מצאתם טעות בכתבה? יש לכם משהו להוסיף? צרו איתנו קשר.
זמן קריאה משוער: 11 דקותפוסט עודכן לאחרונה ב-29 בדצמבר 2021.
קרדיט תמונת השער: מצפה דדו. למטולה – צילום:דר אבישי טייכר. מתוך אתר פיקיוויקי.
מטולה היא העיר הצפונית ביותר בארץ, ממש על גבול לבנון. אם אתם רוצים להתרחק מהכול ולהעביר זמן באזור ירוק ויפהפה, מטולה היא המקום המושלם לחופשה. אתם יכולים להגיע עם המשפחה ולטייל באזור או להגיע עם בן או בת הזוג וליהנות מחופשה רומנטית. הנה לכם כמה רעיונות לאטרקציות מומלצות במטולה.
*גילוי נאות: עמוד זה כולל מספר קישורים של תכניות שותפים שלנו. אם תלחצו על הקישור ותרכשו דרכו את אחד מהשירותים, אנחנו נקבל על זה עמלה, שתעזור לנו לתפעל את האתר. הדבר נעשה ללא תוספת עלות עבורכם. תודה על העזרה!
תוכן עניינים:
סיפורה של המושבה מטולה:
לפני שנתחיל לעבור על האטרקציות המובילות במטולה והסביבה, נספר לכם קצת על ההיסטוריה של המושבה.
היישוב החל את דרכו בסוף המאה ה-19. ב-1893 חברת יק”א והברון רוטשילד החליטו לרכוש אדמות מערבי נוצרי בשם ג’בור ביי, איש אמיד מצידון. באותו זמן, ישב במקום כפר דרוזי בשם אומטולה, שבו התגוררו האריסים שעיבדו את אדמות ג’בור ביי. מספר יהודים מיישובי הגליל וצפת עברו להתגורר בכפר הדרוזי. ב-1895, הגברים הדרוזים עזבו את הכפר כדי להשתתף במרד הדרוזי שפרץ כנגד השלטון התורכי. היהודים שחיו במקום קראו לאיכרים יהודים מהמושבות להגיע ולעזור לשמר את החקלאות המקומית. כשנה לאחר מכן, ב-1896, הוקמה מטולה על האדמות שנרכשו מהכפר אומטולה ו-59 משפחות יהודיות התיישבות במקום.
כאשר שבו הגברים הדרוזים לאומטולה, גילו כי הפכה למטולה וכעסו מאד על המצב, כיוון שלא קיבלו פיצוי על הכרמים והמטעים שנטעו. לכן, החלו להתנכל לתושבים היהודים. הם התנפלו על החקלאים היהודים בשעת עבודתם בשדות, שדדו את בהמותיהם וירו על בתי התושבים בלילות. כאשר הותקפו, הנשים והילדים רצו לתפוס מחסה בבית משפחת בקמן, שנבנה מקירות כפולים ועבים להגנה.
ההתנכלויות נמשכו, וחלקם מהאיכרים התייאשו ועזבו. אך, מרבית האיכרים נשארו במקום עם משפחותיהם ובתמיכתו של הברון רוטשילד ואהרון אהרונסון, הקימו כוח הגנה מקומי כדי להדוף את ההתקפות ולצמצם את ההתנכלויות. בסופו של דבר, הצליחו להגיע להסכמות עם הדרוזים המקומיים וההתנכלויות פסקו.
אז מהן האטרקציות המרכזיות במטולה והסביבה?
סיור בין בתי המושבה:
במטולה יש מספר בתים שנותרו עומדים מימיה הראשונים של המושבה. אם אתם מגיעים לחופשה במטולה והסביבה, סיבוב בין הבתים העתיקים היא אחת האטרקציות המרכזיות במטולה. יש שלטים על הבתים החשובים, כך שאתם יכולים לקרוא וללמוד על ההיסטוריה בכוחות עצמכם. אם אתם רוצים לשדרג את החוויה, מומלץ להזמין סיור מודרך.
