתמש בו: בלה יש אין סוף סוכנויות טיולים לטרקרים שיתנו לכם שפע של שירותים נחוצים, ביניהם: מכירה או השכרה של ציוד לטרקים, הסעות לאיסוף והורדה מנקודות ההתחלה והסיום של הטרקים, מידע אודות הטרקים באזור, שירותי הדרכה, בהמות להשכרה (סוסים, יאקים או חמורים), טיולים מאורגנים ועוד. סוס לציוד ומדריך. בהימצ’אל פראדש גם יש לא מעט סוכניות נסיעות, אך כאן מדובר בשטח גדול הרבה יותר ובסוכנויות המפוזרות במוקדים שונים, ביניהם, שימלה, דרהמסלה או מנאלי.
2. בטרם יציאה לטרק הצטיידו במפה והסברים על הטרק שלכם ולימדו כמה שיותר על הצפוי לכם. בחנויות השונות בלה ובסוכנויות הנסיעות ישנן מפות ומדריכי טיולים למכירה. למזלכם יש לכם גם הבית היהודי בצ’אנגספה (Changspa). גם בתי חב”ד ובתים יהודיים בהימצ’אל פראדש (יש בכמה מקומות) הם מקומות טובים להתחיל-לאסוף מידע, להתארגן על מפות ומדריכי טיולים ולמצוא שותפים לטרק.
3. לכו בטרק בזהירות: בעת הליכה בטרק אל תסטו מהמסלול הקבוע, אל תתחכמו, אל תחפשו דרכי קיצור והיצמדו אך ורק לשבילים המסומנים. אם טעיתם במסלול אל תמשיכו ללכת. עיצרו, שבו, נישמו עמוק, איכלו משהו מתוק כדי להוריד את מפלס החרדה ואז הסתובבו וחזרו על עקבותיכם. היעד הוא המקום האחרון בו הרגשתם במסלול וזיהיתם אותו על המפה. זה לא בזבוז זמן ואנרגיה זה הדבר החכם והנכון לעשות. אף אחד לא רודף אחריכם והסיכון להסתבך הוא הרבה יותר גדול. אם כבר מאוחר וחשוך חנו ללילה במקום בו אתם נמצאים ובבוקר עשו סיבוב פרסה.
4. טיילו בקבוצות: החברותא לא רק כיפית הרבה יותר היא גם נחוצה לשם שמירה על ביטחונכם. צאו לטרק עם כמה שיותר שותפים, אותם תוכלו לגייס בקלות בבית היהודי או בבית חב”ד וכן בעזרת לוחות המודעות בסוכנויות הנסיעות שם מתפרסמות בקשות דרושים רבות ומגוונות.
5. התרגלו לגובה מבעוד מועד: טרקים הכוללים טיפוס הם מאתגרים במיוחד, גם אם דרגת הקושי קלה ומשך הטיול קצר. קשה מאד לנשום בגובה והגוף אמור להתרגל. לכן קחו כמה ימים לפני שתתחילו בטרק, תתרגלו קודם לגובה ורק אז צאו לדרך. אל תתחכמו. גם העליה לגובה צריכה להיות מדורגת ואטית. וכשאני מדברת על גובה הכוונה היא לא רק לפסגות מטורפות – מחלת גבהים עלולה להופיע בזמן טיפוס ושהייה גם בהרים שגובהם מעל 2,500מטר מעל פני הים. אתם לא רוצים לסבול מכאבי ראש, נדודי שינה, בחילה, עייפות, חוסר תיאבון וחולשה, נכון? אם בכל זאת זה יופיע, טלו כדורים מתאימים ורדו 500מטרים בגובה עד שהתסמינים הללו ייעלמו ותוכלו לחדש את הטיפוס. היו קשובים לגוף שלכם ואל תאיצו בו, זה הקצב שלו ואתם חייבים ליישר איתו קו. הלו! אתם בהודו! שאנטי שאנטי! אין לאן למהר!!! ועוד בענין הגובה- אם הטיולים כוללים העפלה לגובה של יותר מששת אלפים מטרים השתלבו במשלחת והצטיידו במדריך לא משנה כמה אתם מנוסים.
6. הצטיידו כהלכה וצאו לטרק עם כל הציוד הנחוץ.
7. הודיעו לכמה אנשים על יעד הטרק, משכו, המסלול ומתי אתם צפויים לסיימו וליצור קשר מחודש עם העולם. בנוסף לכך, השאירו בבית בישראל, בגסט האוס ובתיבת הדואר האלקטרוני שלכם צילומי דרכון, כרטיסי טיסה, צילומי ביטוח והמחאות נוסעים.
8. לפני יציאה לטרק (נו נו נו אם לא עשיתם זאת קודם) עשו ביטוח בריאות הכולל גם כיסוי לספורט אתגרי וחילוץ במידת הצורך.
9. את הציוד שאתם לא לוקחים לטרק השאירו נעול במקום בטוח בגסט האוס אליו תשובו ואל תשאירו שם חפצי ערך.
10. התמקדו במקומות מוכרים ואל תחפשו הרפתקאות: כל הישראלים רוצים להמציא את הגלגל ומוצאים ריגוש מטורף בלדרוך במקום בתולי שטרם “נכבש”. בטרקים בהודו זו שטות גמורה שעלולה לעלות לכם בחיים. אל תטיילו במקומות נידחים ושכוחי אל, אל תאתגרו את מזג האוויר ותבקרו במקום מחוץ לעונה ואל תבחרו מסלולי טיול לא מסומנים. אתם לא מגלי ארצות ולא תהיו כאלה בגלגול הזה. אתם חבר’ה צעירים שרוצים לכייף ולהתנסות וכל טרק בהודו ימלא את השאיפה הזו גם מבלי שתסתכנו. . בכל פסגת הר מושלגת או תחתית עמק כבר היו מטיילים. צאו מהפוזה של מגלי ארצות- החיים שהתעדכנו בתחזית מזג האוויר – לא כדאי להיתקע בשיטפונות, מפולות שלגים, חסימת כבישים וכו’. מחלות גבהים: מרבית היעדים הפופולריים לטרקים הם במקומות גבוהים ולכן חשוב לדעת כי טיול במקומות אלו, חושף את המטיילים לתופעות של מחלת גבהים.

