פראג לשומרי מסורת

מצאתם טעות בכתבה? יש לכם משהו להוסיף? צרו איתנו קשר.

–Tbachner\Creative Commons Attribution-Share Alike 3.0 Unported license

פראג הינה בירת הרפובליקה הצ’כית ונחשבת לעיר הגדולה בה. העיר, הממוקמת על גדות נהר Vltava, זכתה לכתר כמרכז התרבותי, הכלכלי והתעשייתי של צ’כיה והתארים הנקשרים בשמה כמו “העיר הזהובה”, “הלב של אירופה” או “אם כל הערים” מבטאים מעט מזעיר מתהילתה. המרכז ההיסטורי של העיר הוכרז על ידי ארגון אונסק”ו כאתר מורשת עולמית בשנת 1992, ולא בכדי. כעיר עתיקה ועתירת קסם המאופיינת בארכיטקטורה מגוונת וייחודית, במבנים עתיקי יומין, בגלויות נוף מופלאות ובקצב נינוח ואותנטי, סיור במבואותיה של פראג מציע חוויה ייחודית וקסומה שאין שנייה לה. בנוסף, בעיר מרוכזים מוסדות הרפובליקה הצ’כית לרבות מושב הנשיא, שני בתי הפרלמנט והממשלה והיא מציעה מבחר של שבע אוניברסיטאות, ביניהן אוניברסיטת CVUT – האוניברסיטה הטכנית הצ’כית הפעילה מאז שנת 1707. טיול שורשים בפראג הוא המתכון האולטימטיבי לחוויה מושלמת שהיא מחכימה, מעמיקה, שורשית ומרגשת הרבה יותר. אז אם מזמן חיפשתם יעד אירופאי קלאסי שיעניק לכם, מעבר לנוף קסום וארכיטקטורה ציורית, גם חיבור מעמיק לשורשי האומה, אתם מוזמנים לקחת לגימה עמוקה של פראג במיטבה ולהתענג על טיול מדהים שיש בו הכל, והרבה מעבר.

–

שורשיה היהודיים של פראג

ראשוני היהודים בצ’כיה התגוררו בבוהמיה שבירתה של צ’כיה, פראג, ממוקמת בין גבולותיה. עדויות מוכחות לנוכחות יהודים באזור מתוארכות למאה העשירית ובתוספות מוזכרים שמותיהם של שניים מבעלי התוספות שישבו בבוהמיה – רבי משה ברבי יעקב מפיה”ם ורבי אליעזר מביה”ם. במאה ה- 13 הורשו יהודים להתגורר בצ’כיה, בעיקר בשל שאיפת המלך לנצל באופן המיטבי את קשרי המסחר הענפים שלהם לפיתוח כלכלת ארצו. בעקבות כך, התפתחה מגמת הגירה עקבית של יהודים לתוככי צ’כיה, ובייחוד מהגרים מגרמניה. במהלך המאה החמש עשרה, עם מהומות הדת ששטפו את המדינה, סבלו היהודים את נחת זרועם של שכניהם הגויים ובמאה השש עשרה גורשו יהודי צ’כיה מספר פעמים כשהם מהגרים למדינות שכנות או לכפרים מרוחקים ומותירים קהילות יהודיות פעילות רק בפראג ובקולין. בימי הביניים הוקם עבור היהודים רובע מיוחד שסביבו חומות ושערים ובתוכו התגוררו היהודים במתכונת חיים האופיינית לגטו. הרובע, המכונה רובע יוזפוב, ממוקם באזור 1 בעיר פראג.

קורות הקהילה היהודית של פראג אורגים דפים של זהב בתולדות האומה היהודית. בעיר פעלו גדולי עולם וענקי רוח אשר הותירו את חותמם על הספרות התורנית והפכו את קהילת פראג לאחת המפוארות בקהילות אירופה.