הנה כמה מהבתים המעניינים ביותר במטולה:
בית קלווריסקי (רחוב הראשונים 8):
הבית הזה, שידוע גם בתור בית הפקידות, הוקם ב-1897 והיה בית האבן הראשון במושבה. המבנה יועד למגורים ולמשרד של פקידי הברון רוטשילד. הוא כונה “בית קלווריסקי” על שם הפקיד האחראי. מבנים לפקידי הברון הוקמו בכל מושבותיו, כדי לספק תשלום תמיכה חודשי לעזרה ולחלק כלי עבודה ובעלי חיים למשפחות המתיישבים החדשות. היום המבנה משמש כבית המועצה.
בית פרנץ ון דר הורן (רחוב הראשונים 6):
הבית הזה היה שייך להולנדי, שהגיע לטייל ולצלם את האזור. הוא התאהב במטולה, התיישב בה והפך לכורם הראשי של המושבה.
בית המורים (רחוב הראשונים 25):
החינוך העברי בגליל החל במאה ה-19. והמורים שהובילו את החינוך במושבות הגליל – מטולה, משמר הירדן ויסוד המעלה – היו הדוקטור יצחק אפשטיין ושמחה חיים וילקומיץ. הם הקנו ערכי ציוניות, פעילות פעלתנית מחוץ לכיתות בלימוד מדעי הטבע ולימודי חקלאות, בשילוב החומר הישן של החדר וחומר הלימודים האירופאי.
המורה יצחק אפשטיין היה המורה הראשון בבית הספר של המושבה מטולה. הוא נולד ברוסיה בשנת 1963 ועלה לארץ כאחד משישה צעירים, שנשלחו בידי אגודת חובבי ציון ללמוד להיות מדריכים חקלאיים. בשנת 1895, התחילה ההכשרה במושבות זיכרון יעקב ומשם המשיכו למושבות הצפוניות, יסוד המעלה וראש פינה. לאחר חמש שנים, נבחר אפשטיין לנהל את בית הספר לבנות בצפת. משם, בשנת 1896, נשלח ביחד עם המייסדים של מטולה לפתוח את בית הספר במושבה. הוא עבד שם עד 1899, ואז עבר לנהל את בית הספר בראש פינה. אפשטיין לימד תנ”ך, היסטוריה של עם ישראל, שימוש בעברית כשפה עיקרית, דקדוק, קריאה וכתיבה, חשבון וידיעת הטבע.
את המנהל אפשטיין החליף המנהל שמחה חיים וילקומוביץ, שעבר מסלול הכשרה דומה והגיע אף הוא מרוסיה. הוא התמחה והעמיק את הלימוד הלשונאי העברי, תוך הקניית שיטת לימוד טבעית כמו שפת אם ותוך קישור התלמידים אל הטבע. הוא יצא איתם לטיולים, לימד שירה והקנה להם זהות ציונית לאומית. דרכו לא הייתה קלה עקב ההתנגדות השמרנית של הורי התלמידים לשיטותיו.
בבית זה התגוררו ראשוני המורים של בית הספר המטולאי. תושבי המושבה הבינו את חשיבותו של החינוך והקדישו לכך בית מיוחד. כאן החלו ללמוד לראשונה את שפת העברית בעברית (ולא כתרגום משפה אחרת) והונהגו שיעורי התעמלות. בנוסף, החלו להנהיג כאן חובת לבישת תלבושת אחידה, שהעצימה את השוויון בין בני המעמדות השונים. כיום משמש הבית כמשרד הרבנות של המושבה.
בית לישנסקי (רחוב הראשונים 42):
לבית הזה יש אגדה מעניינת. יוסף לישנסקי הגיע כילד למושבה מטולה, בזמן שבנו בה את מבנה בית הספר. לאחר מספר שנים, עבר ללמוד בירושלים. כאשר חזר למושבה, כבר היה חבר בארגון “השומר” והצטרף גם לרשת הריגול של ניל”י בראשותו של אהרונסון. מטעם הארגון, יצא לשליחות בביירות. הדבר נודע לשלטונות התורכיים והם החלו לחפשו. הם עברו בין בתי האיכרים ולבסוף הגיעו לביתם של משפחת לישנסקי. הם הכו את אבי המשפחה, אך לא קיבלו תשובה ברורה לגבי מקום הימצאו של יוסף. לכן, החליטו להעניש את אנשי מטולה ולהעביר את אנשי וועד המושבה ונכבדי המושבה לדמשק. האב לישינסקי ניצל מההגליה והמאסר בזכות קשריו עם אנשי השלטון הבכירים.
