ראשון לציון: טיול ליום לכל המשפחה

טיילה וחוותה: שרה פלד

העיר שהיתה המושבה הראשונה לעלייה הראשונה של יהודים בארץ ישראל העותמאנית, מסמלת את החיבור בין ההיסטוריה המשמעותית של חידוש היישוב היהודי בארץ ישראל, עם היותה העיר הרביעית בגודלה במדינת ישראל הממשיכה לבנות ולהיבנות בה. ביקור בעיר, יספק למטיילים בה, מסע בזמן מנבכי ההיסטוריה ועד לעיר המודרנית שהיא פנינת אמנות ותרבות רבת פעילויות לכל המשפחה.

צאו לדרך לטיול ליום, קרוב לבית. המסלול שלנו יעבור דרך מוזיאון ראשון לציון המציג את אורח החיים בסוף המאה ה-19 ביישוב שזה אך נוצר. באותו מתחם נבקר בשתי גלריות לאמנות המציגות תערוכות חשובות מתחלפות. משם ניסע למוזיאון אגם המציג את עבודותיו הבינלאומיות המרתקות של יעקב אגם יליד העיר (אם טרם ביקרתם – אין להחמיץ !) ונסיים באטרקציה לאמיצים במנהרת הרוח FLYBOX השוכנת לחוף אגם ראשון. בדרך לכל היעדים, אל תשכחו להביט סביב, כי בראשון לציון מוצבים 108 פסלי חוצות מעניינים, הממוקמים במקומות שונים – עליהם נמליץ לכם בהמשך.

\\ תחנה ראשונה: מוזיאון העיר ראשון לציון

מוזיאון ראשון לציון שוכן במבנים מימי ראשית המושבה וממוקם בכל המתחם ההיסטורי של ראשון-לציון. הכניסה היא מכיכר המייסדים, מקום ייסודה של המושבה. במהלך הביקור במוזיאון תוכלו להכיר את סיפורה ההיסטורי של המושבה, ואת הראשוניות שלה כיוצרת סמלי הלאום וכחלוצה בחידוש השפה העברית ובחינוך העברי וכן את החיים במושבה על גווניהם השונים בבית, במשק החקלאי, במלאכה, בחיי התרבות ועוד. תצוגות המוזיאון מבוססות על החומר ההיסטורי העשיר המצוי בארכיון ובאוסף המוזיאון. המוזיאון הוקם בשנת 1982 במלאת לראשון-לציון מאה שנים. מאז גדל המוזיאון והתרחב. כיום כולל מתחם המוזיאון כחמישה דונם עליהם ניצבים שבעה מבנים היסטוריים חלקם משומרים ומשמשים כתצוגות המוזיאון.

את הביקור מתחילים ב”בית שליט” ההיסטורי בו מתוודעים לסיפורים הייחודיים של ראשית ימי המושבה.

הדגל העברי

בט”ו באב תרמ”ב, 31 ביולי 1882, נוסדה המושבה הראשונה לעלייה הראשונה. ביוזמת זלמן דוד ליבונטין נקנתה אדמת “עיון קרא” במטרה להקים התיישבות חקלאית של יהודים ולשמש בזה דוגמה לאחרים אשר יעלו לארץ הקדושה. שבע עשרה משפחות מייסדות מארצות מזרח אירופה עלו על הקרקע.  שנת 1885, במלאת 3 שנים למושבה, ביקשו המתיישבים להניף דגל עברי. “…וזו היתה דמות הדגל אשר עשינו: יריעת אריג לבנה, שתים שתים רצועות של תכלת משני קצותיה, דוגמת הטלית שלנו, ומגן דוד של תכלת באמצע”. הדגל נעשה על ידי ישראל בלקינד ופאני אברמוביץ בבית המייסד יעקב זאב אברמוביץ בט”ו באב תרמ”ה. ב- 28 באוקטובר 1948 נקבע דגל מדינת ישראל על ידי מועצת המדינה הזמנית כדוגמת תבנית הדגל הראשוני.

בית הספרי דובר העברית הראשון

בשנת 1886 הוקם מבנה בית הספר במושבה. ובשנת 1888, ביוזמת המורה דוד יודילוביץ הוחלט ללמד את כל המקצועות בשפה העברית, כולל התעמלות, טבע, חשבון ועוד. באמצעות תלמידי בית הספר השתרשה השפה העברית בחיי היומיום במושבה. בזאת ראשוניותו וייחודו של בית הספר. מורי בית הספר היקנו לתלמידים את אהבת ארץ ישראל, לימדו שירים עבריים, טיילו עם תלמידיהם ברחבי הארץ וחיברו ספרי לימוד כתובים ומודפסים בשפה העברית. בית הספר נקרא כיום בית ספר “חביב”, על שם דב חביב–לובמן, שכיהן כיו”ר ועד המושבה והמועצה המקומית, והיה פעיל בענייני הציבור.

