שווים ביקור: גן לאומי אפולוניה, גן לאומי כורזים וגן לאומי הרודיון

 

ביקרה: שרה פלד

משרד התיירות בשיתוף רשות הטבע והגנים, השיקו מיזם משובח של סיורים בחינם, בהרשמה מראש, בגנים הלאומיים ובאתרים שונים בישראל. המיזם נפתח אחרי הסגר הראשון בקיץ וחזר לפעילות אחרי הסגר השלישי. במסגרת ההצעה המפתה לסיורים החינמיים המודרכים והכניסה חינם לגנים הלאומיים, ביקרתי ב-3 אתרים היסטוריים שווים לביקור ומרתקים, עדות לישוב הקדום שהיה כאן לפני הספירה ולאחריה. היסטוריית ההתיישבות בתחומי ארץ ישראל, עוברת דרך הכובשים השונים: הפרסים, הפיניקים, היוונים, הרומאים, הביזנטים, הצלבנים והמוסלמים. בכל תקופות הכיבושים, חי כאן יישוב יהודי משגשג, שגורש, הושמד, הוגלה, הומר ועוד… החפירות הארכיאולוגיות מספרות את סיפורם. שכבות השרידים מעידות על שנות הכיבוש השונות. כל כיבוש, הרס את קודמו ובנה מחדש את המתאים לו. כך אנו מוצאים על שרידי בית כנסת, כנסייה ביזנטית ועליה מסגד. בשלושת אתרי פניני השרידים הארכיאולוגים, מצאתי את העדויות העצובות להרס ולבניה האלו.

\\ גן לאומי אפולוניה: הרצליה

אפולוניה, היא עיר קדומה שיושבה בפעם הראשונה בידי הפניקים בשלהי המאה השישית לפסה"נ. הפניקים שקראו למקום ארשוף, על שם האל רשף והפיקו במקום בין היתר את צבע הארגמן וסחרו עם ארצות הים התיכון ועם האוכלוסייה בפנים הארץ. היוונים קישרו את רשף עם אפולו ועל כן קראו למקום אפולוניה.

בתקופה הרומית (המאה הראשונה עד המאה השלישית לסה"נ) נבנתה כאן ווילה ששרידיה נמצאים בדרום האתר, וילה מתוכננת ובנויה להפליא לפי מיטב המסורת האדריכלית הקלאסית.

בתקופה הביזנטית (המאה הרביעית עד המאה השביעית לסה"נ) הגיעה אפולוניה (שנקראה אז סוזוסה) לשיא פריחתה והייתה למרכז העירוני של דרום השרון. העיר השתרעה על פני כ-280 דונם, והיו בה מתקנים לעיבוד תוצרת חקלאית, תעשיית זכוכית ענפה, כנסייה מפוארת ומעגן פעיל.

עם הכיבוש המוסלמי במאה השביעי לסה"נ, צומצם שטחה של העיר לכ-80 דונם ושמה הוסב לארסוף. היא הוקפה בחומה ונחשף ממנה רחוב שוק.

בשנת 1101 נפלה העיר בידי הצלבנים, ששיקמו את ביצוריה, ואף הקימו בצפונה מבצר בנוי לתפארת בשלהי התקופה הצלבנית, ובו שער שמצדדיו מגדלים עגולים למחצה ואולמות גדולים סביב חצר פתוחה. במבצר נבנו שלוש מערכות של חומות, והן הוקפו בחפיר רחב ידיים, וכן נבנתה מעגנה מוגנת בשוברי גלים לרגלי המצוק. באפריל 1265 נכבשה העיר בידי הסולטן הממלוכי ביברס ונחרבה בפקודתו עד היסוד ולא התיישבו בה יותר באופן רציף.

מה רואים?