התורכים המשיכו בחיפושים אחר יוסף לישינסקי. באחד הימים, נשמעו יריות במושבה. אחד מאנשי “השומר” טען שירה ביוסף באזור מפל התנור. התורכים שהגיעו למקום גילו רק שלולית דם, ללא גופה. זו כמובן הייתה תרמית, ויוסף הסתתר באותה שעה בבית הוריו, כאשר שני חברים מארגון “השומר” מאבטחים אותו. כשנודע על כך לתורכים, הם הגיעו לבית לישינסקי ושלחו את יוסף לכלא בדמשק.
בית המכס והעמילות (רחוב הראשונים 44):
קו הגבול הסופי בין הצרפתים לבריטים נקבע כ-30 מטרים מבתיה הקיצוניים של המושבה מטולה. לכן, ניתנה תעודת מעבר צרפתית לאיכרי מטולה, שארבעת אלפי דונמים מהחלקות שלהם נותרו בחלק הצרפתי של הגבול.
מיד כאשר נקבע קן הגבול, הקימו הצרפתים והבריטים נקודת מעבר ומכס לעוברים במרכז רחוב הראשונים במושבה. מצב אבסורדי זה גרם סבל רב לחקלאי מטולה, שעיבדו את חלקותיהם ונאלצו לעבור יום יום בנקודת המעבר ובבדיקות שנעשו להם בבוקר ובערב. גם ההחלטה לגבות מס על המוצרים והתוצרת החקלאית, שהוטלו על החקלאים כשחזרו עם יבולם משדותיהם, יצר עיכוב וסבל לחקלאים.
כיום מבנה בית המכס עומד מוזנח מימין למשק של משפחת לישינסקי.
אתרי טבע ונוף במטולה:
מטולה מוקפת ביופי מרהיב. הנה כמה מאתרי הטבע המובילים במטולה והסביבה:
פארק המעיין במטולה:
בפארק המעיין שוחזר ושוקם המעיין ששימש כמקור מים של מטולה בראשית דרכה. מיקומו היה בשולי המושבה. תהליך הובלת המים היה מייגע והצריך הליכה יום יומית לאיסוף המים בפחים והובלתם למושבה על גבי בעלי חיים. לאחר שסבלו שנים רבות, נרתמו פקידי הברון רוטשילד והקימו טחנת קמח ומשאבת מים. אך, כמות המים לא הספיקה לשני המפעלים יחדיו. לכן, נחפרה בריכה, שלתוכה אגרו את המים ושוב חזרו להובלת מים על בעלי חיים. רק בשנת 1958, מטולה התחברה לרשת המים הארצית.
יש במקום שבילים לטיול. ניתן גם לבקר בנקודת הנביעה, שמשמשת כנקודה מרכזית בפארק. מסביב למעיין יש מדשאה המשמשת כאמפיתיאטרון למופעים שונים הנערכים במקום. ניטעו עצים להצללה על פינות המנוחה ונבנו ספסלים ושולחנות לפיקניקים, פינות מנוחה ותצפית נוף לכיוון עמק החולה ועמק עיון.
הכניסה חופשית.
איך מגיעים? בנסיעה על כביש 90 בצפון מטולה, בשכונת החצבים בדרום המושבה מטולה, יש להיכנס לרחוב רקפת. ממשיכים בנסיעה צפונה לרחוב מצפה נפתלי ופונים לרחוב המעיין. שלט כניסה ובו פסל תפוחים, מוביל לרחבת חנייה, שממנה ניתן לרדת ברגל אל המעיין.
