פינות נסתרות עם סיפור אישי, בשכונת רחביה בירושלים

מצאתם טעות בכתבה? יש לכם משהו להוסיף? צרו איתנו קשר.

חקר, ערך וכתב: פייטוש מאתר מלון

סיפורו של כפר קסום מעץ

משה אלון, בעל חנות מסגרות ברחוב עזה 41 ברחביה, החליט להגשים חלום שחלם בעת ביקורו בחבל טוסקנה שבאיטליה. מראה עיירות עתיקות כמו סנטו מינאיינה, שהוקמו עוד בימי הביניים על צלע ההרים ובהן חומות, שערים, בתים מדורגים המשולבים במגדלי חומות וצריחי מנזרים וכנסיות שבו את ליבו. הוסיפו לתערובת מעט פסטורליות שלווה והנה מתכון מושלם, זהו סיפורו: לפני מספר שנים, בחנותו שנוהלה במבנה הסמוך לחנותו היום, החל חלומו של משה לקרום עור וגידים, הוא החל לאסוף שברי עצים, משטחים ישנים וכל חומר שנוגע בעולם השימור והמחזור. רעיונות שונים ליצירה חלפו בראשו. משה הינו מסוג האומנים המעלים תחילה רעיון, שלאט לאט מתגבש, לכן בתחילה יצר דגם מוקטן ששימש בסיס ויזואלי ליצירה. דגם העיירה נוצר כמחווה לירושלים ולזכרו של בן משפחתו ירון אמיתי, שנפל במלחמת לבנון השנייה. ירון היה איש המילואים המבוגר ביותר שנפל במערכה זו. בדגם מופיעים ארבעה מגדלים וצריחים. שניים מהם עברו ניסיון הצתה בתחילת חודש אוקטובר 2011, ופעולה מהירה של כיבוי האש והשכנים הצילו דגם זה מאבדון.

 דגם זה, שהיה מונח תחילה ברחוב ממול, הוסר עקב דרישת משכירי החנות לסילוקו, אז היה הדגם מדורג במפלסים שונים בדומה לטופוגרפיה ההררית של חבל טוסקנה.  כיום הדגם נמצא ממול לחנותו של משה אלון, על גדר השכנים, שהסכימו להצבתו על גדר ביתם. במרכז הדגם מבחינים בבית כנסת גדול סביבו בתים ומגדלים. משיחה עם עוברי אורח מתברר כי נוצרה אצלם תחושה חזקה שמדובר בעיירה יהודית טיפוסית מהגולה, בניגוד לרעיון המקורי המתאר אווירה כפרית בטוסקנה, עוברים ושווים בטוחים כי הם חוזים בדגם של עיירה במדינות מזרח אירופה. הדגם נמצא היום במחצית שלבי היצירה, ויושלם ע”פ האמן משה אלון “בקצב שלו”.

מוחו היוקד של משה, העלה רעיון נוסף ליצירת דגם בממדים גדולים יותר. על גדר ביתו ברחוב הנרקיס 37, ירושלים.

עולם הפנטזיות הקסום והחלום ברחוב אפודי 4

איך מגיעים: בכניסה לירושלים פונים ימינה לכוון גן סאקר, עולים בכביש השלישי שמאלה, לאחר שעוברים את המבנים הענקים של וולפסון, בסוף העלייה פונים ימינה ברמזור לרחוב סעדייה גאון הממשיך כרחוב מטודלה, עוצרים לאחר 50 מטר מציצים בגן הצבעוני של גאנק, אשר מכיל הרבה שבשבות, וממשיכים ברחוב מטודלה עד שמבחינים בקופת חולים מימין, כמאה מטר מהרמזור של מטודלה ועזה חונים ועולים שלושים מטר ברחוב אפודי, היעד הוא המבנה השני ומספרו 4.

הכניסה לחצר הקסומה חופשית, בכניסה תלוי שלט המברך את הנכנסים, יש לזכור שמדובר בבית פרטי של אנשים ולכן ההתנהגות כמו שעות הביקור צריכים להתאים למקום.

