מצאתם טעות בכתבה? יש לכם משהו להוסיף? צרו איתנו קשר.
זמן קריאה משוער: 9 דקותסראייה. לקוח מויקיפדיה לפי רישיון Alike 3.0. צילם Beny Shlevich
–
המידע כאן, תודות לתחקירן: פייטוש בעל אתר מלון
–מסלול טיול בצפת – משך הטיול כשעתיים במסלול טבעתי נכנס לצפת בכניסה הראשית לעיר (צפת צפון) מכביש 8900, בכיכר הראשונה (תחנה מרכזית מימין) נפנה חצי שמלאה לדרך ז’בוטינסקי ובסיומה נפנה ימינה, לאחר 100 מטר נפנה שמאלה בכיכר הנטועה ברושים לעבר רח’ הנשיא. לאחר 150 מטר נפנה ימינה לסמטת רימונים ונחנה ליד החאן האדום. אנו נמצאים בלב הרובע הממלוכי שבנייתו החלה במאה ה- 13 בעקבות כיבוש המבצר הצלבני הגדול של צפת ע”י הממלוכים שהגיעו ממצרים. החאן האדום נחנך ב- 1275 ע”י הסולטאן בייבראס לידו המוזלאום הבנוי אבני בזלת (שיטת אבלך) בו היה קבור מושל צפת (1372). בהמשך הסמטה צפונה נראה משמאלנו את מלון רות רימונים שנבנה על חאן עתיק (המבנה שווה ביקור וסיור). נכנסנו לקריית האמנים, הגלריות שהן לרוב בתי המגורים של האמנים ובהם משולבות גלריות. מצפים מאתנו לדפוק על הדלת, להיכנס ולהתחבר עם האמנים ולשמוע עליהם ועל יצירותיהם. מומלץ לבקר בכשלוש עד ארבע גלריות ולהגיע בתום הסיבוב לתערוכה הכללית של האמנים הנמצאת במסגד השוק. במקום גלריות נוספות ותצוגה מתמדת מרהיבה של אמני צפת לדורותיהם. במרכז ביקורנו הרובע היהודי העתיק של צפת. את חלקו הראשון נקדיש לרובע המקובלים, גולי ספרד שהגיעו לצפת לאחר גירוש ספרד. המסה העיקרית עם כיבושה של ארץ ישראל ע”י האימפריה העותמנית (1516). ברובע בתי כנסת עתיקים וכדאי לבקר לפחות באחד מהם. הגדול והמפואר הינו בית הכנסת ע”ש רבי יצחק אבוהב ובו ספר תורה בן 600 שנה שהובא ע”י הגולים לצפת. בימי חול המקום פתוח במשך כל שעות היום, בשבתות וחגים בשעות התפילה בלבד. בקרבה נמצאים בתי כנסת מיוחדים כמו “האלשייך” בית המדרש ע”ש מר”ן יוסף קארו בית הכנסת “הצדיק הלבן”. בתחתית הרובע נמצא בית הכנסת האר”י הספרדי שהתקיים לפני בוא יהודי ספרד. שימש את הקהילה המוגרבית בתקופה הממלוכית ונקרא אז אליהו הנביא. אם ברשותכם זמן ניתן להוסיף שעת ביקור במתחם בית העלמין העתיק, מומלץ לרדת מבית הכנסת האר”י הספרדי למקווה האר”י וממנו לגשת לקברותיהם של מקובלי צפת המקובצים יחדיו. רבי יצחק לוריא (האר”י) מר”ן יוסף קארו, רבי שלמה אלקבץ, רבי משה קורדיבירו ואחרים. כעת נעלה לרובע החסידים. בדרך אפשר לשלב ביקור במוזיאון בית המאירי ובמצפור המאירי ומשם באחת ממחלבות הגבינה הצפתית המפורסמות. מחלבת קדוש ומחלבת המאירי. במרכז הרובע החסידי ממוקם בית הכנסת האר”י האשכנזי, האזור נקרא “חקל תפוחין קדישין” (שדה תפוחים קדושים) ובו נהגו האר”י ו”גוריו” לקבל את השבת. הקהילות החסידיות הגיעו לצפת במהלך המאה ה- 19, הקימו 26 בתי מדרש (שיטבלעך). הם שהביאו לצפת את מוזיקת ה”כליזמר” – מוזיקת נשמה יהודית. במסורת זו מתקיים מדי שנה פסטיבל הכליזמרים בעיר. מסמליה המובהקים והייחודיים של צפת. נעלה ב”מעלות גורי האר”י” ונגיע לכיכר המגינים שהיא המרכז המסחרי חברתי של הרובע, נחזור למכונית בדרך סמטת תרפ”ט או במסלול ססגוני דרך רחובה הראשי של צפת, רח’ ירושלים (בתי הקפה, מסעדות, בנקים, שרותים ציבוריים מול בניין העירייה בכיכר הדווידקה).
