• תַפרִיט
  • תַפרִיט

עמק וִינְיָאלֶס האתרים החשובים ביותר בדרך לפינאר דל ריו ובעיר עצמה

דף הבית » עמק וִינְיָאלֶס האתרים החשובים ביותר בדרך לפינאר דל ריו ובעיר עצמה

מצאתם טעות בכתבה? יש לכם משהו להוסיף? צרו איתנו קשר.

“הטבע הנשקף לנגד עיניי מחוויר את המילים המנסות לתאר אותו”.

זמן קריאה משוער: 4 דקות

זהו פרק מספרו הנפלא ובאדיבות צביקי זיידא – מדריך טיולים לקובה, גואטמלה וקוסטה ריקה

לעמק וינאלס פני שטח מיוחדים במינם. התופעה הבולטת בנוף הקארסטי הם תִלֵי המוֹגוֹטֶה (Mogote), הנראים כגושי סוכר המוטלים בעמק. בעיני המתבונן מהצד נדמים “גושי סוכר” אלו לזקיפים, השומרים על גידולי התבואה והתירס, שדות הטבק ועצי הדקל המלכותיים, הגדלים על אדמת העמק. האגדה מספרת כי ספנים ספרדים, שראו מבעד לערפל את התצורה המיוחדת של תִלֵי המוגוטה, דימו אותם לאורגן כנסייה ענק, ומכאן גם שמה של שרשרת ההרים באזור – סְיֶירָה דֶה לוֹס אוֹרְגָנוֹס. תלי המוגוטה הם, כנראה, התופעה הגיאולוגית העתיקה ביותר בקובה. תהליך היווצרותם החל כאשר הקרקע הייתה מישור העשוי מאבן גיר. לאורך מיליוני שנים חלחלו מים לתוך אבן הגיר וכרסמו את החלק הרך של האבן. כתוצאה מכך נוצרו מערות גדולות מתחת לסלע. מאוחר יותר התמוטטו קירות המערות, והסלעים הקשים שנשארו יצרו את המוגוטה. על צוקי המוגוטה מצויה בדרך כלל שכבת קרקע דקה, שלכאורה אינה מאפשרת צמיחה כלשהי; אך למרות זאת הם מכוסים בצמחייה עבותה, שהסתגלה לתנאי מזג האוויר ולקרקע שמתחתיה. מעניינים במיוחד הם עצי הדקל שצמחו במקום.

לינות מומלצים בוינלאס

מערת אִינְדִיֹו (Cueva del Indio) ***

מיקום: כ-5.5 ק”מ מצפון לעיירה וינאלס.
טלפון: 796280
מועדי הפתיחה: בכל יום 9:00 – 17:00.
משך הביקור: כשעה וחצי. יש אפשרות לקבל הדרכה.
מחיר הכניסה זול.
ניתן לצלם.
המערה, שהתגלתה ב-1920, נקראת כך בשל הילידים האינדיאנים, שהשתמשו בה כמקום מפלט מפני הספרדים וכבית עלמין. המקום מהנה ומעניין במיוחד. חלקו של הסיור במערה נערך ברגל, דרך מנהרות המוארות בתאורה מלאכותית, וחלקו בסירת מנוע קטנה, המסיעה את המבקרים בנהר תת-קרקעי למרחק של כ-300 מטרים. ביציאה מהמערה נמצאת חווה חקלאית – פִינְחָה סן וִיסֶנְטֶה – שכדאי לבקר בה. ילדים ייהנו לשוטט בין החיות, לנוח, לשמוע מוזיקה, לרכוב על סוסים או באפלו.

