סיור מומלץ במנזר המצלבה בירושלים

מצאתם טעות בכתבה? יש לכם משהו להוסיף? צרו איתנו קשר.

צלם: שאולה הייטנר תורם הצילום: שאולה הייטנר . מאתר פיקיוויקי. פיקיוויקי

הכתבה באדיבות מדריך הטיולים רון פלד – הכל על ירושלים

מנזר המצלבה הוקם לראשונה בידי נזירים ביזנטיים במאה השישית לספירה. על פי אחת המסורות, הראשון שבנה את המתחם היה המלך הגאורגי (גרוזיני) הנוצרי הראשון, מיריאן, שעלה לרגל לירושלים וקיבל את עמק המצלבה כמתנה מקונסטנטין קיסר בכבודו ובעצמו. מסורת אחרת טוענת שהייתה אימו של קונסטנטין קיסר, הלנה, שקבעה כי מעץ זית שהיה כאן במקום זה, נוצר הצלב שעליו נצלב ישוּע מנצרת.

כדי להגיע עם הרכב עד לחצר המנזר, ניתן לנסוע דרומה בכביש המרכזי מהכניסה לעיר כשגן סאקר משמאלנו ובמקום לפנות ברמזור ימינה אל הכנסת או שמאלה לרחביה בסמוּך לעמק המצלבה, פשוט להמשיך ישר כשהמנזר מימיננו וברמזור הבא לפנות ימינה לכיוון מלחה ומייד לאחריו ימינה בסמוך לשלט חום עליו רשום מנזר המצלבה (ומתקן תנועת צופים הסמוך) ולהחנות בצמוד למנזר עצמו – אין צורך לטוס לחו”ל או לחפש ג’יפ שייקח אותנו למדבר.

ניכנס דרך דלת העץ שבחומת האבן של המנזר ונרגיש כאילו חזרנו בזמן לאירופה של ימי הביניים למרות חנוּת המזכרות ומקרר השתייה שיקבלו את פנינו (פרנסה).

חזית מנזר המצלבה צילום: רון פלד

במאה ה-11, נבנה המנזר מחדש והגיע לשיא פריחתו ושגשוגו. ישנם הטוענים שגרו כאן כ-800 נזירים. בין השוהים במנזר היה גם שותא רוסתווילי, נסיך גיאורגי וגם המשורר הלאומי של גאורגיה. רוסתוולי שימש בתפקיד שר האוצר של המלכה תמר בגאורגיה. מסורת גיאורגית טוענת כי רוסתוולי נאלץ לנטוש את גאורגיה בשנת 1185 לאחר שהואשם בפרשית אהבים עם לא פחות מאשר עם המלכה תמר בעצמה. הוא הגיע והתיישב כאן במנזר המצלבה בירושלים לזמן רב וכאן אף כתב את יצירת המופת “עוטה עור הנמר” וכן צייר ציורי קיר.

על אחד העמודים בכנסייה המרשימה שבלב המנזר (ניתן לראות בווידאו) ישנו ציור קיר שעליו נאמר כי אילו פניו של רוסתוולי.

הכנסייה הראשית במנזר הנה מבנה בזיליקה בעלת שתי סטראות ובה נמצא גם פסיפס מרשים מהמאה ה-11. קירות הכנסייה מעוטרים באיקונות קדושים רבות כמו גם בציור של שותא רוסטוולי עצמו, וסביבן כתובות ביוונית וגיאורגית. על גג המנזר מגדל פעמונים מרשים ביותר שנבנה במהלך המאה התשע עשרה.

גג מנזר המצלבה צילום: רון פלד

עד כמה שיישמע הזוּי, במהלך מלחמת העצמאות ב-1948, ננטש המנזר בידי הנזיר הבודד, שישב פה והמקום הפך לבסיס גדנ”ע. רק לאחר תום המלחמה הוחזר השטח לכנסיה היוונית אורתודכסית בירושלים עד היום. בשנות ה-60 נחשף הפורטרט של רוסתוולי על הקיר בכנסיה ולצערנו הוא הושחת בשנת 2004 ע”י מבקרים. בשטח המנזר אגב, צולם חלק מהסרט “חימו מלך ירושלים” של הסופר יורם קניוק.

מייד לאחר הכניסה נפנה ימינה בשער מקושת ונבחין מימיננו בנאקוס, קרש עץ עליו מקישים בעזרת מקל וקוראים לנזירים בזמני תפילה וארוחות. נמשיך עוד קצת וניכנס אל הכנסייה עצמה שבנויה ומעוצבת כמו רוב הכנסיות המזרחיות – האפסיס לכיוון מזרח והקיר המפריד בינו לבין קהל המאמינים, האיקונוסטזיס, מרשים בצבעיו וציוריו.

נאקוס – מנזר המצלבה צילום: רון פלד

משמאל לאפסיס, דלת המובילה אל הקאפלה החשובה במנזר, הקריפטה, בה ישנו מזבח מעוטר במעין צלחת זהב ובמרכזה חור, ומכאן על פי המסורת, גדל העץ ממנו נלקח הצלב הקדוש.

שימו לב לציורי הקיר המרשימים המספרים את סיפורו של הצלב. משמאל, אברהם אבינו ושלושת המלאכים שביקרוהו כפי שמסופר בספר בראשית. בידיהם של המלאכים, 3 מוטות עץ אותם השאירו אצל אברהם.

בציור הסמוך מימין, מתואר לוט ומשפחתו ומייד לאחר זאת לוט נועץ באברהם כיצד לכפר על המעשים הנוראיים אליהם נקלעה משפחות. אברהם מעניק ללוט את 3 המוטות ולוט נוטע אותם. בציור הבא כבר רואים כי מנטיעה זו (חכו, זה הולך ומסתבך) צמח עץ המורכב משלושה עצים – זית, ברוש וארז. לימים, יכרתו את עץ זה ממנו תיווצר קורת עץ ואשר ממנה כפי שנבחין בציורים, יבנה הצלב הקדוש.

שימו לב בסמוך ומימין למזבח וצלחת הזהב, ארון זכוכית קטן ובו תמונות רבות של אנשים. מנהג מקומי, מביא צליינים (עולי רגל נוצריים) להשאיר כאן תמונות יקיריהם אשר חלו או זקוקים לעזרה כלשהי ונוהגים לבקש ממש כאן מזור לתחלואיהם. מנהג זה נהוג בגרסאות שונות בכנסיות רבות ברחבי העולם ודומה בדרך זו או אחרת להטמנת פתקים בכותל המערבי.

המנזר פתוח בימי שני עד שבת (סגור בראשון) עד לשעה 17:00.

מומלץ ביותר!!!

על פי סעיף 27א לחוק הגנת זכויות יוצרים: אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות למידע/צילומים/תמונות/סרטים המגיעים לידנו. אבל, אם זיהיתם מידע/צילום/תמונה שאתם מחזיקים בזכויותיהם ולא ניתן קרדיט (בשוגג), אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש או לבקש לתת קרדיט, וזאת באמצעות פנייה למייל support@tiulim.net.