תל אביב מהסרטים: טיול נוסטלגי בעקבות סרטים ישראליים

מצאתם טעות בכתבה? יש לכם משהו להוסיף? צרו איתנו קשר.

אם אתם מחובבי הקולנוע הישראלי מראשית ימיו, תל אביב היא המקום המושלם עבורכם. בהליכה ברחובותיה של תל אביב תוכלו לעבור בין תחנות שונות, שכיכבו בסרטים ישראליים שונים, ולהיזכר קצת בסרטים הנוסטלגיים ההם. הכנו עבורכם מסלול טיול ברחובותיה של תל אביב, שעובר דרך אתרי הצילום הגדולים של העיר:

תחנה ראשונה: פינת הרחובות אלנבי – בן יהודה

נתחיל את סיורנו בפינת הרחובות אלנבי ובן יהודה, לשם הגיע הכוכב הראשי של הסרט “תעלת בלאומילך” והחל לקדוח בכביש באמצעות פטיש אוויר עוצמתי במיוחד. זהו סרט סאטירה של אפרים קישון, שיצא לאקרנים בשנת 1969 והיה מועמד לפרס גלובוס הזהב לסרט הזר הטוב ביותר. הכוכב הראשי ממשיך לקדוח בכביש גם כשכל השכנים מתרעמים עליו, והוא ממשיך לקדוח כך במשך ימים ארוכים ללא כל הפרעה. במקום לעצור את המשוגע שקודח ברחוב, המשטרה והעירייה מגבים אותו. זאת, כיוון שהם אינם רוצים להודות בכך שהם אינם יודעים מי בדיוק שלח את האיש ומה מתרחש כאן. בסופו של דבר, נוצרה תעלה לכל אורך הרחוב, שהתמלאה במים שזכתה לכינוי “תעלת אלנבי”.

אחד מהמבנים המונצחים בסרט הזה הוא קולנוע מוגרבי, שהוקם בשנת 1930 בפינת הרחובות אלנבי ובן יהודה והיה לאחד ממרכזי הבילוי המובילים בעיר בזכות הסרטים והצגות התיאטרון שהועלו בו. אך, קולנוע מוגרבי לא שרד את מרוצת השנים ולאחר שנפגע קשות בשריפה שפרצה במבנה של 1989, הוא לא הוקם מחדש. היום תוכלו למצוא מגרש חנייה במקום שבו הוא עמד.

תחנה שנייה: מגדל שלום מאיר

תמשיכו דרום-מזרחה לאורך רחוב אלנבי עד שתגיעו לפנייה ימינה לרחוב מונטיפיורי. תמשיכו ברחוב מונטיפיורי עד שתגיעו למגדל שלום מאיר. משך ההליכה הוא כ-15 דקות. בדרך תוכלו לעצור בשוק הכרמל התוסס ולהזמין נשנוש לארוחת בוקר קלה.

מגדל שלום מאיר נמצא בקצה רחוב הרצל והיה גורד השחקים הראשון בתל אביב כשהוקם במקום בשנת 1965. אולי זו הסיבה שהיוצרים של הקומדיה הבלשית, “999… עליזה מזרחי”, בחרו לצלם חלקים נכבדים מהסרט דווקא במגדל הזה. הסרט, שיצא לאקרנים בשנת 1967, הוא פרי בימויו של מנחם גולן. הוא שם במרכזו את דמותה של עליזה מזרחי, מנקה פשוטה ממוצא מזרחי, אשר עוזרת למשטרה לפתור תעלומת רצח, שהתרחשה באחד מהמשרדים של מגדל שלום. הסרט נוצר בהשראת הצגת תיאטרון בעלת אותו השם, ואם עוד לא ראיתם – שווה לצפות!

סרט מוצלח נוסף, שזכה בארבעה פרסי אופיר, הוא “סיפורי תל אביב”, שיצא לאקרנים בשנת 1992. גם בו תוכלו למצוא קטע המצולם במגדל שלום מאיר, שבו שוטרת מנסה לשכנע את בעלה לתת לה גט על ידי לקיחת בני ערובה והחזקתם במגדל שלום.

ואם אתם כבר נמצאים במגדל מאיר שלום, אנו ממליצים לעשות סיבוב בקומת הכניסה ובקומה השנייה, שם קיימות מגוון תערוכות מעניינות על העיר תל אביב. בקומת הכניסה תוכלו לראות דגם של העיר בראשית ימיה, כשהיא עוד נקראה “אחוזת בית”. קיימים גם שני פסיפסי קיר מרהיבים, המספרים על תולדות תל אביב, כל אחד בדרכו הייחודית.   

קצת היסטוריה: במקום שבו מגדל שלום עומד עמדה בעבר הגימנסיה העברית הרצליה, שהיה בית הספר התיכון העברי הראשון בארץ ישראל. על אף מחאה ציבורית גדולה שלא להרוס את המבנה, הרסו אותו על מנת להקים את מגדל שלום, שהיה מקום משכנו של כלבו שלום המפורסם עד 1987. חזית הגימנסיה הפכה לסמל של המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל.  

