סיור בשכונת זיכרון משה בירושלים

מצאתם טעות בכתבה? יש לכם משהו להוסיף? צרו איתנו קשר.

–

כתב ערך את המסלול מיקי כהן מדריך טיולים (תו תקן ) ומורה דרך miki_can@walla.co.il

–

תחילת מסלול: צומת רח’ הנביאים – רח’ שטראוס.

סיום מסלול: רח’ ישעיהו פינת רח’ הנביאים.

משך הסיור: כ 4 שעות.

–

אתרים מרכזיים במסלול:

1. בית החולים “ביקור חולים”
2. בית החולים האנגליקני
3. בית החולים “זיו”
4. בית ההסתדרות הרפואית
5. רחוב הנביאים
6. ביה”ס “להאציל לבית למל”
7. אולם קולנוע “אדיסון”
8. הגימנסיה העברית
9. בית כנסת (“שטיבלאך”) אוהלי יעקב.
10. בית הסופר חיים ברנר.
11. גן הילדים המודרני הראשון של חסיה סוקניק.
12. תצפית אל ראש גבעת משיח בן יוסף.
13. בית דוד ילין.
14. בית הבריאות”שטראוס”
15. בית ההסתדרות
16. בית העם הראשון (קבר עוכשא)

הערות:

*לאורך המסלול ישנם בתי כנסת מעניינים ואתרים נוספים, כגון: בית בני ברית,בית אליעזר בן יהודה ועוד, שניתן להוסיף למסלול בהתאם ללוח זמנים מוגדר.

*מומלץ לשלב קטעים מתוך ספרו של ש”י עגנון “תמול שלשום” לאורך מסלול ההליכה.

מבוא

שכונת זיכרון משה

 * זיכרון משה, היא שכונה במרכז ירושלים, בין רח’ הנביאים לכיכר השבת.

 * זיכרון משה נוסדה בשנת 1905 ע”י קבוצת משכילים ציוניים’ ובהם רבי יחיאל מיכל פינס, דוד ילין ועוד.

זו אחת מ 5 שכונות, שהתרומה להקמתן ניתנה ע”י השר משה ונטיפיורי,בתנאי שתישא את שמו. השכונה נודעה כשכונה מודרנית במושגי אותה תקופה, כשערכים של נוי’ יופי ואסתטיקה נמצאו בתקנון השכונה.

* זיכרון משה היא השכונה הראשונה  מחוץ לחומות שבתיה, לא היו צמודים זה לזה .לכל בית הייתה חצר וגינה משלו ,ובכך היא הייתה “שכונת הגנים ” הראשונה בארץ, שאחריה באו שכונת רחבייה ושכונות אחרות. רוב הבתים בשכונה היו בני קומה אחת, והיא נחשבה לשכונה היוקרתית ביותר בתקופתה.

* בשנת 1934 הוקם ברחובה הראשי, רח’ ישעיהו, תיאטרון “אדיסון”, ששימש במשך שנים כתיאטרון הראשי של העיר עד להקמת תיאטרון ירושלים שנחנך ב1971. תיאטרון “אדיסון” שימש גם כבית קולנוע, שבו הקרינו גם סרטים הודים וטורקים.

* עם השנים הוזנחה שכונת זיכרון משה. רבים מן הבתים נהרסו או נוספו להם קומות,וקרבתה ל” כיכר השבת ” הביאה להתחרדותה של השכונה, וביטוי לכך, הוא בקריית סטמאר שהוקמה על חורבות קולנוע “אדיסון “.

*מבנים נוספים בעלי עניין בשכונה הם: ביה”ס “למל”, בית דוד ילין, בית ההסתדרות ועוד.

*עוד נציין את השחקנית רבקה מיכאלי, שמצד אימה היא דור  תשיעי  בירושלים, אשר נולדה בשכונת זיכרון משה, וגרה בשכונה עד להתגייסותה לצבא.

הסיור

את הסיור נתחיל בפינת הרחובות הנביאים-שטראוס.

1.בית החולים “ביקור חולים”

בית החולים “ביקור חולים” נוסד ב1857 בקצהו הצפוני של הרובע היהודי,והיה בית החולים השני ברובע היהודי ,שהוקם לאחר בי”ח ע”ש מאיר רוטשילד.ב1907 הועבר בית החולים למבנה חדש ברח. הנביאים (פינת רח’ שטראוס),בסמוך למנזר הסורי ע”ש מרקוס הקדוש.מטרת הקמת בית החולים הייתה לסייע לחולים יהודים מעוטי אמצעים בעיר העתיקה. מאז הקמתו נתמך ביה”ח ע”י הציבור הירושלמי ויהדות התפוצות.כאשר בית החולים ברובע היהודי לא ענה עוד על הצרכים, נרכש מגרש ליד רח’ יפו, באיזור רח’ הנביאים פינת רח’ שטראוס.