“התקווה” של נפתלי אימבר מולחנת כאן

על פי גרסתם של ותיקי המושבה, נפתלי הרץ אימבר כתב את מילות השיר “התקוה” בעת שהותו בראשון לציון, במרתף ביתו של האיכר שרגא פייבל היסמן, בשנת 1883.  דוד יודילוביץ כותב כך: “…הכרנו את הכותב הנ”ל בשעת חברו את השיר וגם הגהנו אותו (השיר) עשינו בו תיקונים בסגנון הלשון שלו וגם בתוכן (בצותא ישראל בלקינד, מרדכי לובמן ודוד עבדכם)… ואנחנו שינינו ככה … התקוה משנות אלפיים/ להיות עם חופשי בארצנו/ ארץ ציון וירושלים” (יודילוביץ ד.עורך. (1941) דברי ימי ראשון –לציון , עמ’ 508). בשנת 1887 התאים שמואל כהן, תושב ראשון לציון, לחן עממי שהכיר מילדותו ברומניה למילות “התקוה”. שנה לאחר מכן אימצו אנשי המושבה לחן זה ומכאן נפוץ בשאר המושבות. ברבות הימים, הפכו הבית הראשון והפזמון להמנון מדינת ישראל.

קרן קיימת נוסדה כאן

בשנת 1889, “על ההר בצל השקמה” בראשון לציון, נוסדה על ידי בני המושבה אגודה לגאולת קרקע בשם “קרן קימת”. הכנסות האגודה, שנקראו “כספי האוצר”, הגיעו מתרומות חברים, מתנות נדיבים ומ”פירות הכרם”, והיו “קודש למקנה האדמה”. 12 שנים מאוחר יותר, בקונגרס הציוני ה- 5 שהתקיים בבאזל בשנת 1901, התקבלה החלטה על יסוד הצעת פרופ’ הרמן שפירא, על הקמת “קרן קימת לישראל”.

לראשונה בארץ, זכות בחירה לנשים בראשון-לציון  בשנת תר”פ, 1919

נשות המושבה, כמרבית הנשים ברחבי העולם, לא היו שוות זכויות לגברים. אי לכך לא ניתנה להן זכות לבחור ולהיבחר לוועד המושבה. בשנת 1919, לאחר מאבק שבראשו עמדו נחמה פוחצ’בסקי ,איכרה, הסופרת העברייה הראשונה ופעילת ציבור ועדינה כהנסקי נציגת אנשי העלייה השנייה, קיבלו הנשים זכות בחירה ובבחירות שנערכו בט”ו בכסלו תר”פ, 6 בדצמבר 1919, השתתפו הנשים בבחירות ונבחרו להנהגת המושבה. נחמה פוחצ’בסקי נבחרה ברוב קולות לכהן כיו”ר ועד המושבה ועדינה כהנסקי נבחרה לכהן כסגניתה. בשל צוק העתים שלאחר מלחמת העולם הראשונה ויתרו על מקומן זה, אך הן המשיכו לכהן בוועד המושבה ולשרת את הציבור. לציון 100 שנים למתן זכות בחירה לנשים בראשון לציון לראשונה בישראל.  הוקמה התערוכה “בנעליה” בה מוצגות נעליים  “משוגעות” פרי יצירתם של מעצבים מובילים בארץ שיצרו גם עבור ליידי גאגא, וופי גולדברג ונטע ברזילי המבטאות בעיצובן את המאבק המגדרי הנשי לשוויון זכויות בביקורת עוקצנית ובהומור הנוגע בסטריאוטיפים ובמאבק הנשי בימנו. התערוכה שנעשתה בשיתוף “בצלאל”, משלבת אמנות ועיצוב עם סיפורן פורץ הדרך של נשות ראשון-לציון.

