מצאתם טעות בכתבה? יש לכם משהו להוסיף? צרו איתנו קשר.
זמן קריאה משוער: 2 דקות–
המידע והתמונה בחסון רון פלד, מדריך בירושלים
קריית משה שוכנת במערב ירושלים, צמוד לכניסה הראשית לעיר, והיא אחת השכונות הוותיקות מימי המנדט הבריטי. השכונה הוקמה ב-1925 ביוזמתה של תנועת ‘המזרחי’ ובסיועה של ‘קרן משה מונטיפיורי’. הקרן שהוקמה במאה ה-19 מכספי הנדבן, סייעה ליהודים להקים יישובים ושכונות, בתנאי שהשכונה תיקרא על שם מונטיפיורי. שכונות נוספות בירושלים שהוקמו בסיוע הקרן הן, למשל, ימין משה, אוהל משה, מזכרת משה ועוד.
112 הדונם להקמת קריית משה נקנו בידי הקרן ב-1924, ומתכנן הערים הנודע ריכרד קאופמן נקרא לתכנן אותה. הוא בחר בתכנית ‘שכונות הגנים’ שהתפתחה בסוף המאה ה-19 באנגליה, על פיה שכונת מגורים צריכה ליהנות משפע של ירק ועצים, מבנייה לגובה של עד שתי קומות, ומהשארת מרכזי המסחר מחוץ לשכונה. הייתה זו אחת משש שכונות הגנים שתכנן קאופמן בירושלים, ובהן תלפיות, בית הכרם, רחביה ואחרות.
המאפיין את כל שכונות הגנים של קאופמן בירושלים הוא שדרת ירק מרכזית, המשמשת כציר טיול לתושבי השכונה. שדרת הירק של קריית משה היא שדרות המאירי, על שם הרב משה אוסטרובסקי-המאירי, ממנהיגי ‘המזרחי’ בארץ ישראל. שדרות המאירי היו בעבר רחוב שקט ונקי ממכוניות. לאורך השדרה ניטעו עצי ברוש, שחלקם הגדול עוד קיים. בקצה שדרת הירק תכנן קאופמן את המבנה החשוב ביותר בשכונה – בית הכנסת המרכזי ‘אוהל יצחק’. אופייה הדתי של השכונה התבטא בהתחייבות חבריה לבנות בשכונה בתי כנסת, בתי ספר דתיים (“בתי חינוך לאומי-חרדי”), בתי מרחץ ומקוואות, מוסדות צדקה וחסד ועוד.
השכונה התפתחה במהירות, וב-1939 התגוררו בה כ-80 משפחות בבתי אבן צימודי קרקע בעלי גגות רעפים. במשך שנים תפקדה השכונה ביישוב נפרד לכל דבר, כולל ועד שדאג לאספקת המים, לסילוק הביוב, לסלילת הכבישים וכדו’. ב-1941 הגישו לראשונה יושבי קרית משה בקשה לעיריית ירושלים להסתפח באופן רשמי לעיר, אך הדבר קרה רק אחרי קום המדינה. בעקבות כך השתנתה חזותה של השכונה, ורוב בתי האבן המקוריים נהרסו לטובת בתי דירות ושיכונים. למרות זאת, אופייה הדתי-לאומי של השכונה לא השתנה, ועד היום שוכנות בה ישיבות רבות, ומוסדות חינוך דתיים. התפתחותה של ירושלים מערבה הפכה את השכונה למרכזית, וקרבתה לתחנה המרכזית וליציאה מהעיר הפכה אותה למבוקשת בקרב זוגות צעירים דתיים.
בקרית משה שוכנים מוסדות חינוך רבים ובולטים. הראשון שבהם הוא מוסד הרב קוק, שהוקם על ידי הרב יהודה לייב פישמן-מימון, שהיה שר הדתות הראשון והתגורר בשכונה. כן שוכן בקרית משה המוסד הוותיק ‘בית חינוך עיוורים’ שהוקם על ידי החוקר העיוור, אברהם משה לונץ, וכן ‘ישיבת מרכז הרב’ מיסודו של הרב קוק. בשולי קרית משה, סמוך לשכונת גבעת שאול, שוכן ‘בית היתומים דיסקין’, שהוקם בעיר העתיקה במאה ה-19 והועבר לקריית משה מיד לאחר בנייתה.
כתובת: בין הרחובות הרצל, הרב ניסנבוים, בעלת השאילתות וכנפי נשרים
אוטובוס: 20, 27, 26,17, 5, 18, 13, 21, 23
על פי סעיף 27א לחוק הגנת זכויות יוצרים: אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות למידע/צילומים/תמונות/סרטים המגיעים לידנו. אבל, אם זיהיתם מידע/צילום/תמונה שאתם מחזיקים בזכויותיהם ולא ניתן קרדיט (בשוגג), אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש או לבקש לתת קרדיט, וזאת באמצעות פנייה למייל support@tiulim.net.
השאר תגובה
יש להתחבר למערכת כדי לכתוב תגובה.