בין השנים 1609 – 1597 התגורר בעיר רבי יהודה ליווא בן בצלאל – המהר”ל, אשר כיהן כרבה הראשי של העיר פראג, הותיר אחריו חיבורים תורניים חשובים וטמון בבית הקברות העתיק בעיר. בין גדולי ישראל רבים אחרים שפעלו בעיר ניתן למנות את רבי מרדכי יפה בעל ה”לבוש”, רבי יצחק חיות, האח החורג של אשת המהר”ל, רבי שלמה אפרים מלונטשיץ בעל ה”כלי יקר”, הרב יחזקאל סג”ל לנדא שכיהן כפוסק הדור וחיבר את השו”ת  המפורסם “נודע ביהודה”, הרב דוד אופנהיים, הרב אביגדור קרא, רבי יום טוב ליפמן הלר בעל ה”תוספות יום טוב”, רבי יהונתן אייבשיץ שייסד ישיבה בעיר ורבי יונה לנדסופר שכיהן כסופר המדינה.

ראשית המאה ה- 17 הייתה לתור הזהב של יהדות פראג אשר מנתה כחמישה עשר אלף איש והיוותה כשלושים אחוזים מאוכלוסיית העיר. במהלך המאה השבע עשרה סבלו היהודים רבות מהגבלות שונות, ממיסים מופרזים ומרדיפות רבות על רקע דתי. הרדיפה הגיעה לשיאה בשנת 1744, כאשר תושבי פראג פרעו ביהודי העיר בגיבוי מלא מצד החיילים הקרואטיים של הקיסרית מריה תרזה אשר כיהנה גם כמלכת בוהמיה. התירוץ הרשמי להצדקת הפרעות היה האשמת שווא של יהודי פראג בשיתוף פעולה עם צבא פרוסיה, אשר היה נתון במלחמת הירושה האוסטרית כנגד הקיסרית תרזה. במהלך הפרעות הוציאה הקיסרית פקודת גירוש ליהודי פראג אשר נאלצו לעזוב באופן מידי את העיר ולהרחיק נדוד ליישובים כפריים מרוחקים וקטנים בבוהמיה. בצר להם, פנו המגורשים אל הנגיד יהודה ברוך, הבנקאי היהודי של הסולטן התורכי מהמוט הראשון, כשהם מבקשים ממנו שיפעל למתן אזרחות עות’מנית ליהודי פראג המגורשים. כתגובה, שיגר הסולטן אולטימטום לקיסרית תרזה והוביל לכניעתה המהירה של הקיסרית אשר השיבה את היהודים המגורשים לפראג בשנת 1748 תוך גביית קנס כספי גבוה.

רוחות האמנציפציה, ששטפו את אירופה בראשית המאה התשע עשרה, לא פסחו על פראג והחלו מערערות את חומות היהדות הבצורה של העיר. לאחר פטירתו של ה”נודע ביהודה”, רבי יחזקאל לנדא, בשנת 1793, הרימו המשכילים ראש והחלו לפעול בגלוי. שוויון הזכויות המלא שקיבלו היהודים בשנת 1867 היווה את המצע להידרדרות הרוחנית בקהילה המעטירה שהייתה מהירה והרסנית עד שבערב מלחמת העולם השנייה נמנו בעיר רק כמאה ושישים יהודים שומרי תורה ומצוות.

בשנות ה – 30, עם עליית השלטון הנאצי לשלטון בגרמניה, התגברה האנטישמיות גם בצ’כיה, בד בבד עם התרחבות האוכלוסייה היהודית בעקבות הגירת יהודים שנמלטו מתחומי גרמניה. עם סיפוח צ’כוסלובקיה לגרמניה הנאצית הוחלו חוקי נירנברג גם על יהודי צ’כיה. השואה הארורה גבתה קורבנות רבים בצ’כיה, כאשר מתוך כ – 395,000 יהודים נספו כ – 250,000 יהודים, רבים מהם במחנה ההשמדה טרזינשטט. לאחר המלחמה, בשנת 1947, נמנו בצ’כוסלובקיה כ 44,000 יהודים, למעלה ממחציתם בצ’כיה. לאחר מכן, עם עליית הקומוניזם, נותק הקשר עם הקהילה היהודית במדינה. במהלך השנתיים שבין 1950 – 1948 הגרו מתחומי צ’כוסלובקיה כ – 26,000 יהודים ומתוכם כ – 19,000 מהגרים לישראל. עם נפילת הקומוניזם עזבו יהודים נוספים רבים את המדינה וכיום מתגוררים בה כ – 3,000 יהודים, המרוכזים ברובם בפראג.