מפל עיון ושמורת נחל עיון (התנור):
נחל עיון הוא המערבי מבין ארבעת מקורות הירדן. הוא מתחיל את דרכו מעמק עיון שבלבנון וזורם כשבעה קילומטר בלבנון, עד שנכנס לישראל באזור מטולה וממשיך לקריית שמונה. באמצע שנות ה-70, הוטה סופו לתעלה מלאכותית, המוליכה את מימיו אל נחל שניר. שטח של 400 דונם משני צדי הנחל הוכרז כשמורת טבע, שבה אתם יכולים לבקר.
ליד הכניסה העליונה לשמורה יש את אנדרטת חללי הספארי. האנדרטה מנציחה 12 חללי צה”ל, אשר נהרגו במשאית ספארי בדרכם ממטולה למוצב בלבנון בשנת 1985.
בשמורה יש שביל הליכה מסודר עם גשרונים, מדרגות ומעקות. לאורך הדרך, תעברו ליד ארבעה מפלים. בראש המפל הראשון, מפל עיון, בנו הבריטים סכר ששימש להשקיית סוסי הרכיבה בזמן שסיירו לאורך הגבול עם לבנון. תוכלו לראות בשמורה גם את שרידיו של גשר נחל עיון, שפוצץ בליל הגשרים בשנת 1946. גשר זה פוצץ שוב בידי חבלני הפלמ”ח בערב מלחמת העצמאות. בנקודת הגשר ומפל עיון, עברו מעפילים יהודיים בדרכם לישראל בתקופת ההעפלה. תושבי המקום יצרו אירועי שמחה מדומים והמעפילים, שהגיעו בהברחות דרך הגבולות, עורבבו עם האורחים ופוזרו מיד בין יישובי האזור.
מפל הטחנה הוא המפל הבא. המפל נופל מגובה 21 מטרים. שמו ניתן לו על שם טחנת הקמח, שנבנתה בתחתית המפל. מכיוון שחקלאי לבנון לוקחים מים מעבר למה שנקבע בהסכם שביתת הנשק לאחר מלחמת העצמאות, המפל מתייבש בקיץ.
מפל האשד הוא המפל השלישי במפלי הנחל לכיוון צפון. הוא ממוקם בחלק היותר תלול בערוץ זרימת המים ומהווה מעין קניון.
המפל המפורסם מבין מפלי נחל עיון הוא מפל התנור, שהינו הרביעי מכיוון צפון. הוא נקרא על שם ה”תנורה”, חצאית שלובשות נשות האזור הערביות. זרם המפל מזכיר במעט את צורתה. בנוסף, בחלקו העליון של המפל, צורתו הטבעית סגורה כמו ארובה של תנור בישול מקומי לאפיית פיתות, טבון. המפל צונח מגובה כ-30 מטרים לתוך ארובה המובילה לבריכת אגירה ורחצה. שם, משכשכים דגים כמו דגי החפף, הבינון, העגלסת וחלזונות.
המסלול הוא קווי ולכן יש לדאוג לרכב ביציאה. ניתן גם לעשות את המסלול מכיוון דרום.
אורך המסלול כשעה. בימים חמים מומלץ לצאת מוקדם בבוקר.
הכניסה בתשלום. בעלי כרטיס “מטמון” של רשות הטבע והגנים נכנסים ללא תשלום.
איך מגיעים? נכנסים לתוך המושבה ויורדים ברחוב הראשונים לכיוון מזרח, קרוב לגדר המערכת המזרחית. בקצהו הצפוני של רחוב המייסדים יורדים לתחילת הטיול בשמורת עיון.
יצירת קשר: 04-6951519.
למידע נוסף, בקרו באתר האינטרנט של שמורת טבע נחל עיון.
מצפור הר צפייה (מצפור דדו):
בערבית, קוראים למקום אל מונטאר. מצפור דדו נמצא במדרון המזרחי של הר הצפייה. המצפה נקרא על שמו של הרמטכ”ל לשעבר, דוד אלעזר ז”ל. במצפור יש רחבת תצפית מרוצפת באבן גלילית בצורת חצי גורן. יש במקום שלטי מתכת, שבהם תוכלו להיעזר כדי לזהות את הנקודות השונות בנוף. אפשר לראות מכאן את החרמון, עמק החולה ובתי מטולה.
