• תַפרִיט
  • תַפרִיט

סיור ברמלה הקלאסית

דף הבית » סיור ברמלה הקלאסית

מצאתם טעות בכתבה? יש לכם משהו להוסיף? צרו איתנו קשר.

זמן קריאה משוער: 8 דקות

קרדיט: גילה ברנד  Creative Commons Attribution ShareAlike 3.0 Generic

 כתבה: עירית רוזנבלום – פורסם לראשונה באתר megafon-news.co.il

הוספו ועודכנו תכנים: רון פלד (מנכ”ל תיירות רמלה)

 קרובה למרכז הארץ, בעלת אתרי תיירות רבים וייחודיים, רמלה היא היחידה מערי ארץ-ישראל שנבנתה במקורה במאה השמינית לספירה בידי ערבים מוסלמים ונועדה לשמש בירת מחוז פלסטין.

העיר רמלָה נוסדה בשנת 715 לספירה בידי סלימאן עבד אֵל מֶּלֵכּ, ובזאת הייתה לעיר הערבית הראשונה והיחידה שהוקמה בשטח ארץ ישראל. שמה של העיר נגזר מהמילה רמל בערבית שמשמעותה “חול”. במקורות יהודיים היא נקראת בעברית “חולה” או “חולת המחוז”. האם הגיעה שעתה של העיר הוותיקה הזו להתנער כעוף החול ולשוב להדרה ולחשיבותה?

אל מלכּ בחר להקים את העיר בסמוך לעיר לוד. הוא בנה בה מצודה, מבני ממשל, מסגדים, מערכות אספקת מים הכוללת אמות מים מאזור תל גזר, מאגרים תת-קרקעיים, ואזור תעשייה לצביעת אריגים. במשך שנים הייתה רמלה בירת המחוז מבחינה שלטונית וכלכלית.בעיר רמלה מתגוררים כיום כ-70,000 תושבים. אפילו בסיור קצר בן כמה שעות ברחבי העיר אי אפשר שלא להתרשם מגדולתהּ של העיר בעבר – והלוואי ותוחזר עטרה ליושנה עוד בימינו. מעט השקעה יכולה להפוך את רמלה למוקד משיכה לתיירים ולישראלים, שכן לעיר ששוכנת במרחק נסיעה קצר מתל אביב יש להציע לא פחות מלעכו וליפו. ניקוי איזורי האתרים, שילוט מתאים והקמת תחנת מידע ישדרגו את העיר מבחינה תיירותית ואפילו יעזרו לשנות את הסטיגמה שדבקה בה, ולא בצדק.

לפי עיריית רמלה, צפוי להיבנות בעיר מלון בוטיק ראשון, המשולב במסחר ומגורים. על פי התכנון, ייבנה הפרויקט בסמוך לשכונת אביב פארק צפון ברמלה ויכלול מלון בוטיק בן כמאה חדרים וסוויטות וכמאה יחידות דיור קטנות, שטחי מסחר ושטחים ירוקים רחבים.

בעירייה רואים בפרויקט נדבך נוסף למימוש הפוטנציאל הגלום ברמלה מבחינה תיירותית, בקרבת האתרים ההיסטוריים של העיר, שוק רמלה, קריית הממשלה ומיקומה בלב מרכז הארץ ובקרבת נתב”ג ובעקבותיו – לפריצה לפלח שוק של מלונות בוטיק.

ברמלה חיים 74 אלף תושבים מהם 23% ערבים וגם כמה אלפי נוצרים מזרמים שונים. “עיר של דו-קיום אמיתי”, אומר רון פלד, הממונה על התיירות ברמלה, “יש ברמלה פסיפס מיוחד של אנשים, אמנם במצב סוציואקונומי נמוך יחסית, אבל עם חום אנושי ואווירה מדהימה”.

יש להבין כי היסטורית ישנן שתי ערים הקרויות רמלה. הקדומה, הראשונה, ורמלה העתיקה, השנייה והמאוחרת בה נמצא כיום השוק הגדול והמסעדות המפורסמות.