חפיר העיר – צדו הדרומי של חפיר העיר נחפר בשנת 1998, ובעזרתו אפשר לעמוד על גודלה וחוסנה של העיר בתקופה הצלבנית. בשנת 1996 נחפר שער העיר המזרחי, שעדיין נמצא בשטח תע"ש. אפשר לראות בבירור שהחפיר ממשיך מעבר לשטח החפור ושעומקו כ-4.5 מ'.
הווילה הימית הרומית – בתחילת שנות ה-80 נחפר חלק קטן מהווילה הרומית, אך רק לאחר החפירות הנמרצות שנערכו בשנת 1998 התגלתה הווילה הרומית במלוא תפארתה. הווילה הצופה לים מתוארכת למאה הראשונה לסה"נ, והיא חרבה ברעידת אדמה בשנת 127/8 לספירה.
המבצר הצלבני – בשנת 1241 החלה בנייתו של המבצר על ידי ז'אן השני מארסור בנו של הסניור הזקן מביירות ז'אן ד'איבלין, מבנה המבצר מושפע ממבצרים דומים בדרום-אנגליה וצרפת ומעיד על השפעה אירופאית.
במבצר שלוש מערכות ביצורים: חפיר עמוק ורחב ידיים, חומה ראשונה (מערך ביצור חיצון) חומה שנייה ודונג'ון (מגדל עוז).
יורשו של ז'אן השני בליאן ד'איבלין מחכיר את המבצר ואת הנחלה בשנת 1261 לידי המסדר ההוספיטלרי וזאת כתגובה למסע הכיבושים של הסולטן הממלוכי ביברס.
ביברס צר על העיר 5 שבועות ובתום שלושה ימים נוספים נכנעו הלוחמים ההוספיטלרים שהגנו על המבצר.
עם כיבוש העיר מצווה הסולטן ביברס להרוס את העיר ולהותירה בשיממונה.
שביל הים – מנקודת הפיצול השביל יורד לכיוון הווילה הרומית ואחר כך נצמד לתוואי החומה. המסלול חוזר ונפגש עם המסלול העליון במתחם עץ האשל.
כבשן הזכוכית – כבשן הזכוכית שבכניסה לגן פעל בתקופה הביזנטית (המאה השישית לספירה). עד כה התגלו עדויות למספר כבשנים באפולוניה ובסביבתה הקרובה, ונראה שתעשיית הזכוכית הגולמית הייתה אחד מענפי הכלכלה החשובים של העיר משך התקופה. בעזרת שרפה בטמפרטורות גבוהות במיוחד (1,100 מעלות צלזיוס) הפך כבשן הזכוכית את החומר הגולמי, חומר שעיקרו צורן (סיליקה) הנמצא בחול ים, למשטח של זכוכית גולמית שעוביו כ-50 ס"מ. לאחר הצריפה פורקו משטח הזכוכית והכבשן, ומכאן שהכבשן שימש לצריפה אחת בלבד. משטח הזכוכית פורק לגושים אשר נמכרו לאומני הזכוכית לטובת יצור כלים וחפצים מזכוכית בכבשן נפרד.

\\ גן לאומי כורזים: מצפון לכינרת

גן לאומי כורזים משמר שרידים מרשימים של כפר יהודי מתקופות המשנה והתלמוד, ובהם שרידי בית כנסת מפואר. נופי הבראשית, התצפית על הכנרת וציון שם המקום בברית החדשה מושכים אליו עולי רגל נוצרים.

היישוב כורזים נזכר בשמו לראשונה בברית החדשה והוא נמנה עם הערים שישו גער בתושביהן משום שלא התנצרו. יש המזהים את כורזים בשם היישוב כרזיים, או ברחיים, המוזכר בתלמוד הבבלי ועליו נאמר שגדלה בו חיטה משובחת.
משמעות השם אינה ברורה, ואולי נגזרה מהמילה "כרוז" – מודיע ברבים. שמו הערבי של האתר, ח'ירבת כָּרָאזֶה, משמר את שמו הקדום של המקום, והוא מגולם גם בשמות קבר שייח' רמאדן אבו-כראזה ומעיין ביר כראזיה הסמוך.
ראשית היישוב במקום בתקופה החשמונאית (תחילת המאה ה-1 לפנה"ס). הוא היה כפר קטן בחלק הצפוני של החורבה (אזור שטרם נחפר). תושביו היו יהודים, בדומה ליישובים אחרים בסביבתו כגון כפר נחום, מגדלא ובית צידה.
היישוב התפתח במאה ה-2 לספירה בעקבות גזרות אדריאנוס (שנת 135), שהביאו להגירת יהודים רבים מיהודה לגליל, והתפשט דרומה ומערבה. בספרו אונומסטיקון (ספר מהמאה ה-4, המזהה יישובים שנזכרו בתנ"ך ובברית החדשה) אוסביוס מקיסריה מספר שכורזים הוא מקום חרב, כנראה בגלל רעש אדמה, אך נראה שזמן קצר אחר כך הוא המשיך להתפתח עד שהשתרע על פני כ-70 דונם – רוב שטחה של הגבעה שעליה נוסד. בתקופה זו נבנו רובעי המגורים, מבני ציבור ובית הכנסת.
במאות ה-5 וה-6 היישוב המשיך להתפתח והדבר ניכר בשינויים שנעשו במבנה בית הכנסת ובמבנים אחרים. נראה כי במאות אלו התגוררו בו קרוב לאלפיים תושבים. הם גידלו חיטה, גפנים לתעשיית היין ועצי זית להפקת שמן.

