סיורים באטרקציות היסטוריות בעמק יזרעאל

מצאתם טעות בכתבה? יש לכם משהו להוסיף? צרו איתנו קשר.

–

כתב: מוטי חי אפרתי מורה דרך

 מגידו אתר מורשת עולמית, ארמונות החורף של המלך אחאב, עין חרוד ומלחמות גדעון במדיינים, ומותו של שאול המלך על הגלבוע. האם המונגולים גם ביקרו בעין חרוד.

סיורנו בעמק אנו נלמד על חשיבותו של המקום כמובן לנו כיהודים, אך גם נלמד על הסיבות שהביאו להכריז על אתר חשוב בעמק והוא תל מגידו כאתר מורשת עולמית של אונסקו.

–

תל מגידו:

תל מגידו שוכן ממש בכניסה לעמק וצופה על כלא מגידו (אנו בהמשך נבין את הקשר בניהם) התל מכיל בתוכו כ-25 שכבות מתקופות היסטוריות שונות והיה יעד למלחמות בלתי פוסקות עקב שליטתו על דרך הים. המלך הפרעוני תחותמס השלישי מספר בצורה מפורטת על מצבה שהקים לרגל מסעות המלחמה שלו על הדרך שעשה דרך “הויה מאריס” (היא דרך הים) כדי להעניש את המלכים שמרדו בו ותמכו באימפריה החיתית, הוא מתאר כיצד עלה עם צבאו ונכנס לוואדי ערה ושקל האם להמשיך בדרך הצרה והמפותלת (אז לא היום) ולפגוש את הצבאות של אויביו שכמובן חיכו לו באגפים. בניגוד לעצתם של הגנרלים שלו החליט על מסלול ישיר ובכך הפתיע את אויביו והניס אותם וכבש את מגידו ובכך למעשה שלט בדרך החשובה. מסע מלחמה זה מני רבים שהיו הן מהצפון (חיתים, אשורים, בבלים) והן מהדרום (מצרים, מלכי ישראל ויהודה) מצביעים על חשיבותה של העיר בשליטתה על הדרכים במרחב. בתקופת ההתנחלות העיר מוקצת לשבט מנשה אשר מעשית לא שולט בה רק המלך דוד לפי סיפורי התנ”ך יכבוש את העיר ויהפוך אותה ביחד עם בנו שלמה לעיר מחוז אדמיניסטרטיבית.

כאשר אנו נכנס ונעלה עם רכבנו לתל, אנו נראה למטה במשרדי האתר חנות מזכרות ושם מציגים סרט מעולה על האתר וחשיבותו הרבה.

נחזור לסקירתנו: מלכי הממלכה המאוחדת דוד ושלמה בנו באתר שערים גדולים שהם מאוד דומים לתילים הן בחצור והן בגזר. פה אנו נלמד על הוויכוח שיש בן הארכיאולוגים יגאל ידין ז”ל ופינקלשטיין האם האתר היה בידי שלמה או רק מלכי ישראל (מבחינתו של פינקלשטיין סיפורי דוד ושלמה הם אגדה). עם הפרדות הממלכות המלך אחאב הופך את העיר למעצמה של ממש ובונה אורוות לסוסי המלחמה שלו ומערכת מים מדהימה ששווה בהיקפה לנקבת השילוח. כל המקומות הללו ניתנים לביקור ונגישים לכל סוגי האוכלוסייה. האתר נחפר בשלושה שלבים הראשון בתחילת המאה שעברה ע”י גוטליב שומכר  שעשה חפירה גסה ביותר ללא כל ניסיון בארכאולוגיה הוא קבע שאכן המקום הוא מגידו המוזכרת בתנך לאחר מכן חפרה במקום משלחת מאוניברסיטת שיקגו אלו חפרו בצורה יותר מסודרת.  בשלב האחרון אחרי קום המדינה חפרו במקום יגאל ידין ופינקלשטיין. תוצאות החפירות מאששות את חשיבותו של המקום נתגלו במקום ממצאים הן מהתקופה הכלקוליתית כמו מקדשים וכן מתקופות הברונזה המוקדמת ומאוחרת עד תקופת הברזל הישראלית. הממצאים הם בתי שער וחומות כמו כן מטמון שנהב גדול (שנימצא כמובן באוניברסיטת שיקגו) אורוותיו של אחאב ופאר מפעל המים שלו.

לסיכום: מגידו הוא אתר חובה לכל מטייל .האתר חשוב גם לנצרות כי במקום לפי חזון יוחנן בברית החדשה יהיה הארמגדון שהוא הקרב שמסמל את סופו של העולם הזה ובואה של מלכות שמיים. לנצרות הקתולית האתר חשוב כי לכאן הגיע האפיפיור פאולוס השישי בביקורו המפורסם בשנת 1964.