קרדיט: המסלול באדיבות זאב פרל –מורה דרך מוסמך –
–
מסלולי טיול נוספים
מסלול קברי צדיקים בצפת וסביבתה
–
בית הכנסת אבואב בצפת
טלפון לתאום 04-6923885
בית הכנסת ממוקם ברחוב אבוהב, הרובע העתיק, צפת
בית הכנסת נבנה במאה ה 16, בית הכנסת בולט בכיפתו המאפיינת את המבנה המסורתי של יושביו המזרחים של המקום, על כיפתו הכחולה חרוטים כלי נגינה מתקופת בית המקדש, סמלי שבטי ישראל וארבעה כתרים לאמונה לבואו של המשיח.
מתקרת המבנה משתלשלות מנורות עתיקות, בארון הקודש מונח ספר תורה עתיק שכתב רבי יצחק אבוהב.
בכותל הדרומי של בית הכנסת ממוקמים שלושה ארונות קודש ובימת תפילה מוגבהת במרכזו. על הקירות ציורים של האמנית ציונה תגר.
למרות שאין יודעים במדויק על שם מי משני הרבנים יצחק אבוהב נקרא המקום, נוטים ליחס את המקום למחבר ספר המוסר מנורת המאור, שהיה גאון בתורה בעיר קסטיליה בספרד, שעמד בראש ישיבה שתלמידיה עסקו בקבלה ובתורה.
על פי הסברות תלמידו רבי יעקב בירב ,שגם על שמו בית כנסת בעיר, הוא זה שהעלה את ספר התורה העתיק הנחשב לעתיק בעיר, ספר זה נחשף לציבור רק בשלושת החגים: ביום כיפור, בשבועות ובראש השנה.
טבילה במעיין הארי הקדוש בצפת
המקווה והמעיין ממוקמים ליד הכניסה העליונה של בית הקברות העתיק בצפת, יורדים אליו במורד השביל היוצא מהמדרחוב לכוון בית הקברות.
המקווה נבנה מסביב למעיין טבעי. בקצה המקווה מלתחה לגברים בלבד. תעלת מים מנקזת את הנביעה לבריכת הטבילה שגודלה כשלושה מטר רבועים. מימי המקווה מגיעים לגובה החזה, מי המעיין הזה קרים באופן מיוחד, ויש להתכונן נפשית לפני הכניסה אליהם כדי לא לחטוף הלם מן הצינה.
הטבילה נערכת בעירום, כמו שבאים לעולם. החפצים נשארים בחוץ: יש קולבים לתליית הבגדים.
בימי חגים ושישי נוצר תור המתנה לכניסה לטבילה.
מערת שם ועבר בצפת
מערת הקבורה היהודית העתיקה ממוקמת ליד הגשר העובר מעל לרחוב ירושלים ברובע העתיק בצפת, הגשר של המצודה.
המערה מכיל עשרות כוכי קבורה ושרידי כוכים. על פי המסורת היהודית התמקמו בה בני נח ובעיקר בנו אך ישנם סברות נוספות.
בשנת 1188, בזמן הכיבוש המוסלמי של צפת בידי סלאח א דין, הפך המקום למקום תפילה מוסלמי וכונה צער יעקב. על פי הסברה כי יעקב למד במקום את התורה, סברות נוספות משייכות את המקום כקברי: חנניא בן הריננס, או לדוסא הרנינס.
היהודים במאה ה 16 שייכו את המערה לשמעון בן עזאי ולנחמיה ועל פי המסורת שימש המקום כבית המדרש שם ועבר. כיום הוקם במקום בית כנסת.