חנוכת בית החולים במקומו החדש נערכה בחול המועד פסח בשנת 1925. מיקומו של בית החולים במרכז ירושלים, סמוך לכיכר ציון ולרחובות ההומים,הועידו לו תפקיד רב חשיבות בשנים האחרונות בהגשת סיוע לפצועי פיגועים.

2. בית החולים האנגליקני

כיום זהו בית ספר לידים מארצות שונות,שהוריהם עובדים בירושלים (דיפלומטים,אנשי או”ם וכ”ו).הקמתו של בית החולים חושפת את צידו הקשוח  של המאבק חסר הפשרות, שהתחולל בין המיסיון הנוצרי לקהילה היהודית הירושלמית במאה ה19.

בית החולים הוקם בשנת 1838 ע”י החברה הלונדונית להפצת הנצרות בקרב היהודים, והוא שכן תחילה בעיר העתיקה.בשנת 1897 עבר בית החולים האנגליקני למקומו החדש, כאן ברח’ הנביאים.

3. בית חולים “זיו”-(בית החולים הגרמני)

נמצא מול בית החולים “ביקור חולים”, בפינה הדרומית-מזרחית של צומת הרחובות הנביאים-שטראוס.

בית החולים הגרמני של האחיות הדיאקוניסיות נחנך בשנת 1894, ושירת את תושבי העיר תמורת תשלום סמלי של 25 גרוש, ולפיכך זכה לכינוי “בית החולים של 25 גרוש”. לאחר מלחמת העצמאות שוכן בו סניף של בית החולים “הדסה”, שניקרא בית החולים “זיו “. לאחר סיום בניית קריית הדסה, שליד עין כרם,בשנת 1961, צורף הבניין לבית החולים “ביקור חולים”, וכיום פועלות בו מחלקות הנשים והלב.

4.בית ההסתדרות הרפואית

נמצא מול בית חולים ביקור חולים, בפינה הצפונית-מערבית של צומת הרחובות הנביאים-שטראוס.בבניין שוכנים האקדמיה לרפואה בירושלים ובית הרופא. סניף ההסתדרות הרפואית בירושלים נוסד ב1913 ביוזמת הד”ר מדיא, שהיה רופא ראשי בבית החולים “ביקור חולים”.

בפינה הצפונית –מזרחית של הצומת ניצב בניין מלון סן רמו לשעבר,שנבנה בשנת 1927.

5. רח’ הנביאים

רח. הנביאים מחבר את ירושלים העתיקה אל ירושלים החדשה. קצהו האחד של הרחוב נמצא בסמוך לשער שכם,וקצהו השני מגיע לכיכר “הדוידקה”.(כיכר החרות ) ולשוק מחנה יהודה, לב ליבו של מרכז העיר רח’ הנביאים מהווה את ציר הבנייה היפה והאיכותית של ירושלים לאחר היציאה מהחומות, בין השנים 1850-1918, והשמות והכינויים שהוענקו לו מעידים על יחודו: רח’ האצולה, רח’ הקונסולים, רח’ בתי החולים ,רח’ החצרות וכ”ו.

הרחוב וסביבתו, הם המכלול ההיסטורי החשוב והמרתק ביותר מחוץ לחומות.זהו מוזיאון חי לתולדות ירושלים במאה ה19.

** מרחוב הנביאים פונים בצומת לרח’ ישעיהו. ממשיכים על רח’ ישעיהו עד שמגיעים לבי”ס “למל”, הנמצא  ברח’ ישעיהו פינת רח’ דוד ילין.

זוהי בעצם הכניסה לשכונת זיכרון משה.

6.בית ספר “למל” ( בית הספר להאציל לבית למל )

זהו בניין דו קומתי גדול המוקף חומת אבן.הוא נימצא מול קולנוע “אדיסון ” לשעבר (כיום קריית חסידות סטאמר).

בתחילה היה זה בניין בודד בראש גבעה בין רח’ הנביאים ורח’ מאה שערים.