במרחק קצר ממצפור דדו נמצא גן השישה. זהו גן המשמש כאנדרטת זיכרון לחיילי צה”ל, שנפלו בקרב לכיבוש מוצב הבופור במלחמת לבנון. ישנה התאמה לכניסת בעלי מוגבלויות.
הכניסה חופשית.
איך מגיעים? יוצאים מהשער המערבי של מטולה, על פי השילוט, עד למפגש עם גדר הגבול, שבעבר נקראה “הגדר הטובה”. משם פונים מערבה, שמאלה, עולים בעלייה דרך רחוב מעלה הצפייה. יש להמשיך לפי השילוט למצפור. בנקודה גבוהה של השכונה נעצרים במצפור דדו.
שמורת האירוס הנצרתי:
זוהי שמורה לא מוכרזת, הנמצאת בפאתי המושבה מטולה. בזמן עונת הפריחה, בחודשים פברואר-מרץ, תוכלו לראות במקום פריחה משגעת של רקפות, חרציות, נוריות ו… האירוס הנצרתי! האירוס הנצרתי הוא אחד משמונת סוגי אירוס ההיכל. הוא פורח בצבעי ארגמן, מרכזו שחור ועלי הכותרת שלו לבנים. זהו פרח אנדמי לצפון הארץ והוא גדל בהרי נצרת, גבעת המורה, בהרי נפתלי ולרגלי החרמון.
הכניסה חופשית.
איך מגיעים? כקילומטר לפני הכניסה למושבה מטולה, רואים שרידי מחצבה ישנה ושלט המכוון לתחנת תצפית לבעלי חיים וחוות כלבים. עוצרים על אם הדרך בזהירות והולכים הליכה קצרה של כ-100 מטרים.
מוזיאונים ואטרקציות במטולה:
בית ראשונים – מוזיאון אומנות וספריית המושבה:
בשנת 1901, כאשר החלו לבנות את בתי האבן במושבה במקום חושות החמר של האריסים הדרוזים, נבנה גם המבנה הזה, שהיה בית ספר בעבור ילדי המושבה. בית הספר כלל ארבעה כיתות לימוד. יחד עם מבנה בית הספר נבנו גם ביתם של מורי בית הספר ובית רב המושבה. תלמידי המושבה עשו שימוש בבית הספר הזה עד שנת 1920. ואז הוא נסגר בפקודת הצבא הצרפתי ששלט באזור. חיילי חיל המצב הצרפתי שוכנו בו.
לאחר שסולקו הצרפתים ערב מלחמת העולם השנייה, הוחזר המבנה לאנשי מטולה והוא שימש כבית ספר עד שנות ה-70. היום, הוא משמש כמתנ”ס, ספרייה ומוזיאון אמנות קטן.
שעות הפתיחה: ימי ראשון, שני וחמישי בשעות 09:30-12:00 ובשעות 16:00-18:30, בימי רביעי בשעות 17:00-21:00 ובימי שישי בשעות 09:00-12:00.
מוזיאון תיבת הנגינה של זמי:
באוסף של זמי יש קרוב למאתיים כלי נגינה, שנאספו מעשרות מדינות בעולם. באוסף ישנם כלי נשיפה, כלי הקשה וכלי קלידים. במהלך הביקור אצל זמי, תוכלו לשמוע אותו מנגן ומסביר על כלי הנגינה השונים. אם אתם מחפשים אחר אטרקציות מיוחדות במטולה, זוהי ללא ספק אחת מהן!
הכניסה בתשלום. יש לתאם הגעה מראש.
יש נגישות לנכים.
הכתובת: רחוב מצפה עמק החולה 5, מטולה.
טלפון ליצירת קשר: 04-699-7073.
מוזיאון בית האיכר:
הבית נבנה בעבור רב המושבה. בחדרי המוזיאון ניתן לראות ריהוט מקורי מימי תחילת המושבה, חפצי בית וכלי בית, צילומים מאותם ימים, מסמכים ומפות שנשתמרו. אוסף זה רוכז על מנת לנסות ולהמחיש למבקר כיצד נראו החיים באותה תקופה. לאחר ביקור בחדרי התצוגה, תוכלו לצאת לחצר המבנה, שם ניתן לראות כלי עבודה וכלים לעבודת החקלאות כפי שנשתמרו מאותם ימים.