אתר האינטרנט של מוזיאון ראשון לציון >>

\\ תחנה שנייה: הגלריה העירונית בבית גורדון-לונדון

לבית שהיה מפואר מאד בשעתו, והשוכן בצמוד למוזיאון ראשון לציון, יש סיפור היסטורי מעניין. הוא הוקם בראשית שנות התשעים של המאה ה-19 על ידי אברהם זאב גורדון, מתיישב עצמאי שעלה לארץ מליטא. גורדון רכש שטח אדמה גדול והיה לכורם. הוא פעל רבות לפיתוח המושבה ולטובת הציבור. כחבר בוועד המושבה, דאג לאספקת מים בצינורות לבתי המתיישבים, לסלילת כבישים ולהקמת תלמוד תורה לבני המושבה. בנוסף, היה פעיל באגודת הכורמים. במלחמת העולם הראשונה פעל לאגירת מזון ולהצלת המושבה מרעב. משפחת גורדון התגוררה בקומה השנייה של הבית ואילו הקומה התחתונה והחדרים  שנבנו בחצר הושכרו לשומרי המושבה, למורי בית הספר  ולאחרים שסיפורם המרתק שזור בחיי הבית. בין היתר התגוררו במקום אליהו איתן, שומר המושבה ואיש ארגון “השומר” וישראל (לוליק) פינברג עם אשתו פאני וילדיו שושנה, אבשלום (לימים איש ניל”י) וצלה.

חתנו של אברהם זאב גורדון, שמואל צבי הולצמן, הקים בחצר הבית את חוות היענים הראשונה בארץ ישראל. הולצמן, יזם ואיש חזון, הביא בשנת 1907 גוזלי יענים מסודן וגידל אותם כאן לצורך מסחר בנוצותיהם. הנוצות נמכרו באירופה בהצלחה רבה אולם מלחמת העולם הראשונה שמה קץ לענף ייחודי זה. הולצמן היה ידוע ביוזמות החקלאיות החדשניות שלו ובפעילותו הציונית ועל שמו אף קרוי גוש עציון שאת אדמותיו רכש בשנות השלושים.

בשנים 1922- 1934 פעל בקומה העליונה של הבית “מלון פנסיון לונדון” שהקימו אהרון ורוזה לונדון. במלון התגוררו אורחים ופועלים אשר קיבלו מיטה ללון וארוחה חמה גם אם לא היה בידם לשלם.

בהמשך, מכרה משפחת גורדון את הבית למרדכי אורישביץ וליצחק צוזמר שחנות השעונים שלו שכנה בחזית קומת הקרקע של הבית. בחדר האחורי של החנות שבו גם התגורר, נהג צוזמר לתקן במחתרת כלי נשק עבור ארגון ה”הגנה”. הבית שעמד בשיממונו מאז שנות השבעים, נרכש על ידי עיריית ראשון-לציון ועבר תהליכי שימור ושיקום מורכבים כחלק מיישום פרוגרמה נרחבת להתחדשות הלב ההיסטורי של ראשון-לציון. שימור הבית נעשה במימון  העירייה יחד עם תכנית מורשת במשרד ראש הממשלה. במהלך העבודות קילף הבית מעליו שכבות אבק וטיח וגילה ציורי קיר ייחודיים מסוף המאה ה-19, תקרה מצוירת ונדירה מאותה תקופה ומרצפות בדוגמאות שונות. היום משמשת הקומה העליונה כחלל לתערוכות מתחלפות של מוזאון ראשון לציון והקומה הראשונה כחלל לתערוכות של הגלריה העירונית.

הגלריה העירונית לאמנות בראשון לציון הוקמה בשנת 2007. הגלריה מציגה אמנות ישראלית עכשווית. מדי רבעון נפתחות מספר תערוכות המוצגות במקביל. בכך ניתנת אפשרות למבקרים לחוות מהעשייה המגוונת בתחום האמנות העכשווית בארץ. הגלריה משמשת מרכז ומנוע לפעילות ענפה המתרחשת בעיר בתחום האמנות במרכזים שונים. לאורך השנה מתקיימים בגלריה אירועי תרבות, הרצאות, ‘שיחות מכווצות על אמנות’, סיורים והדרכות לקבוצות.

אתר האינטרנט של הגלריה העירונית לאמנות >>

\\ תחנה שלישית: מוזיאון יעקב אגם

המוזיאון השוכן בחלקה המערבי של ראשון לציון, הינו יוזמה משותפת של עיריית ראשון לציון והאמן יעקב אגם, המוכר בעולם כאבי התנועה הקינטית, מציג יצירות גאוניות אשר הוצגו בעבר במוזיאונים ובאוספים נחשבים. המוזיאון עוצב על ידי האדריכל דוד נופר, ומשתרע על פני כ-3,200 מ”ר, המוקדשים לתערוכות ומציעים גם ארכיטקטורה מורכבת, ומרחב מדיטטיבי ומעורר השראה. ברחבת הכניסה, בלובי ובאולם המרכזי ניצבים “עמודי כלילה” ע”ש רעייתו המנוחה של האמן, תרומת משפחת כדר וקרן נעמי. המיצב כולל עשרים ותשעה עמודים אשר מטשטשים את הגבול בין פנים לבין חוץ. הצופים משוטטים בתוך סביבה מפוסלת מרהיבה, חווים סימפוניה ויזואלית מרתקת, כאשר כל צעד וכל מבט חושפים מוטיבים.