בית הכנסת יוסף קארו בצפת
הכניסה בתשלום כולל הדרכה לקבוצות
טלפון לתאום 04-6923284, לאפרים בן שמעון
בית הכנסת ממוקם בעיר העתיקה צפת.
שעות פתיחה בימים א-ה בשעות 09:00-16:00, בימי שישי בשעות 09:00-13:00. בימי שבת סגור.
שמו של בית הכנסת ניתן על שם רבי יוסף קארו אשר לו מיוחס חיבורו של הספר שולחן ערוך
בית הכנסת נבנה במאה ה166. נהרס ברעידת האדמה בשנת 1837. שוקם בשנת 1847 רבי קארו נפטר בשנת 1575.
צורתו בית הכנסת אינו אופייני למבנה של בית כנסת אלא לבית מדרש. לאחר שהרב קארו ומשפחתו הוגלו מספרד בעת הגירוש, הרב נדד לפורטוגל, איסטנבול. תחנתו האחרונה בצפת אשר בה התיישב בשנת 1836. לאחר שהתיישב בצפת, הקים את בית מדרשו.
פרסומו של בית הכנסת ניתן לו, מהחלק התת קרקעי של החדר אשר תקרתו מקומרת ואשר בו נתגלה לקארו: מלאך בדמות המגיד ואשר בשיחותיו עמו כתב רבי קארו את חזיונותיו בספרו מגיד מישרים.
בית הכנסת הארי הספרדי בצפת
הכניסה בתשלום תרומה.
בית הכנסת הוקם בשנת 1522 ושימש את היהודים מצפון אפריקה בעיר. בית הכנסת נחרב בשתי רעידות האדמה בשנת 1759 ובשנת. בשנת 1840 נתרם כסף לשיקומו בידי הנדבן האיטלקי יצחק גואטה, ולציון תרומה זאת נתלה שלט זיכרון משיש מעל הכניסה למקום . לאחר מלחמת העצמאות נזנח ושופץ חלקית בשנות השמונים. המבנה סגור וניתן לבקר בו בתאום.
בתקופת מלחמת העצמאות היה מיקום מול הרובע הערבי, שימש כעמדה להגנת העיר. שכלל חרכי ירי ועמדה על גגו.
בתחילת דרכו, נקרא בית הכנסת על שם אליהו הנביא. הקשר לארי, נוצר בזכות המסורת, אשר מספרת, כי הרב נהג להתפלל ולשבת בגומחה המזרחית במקום, ולפתור ולפענח את ספר הקבלה, בעזרת דמות אליהו הנביא אשר התגלתה בפניו.
בית הכנסת הארי האשכנזי
הכניסה בתשלום כולל הדרכה לקבוצות. המרכז ממוקם בעיר העתיקה בצפת.
טלפון לתאום: 04-6971722
שעות פתיחה בימים א-ה בשעות 09:00-16:00, בימי שישי בשעות 09:00-13:00 בימי שבת סגור.
איך מגיעים: בית הכנסת ממוקם ברחבת כיכר המגנים אשר מוליכים אלי שתי סמטאות היוצאות מהרחוב הראשי ירושלים, סמטת בר יוחאי וסמטת מגני צפת. מן הרחבה יורדים במדרגות לבית הכנסת.
בית הכנסת הספרדי, הינו בית הכנסת העתיק בעיר צפת, נקרא על שם רבי יצחק אשכנזי לוריא, אשר נחשב לראש תורת הנסתר. בית הכנסת נבנה במאה ה 16 מחוץ לשטח העיר
בית הכנסת חרב ברעידת אדמה בשנת 1837, ונבנה מחדש במקומו הנוכחי בשנת 1985.
מעבר למיוחס לבית הכנסת, בית הכנסת מתהדר בארון קודש מיוחד בעיטוריו, שגולף מעץ הזית, בידי אומנים יהודיים מהגולה בפולין, בסגנון מזרח אירופאי, ובאומנות אשר הושקעה ביצורו.