המקום נבחר ע”י מנהל בית הספר, אפרים כהן-רייס, כמקום שקט במתאים למוסד חינוכי.

בית הספר נקרא ע”ש האציל לבית למל- שמעון למל –אחד מפרנסי הקהילה היהודית בווינה. זה היה בית ספר עממי מודרני, שהעניק השכלה יהודית וכללית (שפת הלימוד היתה גרמנית ). המוסד התפרסם בכל הארץ ,והגיעו אליו תלמידים גם מיפו וגם מהמושבות.בית הספר הוקם בשנת 1903.ב1904 הוקם במקום בית מדרש למורים וגננות. בשנת 1914 עברה עליו ” מלחמת השפות” כנגד ההוראה בשפה הגרמנית, כאשר מורים ותלמידים דרשו ללמד רק בשפה העברית.

כיום משמש המבנה כבית ספר לתלמידי חסידות ריז’ין החרדית.

 –

7.בית הקולנוע “אדיסון” לשעבר

אולם בית הקולנוע נהרס ,וכיום נמצאת באתר קריית חסידות סטאמר.

אולם הקולנוע הוקם בשנת 1932, ושימש גם להצגות תיאטרון וקונצרטים. בשנות ה60 של המאה העשרים היה קולנוע ” אדיסון ” מטרה להפגנות השבת של החרדים.קולנוע “אדיסון “, אשר נפתח ב 1932 ,היה הקולנוע השלישי שנבנה בירושלים.(הוא נהרס ב2006). הוא הוקם ע”י יהודי בשם מזרחי, משכונת זיכרון משה. אולם הקולנוע התפאר בארכיטקטורה המודרנית, במימדיו העצומים, והיה הראשון בירושלים להפעיל מיזוג.

** מרח’ ישעיהו פונים לרח’ דוד ילין,פונים לרח’ אפרים כהן, ולאחר מכן פונים שוב לרח’ חג’יז.ממשיכים ישר ברח’ חג’יז עד לבית מס’ 17, שם שכנה ב -1909 הגימנסיה העברית.

8. הגימנסיה העברית

כיום שוכנת במבנה ישיבת “כתר תורה”.הגימנסיה נוסדה בימי העלייה השנייה ב1909. לימים,כשנוסדה שכונת רחביה,עברה אליה הגימנסיה ונכללה בתחומה.שם היא קיבלה את שמה החדש – “הגימנסיה העברית רחביה”. כיום שמה הרשמי,הוא,הגימנסיה העברית בירושלים ע”ש יצחק בן צבי.

מטרת מייסדי הגימנסיה ,אנשי העלייה השנייה, הייתה החייאת התרבות העברית.תוכנית הלימודים שילבה ידע כללי עם תרבות עברית ,היסטוריה יהודית וידיעת הארץ. בעת מלחמת העולם הראשונה נסגרה הגימנסיה והיא שבה לפעול לאחר תום המלחמה בשנת 1919.ברבות השנים הפכה הגימנסיה העברית למוסד רב יוקרה, ובוגריה מילאו תפקידים בכירים בימי הישוב ובתקופת קום המדינה.

הקמתה של הגימנסיה העברית בירושלים הייתה מלווה בקשיים רבים : מחסור במורים מנוסים,התנגדות מצד הישוב הישן, ובקורת מצד הישוב החדש. אולם, הקושי העיקרי היה דווקא למצוא תלמידים. צריך היה לשכנע הורים מירושלים ומסביבתה, כי בית הספר הציוני החדש עדיף על ביה”ס “למל” של אגודת “עזרה” ועל  ביה”ס “אליאנס”  של כי”ח, וכן עדיף על בתי הספר המיסיונרים שבהם אפשר היה ללמוד בחינם ואף לזכות בארוחה חמה. הגימנסיה העברית הייתה השנייה בארץ ומייסדה ומנהלה היה ד”ר מטמון, מייסד גימנסיה העברית הרצליה, ביפו. בין המורים הראשונים היה יצחק בן צבי נשיאה השני של מדינת ישראל ואשתו רחל ינאית. במשך עשרות שנים הייתה בגימנסיה העברית ביה”ס התיכון העברי היחיד בירושלים.

** ברח’ חג’יז פונים ימינה לרח’ סלובוציק ,ובצומת פונים שמאלה ברח’ חפץ חיים, וממשיכים לבית מס’ 22 ,שם היה ביתו של המשורר והסופר יוסף חיים ברנר.