אחריתה של מגידו נעוצה בסוף ימי בית ראשון היא הוחרבה ע”י הבבלים במאה החמישית לפני הספירה ולא נבנתה עוד במתכונתה הנוכחית. היא הפכה לישוב פרסי ללא נוכחות יהודית. בתקופה ההלניסטית היא ננטשת ויורדת לאזור הכלא של היום. הרומאים בנו במקום את מחנהו של הלגיון השישי והמקום הפך להיות לאג’יו וכך גם נשאר שמו בעתיד. לקראת סוף המאה השלישית מפקד הלגיון השישי כנראה התנצר ובנה במקום את הכנסייה הקדומה ביותר הידועה לעולם הנוצרי. עם נטישת הלגיון הרומי את האזור הם דאגו לכסות את אתר  

–

תל יזרעאל

האתר הבא שנדבר עליו מיד לאחר שנצא ממגידו הוא אתר נוסף בעמק יזרעאל שנקרא תל יזרעאל: המקום מוכר לנו מספורי התנ”ך על מלכותו של אחאב ועל כרם נבות היזרעאלי. כדי להגיע למקום עלינו לנסוע מתל מגידו לכיוון צומת מגידו חזרה ומשם לנסוע לכין עפולה על כביש “הסרגל” על כביש הסרגל ישנה פניה לכיוון חבל התענ”ך ומספר ק”מ אנו מגיעים לקיבוץ יזרעאל ממש בכניסה אנו נראה את התל עם שילוט בכניסה. האמת שלראות הרבה אי אפשר כי המקום היה מיושב בצורה רציפה לאורך ההיסטוריה. ישנו רק קיר אבני גזית שמזכיר בניה ישראלית. יזרעאל מוזכרת בתנ”ך כעיר בתחומי שבט יששכר עוד בספר יהושוע, ומאז עלה שמה עוד מספר פעמים כאמור עם המלך אחאב ונבואות הזעם של אליהו הנביא וסיפורי המלכה איזבל. המקום חרב ע”י מלכי אשור בתקופת גלות ישראל ויושב ע”י נכרים. יותר מאוחר הוא הוזכר ע”י אבות הכנסייה הביזנטית, ומסעות בנימין מטודלה. בתקופה המוסלמית הוא מקבל את השם זרעין וכך נשאר שמו עד מלחמת העצמאות. המקום נכבש ע”י חטיבת גולני במלחמת העצמאות וננטש מתושביו הערביים ועליו מוקם קיבוץ יזרעאל. האתר עצמו מגודר ומכוסה. ולא נגיש אלא רק בחלקו החיצוני שם ישנה מצבה ומן פארק קטן שהכניסה אליו חינם. ממנו יוצא שביל הליכה לעין יזרעאל מהלך של 30 דקות מקסימום בעמק. זהו מסלול משפחתי לכולם.

–

מעיין חרוד

מתל יזרעאל אנו נסע לכיוון צומת נבות וכבר נראה מימיננו את הרי הגלבוע שנושקים אל הכביש אנו עתה בעמק חרוד הכביש מספרו 675, ואנו כבר נכנסים למעיין חרוד. בכניסה למעיין חרוד אנו נראה את בתי המושבה גדעונה. המעיין עצמו הוא אתר עם בריכה במרכזו ופארק, שמשמש עתה לאירוח קבוצות ומשפחות וגם יחידים, הפארק נמצא למרגלות הגלבוע סביב למעיין שבתקופות שונות שימש כמקור מים עיקרי לאזור (4 מיליון קו”ב מים לשנה). הפארק והמעיין הם התשתית לשני סיפורי תנך מדהימים שמחייבים אותנו לפתוח את ספר התנ”ך לפני שאנו מחליטים להיכנס למקום. סיפור מפורסם מספר שופטים על מלחמות המדיינים בישראל ועל השופט המפורסם גדעון הוא ירובעל. בספר שופטים מהפרקים ו עד רק ט’, אנו לומדים על עלילותיו של גדעון ומלחמת החורמה שהוא מנהל במדיינים אשר הצרו את צעדי עם ישראל באזור הזה עד חרפת רעב. הוא מתבקש לאחד את כל שבטי ישראל, ולברור את הלוחמים הטובים והמתאימים על ידי מבחן שיכונה “מבחן המלקקים”. המבחן עצמו נתון להרבה פרשנויות (שבעים פנים לתורה אמרו חז”ל). תוצאותיו של המבחן הם 300 לוחמים שנמצאו מתאימים. הלוחמים עצמם (לאחר סידרה של אותות שגדעון מקבל מידיו של הקב”ה) משתמשים בשיטות לוחמה, אשר שימשו את מיטב מפקדי הצבאות בעולם בעתיד. אנו מדברים על מעטים מול רבים. הסיפור התנכי מתאר תיאור נוף מדויק ואת זירת הקרב בצורה מפורטת אך אנו נקרא עליו בתנ”ך. תוצאות הקרב הם המרדף הכי ארוך שגדעון השופט מנהל אחר המדיינים לאורך ל 270 ק”מ (המספר מדויק), ובסוף לוכד את מלכיהם זבח וצלמונה.