ברמלה מתקיימים סיורים מאורגנים, אך אפשר גם לטייל עצמאית. מטיילים עצמאיים יכולים להוריד בחינם באייפון או באנדרואיד, אפליקציית טיול מונחית GPS על סיור מעגלי עצמאי.

דוגמה לסיור מעגלי עצמאי

את הסיור מתחילים דווקא מרמלה העתיקה, המאוחרת, רק בשביל הנוחות של סיור מעגלי. מחנים את הרכב (בחינם) בחניון הגדול של השוק (רחוב שדרות שלמה המלך, מאחורי מוזיאון רמלה ובסמוך למסגד הגדול) ומכאן מתחילים את הסיור.

 הסיור יתחיל במבואה של העיר, שער הכניסה – מוזיאון רמלה הממוקם במבנה ששימש כמבנה העירייה בתקופה הבריטית משנת 1922, השנה בה הוקם ועד לשנת 1948. לאחר מכן שימש אגף במדרש האוצר ובשנת 2001 הוקם בו המוזיאון העירוני של העיר.

במוזיאון להיסטוריה של העיר. ניתן למצוא כאן את כל התקופות, כל השליטים ואפילו שחזורים מעניינים של מבנים. המבנה עצמו שימש עד שנת 1948 כבניין העירייה הערבית. מלבד המוזיאון נמצא כאן גם משכן יד לבנים לזכרם של 175 נופלי העיר רמלה במערכות ישראל. בחדר המוקדש להם ניתן לעלעל באלבומים אישיים שהכינו המשפחות ולקרוא על כל אחד מהנופלים.

טל’ 08-9225081 – מומלץ לתאם הגעה מראש (כולל שישבת)

מהמוזיאון יוצאים שמאלה, מערבה, על המדרכה של רחוב הרצל עד לשער האבן הקטן – שער הכניסה אל גן הנשיא, על שם הנשיא הראשון של מדינת ישראל חיים וויצמן. הגן במקורו נבנה בתקופת המנדאט הבריטי ובו עצי דקל ופיקוס. מעבר מהמוזיאון דרך הגן יוביל אותנו ישירות אל השוק של העיר(מול הסנדוויץ הטוניסאי). חפשו בלב השוק על קיר אחד המבנים שלט תכלת על הקיר ובו מוזכרת משפחת מושונוב – וכן, יש קשר למוֹני מונושוב.

מביטים משמאל מעבר לחניון במסגד הגדול של רמלה (המקום פתוח רק לקבוצות בתאום מראש).

המסגד הגדול (אל ג’עמא אל כביר) מזרחית לשוק אינו מבייש לטעמי את מסגדי הר הבית (נו טוב, קצת נסחפתי). מלבד המחראבּ לכיוון דרום, מכָּה, והמינבּר, דוכן התפילה הסמוך, ניתן לראות כי המסגד שיש בעבר במקור כמבנה בזיליקה של כנסייה צלבנית מרשימה מהמאה ה-12, כנסייה שהוקמה על שם יוחנן הקדוש.

שימו לב לעמודים והעיטורים והאפסיס לכיוון מזרח כנהוג בכנסיות. בהחלט מבנה מרשים ביותר שלמרות שעברו 800 שנה הוא משומר להפליא. לא לפספס – ארכיטקטורה במיטבה!

משם פונים ימינה, אל השוק הגדול של רמלה וזה הזמן לשוטט ולאכול – בורקס מבצק פילו, לימונדה, ירקות, פירות, מסעדות ועוד.

מצומת ה T- בשוק פונים שמאלה ומיד ימינה אל הסמטה הצרה הסמוכה. משם מובילה הדרך אל סמטה צרה וארוכה, מרכזה של העיר העתיקה והדרך העתיקה בין יפו לירושלים עד אמצע המאה ה-19, שעברה ממש כאן ועתה היא עוברת במרכז הרובע הארמני של העיר העתיקה. 