ברחוב אפודי 4 ופינת רחוב מטודלה בשכונת רחביה מתגורר נגר אחד, שמוחו קודח ועומל ללא הפסקה, מעלה זיכרונות מתקופות ישנות בחייו כימאי, מעלה רעיונות ויוצר יצירות. יצחק ברוך שמו של האמן הביישן, בעת שיצא לגמלאות בשנת 1998, הוליך את ידיו בעקבות החלומות ואלה החלו ליצור עולם שלם, כעוף חול קסום, יוצר המלח יש מאין.

 נתחיל דווקא מהצצה למרפסת בקומה השנייה, לעינינו נגלית מרפסת קסומה, עליה מותקן סוכך, המשווה לה מראה גן יפני מכוסה בעלוות צמחים של שיחים מטפסים.

יצחק ברוך, שקיבל את הסכמת שכניו, יצר עולם ממוחזר מחומרים שמצא ברחוב שהושלכו לפח. הוא מלקט קרש לקרש ויוצר עולם קסום. האמת היא שכאשר עומדים ברחוב אפודי 4 אל מול הבית נגלים לעינינו מבנים כמו טחנות רוח בעלות כנפיים וגלגלי תנופה אשר הניעו אותם בעבר. לאחר שעוברים את שער העץ הקשתי המעוצב בכניסה מצד ימין מונח דגם תעלות מים למפל שאינו פעיל. מצד שמאל של השער, ישנן עבודות שיבוץ של חלקיקי חרסינה וקרמיקה שנוצרו, בעקבות ביקור בעירו של גאודי – ברצלונה.

 כאשר מתבוננים בחזית הבית והחצר נגלות לעינינו מקצת מהיצירות, שנעשו בעמל רב וביד אוהבת. עבודה של לבו ופיוטו הפנימי של אדם מבוגר, אשר הילד הפנימי שבו מפעיל אותו. זהו סודו של יצחק ברוך, שאינו משרטט את יצירותיו מלכתחילה, אלא מתחיל ליצור והיצירה קורמת עור וגידים בין אצבעותיו.

 לאחר המעבר בשער הכניסה פונים לחלקו הימני של הבית שם נחווה את עוצמת היצירה, מצדו השמאלי של השביל מונחת ספינת מלחמה עשויה עץ על מפרשייה הזהובים ותותחיה הענקיים. מעליה מורכבת טירת ענק שבנייתה הושפעה מצילום טירה בפארק השעשועים של וולט דיסני, חלקה הגדול על שלל מגדליה מורכב וחלקים נוספים מוכנים להשלמת היצירה.

 ממול, מגדלים וטחנת קמח מונעת מים, שאינה מחכה לגרגרי התבואה, בפינת הבית פונים שמאלה לאזור הסמוי, אז מבחינים בצריף עטור מגדלים שיוצר הראשון לנכדיו של יצחק ברוך, בהשראת מבנה מגדלים זהה בפראג שבצ’כיה. המשך הסיור מוביל אל סככת המנוחה בה שולחנות וספסלים מצופי קרמיקה. בסככה קיימת פינת עבודה ומחסן כלים בו נמצאים הברגים, המסמרים, חומרי הגלם, הצבעים והדבקים. על גג הסככה ניצבת סירת העץ השנייה. השביל ממשיך לטירה נוספת, בה המגדל הראשי משובץ בגלגל היגוי של סירה גדולה, גלגלי ההגה של הספינות, הובאו מטיוואן ושובצו במספר עבודות. מסלול הסיור מסתיים בשער קשתי אחורי המוליך להמשך הגינה, בו הגה ספינה משובץ ומעליו דלת עץ מעוצבת. מספר דלתות של ארונות מטבח מעץ מכסות את הגדר הפנימית של החצר ויוצרות רצץ עץ אין סופי.