התצוגות בחדרי המוזיאון ובחצר המוזיאון משחזרות ולו רק במעט את אופי החיים ואורח החיים בימי תחילת המושבה.
הכניסה בתשלום.
שעות פתיחה: ימי ראשון עד חמישי בין 18:00–16:00. בשישי ובשבת הכניסה לקבוצות בתיאום בלבד.
הכתובת: רחוב הראשונים 8, מטולה.
טלפונים לתיאום ביקור: 054-7237073, 04-6997073.
מרכז קנדה:
אם אתם מחפשים מקום לבלות בו עם הילדים, מרכז קנדה הוא אחת האטרקציות המומלצות למשפחה במטולה! תוכלו למצוא כאן מתחם באולינג, אולמות סקווש, מטווח ירי, אולם לטניס שולחן, חדר תנועה, חדר כושר משוכלל, אולם ספורט אולימפי ועוד! יש כאן גם את משטח ההחלקה על הקרח הגדול בארץ.
הכניסה בתשלום.
המתחמים השונים במרכז פתוחים בשעות שונות, לכן יש לבדוק באתר הרשמי לשעות מדויקות.
הכתובת: רחוב הראשונים1, מטולה.
למידע נוסף, בקרו באתר האינטרנט של מרכז קנדה.
מסעדות היסטוריות במטולה:
מסעדת לואיזה:
המסעדה הנהדרת הזו מתמחה באוכל גלילי משובח ושוכנת בבית משפחת לויט. בין היתר, תוכלו להזמין כאן תבשילים, סלטים מיוחדים, סטייקים מיושנים, דגים טריים ומגוון רחב של פסטות טעימות.
שעות הפתיחה: ימי שני עד שבת מ-10:00 בבוקר ועד אחרון הלקוחות. ארוחות עסקיות מוגשות בימי שני עד חמישי בין השעות 11:00-17:00.
הכתובת: רחוב הראשונים 21, מטולה.
סיפור המקום: בית משפחת לויט היה ביתה של אסתר לויט, הידועה בתור “האימא של החיילים”. אסתר הייתה בת הדור השני למייסדי המושבה, בתם של ברוריה לבקוביץ וזלמן ויינר. לאחר מות אביה, אמה של אסתר נישאה בשנית, ואסתר עברה להתגורר בביתם של סבה וסבתה, הורי אביה. אסתר עסקה בחקלאות ושמה התפרסם בשל כישוריה. כשנפטרו סבה וסבתה, היא ירשה את הבית והמשיכה להתגורר בו עד יום מותה. היא המשיכה לעבד את האדמה ופתחה את ביתה כמקום מפגש ואירוח לחיילי צה”ל, שנהגו לכנותה “דודה אסתר”.
נכדיה של אסתר לויט החליטו לשפץ את ביתה הישן בניסיון לשמר את האווירה. בעת ביקור במקום, ניתן להבחין בשני חדרים, בשטיח המרצפות האדום ובחפצי בית מאותה תקופה ותמונות מעברה ומעבר המושבה.
על פועלה למען חיילי צה”ל, אשר שירתו בלבנון בעת מלחמת לבנון, קיבלה אסתר לויט את פרס ישראל. לצערנו, כלת פרס ישראל נפטרה בתחילת שנת 1986, כשהיא בת 85 שנה.
בית שלום:
בית שלום הוא בית הארחה, שבו נמצאת מסעדת שף נהדרת, המגישה ארוחות בוקר גליליות נהדרות. המאכלים השונים הם מעשי ידיהם של בעלי המקום. כל המצרכים הם מתוצרת משק, כך שאתם יכולים להיות בטוחים שהם טריים ורעננים!
יש להזמין מקום מראש.
הכתובת: רחוב הראשונים 28, מטולה.