ממשיכים עד לצומת הרחובות קהילת דטרויט, שפיק עדס למנזר היווני אורתודוקסי

(הרחבה-רון פלד)

בסמוך למסעדת “חליל”, במרחק שלוש דקות הליכה בסמטאותיה של העיר העתיקה מהשוק ומהמסגד הגדול, נמצאת חצר יפהפייה שתלווה אתכם לתוך כנסייה קטנה ומרשימה. הכנסייה אמנם נוסדה בשנת 870 לספירה, אך רק באמצע המאה ה-19 שופצה וקיבלה את מראה הנוכחי. כנהוג בכנסיות היווניות, ציורים (איקונות) למכביר וקישוטים מעטרים את חלל המבנה מכל כיוון. שימו לב בצד שמאל לציור של גאורגיוס הקדוש רכוב על סוס שלכבודו נוסדה הכנסייה. גאורגיוס (ג’ורג’) הקדוש היה חייל רומי שלפי התמונה ניתן לראות שנשא בידו חנית שאיתה הרג את הדרקון. האגדה מספרת כי הדרקון הטריד את תושבי יפו ואילצם להקריב בחורה כל יום מתושבי העיר. לאחר שניצח את הדרקון הפך לקדוש וכן לסמל המאבק של האור בחושך. פרסומו הגיע לשיאו בתקופה הצלבנית והוא הפך לפטרונה של אנגליה כולה. שימו לב בכנסייה ומחוץ לה לשתי האותיות היווניות T O, שפירושן “הקבר הקדוש”, מסדר יווני אורתודוקסי אליו משתייכים הנזירים היוונים. אל תתביישו לטייל בחצר המקיפה את הכנסייה ולשוחח עם הנזירים החביבים שבמקום.

מכאן ממשיכים ברחוב המנזר הפרנציסקאני מערבה עד למתחם הטרה סנטה ובו הכנסייה הפרנציסקאנית

הרחבה (רון פלד)

הכנסייה נבנתה בשנת 1960 על ידי המסדר הפרנציסקני. היכנסו לחצר הכנסייה ובית הספר טרה סנטה (האדמה הקדושה) ופנו ימינה בשער האבן הקטן לתוך הכנסייה. על פי אמונת הנוצרים, רמלה היא מקום הולדתו של יוסף הרמתי והכנסייה מוקדשת לו ולניקודמוס, שניהם תלמידי ישו, ומי שהורידו את גופתו מהצלב, עטפוה בתכריכים וקברוהו קבורת יהודים. בצדי המזבח, האפסיס, נבחין בפסלי יהודה הרמתי מימין ובנקדימון משמאל. שימו לב לציור המקורי של הורדת ישוע מן הצלב. הציור נתרם בשנת 1846 על ידי הכנסייה הקתולית בספרד וצוייר בידי אמן הרנסאנס טיציאן.

באגף הדרום-מערבי של הכנסייה ישנו חדר אכסנייה קטן. בחדר זה, כך מסופר, ישן לא פחות מאשר נפוליאון בונפרטה בחורף 1799 כשכבש את העיר. האגדה מספרת שלילה אחד התעורר נפוליאון בבהלה מקריאות המואזין במסגד, פתח את החלון ובירייה אחת מאקדחו השלוף פגע במואזין, שנפל אל האדמה. נו שויין, נפוליאון השולף. אגב, גובהו של מגדל הכנסיה הנו 40 מטרים. מתוך המנזר לא מאפשרים לעלות אל החדר אך תוכלו להבחין בו אם תלכו בסמטה שמאחורי הכנסייה, מעל לחומת המתחם וממזרח לכנסייה בצריח מסגד.

חג החנוכה? לא אצל הקראים

ממתחם הטרה סנטה, ממשיכים אל רחוב דני מס עד אל מתחם המסגד הלבן. כאן ישבה רמלה הקדומה שהוקמה בתחילת המאה השמינית לספירה. העיר נחרבה בשנת 1068 ברעידת אדמה גדולה והועתקה מזרחה אל אזור העיר העתיקה ממנה (אזור השוק והכנסיות). שרידי המסגד הלבן שבשטח ושלושת מאגרי המים התת קרקעיים הם היחידים ששרדו. המגדל הלבן עצמו (המגדל המרובע או מגדל הארבעים), הוקמו בשנת 1318 ע”י הממלוכים כמגדל שמירה או כצריח מסגד. יש לזכור כי תוואי הכביש הסמוך למתחם שימש כדרך בין יפו לירושלים עד למאה ה-19.

