• תַפרִיט
  • תַפרִיט
קבר בת פרעה

קבר בת פרעה בסילוואן

דף הבית » קבר בת פרעה בסילוואן

מצאתם טעות בכתבה? יש לכם משהו להוסיף? צרו איתנו קשר.

זמן קריאה משוער: 2 דקות

כתב וצילם, רון פלד מדריך ירושלים

מדובר במבנה קובייתי לא גדול, שמידותיו הן כ-6 על 6 מטרים, וגובהו כ-4 מטרים. קירותיו החצובים מלוטשים למשעי, וכל מה שמיוחד בהם הוא כרכוב בולט בחלק העליון, ובליטה היקפית, שנראה כי תמכה פעם גג ואולי אף פירמידה, ששרידי אבניה נתגלו מושלכים סביב. חלקו הפנימי של המבנה מחולק לשני חדרים קטנים, והתקרה חצובה כגמלון.

בפינת החדר ישנה אצטבה חצובה, ששימשה כנראה להנחת מת. מעל משקוף הדלת היתה כנראה כתובת בכתב עברי קדום, אולם היא נהרסה, והיום ניתן אך בקושי להבחין בשרידיה, ובוודאי שלא לפענחה. במבנה או בסביבתו לא נתגלו כל ממצאים בדמות עצמות או מנחות, שמן הסתם נשדדו ונזרקו מתוכו בימי קדם. בתקופה הביזנטית (לפני כ-1500 שנה) אף התגוררו במבנה הקבר נזירים נוצריים, שהרחיבו את הפתח ולא הותירו כל זכר לסממנים עתיקים, אם היו כאלה.

ייחוסו של הקבר לבת פרעה קשור בסגנונו של המבנה, ובעיקר הכרכוב והגמלון, המאפיינים מבני קבורה מצריים מלפני כ-3000 שנה. הימצאותו של קבר מצרי כה מובהק בירושלים מימי המקדש הראשון הביאה ללידתה של האגדה העממית, הקושרת את הקבר לדמות המצרית היחידה הידועה מימי ראשוני מלכי בית דוד – בת פרעה, שהיתה אחת מאלף נשותיו של שלמה המלך: “וַיִתְחַתֵּן שְׁלֹמֹה אֶת פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרָיִם, וַיִּקַּח אֶת בַּת פַּרְעֹה וַיְבִיאֶהָ אֶל עִיר דָּוִד.” (מלכים א’ פרק ג)

קבר בת פרעה היה מכוסה בעפר במשך דורות, אך נחשף בראשית המאה ה-19, זאת אנו למדים מתיאורים של עולי רגל נוצריים, ובהם אף ציור של האמן לואיג’י מאייר, שהוסיף אותו למחברת איוריו ב-1804. עם זאת, הראשון שחקר את הקבר באופן מדעי היה הארכיאולוג הצרפתי, פליסיאן דה-סוסי, שהתרגש מאד מן הגילוי וכתב: “בשום פנים איני יכול להבין כיצד קרה שמבנה עתיק כה חשוב, הבולט לעיני כל עובר ושב, לא תואר עד עצם היום הזה. אני רואה את עצמי בר מזל להיות הראשון המביא לתשומת לב הציבור מבנה מעניין, שקדמותו אינה מוטלת בספק.”

דה-סוסי תיארך את הקבר לימיו של שלמה המלך, ובכך אישש את הזיהוי עם בת פרעה, אך טען כי לא היה זה קברה, אלא מקדש זעיר שהקימה. מאידך הוא טען כי ייתכן שמדובר במבנה קדום אף יותר, שנבנה כבר בתקופה היבוסית לפני דוד המלך. רוב החוקרים מסכימים עם תיארוכו של המבנה לראשית ימי הבית הראשון, ובהם גם הארכיאולוג הישראלי פרופ’ נחמן אביגד, שחקר את המקום אחרי מלחמת ששת הימים. עם זאת, יש המאחרים את בנייתו לשלהי ימי הבית השני, במאה הראשונה לספירה.

שינוי גודל גופנים
ניגודיות