אנו מטיילים בשבילי המעיין ומגיעים עד לנביעת המעיין מתוך מערה קרסטית בשולי הרי הגלבוע למערה הנקראת מערת גדעון ישנה נביעה של מים דלילה יותר עקב השאיבות של מקורות מתוך אקוויפר ההר עצמו. זהו המקום שבו עשה גדעון השופט את מבחנו כאמור.

המקום משמש כמעטה לעוד סיפור תנ”כי והוא מלחמות שאול בפלישתים. שאול מלכה הראשון של ישראל מנהל מלחמה כפולה מצד אחד בפלישתים ששאפו להתפשט מזרחה ולשלוט בדרכי ההר והים,ו דוד שהמועדף עליו ע”י הקב”ה. המקום משמש כזירת הקרב האחרונה בפלשתים. התנך מתאר את מחנהו של שאול בעין יזרעאל ועל הגלבוע ואילו את מחנות פלישתים אשר מתאחדים באפק על דרך הים ועולים צפונה וחונים בשונם(גבעת המורה) מול שאול המלך. המלך יודע לפי נבואת שמואל הנביא (שעולה אליו אצל בעלת האוב) שזהו הקרב האחרון שלו וגם של בניו. אבל מחליט לצאת לקרב שסופו ידוע ועלי נכתב רבות כולל קללת דוד המלך על הרי הגלבוע (קינת דוד). אם נעלה לגלבוע שזו נסיעה קצרה לכיוון הר שאול נוכל לדמיין את אשר התחולל פה.

אנו נקפוץ בהיסטוריה לשנת 1260 לספירה ובדיוק במקום הזה התחולל קרב היסטורי שחשוב מאוד לאסלם הוא קרב עין ג’אלות כך קוראים המוסלמים למעיין חרוד. הקרב בין המונגולים אשר מגיעים מאזור חילת סוריה לממלוכים אשר מגיעים ממצרים. זהו ההפסד הראשון של המונגולים הבלתי מנוצחים עד כה לממלוכים. הקרב הזה שמש השראה וגאווה לכל העולם המוסלמי עד היום.

אחוזת הקבר של גואל אדמות העמק

אנו נחזור עתה למאה העשרים ונבקר באתר נוסף שנמצא במעיין חרוד והוא קברם של גואל אדמות העמק ואשתו עם סיפורם המופלא, ואילו הם יהושוע ואולגה חנקין, אשר הקדישו את חייהם לגאולה ורכישת הקרקעות בעמק ובכל רחבי הארץ לטובת המפעל הציוני. אחוזת הקבר נמצאת במעלי מדרגות מעל למעיין חרוד ומשקיפה ממש על כל העמקת שער האחוזה פיסל הפסל פולמבו שפיסל את שערי הכנסת. במקום נמצא גם נמצא מוזיאון קטן, שבו אפשר לראות סרט שמסביר את פועלו של יהושוע חנקין.

–

בית הכנסת בבית אלפא

אנו נצא עתה ממעיין חרוד ונפנה ימינה על כביש 675 כברת דרך ונכנס לקיבוץ הנמצא ממש בסמוך על מנת לבקר בבית הכנסת העתיק שנמצא בבית אלפא על מנת לחזות ברצפת הפסיפס שלו. האתר נתגלה בשנות ה20 של המאה הקודמת על ידי חברי קיבוץ בית אלפה שעסקו בחפירת צינור משריפאת המקום חפר אליעזר ליפה סוקניק (אביו של יגאל ידין). הרצפה מהתקופה הביזנטית מספרת את סיפורו של הכפר היהודי שהיה במקום (בית אלפא) שעסק בגידול חיטים ומתרומות תושביו בנה בית כנסת עם רצפה יפהפייה. על הריצוף אנו נחזה בסיפור עקידת יצחק גלגל המזלות ובית המקדש.

לסיכום פרשנו לפניכם מבחר של מקומות בעמק בעלי ערכי היסטוריה טבע והתיישבות ואפילו בעלי ערך ועניין בן לאומיים. המקומות שמורים ע”י רשות הטבע והגנים יש באתרים דוכני מזון ועלונים והמחיר שווה לכל נפש.

–

לסיכום פרשנו לפניכם מבחר של מקומות בעמק בעלי ערכי היסטוריה טבע והתיישבות ואפילו בעלי ערך ועניין בן לאומיים. המקומות שמורים ע”י רשות הטבע והגנים יש באתרים דוכני מזון ועלונים והמחיר שווה לכל נפש.

על פי סעיף 27א לחוק הגנת זכויות יוצרים: אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות למידע/צילומים/תמונות/סרטים המגיעים לידנו. אבל, אם זיהיתם מידע/צילום/תמונה שאתם מחזיקים בזכויותיהם ולא ניתן קרדיט (בשוגג), אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש או לבקש לתת קרדיט, וזאת באמצעות פנייה למייל support@tiulim.net.