מה רואים?

גולת הכותרת בביקור באתר היא בית הכנסת: בית הכנסת הוא מבנה מטיפוס גלילי, בנוי אבני בזלת. חזית הבניין, הפונה כלפי דרום, היא החלק המעוטר והמפואר ביותר במבנה. היא כוללת רחבה וממנה עלו תשע מדרגות אל שלושת פתחי בית הכנסת. הפתח המרכזי, הגדול, מעוטר בגמלון מפואר. בפינתו הצפונית-מערבית נשען קיר בית הכנסת על סלע חצוב. 12 עמודים, המוצבים בצורת האות חי"ת, תמכו בקומה השנייה של המבנה. יש סברה שהקומה השנייה הייתה קומת תאורה. בבית הכנסת מוצגים מרשימים: עיטור קונכייה מפואר והעתק של אומנת ארון הקודש; העתק של ממצא יוצא דופן – כס בזלת, המכונה "קתדרא דמשה", ועליה כתובת הקדשה לתורם שבכספו נעשה הכס; ולאורך הקירות נראים תבליטים ברמה גבוהה. מרביתם מתארים דמויות אדם, חיות, דמויות מיתולוגיות, צמחים ועיטורים הנדסיים.
בית הכנסת נועד לא רק לתפילות אלא גם להתכנסות, וכן שימש בית דין. חדרים צמודים אליו שימשו כנראה אכסניה לעוברי אורח, מגורים לעסקנים, מוסדות צדקה וחדרי לימוד.
מכלול מקווה הטהרה: מקווה הטהרה שוכן במרכז היישוב והוא חלק מקבוצת מבני ציבור, בהם בית הכנסת. טור עמודים ואומנות מחלק את מכלול המבנה לשניים. מהמבנה יש כניסה לבור הטבילה, ובו שתי מדרגות מעל לקרקע ושבע מדרגות תחת פני הקרקע. גג הבור עשוי לוחות בזלת באורך כ-2 מ'. סמוך לבור הטבילה נמצא בור מים סגלגל ובמרכזו עמוד הנושא את תקרת האבן. ייתכן שבור זה היה ה"אוצר" – מאגר מים לא שאובים הדרוש למקווה טהרה. היום בור "האוצר" מכוסה בסורג.
בתי מגורים: ממזרח לבית הכנסת נחשף חלק ממבנן (אינסולה) ובו שני בתים של משפחות אמידות. בכל בית חצר פנימית, חדרי מגורים, בורות מים וחדרי אחסנה. בין שני המבנים עוברת סמטה מרוצפת אבנים מעוגלות ובה שוקת ובור מים. חלק מהחדרים היה מקורה בקורות אבן באורך כ-2 מ', והן מוטלות בסביבה. לאורך הקירות נבנו קשתות והן תמכו בתקרה.
בתי קשתות: ברובע המערבי שרדו בתי קשתות מהתקופה הממלוכית (מאות 14­-15 לספירה). הבתים נבנו בשיטה החורנית, על יסודות מהמאה ה-4. שני בתי קשתות שרדו כמעט עד מלוא קומתם. הבניינים מאופיינים בשלוש קשתות כפולות ועליהן מונחות קורות אבן לקירוי. בחלק מהקירות הפנימיים נבנתה שורת חלונות. זוהי צורת בנייה ייחודית לחורן. היא התגלתה לראשונה בכורזים וזכתה לכינוי "חלונות כורזים".
בתי בד: בכורזים נמצאו שלושה בתי בד. אחד, בקצה הרובע המערבי, הוא מן המאה ה-4 או ה-5 לספירה ושוחזר בחלקו. שני בתי הבד האחרים הם באזור שאינו פתוח למבקרים.
שייח' רמאדן אבו-כראזה: קבר השייח' שוכן בצל אלון תבור קשיש. המבנה נבנה כנראה בתקופה הממלוכית המאוחרת, והתושבים הבדווים של המקום קשרו אותו לגיבור מגיבורי צלאח אל-דין. בעבר נהגו לעלות לקבר כדי לנדור נדרים וליישב מחלוקות.
אוסף פריטים אדרכיליים: תצוגה של כשישים פריטים אדריכליים, בהם אבני משקוף, כרכוב, חלקי עמודים דקים (אולי מהקומה העליונה של בית הכנסת) ואבן רחיים.