 –

כללי זהירות בנוגע ללינה בהודו

על הלינה בהודו אפשר לכתוב מגילה. בכל חור תמצאו איפה ללון ומגוון רמות מקומות הלינה המוצע כה גבוה שכל אחד יוכל למצוא בכל תקציב את מה שהוא מחפש, החל מחורים מבאישים, עבור בחדרים נעימים לשהייה וכלה במלונות פאר שלא היו מביישים את וגאס. רוב המטיילים בהודו, הכוונה לחבר’ה אחרי צבא, לנים בעיקר בגסט האוסים ואכסניות. אם אתם לא רוצים להתכלב ולא תחלקו חדר מצחין עם עוד שנים עשר מטיילים תוכלו בעלות מגוחכת למצוא חדרים בגסט האוסים ראויים שאינם עולים ביוקר אך יש בהם תנאים היגייניים ונוחות בסיסית. לינה בהודו לרוב לא יוצרת בעיה או סיכונים מסובכים. הסיכונים העיקריים הם מעשי נוכלות או גניבה של חפצים. מודעות וזהירות בסיסית מנמיכים את הסיכון ואם תנהגו באופן הבא תוכלו להימנע מהסתבכות:

הזמינו עוד מהארץ מבעוד מועד מקום לינה לשני הלילות הראשונים שלכם בהודו. תעשו בוקינג של  מלון או גסט האוס שנראים לכם סבירים כדי שלא תתחילו באמצע הלילה לחפש איפה לשים את הראש, כשאתם מבוהלים ממה שתראו כשתצאו משדה התעופה. ההודים מריחים “בשר חדש” וידעו לנצל את החששות שלכם ואת המצוקה. אחרי שני לילות תרגישו בטוחים יותר ותוכלו בקלות למצוא מקום לינה מתאים ולמצוא משהו שמתאים לתקציב ולסגנון הטיול שלכם. כמובן שבכל חור בהודו יש שניים עד שלושה גסט האוסים “ישראלים” – בהם הישראלים אוהבים ללון ואם אתם רוצים להרגיש קצת בית אתם מוזמנים להתרווח בהם לפחות בתחילת המסע כדי להרגיש שייכים ולקבל טיפים יעילים. זו בהחלט נחיתה רכה.

ולפני סיום טיפ חשוב נוסף- רוב הסיכויים שכשתנחתו בהודו ותעלו על מונית או ריקשה הנהג ישבע לכם כי המלון שהזמנתם נשרף או נשטף בסופה. אל תאמינו לו. המלון קיים ומחכים לכם שם. אם זה יקרה גם לכם (כמו שזה קרה לאלפים לפניכם) כל שעליכם לעשות הוא להפגין בטחון ולהתעקש להגיע ליעד שאתם מעוניינים בו. אל תתרגשו מהצעקות וההאשמות שלהם לגבי “יזראלי פיפל”, הם ינסו הכל כדי לגרום לכם לבוא איתם, אל תיכנעו ואל תתרגשו, הם לא מסוכנים.

–

מאמרים נוספים

טיפים ומידע לנוסע המתחיל – כל מה שאתם חייבים לדעת לפני נסיעה להודו

הודו – מסע של פעם בחיים – לכל החיים. שלב ההכנות

ליהנות מיופיים הייחודי של יעדי התיירות בהודו

מסלולי טיול בהודו – ברוכים הבאים לארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות

טרקים בהודו – פסגות בעננים, קרחונים גולשים לעמקים, מדבר וירוק עד

הודו עם ילדים – טיול משפחות מוצלח להודו מתחיל כאן

שמירת כשרות בהודו – לטייל ולשמור מצוות

המסע המופלא להודו של פיליפ הריס

על פי סעיף 27א לחוק הגנת זכויות יוצרים: אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות למידע/צילומים/תמונות/סרטים המגיעים לידנו. אבל, אם זיהיתם מידע/צילום/תמונה שאתם מחזיקים בזכויותיהם ולא ניתן קרדיט (בשוגג), אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש או לבקש לתת קרדיט, וזאת באמצעות פנייה למייל support@tiulim.net.