סיפור המקום: המלון והמסעדה שוכנים בבית שלום, שהיה ביתם של האיכר חיים משה פיין ורעייתו יוכבד לבית אייזנברג. חיים משה פיין הגיע מרוסיה בשנת 1892. הוא למד את עבודת האדמה במושבות ארץ ישראל כמו יסוד המעלה ובעיקר בבית דוברובין. לימים, הכיר את העלמה יוכבד, בתו של החקלאי השורשי והמיוחס אייזנברג. הזוג הצעיר היו מהמתיישבים הראשונים במטולה.
למרות בעיות בריאותיות של יוכבד, היא ילדה תשע בנים ושתי בנות. הילדים התפזרו ברחבי הארץ ורק בנם העשירי, שלום פיין, שעל שמו קרוי הבית במטולה, נשאר להמשיך לעבד את האדמה. עד היום, אתם יכולים לראות מאחורי המבנה את שרידיה של החומה, שהקיפה את חצר הבית וכוללת את דלת העץ המקורית שדרכה בני הבית יצאו לעבודה בחלקתם. במקביל לעיסוק בהארחה, המשיך שלום וצאצאיו לטפח את החלקות החקלאיות הכוללות עצי פרי מניבים כמו תפוחי עץ, שזיפים, אפרסקים, זיתים, דובדבנים ועוד.
איפה לישון במטולה?
מחפשים מלונות מומלצים במטולה? הנה כמה הצעות שיעזרו לכם למצוא את המקום הנכון עבורכם:
- מלון ארזים – זהו מהמלונות הוותיקים ביותר במטולה. הוא הוקם בתחילת שנות ה-40 של המאה ה-20, ושימש בין היתר גם סוחרים לבנונים שהעבירו את סחורותיהם לשטח המנדט הבריטי. במקום התקיימו גם וועדות שביתות הנשק בין לבנון וישראל ובין לבנון וסוריה. לכן, ניתן לומר שמדובר במלון בעל היסטוריה עשירה מאד. המלון נקי, נעים ומספק אווירה נהדרת של חופשה.
- מלון אלסקה אין – גם למלון הזה יש היסטוריה עשירה והוא אירח נשיאים, ראשי ממשלות ושרים רבים לאורך שנות קיומו. מגג המלון תוכלו ליהנות מהנוף המהמם של הרי הלבנון והסביבה.
- מלון מטיילים מטולה – מי שמחפש מקום אירוח בסיסי יחסית, אך ברמה טובה, כדאי לבדוק את מלון מטיילים מטולה. המלון נמצא בלב המושבה מטולה ומציע למטיילים מקום מודרני ונקי להעביר בו את הלילה. חדר האוכל משקיף לעבר הרי הלבנון.
אטרקציות מעניינות באזור מטולה:
גן הפסלים בכפר סאלד:
גן הפסלים המקסים הזה הוא אוסף פרטי של האמן צביקה, שהשתמש במכונות חקלאיות אשר סיימו את תפקידן ובאבני בזלת מהאזור כדי ליצור פסלים ייחודיים. בגן מוצגים טרקטורים ומכונות חקלאיות מן העבר לצד פסלי אנשים ובעלי חיים, העשויים מאבן המקום וממחישים למבקרים כיצד נראו החיים של פעם.
הכניסה חופשית.
איך מגיעים? נוסעים בכביש מספר 99, מקריית שמונה לכיוון רמת הגולן. גן הפסלים ממוקם לפני שער הכניסה לקיבוץ כפר סאלד.
מרחק ממטולה: כ-17.5 קילומטרים; כ-20 דקות נסיעה.
שמורת נקיקי יפתח:
אחת האטרקציות המיוחדות באזור מטולה היא שמורת נקיקי יפתח. המסלול בנקיקי יפתח הוא קצר מאד, רק כ-500 מטרים, אך שווה את העצירה! הקניון הקטן של יפתח אינו קניון אמיתי שנוצר על-ידי נחל, אלא סדק קארסטי, שתקרתו התמוטטה והותירה חריץ עמוק בסלע. כביש מספר 886 חוצה את הקניון, אבל מי שנוסע במהירות בכביש יתקשה להבחין בו, שכן הקניון צר וחבוי בתוך הצמחייה והחורש.