\\ גן לאומי הרודיון: מדרום לירושלים, וממזרח לגוש עציון

במאה הראשונה לפסה"נ יצר הורדוס, הבנאי הגדול את אחד המבנים הנועזים ביותר בעולם הקדום. כאן, בפסגת ההר בגבול מדבר יהודה, באתר שבו ביקש לימים להיקבר, הוא בנה ארמון קיץ, ולמרגלותיו, פלא אדריכלי המעורר השתאות גם בימינו.

בשנת 40 לפסה"נ נאלץ הורדוס לברוח מירושלים, מפני מתתיהו אנטיגונוס, אחרון השליטים לבית חשמונאי. אנטיגונוס כרת ברית עם הפרתים (מעצמה שחסמה את הרומים ממזרח) כנגד הרומאים, פטרוניו של הורדוס. באותם ימים השתלטו הפרתים על מרחב סוריה, ובתוכו גם על ירושלים ומינו את אנטיגונוס לשליט יהודה, ולכן נאלץ הורדוס להסתלק מירושלים. אנטיגונוס ובני בריתו דלקו אחריו והשיגו אותו ממזרח לבית לחם. הורדוס ניצל בקושי רב. הוא הותיר את בני משפחתו במצדה, יצא לרומא, ושם מינו אותו הרומים למלך על יהודה.
הורדוס שב ליהודה, הכניע את מתתיהו אנטיגונוס והיה למלך יהודה. זכר הקרב הנואש שניהל נחרט היטב בלבו, ובשנת 28 לפסה"נ לערך החל לבנות את הרודיון וקרא לו על שמו. הורדוס העביר להרודיון את מנהל מחוז בית צור והוביל אליו מים מאזור ברכות שלמה שבירושלים, מרחק של כשישה ק"מ. בהרודיון בנה גם את אחוזת הקבר שלו, וכאן, על פי תיאוריו של יוסף בן מתתיהו, גם נקבר.
במרד הראשון (בשנת 66 לסה"נ) תפסו המורדים את הרודיון והתבצרו בה. כחצי שנה אחרי חורבן בית המקדש יצאו הרומים לכבוש את אזורי הספר במדבר יהודה מידי הקנאים. נראה שבשל קרבתו לירושלים היה הרודיון היעד הראשון שלהם. יוספוס פלביוס, ההיסטוריון הרומי, כתב שהרודיון נכנע, אבל הממצאים בשטח אומרים אחרת. למשל, אנחנו יודעים ששער הכניסה לארמון העליון נשרף, ושהשרפה התפשטה לחללים תת-קרקעים וגרמה נזק רב. גם בימי מרד בר כוכבא (132 -135/6 לסה"נ) שימש ההר בסיס למורדים, והם הותירו אחריהם, בין השאר, מחילות ומערות מסתור חצובות בסלע.
בתקופה הביזנטית (המאות הרביעית עד השביעית לסה"נ) נבנה בהרודיון תחתית, על השרידים מימי הורדוס, כפר גדול ובו שלוש כנסיות, ובמבצר שעל ההר הוקמה קפלה.

מה רואים?