תחנה שלישית: פינת הרחובות פינס – לילינבלום  

ממגדל שלום תמשיכו במורד רחוב רוטשילד עד לפנייה ימינה לרחוב לילינבלום. תמשיכו ברחוב זה עד שתגיעו למפגש עם הרחוב פינס. משך ההליכה הוא כ-5 דקות.

במקום הזה התרחשה אחת מהסצנות המפורסמות מסרט הבורקס, “אלכס חולה אהבה”, שיצא לאקרנים בשנת 1986. עלילת הסרט מתרחשת בזמן תקופת הצנע של ה-50, וגיבור הסרט הוא אלכס, נער מתבגר בן 13. בפינת הרחובות פינס – לילינבלום פעל בעבר קולנוע עדן, שהיה הראינוע הראשון בתל אביב. בסרט, אלכס וחבריו הולכים לקולנוע עדן כדי להיפגש עם שתי הבנות, מלכה וציפי.

קצת היסטוריה: המבנה של הקולנוע הוקם בשנת 1914 והיה פופולארי מאד בקרב האוכלוסייה של תל אביב-יפו. אפילו המושל הצבאי של יפו בימי מלחמת העולם הראשונה, חסן בק, אהב להגיע לכאן על מנת לצפות בסרטים החדשים. אך חסן בק היה גם זה שהורה להחרים את מכונת ההקרנה של הקולנוע בטענה שהיא עוזרת לבריטים להפגיז את האזור. לאחר המלחמה, הקולנוע נפתח מחדש והקרין את גדולי הסרטים האילמים של הוליווד. לאחר מכן, בשנת 1974, בנק לאומי החליט לרכוש את המבנה במטרה לשמר אותו, אך הם לא כל כך הצליחו במשימה והמבנה נותר נטוש ומוזנח. היום קיימות תוכניות לשפץ אותו ולהפוך אותו למלון בוטיק, כמו מבנים היסטוריים רבים ברחבי תל אביב.

תחנה רביעית: רחוב שלוש

מרחוב פינס תמשיכו לרחוב בוסתנאי, שייקח אתכם כל הדרך עד לרחוב שלוש. משך ההליכה הוא כ-3 דקות.

ברחוב שלוש צולם הסרט הנהדר “הבית ברחוב שלוש”, שיצא לאקרנים בשנת 1973 והיה מועמד לפרס אוסקר לסרט הזר הטוב ביותר. יוצר הסרט הוא משה מזרחי ואפשר לראות שהעלילה דומה מאד לסיפור חייו. במרכז הסרט נמצאת דמותו של סמי, בן בכור למשפחה מצרית, שעלתה לארץ והתיישבה בתל אביב בימי המנדט הבריטי. אמו של סמי היא השחקנית גילה אלמגור, המכונה בסרט קלרה, והיא נאבקת על מנת לפרנס את המשפחה. העניינים הולכים ומסתבכים, ויש לא מעט אקשן הקשור לשנותיהם האחרונות של הבריטים בארץ ולמלחמת העצמאות. מלבד רחוב שלוש, הסרט צולם גם ברחוב שבזי וברחובות הסמוכים של נווה צדק. שווה צפייה!

אם תרצו, תוכלו גם להציץ לתוך המתחם של מרכז סוזן דלל למחול ולתיאטרון, שנמצא בצמוד לרחוב שלוש. המרכז הזה הוקם בשנת 1989 במימונה של משפחה לונדונית בשם דלל, ונחשב לאחד ממרכזי התרבות המובילים בארץ. במתחם של המרכז קיימים שני מבנים היסטוריים משנת 1908 – מבנה בית הספר לבנים של חברת “כל ישראל חברים”, המכונה “אליאנס”, ומבנה בית הספר לבנות של תנועת “חובבי ציון”.  במלחמת העצמאות, שני המבנים הללו שימשו את לוחמי האצ”ל.

קצת ההיסטוריה: רחוב שלוש נקרא על שם אהרון שלוש, שהיה ממייסדי נווה צדק והקים את ביתו ברחוב זה. בתחילת שנות ה-70 הרחוב היה מלא בבתים ישנים וצפופים, אך תוכניות שימור עירוניות גרמו לעניי הרחוב לעזוב ולפנות את המבנים לטובת תושבים אמידים יותר, שהחליטו לשפץ ולהפוך את הבתים למהודרים יותר.  

תחנה חמישית: מלון סטאי ביפו

תעברו על פני בית שלוש ותמשיכו מזרחה עד שתגיעו למפגש הרחובות שלוש-אילת. פנו ימינה לרחוב אילת ותמשיכו בו ישר עד שתגיעו לכיכר השעון של יפו העתיקה. משך ההליכה הוא כ-15 דקות.