במאה השמונה עשר לאחר עליית החסידים, שימש המקום את הקהילה האשכנזית ונקרא האשכנזי. לאחר שנחרב לקח 60 שנה לשפצו ולשדרגו כפי שהוא נראה כיום. משני עברי הדלת בחזית ממוקמות גומחות אשר בעברת שימשו למנורות מאור.
בית הכנסת מעוטר בצבעים כחולים כשריד לתקופה המורית אשר שלטה בספרד הן כממשל והן באדריכלות ובתרבות. החלקים הנוספים בחשיבותם בבית הכנסת הם: הקיר הדרומי אשר בו מקובעים שלושה ארונות קודש, בימת הדרשה המוגבהת.
בית הכנסת בירב
טלפון לתאום 04-6921849 לפנות לשמואל.
כתובת סמטת מגיני צפת 10.
בית הכנסת הוקם במאה ה 19 לאחר רעידת האדמה בשנת 1837. שמו ניתן לו על שם הרב בירב שנולד בשנת 1475. הרב בירב חי בספרד והיה מתלמידיו של הרב אבורהב. לאחר עלייתו לצפת שימש כאחד הרבנים המובילים במאה ה 16 . בית הכנסת בתחילת דרכו שימש את יהדות הונגריה בעיר. אך בשנים האחרונות עבר לשליטת הקהילה האמריקאית בעיר.
בית הסראייה בצפת
הכניסה חופשית
כתובת רחוב פלמח
טלפון 04-6925881
הסראייה פתוחה בימים א – שישי בשעות 09:00-13:00.
הסראייה הינו מבנה אבן מסיבי, ששימש את מושלי המחוזות העות’מאניים בתקופת שלטונם בישראל. המבנה בצפת הוקם במאה ה 18 בידי המושל דאר אל עומר. במבנה ישב בנו של המושל. בתחילת המאה העשרים נוסף למבנה הסראיה מגדל שעון לכבוד 25 שנות שלטון של הסולטאן התורכי עבד אל חמיד ה-2. מגדל השעוןהוא בן 4 קומות: בקומתו השלישית הותקנו 4 שעונים, ובקומה הרביעית הוצב פעמון גדול שצלצל על-פיהם. בעבר הייתה בנויה בראש המגדל קומת-גג בצורת פירמידה.
בשנת 2002 הותקנו במגדל שעונים חדשים ביוזמת עיריית צפת ו”החברה לפיתוח צפת”. הפעמון המקורי נשאר על כנו, והוא מצלצל מדי חצי שעה.
מבנה הסראייה עבר מספר תפקידים ולאחר ששופץ בשנת 1975, משמש היום מרכז תרבות, לשכת תיירות עירונית, מרכז לחסידי ברסלב ועוד.
המוזיאון למורשת היהדות הדוברת הונגרית בצפת
הכניסה בתשלום
המוזיאון ממוקם בכיכר העצמאות, מול בית יגאל אלון
טלפון6925881 – 04
המוזיאון פתוח בימים א – ו בשעות 09:00-13:00, בשבת סגור.
המוזיאון הממוקם בבית הסראיה , הבנוי אבן עתיק. המוזיאון נפתח בשנת 1986 על ידי משפחת יוסף וחווה לוסטיג. המוזיאון מופעל בהתנדבות.
בעיר צפת התקיימה קהילה של יוצאי הונגריה מתחילת המאה ה 16 והמוזיאון שהוקם לשמר את רוח יהודי הונגריה אשר מנו כמיליון נפש. במסורת ואורח החיים באירופה של לפני מלחמת העולם השנייה. ניתן לסייר באופן עצמאי ובהדרכה ולראות מצגות אור קוליות.
במוזיאון תצוגות ממדינת הונגריה הגדולה וכוללת גם חפצים המשמרים גם את עברן המפואר של קהילות הונגריה, טרנסילבניה, סלובקיה, רוסיה הקרפטית.
לרשות המוזיאון למעלה ממאה וחמישים אלף מוצגים, אשר מפאת גודלו של המוזיאון לא ניתן לצפות בחלק גדול ממוצגיו הכוללים: תשמישי קודש, כלי מלאכה של בעלי מלאכה יהודיים, חפצים מימי השואה וחפצים מחיי היום יום בהונגריה.