הרודיון תחתית – המתחם בהרודיון תחתית תוכנן בדייקנות רבה, על שטח של כ-150 דונמים. כאן נמצאים: מבנה "הארמון גדול", "מכלול הברכה" המרשים וגן הנוי, בית מרחץ ומבנים ששימשו למגורי האורחים ואנשי מנהלת המחוז. באזור שבין ההר למכלול הברכה (אזור המכוסה בחלקו במבנים צפופים מהתקופה הביזנטית) נבנה "מכלול ההלוויה" ובו טרקלין מפואר ("המבנה המונומנטלי") שלצדו מקווה טהרה גדול. מהטרקלין נמשך מסלול ארוך לכיוון מזרח (שגודלו 350X30 מ') שנבנה לטקס ההלוויה המפואר של המלך, לקראת העלאת המיטה בגרם המדרגות המונומנטלי אל מבנה הקבר שבמדרון ההר.
כמה שנים לפני מותו פנה הורדוס להשלמת בניית אחוזת הקבר האדירה בהרודיון: במדרון הצפון-מזרחי של ההר, לצד גרם המדרגות, הוקם מבנה קבורה מפואר בדמות מוזולאום, וסביבו הוקם ההר המלאכותי – מצבת ענק שתשמר את זכרו. לשם הקמת ההר המלאכותי בצורת חרוט נשפכו סביב ארמון המבצר כמויות אדירות של עפר ואבנים (כ-450 אלף מ"ק) שכיסו כליל את מדרונות ההר, פרט למתחם הקבר במדרון, שנותר גלוי ובולט בנוף.
הר הורדוס, ההר המלאכותי – המדרונות התלולים מקיפים "לוע" שבתוכו בנה הורדוס את מתחם הרודיון. הורדוס הפך את ההר לחרוט בולט, מעין מצבה ענקית. בקיר החיצוני של ההר התגלו פרוזדור ששימש מבוא לכניסה להר וגרם מדרגות מונומנטלי שהוליך אליו. ההר נבנה משכבות של אדמה ואבנים קטנות. התצפית שמראש חרוט ההר מעניקה מבט אל הלוע שבתוכו ועל שתי החומות המקיפות את הלוע בשני מעגלים. הלוע היה במקורו מבנה בן חמש קומות מעל מפלס החצר (25 מ'). היקף החומה החיצונית הוא כ-150 מ'.
המגדל המזרחי – מגדל מעגלי שנשא חמש קומות של חדרים מלכותיים. גובה המבנה כולו היה כ-40 מ'. מגדלים מסוג זה היו חידוש אדריכלי, פרי דמיונו של הורדוס. מהחדרים המלכותיים שבראש המגדל הייתה תצפית מרהיבה על הנוף.
הארמון – מבנה ריבועי שהוקף בחומה עגולה. הארמון כלל גן נוי מוקף בעזרות עמודים (פריסטיל), בית המרחץ, כמה חדרי מגורים ואולם לקבלות פנים ולסעודות. קירות הארמון עוטרו בפרסקאות (ציורים על טיח לח) שתיארו דגמים גאומטריים. בית המרחץ נבנה על פי כל כללי המרחץ הרומי, והיו בו חדר כניסה והלבשה (אפודיטריום), חדר חם (קלדריום), חדר פושר (טפידריום) עגול וחדר הקר (פריגידריום), ובו ברכת טבילה קטנה. האוויר החם עלה מהרצפה הכפולה דרך תעלות שנחצבו בקירות. בחדר הפושר שרדה בשלמותה כיפת אבן מרשימה, העתיקה מסוגה בארץ ישראל.
שרידי המרידות ברומים באולם הארמון בנו אנשי המרד הראשון בית כנסת. התקרה המקורית של החדר הוחלפה בתקרה קלה שנשענה על ארבעה עמודים שלא עמדו כאן במקור. מחוץ לכניסה לאולם שימש חדר זעיר מקווה טהרה. מקווה נוסף מימי המרד הראשון התגלה במרכז החצר, סמוך למגדל המזרחי. במקווה זה הייתה ברכה קטנה ובצדה מכל ששימש אוצר.