** לפני שפונים לבית יוסף חיים ברנר, פונים ימינה ברח. חפץ חיים, ומגיעים לבית כנסת “אוהלי יעקב”.

–

9. בית כנסת ( “שטיבלאך” ) “אוהלי יעקב”

בית הכנסת נמצא ברח. חפץ חיים מס. 8. בית כנסת זה, הוא, אחד מבתי הכנסת המפורסמים בעולם, עקב העובדה שהוא משמש כ”שטיבלאך”, שתרגומו מאידיש – בית כנסת קטן שבו מתקיימים מנייני תפילה רבים. בבית הכנסת מתקיימות תפילות ברציפות כמעט 24 שעות ביממה ללא הפסקה. מסיבה זו יכול כל אדם המקפיד על תפילה בציבור, למצוא מניין מאוחר לתפילת שחרית, מניין מוקדם לתפילת מנחה, או מניין לתפילת ערבית באשמורת הבוקר. בנוסף, מתקיימים בבית הכנסת שיעורי תורה רבים בכל שעות היממה.

בית הכנסת נקרא גם בשם – שטיבלאך זכרון משה. הוא ניבנה בשנת 1910 במרכז שכונת זכרון משה. תחילה נקרא בית הכנסת בשם – “אוהלי יעקב”, ע”ש התורם העיקרי של המיבנה – יעקב דוד ברנט.

בית הכנסת מהווה אתר תיירות למעוניינים לצפות מקרוב בהווי החיים החרדי. נוסח התפילה בבית הכנסת נקבע לנוסח אשכנז, כמנהג הפרושים, מייסדי הישוב האשכנזי הישן בירושלים. אולם, במניינים השונים אין הקפדה  על נוסח התפילה המקורי של בית הכנסת, שהוא נוסח אשכנז.

בית הכנסת “זכרון משה” (“אוהלי יעקב”) נודע במשך שנים רבות בהיותו מקום דרשנות לדרשנים רבים. המפורסם שבהם, הוא, הרב שלום שבדרון, שהיה דורש בבית הכנסת הזה מדי ליל שבת. דרשן נוסף, הוא, הרב בן ציון ידלר, שנקרא בשם – “המגיד הירושלמי”.

בצמוד לבית הכנסת “אוהלי יעקב” פועל המרכז להפצת הדף היומי. שיעורים ב”דף היומי” נמסרים בבית הכנסת בכל שעות היממה, לצד שיעורים בנושאים נוספים, בחדריו השונים של בית הכנסת.

מחוץ לבית הכנסת ניתן גם להבחין בלוחות “קידוש הלבנה”. מיצוות “קידוש הלבנה”, היא, מיצוות ראייה. אומרים אותה תחת כיפת השמים, כאשר רואים את הלבנה “הצעירה”.ניתן לומר אותה החל משלושה ימים לאחר ראש חודש ועד למחצית החודש. אולם מרבית המתפללים יעדיפו על פי קביעת “שולחן ערוך”. כלומר,  לאמור את התפילה דווקא במוצאי השבת שחל להיות לאחר שלושה ימים מראש החודש. ציבור המתפללים נוהג לצאת אל מחוץ לבית הכנסת, אל מקום שמעצם טיבעו אין בו אור רב בשעת זריחת הלבנה, ולהתפלל יחדיו. ניתן להצטרף מחוץ לבית הכנסת להמוני המתפללים העוסקים באמירת “ברכת הלבנה”, אותה לבנה שבשורש המצווה הראשונה של התורה, המצווה המוזכרת בפרשת “בא”.  

–

10. בית יוסף חיים ברנר  

ביתו של  יוסף חיים ברנר נמצא ברח’ חפץ חיים מס’ 22, בו התגורר י.ח ברנר תקופה קצרה, לפני שעבר ליפו, ל “בית הסופרים”  בנווה צדק.

י.ח. ברנר ,ביחד עם אחד העם, הטביעו  את חותמם על התרבות, החינוך, הספרות והלכי הרוח של הפועלים בימי העלייה השנייה.

י.ח. ברנר עלה ארצה בשנת 1909. ניסה לעבוד כפועל במושבה, עבר לירושלים, חיפש עבודה בסיתות אבנים או בניין ,אבל ללא הצלחה.בירושלים הכיר את א.ד.גורדון, אותו תיאר בדמותו של אריה לפידות בסיפור “מכאן ומכאן”.