קריית האמנים בצפת
לאחר כיבוש העיר במלחמת העצמאות, פנו מספר אמנים, לפרנסי העיר, בבקשה להקים קריית אמנים במקום. כחמישים ציירים ואמנים מפורסמים, עברו אל הרובע בצפת ורכשו דירות ומבנים ברובעים הנוצרי והמוסלמי ויצרו את הקריה לאומנות. את עבודותיהם, אשר יצרו, הציגו בגלריות ובסדנאות. לאור התחרדות העיר, ועזיבתם ופטירתם של רבים מהוותיקים גרמו לדעיכת קריית האומנות.
העלייה הרוסית החזירה אומנים לעיר אך האמצעים הכספיים המצומצמים לא אפשרו להם לרכוש דירות וסדנאות. המקום אינו מצליח להתרומם למקומו הטבעי.
מוזיאון אומני צפת
הכניסה חופשית
המוזיאון ממוקם במסגד אשר ניצב בשוק הישן בקריית האמנים בצפת.
טלפון 052-889-8818
התערוכה פתוחה בימים א-ה
הגלריה משמשת את עשרות חבריה האמנים מצפת, כגלריה מרכזית ומוזיאון לכל אמני צפת, על מנת להציג את עבודותיהם בפיסול, ציור ודברי אומנות שונים, המתחם שופץ ונתווסף לו בית קפה.
מוזיאון סטודיו יצחק פרנקל זל
כתובת רחוב טז 16, קרית האמנים, צפת
כניסה ללא תשלום
המוזיאון פתוח בימים א-ה בשעות 10:00-18:00 בימי שישי ושבת בשעות 10:00-15:00
טלפון לתאום 04-6920235
מידע
הסטודיו ממוקם בבית ערבי שתקרתו מקומרת וגבוהה. על הקירות מוצגות עבודותיו מתקופות שונות בחייו, שחיי בשנים 1899-1981. בתאריך 15,10.2008 נפטרה אשתו שניהלה את המוזיאון.
מצודת צפת
הכניסה בתשלום
המצודה ממוקמת ברחוב יא 68 צפת
טלפון לתאום 04-6971307
המצודה פתוחה בימים א-ה בשעות 09:00-14:00, בימי שישי בשעות 09:00-13:00 בשבת סגור.
מהחניה עולים לגן המצודה ולשרידי המצודה, אשר ממוקמת על גבעה במרכז העיר צפת, אשר נחרבה וחודשה במאה ה 16. במקום שרידי חומה וביצורים צלבניים. כמו כן, ממוקמת במצודת אנדרטת יד לנופלי מלחמת העצמאות. ממרומי המצודה ניתן להשקיף על העיר וסביבותיה.
על פי הממצאים נראה שהמצודה הוקמה בימי יוסף בן מתתיהו במרד כנגד הרומאים, בימי בית שני. לאחר הריסתה היא נבנתה מחדש בידי הצלבנים בשנת 1102, אך היא נפלה לידיו של צאלח א דין הכובש המוסלמי בקרב חיטין בשנת 1187.
כאשר שבו הצלבנים לצפת בשנת 1240 שופצה המצודה והרשימה בגודלה (אורכה 252 מטר, רוחבה 112 מטר) ומוקפת חומה כפולה עם 7 מגדלי שמירה להגנה מושלמת. החומה הפנימית הפנימית הגיע להיקף 580 מטר, וגובהה היה 28 מטר. היקף החומה החיצונית היה כ-850 מטר וגובהה 28 מטר. בין החומותה חפיר בעומק של 15-18 מטר וברוחב של 13 מטר.
בשנת 1266 כבש בייברס הממלוכי מצרי את המצודה, והוסיף למצודה מגדל שמירה עגול שגובהו 60 מטר. בתקופת השלטון העותומני הוזנחה המצודה אך שופצה שוב במאה ה 18 בימי המושל דאר אל עמר אשר היה מושל הגליל. חורבנה הנראה לעין היום נגרם עקב רעידת האדמה בשנת 1837.
במקום נערכו חפירות ארכיאולוגיות והסימנים מעידים לקיומו של יישוב כנעני מתקופת הברונזה. במקום נחשפו מערות קבורה אופייניות לתקופה, המעידים על קבורה לאורך 800 שנה, בחפירות שנעשו התגלו ממצאים שונים מהתקופות השונות אשר ישבו בה.
