סיור בעיר הלבנה בתל אביב

מצאתם טעות בכתבה? יש לכם משהו להוסיף? צרו איתנו קשר.

–

עבר והווה מתערבבים יחדיו בעיר הגדולה, העיר שלא עוצמת עין לרגע, שנושמת בילויים בקצב מסחרר, הרי היא תל אביב.

בכל פעם שאנחנו מזדמנים אליה, בין אם זה לצורך עסקים או בילויים, אנחנו מגלים קסם אחר, בית קפה חדש, מועדון ייחודי, נוף שלא ראינו מאחת הקומות במגדל עזריאלי, כל יום בתל אביב יכול להיות אחר, יום כיף בים או סיור רגלי בשדרות רוטשילד, חיי היום בתל אביב הם לא חיי הלילה שלה, כך שלא משנה באיזו שעה או יום נגיע לעיר הגדולה, אמצע שבוע או סופ”ש, נגלה בה צד אחר, שטרם הכרנו.

אז אחרי שכבר חווינו אותה משלל זוויות, יצאנו לסיור אדריכלי בעקבות סיפוריה של העיר הלבנה.

בשנת 2003 הוכרזו אזורים בתל אביב על ידי אונסק”ו כאתרי מורשת עולמית, כיוון שבתל אביב יש את הריכוז הגבוה ביותר (כ-4000 מבנים) של מבני העיר הלבנה, סגנון בינלאומי המזוהה ביותר עם בתי באוהאוס אך מבשר בעיקר על תחילת הבנייה המודרנית, שהיא מאוד פונקציונאלית מטיבה.

כיום, נערכים בתל אביב סיורים מודרכים רבים המתובלים בסיפורים פיקנטיים על יושביה בתחילת שנות ה-30 (אז החל לרקום עור וגידים סגנון הבנייה המודרנית), יש אפילו סיור אטרקטיבי על סגווי בעיר המודרנית שמדגים את החיבור הייחודי בין הווה לעבר ופעם בשנה נערך “לילה לבן” בו העיר חוגגת בלי הפסקה, כשמרכזי הסחר, התיאטראות והפנאי בעיר פתוחים בשעות הלילה, אבל אנחנו בחרנו להצטייד במפה (כן, כמו פעם ולא ב-GPS) ולעבור ברגל בין התחנות המרכזיות של העיר הלבנה, סיור עצמאי ומעניין לא פחות.

–

ריקה זראי – גן השקמים . מילים: יצחק יצחקי לחן: יוחנן זראי

היה היו כאן פעם שקמים, חולות מסביב וגם נוף. העיר תל אביב של אותם הימים היתה בית בודד על החוף. ויש לפעמים …

–

מה היא העיר הלבנה מדובר בסגנון אדריכלי שמבשר על תחילת הבנייה המודרנית. למעשה, אם בעבר לפני תחילת המאה ה-20, נהגו לעצב ולבנות בניינים אירופאים מפוארים עם אלמנטים ועיטורים בולטים לעין ובכל מבנה הושקעו שנים רבות של מחשבה ותוכניות (מספיק ביקור ברומא כדי להבין למה הכוונה), הרי שבתחילת שנות ה-30 ועד קום המדינה, השנים בהם פרחה הבנייה “הלבנה” בעיר לא היה זמן או כסף להשקיע בכך ובנוסף, העולים שהגיעו למדינה הביאו עמם משהו חדש, השראות אירופאיות בשילוב הצורך לבנות משהו פשוט שמתאים לאקלים הארצישראלי וכך נולדה הבנייה שמכונה “הסגנון הבינלאומי”. מבנים בני 2-5 קומות המאופיינים בכיסוי של טיח בהיר (לבן בעיקר) עם מרפסות ארוכות ופתחי אוורור, גג שטוח, מבנים ברובם על עמודים, מאוד פונקציונאליים ופשוטים, חפים מעיטורים. כך צמחו  בתי ממשלה לצד בתי מגורים סטנדרטיים, העיר תפסה מינוף בנייה במהלך שנות ה-30 עד קום המדינה ואחריה. הבעיה היתה שבמהלך השנים, בתי הבאוהאוס של העיר הלבנה החלו להתפורר ולכן, בתחילת שנות ה-90, החליטה עיריית תל אביב לצאת בפעילות שימור מאסיבית והיום תוכלו לראות במו עיניכם את התוצאות: בתים לבנים, מקסימים, שמשדרים אווירה נוסטלגית “תל-אביב של פעם”.

–

מסלולי סיור בעיר הלבנה התחלנו את הבוקר שלנו בלב העיר הלבנה, בכיכר דיזינגוף, שבעבר היתה מוקד עלייה לרגל (להזדנגף, מוכר לכם?). בכיכר מיד שבה את עינינו פסל המזרקה הקינטי המפורסמת של יעקב אגם ומסביבה ניתן לראות שלל מבנים שהם חלק ממבני העיר הלבנה כמו מרכז קופת חולים ברחוב בן עמי 14, מבנה רחב מימדים שנבנה בשנת 1939, כשכבר מרחוק הבחנו שהקומה העליונה שיועדה כמשרדי הנהלה תופסת בולטות ובעלת נוכחות רבה החזות הבניין. הכיכר נקראת כיכר צינה דיזינגוף על שם אשתו של ראש העיר הראשון, האדריכלית של הכיכר היתה ג’ניה אוורבוך והבתים בסביבה מתאפיינים במרפסות ארוכות ופתחי אוורור. כמובן שאם אתם באזור אל תפספסו את דיזינגוף סנטר שכולל שלל בי קפה, חנויות, קולנוע לב, ובימי שישי אווירה ססגונית ותוססת עם שוק מעצבים לגילוי הבשורות האופנתיות הבאות ופריטים מקוריים ומפתיעים. מהכיכר המשכנו לרחוב דיזינגוף ומשם פנינו לאזור תיאטרון הבימה הישר לשדרות רוטשילד, שעלתה לתודעה לא מזמן בעקבות המחאה החברתית והאוהלים שהוקמו לאורך השדרה. זה הוא מסלול נפלא לטיולים יומיים, ירוק ופסטורלי, ושופע מבני באוהאוס.