יעקב אגם, אבי התנועה הקינטית ומהאמנים המובילים במאה העשרים, נולד ב-1928 למשפחה עם מסורת יהודית חזקה. כבנו של רב חילק אגם את זמנו בין ה”מלמד” שלו, אשר הכיר לו את הדיבר השני – “לֹא-תַעֲשֶׂה לְךָ פֶסֶל, וְכָל-תְּמוּנָה” – לבין לימוד מהטבע, שם דיונות החול של ראשון לציון, המשתנות תדיר עם משבי הרוח, עוררו בו השראה לציורים המשתנים אף הם. כצעיר שאפתן למד אגם ב”בצלאל” בירושלים תחת הדרכתו של מרדכי ארדון, ומשם המשיך לציריך ולמד אצל יוהנס איטן. עם זאת, אגם מעגן את הפילוסופיה האמנותית שלו בשורשיו הרוחניים היהודים, ולא בלימוד  תיאוריות מופשטות. תערוכת היחיד פורצת הדרך של אגם שהתקיימה ב-1953 בגלריית קרייבן בפריז הייתה יריית הפתיחה לתנועה הקינטית. לראשונה בתולדות האמנות הוצגו ציורים מודולריים אשר ביטאו את המציאות הדינאמית והבלתי צפויה, ואפשרו השתתפות פעילה של הצופה. מאז שנות ה-50 יצירותיו נמצאות באוספים חשובים, הוצגו בתערוכות ובמוזיאונים החשובים בעולם, ביניהן המוזיאון לאמנות מודרנית MoMA וכן הגוגנהיים בניו יורק, ומרכז פומפידו בפריז – שם “סלון אגם” מופיע ברשימת יצירות המופת של האוסף. עבודות של אגם מוצבות גם באתרים מפורסמים כגון ארמון האליזה בפריז, הבית הלבן בוושינגטון, ופסליו הסביבתיים מתנוססים בערים רבות וביניהן ניו יורק, מיאמי, בואנוס איירס, טוקיו, פריז וטאייפה. בישראל אגם מפורסם בזכות המזרקה “מים ואש” בכיכר דיזנגוף בתל אביב, והחזית הצבעונית של מלון דן הפונה לטיילת. עבודותיו מוצגות בבית הנשיא ובסמוך לרחבת הכותל המערבי, כמו גם במוזיאון ישראל ובמוזיאון תל אביב, שם עבודתו הגדולה “קצב הזמן” מקבלת את פני המבקרים בכניסה.

תכנית הקיץ במוזיאון אגם Zoom out תכלול אמנות בתנועה עם שפע של מרחב, במוזיאון בו כל החושים נכנסים לפעולה. שווה להתנסות בהדומים המסתובבים באולם החוויההמזמינים את המבקרים להפוך לחלק מיצירת האמנות באמצעות הסידור שלהם במרחב והאפשרות להתבונן בהם במבט-על מזויות שונות. בנוסף, ניתן להתנסות ביצירות דיגיטליות אינטראקטיביות ש-5 מהן נמצאות בגלרית הכניסה.

סופי שבוע   –  שישי ושבת – סיורים מודרכים וסדנאות לילדים:

* סיורים מודרכים במוזיאון , ללא תוספת תשלום,  בשעות: 10:30, 11:30, 12:30

* סדנאות יצירה מתחלפות לילדים – בתוספת 5 ש”ח לערכה

 ניתן לתאם סיורים מודרכים לקבוצות בזמן שהמוזיאון סגור לקהל הרחב

שעות פתיחה בחודש יוני 2020: שני – שבת 10:00-14:00
שעות פתיחה ביולי אוגוסט 2020: שני, שלישי, רביעי, שישי, שבת 10:00 -14:00  /  חמישי 17:00 – 22:00

מוזיאון אגם, רחוב מיש”ר 1, ראשון לציון 

\\ תחנה רביעית: FLYBOX חווית האקסטרים שתעיף אתכם הכי גבוה שאפשר

FlyBox הינה מנהרת הרוח הראשונה בישראל בחלל סגור ובטוח. בשנת 1998 חברת iFLY הבינ״ל פתחה לקהל הרחב את מנהרת הרוח הוורטיקלית הראשונה לתעופה אנושית בחלל סגור באורלנדו ארה״ב. מאז ועד היום הוקמו ברחבי העולם כבר מעל 150 מנהרות רוח מתקדמות המדמות תנאי תעופה לגוף האדם כמו בצניחה חופשית. בזכות הטכנולוגיה המשוכללת נוצרת תנועה של רוח המאפשרת לכל אחד ואחת לחוות תעופה אמיתית של הגוף, בחלל סגור ובטוח, בליווי צמוד של מדריך מנוסה המוסמך על ידי ארגון תעופת הגוף הבינלאומי IBA.