ברנר הגיע לנווה צדק, והצטרף לדבורה בארון וחיים אהרונוביץ. הערצת היהדות וערכיה נתפסו בעיניו כצורה מסוכנת של טפילות רוחנית. את ההתרפקות על יצירת האבות בתנ”ך ראה ברנר כדרך להתחמק מעבודה יוצרת בהווה. על אף  כל אלה הטיף ברנר לדבוק בארץ ישראל.עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה יהודים רבים עזבו את הארץ, ונסעו למצרים.ברנר היה בין אלה שהעדיפו להישאר בארץ למרות הסכנות.

בשנה השנייה למלחמת העולם הראשונה החל ללמד ספרות בגימנסיה הרצליה. ב1917 גירשו הטורקים את יהודי יפו ותל אביב.ברנר יצא עם אנשי גימנסיה הרצליה לגלות בחדרה ,ושב לתל אביב עם כניסת הבריטים.

ב1920 ,לאחר נפילת תל חי ויוסף טרומפלדור ,חברו,  קרא ברנר להלחם בגבורה ולהגן באומץ על המולדת.הוא הצטרף לגדוד העבודה ע”ש טרומפלדור שם לימד עברית.בחודש מאי 1921 נרצח בפרעות ביפו שהיו חלק מפרעות תרפ”א.

** ממשיכים ברח’ חפץ חיים עד להצטלבות עם רח’ פינס . יורדים ברח’ פינס ,ופונים שוב לרח’ פרי חדש מס’ 38 –שם נמצא בית סוקניק.

 11.גן הילדים ע”ש חסיה סוקניק

ברח’ פרי חדש מס ’38 נראה את המבנה, ששימש את גן הילדים העברי המודרני הראשון מחוץ לחומות העיר העתיקה.מייסדת הגן הייתה חסיה סוקניק, רעייתו של הארכיאולוג אליעזר ליפא –סוקניק ,ואימם של יוסי ידין (שחקן תיאטרון )ויגאל ידין (רמטכ”ל ,ארכיאולוג ופוליטיקאי).

חסיה סוקניק הייתה לוחמת לשוויון זכויות הנשים .חסיה הייתה גננת במקצועה ,ונחשבה לאחת הגננות הראשונות בארץ.הייתה ממניחות היסוד לגן הילדים העברי המודרני הראשון בירושלים, ובארץ ישראל בכלל ,שהוקם ב1904 כאן בשכונת זיכרון משה.

רח’ הגננת שבשכונת גילה מנציח את זכרה של חסיה סוקניק.

** מרח’ פרי חדש פונים לרח ‘ ישעיהו, עולים בו עד להצטלבות עם רח’ בליליוס ורח’ דוד ילין (ממול לביה”ס “למל” בצד של קולנוע אדיסון לשעבר ),ו שם פונים לרח’ בליליוס.

12. תצפית אל “ראש הגבעה ” וסיפור משיח בן יוסף

” בראש הגבעה”, שלא סתם נקראת כ ך בין שני עצי זית, מצפים מקובלים ירושלמים מידי יום להתגלות משיח בן יוסף, ככתוב במסכת סנהדרין נ”ח.

בתפיסת הגאולה היהודית קיימים שני מושגים, משיח בן יוסף ומשיח בן דוד, שני שלבים בגאולה הצפויה. בין שני השלבים יעבור עם ישראל תקופה קשה המכונה “חבלי משיח “.

עצי הזית עתיקים והעבותים שבראש הגבעה עומדים במדויק זה מול זה, ומהווים על פי הקבלה את הפתח הבלתי נראה לירושלים – “פתחא בקרתא”.

בשנת 1889, כ-30 שנה אחרי היציאה מהחומות ובניית העיר החדשה, נרכש המגרש מידי בעליו הערבים. מייד החלה התיישבות יהודית סביב “ראש הגבעה”, ונבנתה שכונת שכונת “עזרת ישראל “. כיום נמצאים שני עצי הזית במרכזו של גן משחקים. “ראש הגבעה” ועצי הזית נמצאים ברח’ פראג (סמטת אופטלקה) המחבר בין הרחובות שטראוס וישעיהו.