לצד כיכר השעון, מצד צפון-מערב, עומד מלון הבוטיק סטאי, שממוקם בתוך המבנה ההיסטורי של מבנה תחנת המשטרה של יפו. במבנה זה צולמה סצנת הסיום של הסרט האהוב, “השוטר אזולאי”, שיצא לאקרנים בשנת 1971 ובוים על ידי אפרים קישון. בסצנת הסיום עומד השוטר אזולאי, הלאו הוא שייקה אופיר, בחצר המסדרים של המבנה, כשעיניו מלאות בדמעות. לפני כמה רגעים הודיעו לו שהוא מועלה בדרגה, אך בו בעת מפוטר מתפקידו במשטרה. חבורת הטירונים שעוברת על פניו מצדיעה לו, והוא מצדיע להם בחזרה. החלק הזה צולם ברחבה הפנימית של המבנה, שבינתיים שינה מעט את פניו בעקבות הקמתו של מלון סטאי במקום.

קצת היסטוריה: תחנת המשטרה של יפו עברה למבנה של בית הסראייה הישן ביפו העתיקה בסוף המאה ה-19. השער הראשי של בית הסראייה הישן פנה מזרחה אל כיכר השעון, וחלק מקירותיו החיצוניים היו משולבים בחומות העיר. עד היום ניתן לראות את החלקלקה, שבחזית הצפונית של המבנה. תחנת המשטרה תפקדה במבנה גם בתקופת המנדט הבריטי ולאחר מלחמת העצמאות נמסרה לידי משטרת ישראל. אדולף אייכמן, פושע המלחמה הנאצי שנגזר עליו גזר דין מוות, נכלא במבנה הזה בזמן משפטו.

תחנה שישית: עג’מי

מכיכר השעון של יפו תמשיכו דרומה לאורך רחוב יפת עד שתגיעו לפנייה ימינה לרחוב בן אחיטוב. תמשיכו על הרחוב הזה כמה רגעים עד שתגיעו לפנייה שמאלה לרחוב תפוח. משך ההליכה הוא כ-15 דקות.

כאן אנו כבר נמצאים בתחומי שכונת עג’מי, שבה צולם הסרט המצליח הנושא את שם השכונה, עג’מי, שיצא לאקרנים בשנת 2009. הסרט זכה בחמישה פרסי אופיר והיה מועמד לפרס אוסקר לסרט הזר הטוב ביותר, אך בסופו של דבר לא זכה. הוא מציג התרחשויות שונות בשכונת עג’מי, שמבוססות על אירועים אמיתיים. כל השחקנים בסרט היו חסרי ניסיון קודם במשחק, וחלקם אף היו מתושביה האמיתיים של עג’מי.

ברחוב תפוח התחוללה הסצנה של המריבה הגדולה בין השוטרים לבין סוחרי הסמים בסרט. משם, תוכלו לעשות את דרככם מעט יותר דרומה אל רחוב דודאים, שם עמד בית המשפחה של עומאר. ליד הבת הזה התנקשו בטעות ביחיא השכן בזמן שתיקן פנצ’ר בגלגל הרכב. מומלץ לעשות סיבוב ברחבי השכונה כדי להתרשם מהאווירה של המקום. התושבים טוענים שהסרט עשה לשכונה “שם רע”, ושהאווירה המתוחה ששוררת בסרט היא לא אותה אווירה כמו במציאות. נשאר לכם רק לבוא ולשפוט בעצמכם.

קצת היסטוריה: שכונת עג’מי, שהוקמה באמצע המאה ה-19, היא מהשכונות הוותיקות ביותר ביפו. היא נקראת על שם איברהים אל-עג’מי, מי שהיה אחד מבני לווייתו של מוחמד לפי המסורת המוסלמית. מסגד עג’מי, שנמצא בשכונה, יושב על פי המסורת על קברו של אל-עג’מי. תושביה הראשונים של עג’מי היו ערבים מארונים אמידים, אך בתחילת המאה ה-20 החלו להתיישב בה תושבים פחות אמידים, שהקימו בה בתים פשוטים יותר. לאחר שמרבית מתושבי עג’מי נמלטו מבתיהם במלחמת העצמאות, התיישבו במקום עולים חדשים וערבים מרחבי הארץ, והשכונה החלה להידרדר לפשע ולעוני. היום היא כבר נחשבת לאזור פופולארי ואמיד, כך שאין בעיה להסתובב בה.

מאחלים לכם טיול מהסרטים בתל אביב!

על פי סעיף 27א לחוק הגנת זכויות יוצרים: אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות למידע/צילומים/תמונות/סרטים המגיעים לידנו. אבל, אם זיהיתם מידע/צילום/תמונה שאתם מחזיקים בזכויותיהם ולא ניתן קרדיט (בשוגג), אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש או לבקש לתת קרדיט, וזאת באמצעות פנייה למייל support@tiulim.net.