רשמים ממסלול רגלי לכבוד חג הפסחא בנצרת, עם בית שמואל

מצאתם טעות בכתבה? יש לכם משהו להוסיף? צרו איתנו קשר.

–

השתתפה בטיול וחוותה: שרה פלד, כתבת הסיורים

–

טיול בנצרת מיד מעלה זיכרון רב חושי של ריח קפה שחור חזק עם הל וכנאפה מהבילה. את אלו, נוכל למצוא גם בישובים ערביים אחרים ברחבי ארצנו. מה שלא נוכל למצוא במקום אחר, זה את העדויות הרבות המרכיבות את ערש התרבות הנוצרית ולחוש את הוד קדושתה במיטב כנסיותיה.

לאוטובוס של המטיילים הסדרתיים של “בית שמואל”, הצטרף במהלך הדרך, המדריך האגדי, מויש מעוז, חמוש בכעפיה לבנה, חולצת כותנה לבנה מתנפנפת וסנדלי שורש גזעיות. בלפיתת המקרופון הראשונה, הבנו כי מטח המידע ההיסטורי, לא ירפה מאיתנו עד אשר נשוב לביתנו אחרי יום לימודים עמוס. מויש מעדכן כי המסלול לא יהיה קלאסי כמצופה, ויהיה זה מסלול יורד ולא מסלול מטפס. כמו כן, כנאפה, חומוס וקפה לא הוזכרו בכלל בסילבוס והדרך היחידה להשקיט את הבטן תהיה על ידי שליפת הכריך שהכינונו מראש. אז מתחילים…

את המסלול התחלנו בתצפית מרהיבה מרכס נבי סעין אשר בפסגתו, ניצבת “כנסיית ישוע הנער” המרשימה הנישאת והניבטת למרחוק כמסר קתולי. ב-1902 ולפני הקמת הכנסייה נחנך במקום בית היתומים של הנזירים האיטלקים הסלזיאנים. תרומות שקיבל המסדר החל ב-1905, בעיקר מצרפת ומבלגיה, אפשרו את הקמת הכנסייה. המבנה בסגנון הגוטי, תוכנן על ידי האדריכל הצרפתי לוסיה גוטייה, והבנייה החלה בשנת 1906. בתקופת מלחמת העולם הראשונה פסקה מלאכת ההקמה, והכנסייה נחנכה לבסוף ב-1920.  רח’ סלזיאן 4, נצרת  04-6468954 פתוח כל יום 12:00-08:00

יורדים מהכנסייה, לרחוב סליזיאן ומחפשים את צבע הסימון הכתום שנמצא על עמוד בפתחו של גרם מדרגות. פה מתחיל שביל המדרגות, שביל ישוע המוריד אותנו למרכז העיר והעובר דרך הכנסיות. המדרגות רבות, ואכן הבחירה בירידה עדיפה על מסלול הפוך. אני אומרת למויש כי זה מזכיר לי את הסמטאות בעיירות המדיבאליות באיטליה, אלא שתזכורת מזרח תיכוניות מחזירה אותי למציאות הישראלית, הדרך “מעוטרת” בצואת כלבים שלא נאספה, ואנו מוזהרים לא לדרוך על מוקש. מויש מספר לנו כי בנצרת רוב מוסלמי של כ70% לעומת הנוצרים כיום, כך שאנחנו מבינים כי מרבית הנוצרים בנצרת, הם תיירים צליינים.