–
כתובת סמטת י, א 68, שכונת המקובלים העיר העתיקה צפת.
הכניסה בתשלום
המוזיאון פתוח בימי א – ה בשעות 09:00-14:00, בימי שישי בשעות 09:00-13:00, בשבת סגור.
טלפון לתאום 04-6971307
המוזיאון מתאים לילדים ומשפחות, ומציגים בו תערוכות קבועות ומתחלפות בנושא מורשת ישראלית.
ניתן לקבל הדרכה למהות התערוכה, המוצגים והרעיון העומד מאחוריו.
מתמקד בחקר תולדות הישוב היהודי בצפת.
המחשה של מצגת, לבוש מקומי, מסמכים, חפצים ועדויות של זקני העיר המתועדים.
מחלבת קדוש בצפת
כניסה חופשית
כתובת המחלבה ממוקמת רחוב יא 34, בעיר העתיקה בקרבה לבית העלמין הצבאי,
טלפון לתאום 04-6920326, 050-7299798
ניתן להגיע למחלבת קדוש במשך כל ימות השבוע ללא תיאום מראש ועד שעות הערב המאוחרות. במקום יש טעימות והסברים על המקום ועל ההיסטוריה של המשפחה. ביום שבת סגור. א – ה 17:00 – 08:30, ביום שישי עד 15:00
המחלבה קיימת למעלה ממאה שנה. במחלבה מייצרים חמש סוגי גבינות עיקריים. כיום מנהלים את המחלבה קדוש ובניו אשר ירשו את המקום מהסבא רבא שלהם. גבינת הבית של המחלבה היא גבינת הצאן הצפתית הקשה, אך הם מייצרים גם : הגבינה הצפתית הרכה המתובלת, לבנה, בולגרית, קממבר, ריקוטה וקשקבל. בנוסף מייצרים מיני גבינות עיזים.
גבינות המאירי בצפת
כניסה ללא תשלום, סיור לקבוצות בתאום ובתשלום.
החנות באזור צפת בגליל כתובת רחוב יב 62 עיר עתיקה צפת
טלפון לתאום 04-6921431, 052-3721609
שעות פעילות בימים א – ה 08:00-15:00, ביום שישי וערבי חג 08:00-13:30. שבת סגור. סיורים לקבוצות-בתיאום מראש.
המחלבה קיימת מעל 165 שנים והיא ממוקמת במבנה עתיק ברובע היהודי בצפת,
לאחר החליבה נוטלים חלב זה ומכינים ממנו גבינות מסוגים שונים הכוללים גבינות קשות ורכות, או יוגורטים ומוצרי חלב שונים.
במקום מיצג אור קולי על יצור הגבינות במחלבה, סיור להכרת האזור והמחלבה תוך השמעת סיפורים מהעבר על צפת והסברים להקמת המחלבה. צפייה במצגת אור קולית ממחיש יום ביצור הגבינה במקו.
בעת הסיור נצפה בזרימת המים מהמעיין. בחנות המפעל ניתן לרכוש את תוצרת המחלבה ומוצרים נוספים כמו: קונפיטורות, שמן זית, יינות . נערכות סדנאות במקום ערבי שירה וטעימות גבינות ויין עם מופעי כליזמרים אבל הכל בתיאום מראש.
בית יגאל אלון צפת
כתובת: כיכר העצמאות צפת
טלפון לתאום 04-6971990
בית יגאל אלון בעיר משמש כמרכז התרבות ומתנס העירוני.
נערכים מופעים וקונצרטים,פעיליות שונות ומגוונות לרווחת תושבי העיר.
לינות
מקומות לינה מומלצים בעבורכם בצפת
על פי סעיף 27א לחוק הגנת זכויות יוצרים: אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות למידע/צילומים/תמונות/סרטים המגיעים לידנו. אבל, אם זיהיתם מידע/צילום/תמונה שאתם מחזיקים בזכויותיהם ולא ניתן קרדיט (בשוגג), אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש או לבקש לתת קרדיט, וזאת באמצעות פנייה למייל support@tiulim.net.