–

הקיוסק הראשון

אחד מהסיפורים היפים של השדרה הוא תולדות הקיוסק הראשון, ששוכן בשדרות רוטשילד פינת הרצל, והסיפור שמאחוריו הוא סיפור מאבק של תושבים, חלקם תמכו ברעיון להקים בתי עסק בשכונה וחלקם התנגדו לכך נחרצות, אך בסופו של דבר הוקם קיוסק בשכונה ותוכלו לראות מבנה שמתאר את הקיוסק הראשון. כשתחשבו על זה לעומק תשתעשעו גם אתם מהרעיון של עידן לפני קיוסקים, כשכיום יש בכל פינה קיוסק.

אחת האנדרטות המפורסמות של העיר היא אנדרטת המייסדים בשדרות רוטשילד 16, זו אנדרטה שמנציחה את מייסדי העיר תל אביב שנחכה ב-23 במרץ 1951 ולידה ניצב הפסל של מאיר דיזינגוף. אבל המקום לא מפורסם רק בזכות האנדרטה אלא בעיקר בזכות ביתו של מאיר דיזינגוף ששוכן ברוטשילד 16 ובבית זה ב-14 במאי 1948 הכריז דוד בן גוריון על הקמת מדינה ישראל, ממש כאן, בעיר הלבנה. תודו שזה מרגש.

המשכנו ללכת, ליהנות מאור השמש, עצרנו לקפה בדרך, מנסים לדמיין איך זה היה לפני בתי קפה, כשכולם התקבצו בקיוסק היחיד באזור.

החלטנו ללכת לבית גולומב, שדרות רוטשילד 23, בו פועל כיום מוזיאון ארגון ההגנה שנקרא על שם אליהו גולומב שהיה מראשי הארגון. בית גולומב עצמו מעוצב לפי תפישת העולם של העיר הלבנה, ומפליא לגלות שהבית היה מועד להריסה ורק בשנות ה-50 נרכש,, שופץ והפך למוזיאון שמתאר בסרט ובתמונות את הסיפור של הארגון. ישנם שני חדרים ששמרו על אותו מראה מאז שנות ה-40, שולחן אוכל מאסיבי מעץ, מזנון, האריחים, למעלה עלינו וגילינו תצוגה של כלי נשק בהם השתמשו בהגנה. (המוזיאון פתוח בימים א’-ה’ 08:30-16:00, בימי שישי בתיאום מראש.  טלפון: 03-5600809 , 03-5608624, הכניסה בתשלום. מבוגר – 15 ש”ח, נוער, סטודנט, גימלאי – 10 ₪).

בשדרות רוטשילד 1 ראינו את המזרקה של נחום גוטמן, ששוכנת בדיוק בקו התפרק בין נווה צדק ובין שכונת אחוזת בית, שכונה ותיקה לצד שכונה מודרנית בה כבר היו חשמל ומים זורמים. נחום גוטמן הטיב לתאר בציורי הפסיפס את תולדות העיר עד שנות ה-70 ולקח לנו זמן להתעמק בכל האלמנטים שביחד יוצרים את הפסיפס המרשים. 

כאן כבר הרגשנו לאות ברגליים, אומנם העיר הלבנה נמשכת באזורים נוספים כמו כיכר ביאליק, אבל החלטנו להשאיר משהו גם לביקור הבא ובינתיים לנסוע לים, החוף הוא זכר לכך שיש דברים שלא משתנים לעולם, רק מעטה המסעדות מסביב מזכיר לנו את ההווה. עצרנו לארוחת צהריים מפנקת במלון שממשיך את הקו של העיר הלבנה, מלון הרודס תל אביב, שעוצב על ידי יואב איגרא בסגנון תל אביב של פעם, שדרת פיקוסים קיבלה את פנינו בלובי והמסעדה של המלון נראית ממש כמו חצר של תל אביב בשנותיה הראשונות עם ריהוט עתיק ועצי פרי.

היה מהנה, לעשות סיור קצת שונה ולגלות דרך הבניינים דברים שלא חשבנו עליהם בכל עת שביקרנו באזור.

אם עד כה הורגלתם ללכת בעיר כשפניכם מועדות למסעדה, משרד, חוף הים, אולי פספסתם בדרך את המבנים שמספרים את הסיפור ההיסטורי שלנו, מדינה צעירה שגדלה בקצב מהיר. אז בפעם הבאה, תרימו את העיניים אל עבר המבנים ותגלו את הסגנון הבינלאומי שבזכותו קיבלו אזורים ברחבי העיר את הטייטל הרשמי מאונסק”ו שניתן הודות ל-4000 מבנים בעיר המדגימים את התפישה על העיר הלבנה.

האתר הלא רשמי לסגנונונות הבניה הבינלאומי בישראל

–

על פי סעיף 27א לחוק הגנת זכויות יוצרים: אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות למידע/צילומים/תמונות/סרטים המגיעים לידנו. אבל, אם זיהיתם מידע/צילום/תמונה שאתם מחזיקים בזכויותיהם ולא ניתן קרדיט (בשוגג), אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש או לבקש לתת קרדיט, וזאת באמצעות פנייה למייל support@tiulim.net.