רחוב סעדיה גאון 14, רחביה. הגינה הצבעונית של מידד ורחל דניאל שהייתה ואיננה עוד

קם בבוקר אדם שעבר אירוע בריאותי ונאלץ לשנות את הרגלי חייו, להפסיק לעסוק במלאכתו ולמצוא לעצמו תעסוקה ומחליט להגשים יצירתיות אומנותית. הרעיון העיקרי הוא למחזר ולשמר חפצים שהושלכו, חפצים שסיימו את תפקידם וכעת מוכנים לפתוח בקריירה אומנותית קונספטואלית בחייהם החדשים. האמן שסובל גם משמיעה לקויה החליט לאחר האירוע שעבר, לנטוש את מקצועו כנהג מונית ולפתוח ביצירה אומנותית צבעונית, תוך יישום תפקידים חדשים לחפצים.

 בחזית הבית המשותף אשר הוא בו הוא מתגורר מקובעות מספר שבשבות, צלחות, בובות, מכלי פלסטיק ששמשו בעבר ככלי אכסון לחומרים שונים, טסות של גלגלי רכב, בובות ודובים צמריים, קסדות אנגליות ותורכיות, ממש חגיגה צבעונית משובבת לב בגינה מבהיקה ושובת עין, משולבת בצמחיה טבעית של גינת נוי.

 סיפורם של בני משפחת דניאל מתחיל בנקודה שבה החליטו לרכוש דירה במבנה שהוקם בשנות השישים, הדייר אשר התגורר בדירה החליט שבטרם ימכור את הנכס הוא חייב להכיר את הרוכשים ולכן קיים מספר פגישות בדירתם, עד שנחה דעתו והסכים למכרה לבני הזוג.

 לאחר שנכנסו לביתם החליט הזוג להצטרף לוועד הבניין, וההחלטה הראשונה שלהם הייתה לייפות את גינת החזית, אלא שאיתרע מזלם ומיעוט אור השמש וחומציות הקרקע מנעו מהצמחים לפרוח. בצר להם החליטו בני הזוג לשתול עצי פרי, וכיוון שעונת בצורת הייתה וצו משמעת מים שררה בארץ, החליט מידד לקחת ג’ריקנים מפלסטיק בכל מיני צבעים, לנקב חור בתחתיתם ולהניח בגומות העצים, וראה זה פלא – הרעיון הצליח. אז ניצתה בבני הזוג ההחלטה להילחם בקרקע המאכזבת, לצבוע את הגינה בחומרים ממוחזרים צבעוניים, למידד הייתה שבשבת שהחליט להניח בחצר, מעליה קיבע בובה והלביש על ראשה תרבוש תורכי, וכך החלו שכנים ואנשים להניח חפצים שנמצאו בביתם בפתח החצר, אנשים הביאו גלעיני צמחים ועצים ממיני מקומות: מגרוזיה או ממקומות טיול אחרים, בני הזוג ובעיקר הרוח החייה מידד טפלו ביד אוהבת והפריחו את חזית המבנה והגינה עם פסלים צבעוניים מחומרים ממוחזרים. 

האידיליה פרחה, זאטוטי השכונה נהנו, אנשים למרות שגרת חייהם הלוחצת עצרו התפעמו והשאירו פתקאות תודה, עד אותו יום בראשון לחודש דצמבר 2011 והנה סיפור השוד והשבר:   אחד השכנים חפצה נשמתו למכור את דירתו, לאחר זמן החליט כי המראה הצבעוני של הגינה מפריע לתהליך המכירה וכיוון שזהו שטח ציבורי השייך לאנשי הבית, ותחושתו כי המראה מסיב לו נזק כספי, החליט לפרק את הפסלים, הג’ריקנים הצבעוניים והרכוש שנצבר לאורך כמעט חמישים שנה. חלקו יכנס למחסן, ואולי חדוות היצירה תתעורר שוב והגינה הצבעונית תפרח שוב בחלקה מאחורי המבנה.  לראות את בני הזוג מפרקים מפעל חיים עורר בי כעס רב לחיים האכזריים שמסביבנו, גינה יפה נעלמה לה.

על פי סעיף 27א לחוק הגנת זכויות יוצרים: אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות למידע/צילומים/תמונות/סרטים המגיעים לידנו. אבל, אם זיהיתם מידע/צילום/תמונה שאתם מחזיקים בזכויותיהם ולא ניתן קרדיט (בשוגג), אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש או לבקש לתת קרדיט, וזאת באמצעות פנייה למייל support@tiulim.net.