הכניסה חופשית.
איך מגיעים? בנסיעה על כביש הצפון 886, בין סימני הקילומטר 66-65, נמצא הקניון הקטן של נקיקי יפתח. כיום המקום מוסדר כפארק קטן, יש ירידה מהכביש אל מגרש חנייה וממנו יוצא שביל מסודר אל מעבר בקר ואל הסדקים. אל הנקיק מוביל סימון שבילים כחול.
מרחק ממטולה: כ-22 קילומטרים; כ-25 דקות נסיעה.
הר נזר ושמורת הר נזר:
ההר נקרא הר נזר על שם המצוקים בסביבתו היוצרים כעין כתר. ההר מתנשא לגובה כ-760 מטרים, ומראשו ניתן ליהנות מתצפית נוף מהממת לעבר הרי הגולן, פסגות הגליל ודרום לבנון. על ההר ובשמורה יש שרידי קשתות חצובות ושרידי חומה שהקיפה את היישוב העתיק.
כדאי להציץ גם על מערת הבולען, שקוטרה כ-30 מטרים. תקרתה התמוטטה ועומקה כ- 10 מטרים. בקירות המערה נראים שרידי נטיפים. המערה אינה נראית מרחוק ורק עץ התאנה בפתחה מרמז על מיקומה. בנסיעה על הכביש היורד בדרום מערב ההר, לאחר 150 מטר יש לפנות בעיקול ולנסוע עוד 150 מטרים עד לעץ התאנה.
אם אתם מגיעים לאזור באביב, סביב מרץ-אפריל, תוכלו לראות באזור פריחה משגעת של פרחים נדירים, כמו סחלב איטלקי, סחלב הגליל, סחלב דבורנית ואירוס נצרתי.
הכניסה חופשית.
איך מגיעים? השמורה נמצאת מדרום לקיבוץ מנרה, משני צידי כביש 886. דרך עפר חוצה את חלקה המזרחי של השמורה.
מרחק ממטולה: כ-18 קילומטרים; כ-20 דקות נסיעה.
שרידי מצודת הונין:
המבצר הצלבני נבנה בשנת 1107 ונקרא בלטינית “קסטרום נובוס”, שכלומר “המבצר החדש”. המבצר חולש על הדרך המוליכה מדמשק לעיר צור, ועבר מיד ליד לאורך השנים. בשנת 1267, נפל המבצר לידיו של השליט הממלוכי ביברס, ששיקם אותו. אך, בשנת 1837, נחרב חלקו הגדול של המבצר בעת רעידת האדמה. תושבי הסביבה ניצלו את אבניו של המבצר לבניית בתים בכפריהם בסביבה. במקום נשארו שרידי אולמות ובורות מים.
מול המבצר נמצא מצפור מקסים, שנבנה לזכרו של אמנון ליפקין שחק. מהמצפור תוכלו ליהנות מהנופים המהממים של רמת הגולן, עמק החולה והחרמון.
הכניסה חופשית.
איך מגיעים? המבצר נמצא ליד מושב מרגליות. עלכביש מספר 90, בפנייה לכפר גלעדי, ישנה רחבת עפר משולטת. נוסעים ימינה, לדרך אספלט עם סימון כחול, לבן וכתום. אחרי 500 מטרים, פונים על פי השילוט לדרך נוף ונוסעים כשני קילומטרים. הדרך מתעקלת שמאלה ומגיעים לעין רועים. בחניון בצד המערבי יש שביל הליכה מסומן, המוביל לשרידי מצודת הונין.
מרחק ממטולה: כ-11 קילומטרים; כ-13 דקות נסיעה.
על פי סעיף 27א לחוק הגנת זכויות יוצרים: אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות למידע/צילומים/תמונות/סרטים המגיעים לידנו. אבל, אם זיהיתם מידע/צילום/תמונה שאתם מחזיקים בזכויותיהם ולא ניתן קרדיט (בשוגג), אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש או לבקש לתת קרדיט, וזאת באמצעות פנייה למייל support@tiulim.net.