המערה הגדולה סָנְטוֹ טוֹמָאס (Gran Caverna de Santo Tom?s) ***

מיקום: כ-15 ק”מ ממערב לווינאלס, לכיוון העיירה מִינָאס דֶה מָטָאהָמְבְּרֶה (Minas de Matahambre).
טלפון: 793145
מועדי הפתיחה: כל יום 8:30 – 17:00.
משך הביקור: משעה וחצי עד יום שלם.
הדרכה חובה.
מחיר הכניסה בינוני. ניתן לצלם.
זוהי למעשה מערכת מערות, שנחשפה במאה ה-19. נחשבת כמערכת הגדולה והיפה ביותר בקובה והשלישית בגודלה באמריקה הלטינית. מערכת המערות מתפרשׂת על פני 46 ק”מ וכוללת אולמות גדולים, המקושרים ביניהם על-ידי מערכת נהרות ומנהרות, ויחד יוצרים חמישה אגפים שונים. חפירות ארכיאולוגיות, שנערכו במקום בין השנים 1954–1996, העלו ממצאים מעניינים – עצמות אישה וציורי קיר – המלמדים כי מערות אלו שימשו למגורים לפני 3,000 שנים.
סיורים מודרכים למערכת המערות נערכים בכל יום. הסיור האחרון יוצא בשעה 15:00. ניתן לבחור בין מגוון של סיורים: מיום שלם ועד סיור קצר, הנמשך כשעה וחצי לאורך כשני קילומטרים. עלות הסיור הקצר ביותר היא שמונה דולרים. הסיור במערות כרוך בהליכה, ולכן חובה להצטייד בנעליים נוחות ובפנסים.

ציורי הקיר הפרה-היסטוריים מוּרָאל דֶה לָה פּרֶהיטוריה (Prehistoria Mural de la) ***

מיקום: כ-5 ק”מ ממערב לווינאלס, לכיוון מִינָאס דֶה מָטָאהָמְבְּרֶה, על פי השילוט Mogote Dos Hermanas.
מועדי הפתיחה: כל יום: 8:30 – 17:00.
מחיר הכניסה: זול. ניתן לצלם.
כבר מהכביש הסמוך נראה את הציור הצבעוני הענק, שאורכו כ-300 מטרים ורוחבו כ-200 מטרים. הציור הוא מעשה ידיו של הצייר הקובני לֶאוֹוִיגִילְדוֹ גוֹנְזָאלֶס, שהיה תלמידו של הצייר המקסיקני דְייֶגוֹ רִיבֶרָה. בהתאם לבקשתו של פידל קסטרו, צייר גוֹנְזָאלֶס בין השנים 1959–1962 (בסיועם של עשרה ציירים מקומיים, על סלע המוגוטה “סלע שתי האחיות” את ההתפתחות האבולוציונית של בעלי-החיים: מהאמבה החד-תאית ועד האדם, החיה המפותחת ביותר. האמן השתמש בנתונים הטבעיים של הסלע לצורך יצירת אפקטים של תאורה וצבע. הציורים שוקמו כבר ארבע פעמים, והאחרונה שבהן ב-1996.

פָּאלֶאנְקֶה דֶה לוֹס סִימָארוֹנֶס (מקלט העבדים הבורחים) (Palenque de los Cimarrones) **

מיקום: כ-4 ק”מ מצפון לווינאלס, לכיוון עמק סן ויסֶנטָה ( Valle de San Vicente).
טלפון: 796290.
מועדי הפתיחה: כל השבוע: 8:30 – 17:00.
משך הביקור: שעה וחצי.
יש אפשרות לקבל הדרכה.
מחיר הכניסה זול. ניתן לצלם.
הביקור במערה מרהיבה ושובת עין זו מומלץ לא רק בשל ההיסטוריה שהיא מקפלת בחוּבּה, אלא גם בשל האווירה הרומנטית השורה על המקום והסביבה הטבעית הירוקה. בעבר שימשה מערה זו כמקום מחסה לעבדים אפריקנים שברחו מבעליהם. הכניסה למערה היפהפייה, שאורכה 140 מטרים, עוברת דרך הבר. בחלקה הפנימי, מצד ימין, נראה שלושה צלבים, המציינים את מקומם של שלדים שנמצאו במקום. משערים שאלו הם עצמותיהם של עבדים אפריקנים, שסירבו לקבל עליהם את הדת הנוצרית. בצדה השני של המערה נמצא מוזיאון, המתאר ומדגים בצורה חיה את צורת חייהם של העבדים האפריקנים הנמלטים. במקום יש מסעדה, ובה אפשר לקחת פסק זמן, לאכול ארוחת צהריים המוגשת מדי יום וליהנות ממוזיקה אפריקנית. בסופי שבוע משמש המקום כדיסקוטק.