ליד כנסיית מנסה קריסטי עוצרים, לא ניתן להיכנס, הכנסיה סגורה, אבל לומדים כי בה נמצא לפי המסורת שולחן אבן עצום, לידו ישב ישוע עם שליחיו. שביל המדרגות שהפך לשביל מרוצף שטוח, מצטרף ל”ציר הצליינים” המוביל אותנו ל”כנסיית בית הכנסת”. הכנסייה שייכת ליוונים הקתולים שפרשו מהזרם האורתודוקסי. לפי המסורת הנוצרית, במקום זה נהג ישוע ללמוד ולהתפלל, ובו הכריז בפני המתפללים כי הוא המשיח. בעקבות הכרזה זו הוציאו אותו המתפללים מהעיר וביקשו לדחוף אותו מראש הר, אך הוא קפץ אל העמק, וההר נודע כהר הקפיצה. שעות פתיחה: שני-שבת 8-12; 14-17

ממשיכים דרך השוק, מריחים היטב את ניחוח הקפה החזק מהכוכים הסובבים ומגיעים לכנסיית הבשורה, אחת משלושת הכנסיות החשובות בעולם. היא הוקמה באתר בו על פי המסורת הנוצרית הקתולית ניצב ביתה של מרים, אם ישו, ואשר בו בישר לה המלאך גבריאל את הבשורה כי הרתה וכי היא נושאת ברחמה את בן האלוהים.  הכנסיה הביזנטית הקדומה שנבנתה בשנת 427 נהרסה מאוחר יותר ע”י המוסלמים. ב1620 המסדר הפרנציסקני רכש את השטח ובין השנים 1955-1969 נבנתה מחדש בתכנון של האדריכל האיטלקי  ג,ובאני מוציו ובביצוע של “סולל בונה”. כשמביטים למעלה, רואים את המגדל הגבוה שנבנה כמגדלור הנותן “אור” לעולם כולו. שעות פתיחה: שני-שבת 8-17.

יוצאים מיציאה צפונית של הכנסייה למתחם המוביל אותנו ל”כנסיית סנט ג’וזף” המשויכת לאביו של ישוע, יוסף, היא הוקמה במקום בו שכן בית המלאכה של יוסף הקדוש, בעלה של מרים אם ישוע. שעות פתיחה: כל יום בין השעות 08:00 – 17:30

עוזבים את המתחם ופונים צפונה, לכנסיית המעיין. בדרך עוברים ליד בתי הארחה ציוריים הממוקמים במבנים מהמאה ה19, שווה ביקור נפרד. כנסיית גבריאל הקדוש, הידועה גם ככנסיית הבשורה היוונית-אורתודוקסית או כנסיית באר מרים או הכנסייה היוונית, היא כנסייה יוונית-אורתודוקסית השוכנת בכיכר הכנסייה, מצפון לכיכר המעיין בנצרת. הכנסייה ניצבת סמוך למעיין אשר סיפק את צריכת המים של העיר מראשית היישוב במקום, ואשר נקשר החל במאה ה-2 עם הבשורה למרים. לפי מסורת זו, המקובלת בעיקר בכנסייה האורתודוקסית, בעת ששאבה הבתולה מים מהמעיין, הופיע לפניה המלאך גבריאל ובישר לה כי הרתה וכי היא עתידה ללדת את בן האלוהים. הכנסייה מעוטרת באורנמנטיקה וציורי קיר האופיינית לכנסיות אורתודוקסיות. שעות פתיחה: שני-שבת 7.00-17.00 ללא הפסקות.

המסלול הרגלי תם, נכנסים לאוטובוס הממתין לנו, (למסלול הזה נדרשת הקפצה) ו”קופצים” לבקר ב”הר הקפיצה” הנמצא דרומית לנצרת להנות מהנוף החובק את עמק יזרעאל והר תבור.

–

שמחים ועייפים שולפים את הכריך הנוסף ומקנחים בקפה המעולה שמכין לנו מויש בערכת הקפה הניידת שלו. אז היה גם קפה.

בית שמואל http://www.beitshmuel.co.il/ הסיור הבא, מכפר כנא עד מצוקי ארבל ב-14.5

על פי סעיף 27א לחוק הגנת זכויות יוצרים: אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות למידע/צילומים/תמונות/סרטים המגיעים לידנו. אבל, אם זיהיתם מידע/צילום/תמונה שאתם מחזיקים בזכויותיהם ולא ניתן קרדיט (בשוגג), אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש או לבקש לתת קרדיט, וזאת באמצעות פנייה למייל support@tiulim.net.