תא התעופה במנהרת הרוח הוא בקוטר 4.3 מטר ומתנוסס לגובה 14 מטר. הזכוכית המקיפה את תא התעופה מגיעה לגובה 5.5 מטר ואפשר לעוף במנהרה במהירות מרבית של 275 קמ״ש.
בחלקה העליון של הטכנולוגיה ממוקמים 4 מנועים (1200 כח סוס) אשר יונקים את האויר מתא התעופה ודוחפים אותו בחזרה מלמטה בפעולה סרקולטיבית. פעולה זו והמבנה ההנדסי הייחודי של מנהרת הרוח, מאיצה את האויר לפני חזרתו לתא התעופה וכך נוצר חלל של אויר המאפשר לעוף בצורה חלקה ובטיחותית. המנהרה הוקמה על ידי צוות שותפים הנמצא בתחום התעופה, הצניחה החופשית ומנהרות הרוח כבר מעל ל-20 שנה. 

האתר מציע חבילות תעופה שונות, החל מחבילה בסיסית הכוללת 2 תעופות ועד לחבילה VIP משפחתית מגוונת.

יוסף טומי לפיד 8 ראשון לציון, מתחם האגם, ליד ה״יס פלאנט״, אתר אינטרנט

שעות פעילות החל מ 14.05.20:

א׳-ב’ – סגור

ג’-ה’ 22:00-14:00

ו׳-ש׳ 10:00 – 21:00

\\ המלצת לטיול “על הדרך”: מסלול ביקור בפסלי חוצות ואנדרטאות לפי המפה והמדריך הייעודי

אוסף פסלי החוצות של ראשון לציון מונה כ-106 פסלים שיצרו אמנים שונים העשויים במגוון טכניקות. כמספר האמנים כך מספר הסגנונות. כל הפסלים נוצרו החל משנות ה- 70 של המאה ה-20 ,והעיר ממשיכה ומציבה פסלים נוספים בחוצותיה. חלק מהפסלים מושכים את העין והלב, חלקם מעוררים מחשבה וכולם מעוררים את הסביבה העירונית, את החי בקרבה או הנוסע בדרכיה, ומצטרפים למארג שלם של מקום, כיכר, רחוב, שדרה, גינה – עיר. בעידן דיגיטלי ומקוון רצינו להעניק להולכים בעיר חוויה המזכירה ‘שיטוט של פעם: טיול מודרך עם ספרון כיס בין אזורים שונים בעיר. המדריך המקוון נמצא גם באתר העירייה.

מומלץ לראות את שקיות הרוח של אורה טלר בפארק נאות שקמה חיים בר לב.

צילום: באדיבות עיריית ראשון לציון

עוד בפארק נאות שקמה כדאי לראות את המשקפיים הענקיים של המיצב “מי אני?” של באופט (דודי) רם (הודו), העשוי מאבן ופלסטיק.

צילום: באדיבות עיריית ראשון לציון

מומלץ לראות את “טבע אינסופי” של אפרת גלבוע ויוסי קורי בשדרות משה דיין. המיצב עשוי מפלדה, עץ ודשא סינטטי.

צילום: באדיבות עיריית ראשון לציון

להורדת המדריך>>

מידע תיירותי מסלולי טיול מסלולי טיול ביום מסלולי טיול למשפחות FLYBOX, מוזיאון ראשון לציון, ראשון לציון

רוצים לעזור לאתר טיולים שיהיו בו הרבה מסלולי טיולים?

לחץ כאן

התגובות שלך

אתה צריך להיות מחובר לשלוח תגובה

מידע על יאיר טיולים

בוגר בית ספר לתיירות, עוסק במידענות תיירותית, פנאי ונופש, בתור תחביב אישי, במשך 15 שנה.
האתר משמש למידע אישי בלבד ואיננו אתר מסחרי.

לקבלת מידע על מסלולי טיול, ארועים, טיפים