** הולכים ברחוב בליליוס ,פונים לרח פרס ,וממשיכים עד לבית מס 2. בית דוד ילין,המשמש כיום כבית אגודת ישראל.

13. בית דוד ילין –

רח’ ישעיהו פרס הפך בשנים האחרונות לרחוב בעל אופי דתי חרדי.בית דוד ילין נמצא בקצה רח’ פרס, ומשמש כיום כמרכזה של מפלגת “אגודת ישראל” החרדית. דוד ילין היה מורה ומדקדק, מחשובי המשכילים בסוף המאה ה19 ותחילת המאה ה20 , שימש כנשיא הסתדרות המורים, פרופ’ לספרות עברית וכסגן ראש עריית ירושלים. אביו ,יהושע ילין נמנה עם עם שבעת מייסדי שכונת “נחלת שבעה”.

דוד ילין התגורר בשכונת זיכרון משה ,מול ביה”ס “למל”. הרח’ הסמוך לביתם של דוד ילין ואשתו איטה זכה לשם רח’ דוד ילין , והוא חוצה את השכונה עד להצטלבות עם רח’ הרב יחיאל –מיכל פינס, חותנו של דוד ילין.כך מפגיש המרחב הגאוגרפי בין האנשים, שהאהבה כבר הקדימה והפגישה ביניהם.

** חוזרים על רח’ פרס לעבר רח’ בליליוס. ברח’ בליליוס ממשיכים עד להצטלבות עם רח’ שטראוס.בצומת, מצד ימין בית ההסתדרות וממול “בית שטראוס”.

14. בית שטראוס-בית הבריאות הדסה

מבנה “בית שטראוס” והמוסד הרפואי שבו, הוקמו בעקבות אירוע בו ספגו מהנדסי המין האנושי שיעור חשוב בנוגע לגנותן של היוהרה והשחצנות. אותה פרשה נודעת ,פרשת טביעת “הטיטאניק”. לאור הצלתו של נתן שטראוס, הדיאגנוזה הרפואית של ד”ר ברין ,אשר הצילה את חייו, ואולי בהשראת סיפור אהבתם ומותם של אחיו איזידור ואידה אשתו שהיו על האונייה, החליט נתן שטראוס להקדיש סכום כסף עצום להקמת בית בריאות “לבני כל העמים והדתות “.

15. בית ההסתדרות 

בית ההסתדרות עבר לרח’ שטראוס בתחילת שנות ה -50  של המאה ה – 20 מרח’ ההסתדרות, שבמרכז העיר.משה ברעם, אביו של ח”כ עוזי ברעם, שכיהן כמזכיר מועצת פועלי ירושלים באותן השנים, היה בין האנשים שהחליטו לבנות את בית ההסתדרות ברח’ שטראוס. הסיבה קשורה לחשש פוליטי בשנות ה -50 , כי רח’ יפו יהיה הגבול בין שני חלקי ירושלים. החלק הצפוני יהיה דתי, והחלק הדרומי חילוני. בניית בית ההסתדרות הייתה כקביעת עובדה, שירושלים לא מתחלקת.  אולם אט אט הפך בית ההסתדרות לשמורת טבע חילונית באזור חרדי. המעוז החילוני האחרון באזור. כיום הושכרו חלקים מן הבניין לטובת סמינר חרדי לבנות. ביטוי לשינוי בישר ביטאון העדה החרדית כניצחון גדול של אנשי הישוב הישן (החרדי ) בירושלים על מבשרי הסוציאליזם (חילונים) בישראל.

16. בית העם הראשון 

“בית העם”, שחרב לחלוטין ,נמצא בגן משחקים קטן ברח’ פראג (סמטת אופטלקה). ” בית העם הראשון”, שהוקם ב1907, היה מקום מפגש למשכילים תושבי זיכרון משה. היה זה בית כינוס חברתי-תרבותי ומוקד האינטילגנציה של ירושלים בראשית המאה ה -20.בנוסף, נמצא בגן משחקים זה גם קברו של נבי עוכשא איבן מחצן , שהיה ידידו של הנביא מוחמד והשתייך לחבורת מקורביו,המכונה בשם “צחבאה”.

** ממשיכים ברח’ פראג עד להצטלבות עם רח’ ישעיהו. פונים לרח’ ישעיהו ומגיעים להצטלבות עם רח’ הנביאים, שם מסתיים הסיור.

על פי סעיף 27א לחוק הגנת זכויות יוצרים: אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות למידע/צילומים/תמונות/סרטים המגיעים לידנו. אבל, אם זיהיתם מידע/צילום/תמונה שאתם מחזיקים בזכויותיהם ולא ניתן קרדיט (בשוגג), אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש או לבקש לתת קרדיט, וזאת באמצעות פנייה למייל support@tiulim.net.