מרכז הבריאות של מלון רָאנְצ‘וֹ סן וִיסֶנְטֶה (“Rancho San Vicente”) *

מיקום: כ-8 ק”מ מווינאלס, כ-1 ק”מ לאחר מערת האינדיאנים.
טלפון: 796201.
מועדי הפתיחה: כל השבוע: 9:00 – 16:30.
מחיר הכניסה בינוני.
מלון זה, המשמש גם כמרכז בריאות, מפורסם בעיקר בזכות המעיין שמימיו נודעים בסגולותיהם – בעיקר לאלו הסובלים מבעיות עור למיניהן. במקום ניתן לקבל טיפולים רפואיים ועיסוי לסובלים מבעיות עור. בחווה הסמוכה למקום מגדלים תרנגולים לקרבות תרנגולים – שעשוע שעודנו פופולרי בקובה.

חוף הרחצה מָרִיה לָה גוֹרְדָה

חוף רחצה זה הוא מהידועים שבצדו הדרום-מערבי של האי. על פי האגדה, הוא נושא את שמה של ילדה קטנה ושמנה מוונצואלה, שנחטפה על-ידי שודדי ים. כעבור זמן מאסו בה שודדי הים ונטשו אותה בחוף בודדה וחסרת כול. הנערה פתחה במקום פונדק, ובו העניקה את חסדיה השונים, ומאז נושא המקום את שמה. חוף הים היפהפה משתרע לאורכם של שמונה קילומטרים של חול לבן ומים צלולים. בקרבת החוף נמצא ריף אלמוגים עשיר ומרהיב, ובו ניתן לראות מקרוב צבי ים, כרישים, להקות דגים טרופיים נדירים ועוד. בין האטרקציות של הריף: קיר אלמוגים באורך של יותר מ-100 מטרים; ומערה בעומק כ-18 מטרים. קל להגיע אל הריף כיוון שהוא נמצא במרחק קצר מהחוף ואפשר לראותו מהספינה גם מבלי לשחות או לצלול. מהרציף שבחוף יוצאות מדי יום ספינות לאזורי הצלילה, שהם גן עדן לצוללנים מכל רחבי העולם. במקום קיים אתר צלילה בינלאומי.

חצי האי גוּאָנָאהָקָאבִּיבֶּס (Guanahacabibes), קובה

האזור המערבי ביותר בקובה. נקרא על שם אחד משבטי האינדיאנים הקדומים בקובה. בקצהו המערבי נמצא כף סן אָנטוֹנְיוֹ, ובו ניצב המגדלור רוֹנְקָלִי, שנבנה ב-1850. אורכו של חצי האי כ-100 ק”מ, ורוחבו כ-10 ק”מ. ב-1987 הוכרז חצי האי על-ידי ארגון אונסק”ו כשמורת ביוספירה – אחת משש בקובה כולה – שבה נשמרים הצומח והחי ומוגנים מפני ניצול יתר של בני-האדם. באזור למעלה מ-600 סוגי צמחים וסוגים רבים של בעלי-חיים: צבאים, חזירי בר, סנאים, אוֹפּוֹסוּם (סוג של חיית כיס) וזוחלים שונים, ובהם הלטאה מחליפת הצבעים אָנוֹלִיס. בחצי האי מקננות ציפורים מיוחדות: תוכים, נקר, יונק הדבש וטוקורורו. במקום מתבצעים סיורי ג’יפים בהדרכתם של מדריכים מקומיים, המכירים היטב את האזור. בעונת הקיץ משמש חוף הים כמקום להטלת ביציהם של צַבּוֹת הים וסרטני האדמה. ניתן להתעדכן בזמני יציאתם של הסיורים בבתי המלון ובמרכזי התיירות בעיר.


על פי סעיף 27א לחוק הגנת זכויות יוצרים: אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות למידע/צילומים/תמונות/סרטים המגיעים לידנו. אבל, אם זיהיתם מידע/צילום/תמונה שאתם מחזיקים בזכויותיהם ולא ניתן קרדיט (בשוגג), אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש או לבקש לתת קרדיט, וזאת באמצעות פנייה למייל support@tiulim.net.


השאר תגובה

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

צרו קשר עם ורדה לתכנון הטיול שלכם