המערכת התת-קרקעית מתחת לארמון מבצר ההר נמצאת מערכת המורכבת משלושה מפעלי חציבה: ארבעה בורות מים מימי הורדוס. שרידי מנהרה מימי המרד הראשון. המנהרה נועדה להעלאת מים מן הבורות התחתונים אל ארמון המבצר מבלי להיחשף לעיני הצבא הרומי שצר על המקום. מחילות מימי בר כוכבא היוצאות ממרתפי המבצר ומובילות אל פתחי גיחה שנועדו להפתיע את יחידות הצבא הרומי. מחילות הרודיון גבוהות, ואדם יכול לעמוד בהן במלוא קומתו, שלא כמו מערכות המסתור הצרות והנמוכות שהתגלו בשפלת יהודה.
קבר הורדוס על פי תיאורו של יוסף בן מתתיהו, הורדוס נקבר בהרודיון. שנים רבות חיפשו החוקרים את קברו ולא עלה בידם למוצאו. בשנת 2007 הדהים פרופ' אהוד נצר את העולם כשחשף שרידי מבנה גדול וארון קבורה מפואר במדרון ההר הפונה לירושלים. אחוזת הקבר (מאוזולאום) נבנתה כמבנה ריבועי (10X10 מ' בבסיסו), שגובהו כ-25 מ'. נראה כי אנשי המרד הראשון פירקו את המבנה כמעט לגמרי.ב מאוזולאום נבנו שלוש קומות ובתוכן חדרים. מעל למסד ניצבה קומה ריבועית ועליה קומה עגולה שהייתה מוקפת ב-18 עמודים. המאוזולאום נבנה מאבן גיר קשה ולבנה באיכות בנייה מעולה. המבנה היה מעוטר כולו, והיו בו כרכובים מעובדים היטב. בראש הגג, שנבנה בצורת חרוט קעור, כמו מצבת יד אבשלום שבירושלים, ניצבה אוּרנה (מְכַל לקבורת אפר הגופה). אורנות נוספות הוצבו בתחתית החרוט. במקום התגלו שרידים של שלושה ארונות קבורה. פרופ' נצר שיער שאחד מהם, ארון בגוון אדמדם שנשא עיטורי וַרְדוֹת (רוזטות), הוא הארון שהורדוס נקבר בו, שכן הוא יוצא דופן בעיבודו הקפדני. הארון נמצא מנותץ. שני ארונות הקבורה האחרים נבנו אבן לבנה, והם הושלכו מהמאוזולאום בטרם פורק ונמצאו מרוסקים על הקרקע. בארונות אלו נקברו שניים מבני משפחתו של הורדוס, ובהם, כנראה, אשתו החמישית, אמו של יורשו ארכילאוס. שרידי קירות תמך ומעליהם אדמת גן וברכת השקיה מעידים שהמאוזולאום היה מוקף בגן נוי.
בשנת 2007, לאחר שנים רבות של חפירות, חשף פרופ' אהוד נצר את מקום הקבר וקבע שזהו קברו של הורדוס. מאוחר יותר נחשפו במדרון ההר גם תאטרון מלכותי ומבנים נוספים. באוקטובר 2010, בעת ביקור באתר, מעד פרופ' נצר במדרון התלול, סמוך לתאטרון. הוא נפצע פצעים קשים ונפטר כעבור כמה ימים.

המידע בכתבה באדיבות רשות הטבע והגנים.

באתר רשות הטבע והגנים תמצאו פרטים על דרכי הגעה, שעות פתיחה והרשמה לביקור

 

אטרקציות בעלי ענין בישראל אטרקציות מומלצות בישראל ארכיאולוגיה בישראל גנים ופארקים בישראל מידע תיירותי גן לאומי אפולוניה, גן לאומי כורזים, הרודיון

רוצים לעזור לאתר טיולים שיהיו בו הרבה מסלולי טיולים?

לחץ כאן

התגובות שלך

אתה צריך להיות מחובר לשלוח תגובה

מידע על יאיר טיולים

מטייל מזה 45 שנה, בוגר בית ספר לתיירות, עוסק במידענות בצרכנות, תיירות, פנאי ונופש.
שתפו את חבריכם שגם הם ייהנו מהמידע שבאתר

לקבלת מידע על מסלולי טיול, ארועים, טיפים

כתבות אחרונות