–

אתרי מורשת יהודית בפראג

ברובע היהודי בפראג, רובע יוזפוב (Josefov) , ממוקם כיום המוזיאון היהודי של פראג אשר כולל ארבעה בתי כנסת המנציחים כולם את מורשת היהדות של בוהמיה ומורביה: בית הכנסת הספרדי, בית הכנסת מייזל, בו תערוכה המספרת באמצעות מוצגי יודאיקה יפהפיים את סיפורה של יהדות צ’כוסלובקיה, בית הכנסת קלאוזן ובית הכנסת פינקס, בו מוצגת אסופת ציורים של ילדים ממחנה ההשמדה טרזינשטט שאף לא אחד מהם שרד את אימי השואה. לצד בתי כנסת עתיקים אלה ממוקם בית הכנסת המיתולוגי סטרנובה או בכינויו המפורסם “אלטנוישול”, בית הכנסת הישן-חדש. בראש בית הכנסת ניצב שעון שהפך עם השנים לסמל בית הכנסת ומפורסם בשל מחוגיו הנעים בכיוון המנוגד למחוגי שעון רגיל. בית כנסת אחר, אשר פעיל עד היום, הינו בית הכנסת הירושלמי, הממוקם ברחוב ירושלים, לא הרחק מהרובע היהודי. בבית הכנסת, אשר הוקם בשנת תרנ”ז, תערוכה המתעדת את שיקום יהדות פראג לאחר השואה. במהלך מלחמת העולם השנייה שימש בית כנסת זה כמחסן ושרד את המלחמה הודות לכך. להגעה אל הרובע היהודי, הממוקם בשכונת יוזפוב– Josefov תוכלו לרדת בתחנת סטרומייסטיקה, ללכת ישר ברחוב קפרובה ואז לפנות לשמאל ברחוב מייזלובה.

בפראג שלושה בתי עלמין יהודיים בהם טמונים רבים מגדולי התורה שפעלו בה במהלך השנים. בית הקברות העתיק פעל בין השנים 1787 – 1439 ובו כשתיים עשרה אלף מצבות, לרבות קברו של המהר”ל מפראג. באזור המכונה אזור 3 ממוקם בית קברות יהודי נוסף המכונה ז’יז’יקוב ואשר הוקם בשנת 1680. בית עלמין זה ממוקם בכוונה תחילה במרחק מהרובע היהודי שכן נקברו בו גם חללי מגפה והשלטונות, אשר חששו להדבקה, הורו לקבור את המתים בו. כמאה שנים לאחר מכן הפך בית קברות זה לבית הקברות הרשמי של יהודי פראג שקברו בו את נפטריהם עד לשנות 1890. בבית עלמין זה קבורים ענקי רוח לרבות רבי יחזקאל לנדא – הנודע ביהודה ולצדו בניו רבי ישראל ורבי שמואל, רבי בצלאל רגשנבורג, רבי אלעזר פלקלש ואחרים. בין השנים 1992 – 1985 נבנה על שטח בית העלמין מגדל רדיו אשר הוביל להריסתו, כאשר רק חלקת קברי רבנים קטנה שרדה את התהליך. בסמוך לבית עלמין זה ממוקם בית הקברות החדש אשר משמש את יהודי העיר נכון להיום ואשר הוקם בשנת תר”נ.

הסיור במבואות הרובע היהודי אינו כרוך בתשלום. כניסה לאתרים, לעומת זאת, כרוכה בתשלום. כרטיס כניסה משולב לאתרים שונים ברובע תוכלו לרכוש בבית הכנסת הממוקם ברחוב מייזלובה.

תיהנו!

על פי סעיף 27א לחוק הגנת זכויות יוצרים: אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות למידע/צילומים/תמונות/סרטים המגיעים לידנו. אבל, אם זיהיתם מידע/צילום/תמונה שאתם מחזיקים בזכויותיהם ולא ניתן קרדיט (בשוגג), אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש או לבקש לתת קרדיט, וזאת באמצעות פנייה למייל support@tiulim.net.