(הרחבה – רון פלד)

לא לחינם הוכרז המבנה כאחד ממאה ממבנים עולמיים שנועדו לשימור. האמת, אם היה מקבל נטייה עם זווית מרשימה יכלה רמלה בקלות להתחרות במגדל פיזה. במקור נבנה המסגד במאה ה-8 בידי אל מלכ, מייסד העיר, וכונה “המסגד הלבן” (ג’מע אלביאד) בשל לוחות השיש המרשימים שהיו כאן. המסגד חרב ברעידת אדמה במאה ה-11 והמגדל בו אנו מביטים נבנה ב-1318, בתקופה הממלוכית, בידי הסולטאן קלעון צ’אלח. את המסגד המקורי תיאר ההיסטוריון הערבי אל מקדסי במאה ה-10: “אין באסלאם נאה ממסגדה של רמלה. הוא נאה ומשובח ממסגד דמשק והוא נקרא הלבן. אין באסלאם מנבאר גדול משלה פרט לזה שבירושלים (הר הבית)”.

גובהו של המגדל הנוכחי 32 מטרים ורוחבה של כל צלע 8 מטר, מכאן כינוי נוסף – “המגדל המרובע”. נטפס אל ראש המגדל בכ-120 מדרגות לוליאניות ונתצפת לכל עבר. חפשו לכיוון צפון-מערב את מגדלי ת”א ורמת גן. לכיוון דרום, מתחתינו, נבחין במחראב המקורי של המסגד הלבן הישן ופתחי אוורור רבים סביבו, מה שמעיד על שלוש בריכות מים תת קרקעית שם למטה. לכיוון מזרח נבחין בשאר אתרי רמלה שבהם ביקרנו וכמובן במפעל המלט “נשר” המפורסם.

אגדה משעשעת מספרת כי ערביי לוד נמלאו קנאה בתושבי רמלה על המגדל המרהיב. טִכסו עצה וקיבלו אחת כזו משיח’ זקן שאמר כי בידיו חבל מכושף שאיתו אפשר לקשור את המגדל ולסחוב אותו עד לוד. החבל שהיה עשוי גומי, נמתח ונמתח והמושכים צהלו ברחובות לוד בקוראם לשאר התושבים שהמגדל מגיע לעירם האהובה רק שהיה זה הגומי שנמתח. רק בישראל. בסמוך למגדל מערבה נבחין בבית קברות מוסלמי ובפינתו הימנית במבנה קטן, קברו של הקדוש המוסלמי נבי צאלח. על המבנה כתובת המתארת את שיפוץ הקבר בידי צלאח א-דין במאה ה-13.

ממתחם המסגד הלבן, ממשיכים אל אחד משיאי הביקור: אל מתחם בריכת הקשתות. בריכת הקשתות היא בריכה תת-קרקעית לאגירת מים, שנבנתה בפקודת הח’ליף הארון א-ראשיד ונחנכה בחודש מאי שנת 789 לסה”נ. הבריכה היא חלק ממערכת של בריכות ומאגרי מים, אליהם הוזרמו באמצעות אמה מי המעיינות שלרגלי תל גזר. ייחודה בדגם הקשתות, שראשן מחודד ומפתחן רחב, שזו הפעם הראשונה שנעשה בו שימוש שיטתי.

הרחבה על בריכת הקשתות (רון פלד)

דמיינו עיר הומה, באמצעה רחוב ובין בתיו – מאגר מים מקוּרה בן 1,200 שנה ויותר. המשיכו לדמיין שמדובר במאגר מים חיים עם דגי זהב, קשתות אבן מרשימות וסירות שבהן ניתן לשייט בבריכה התת קרקעית. עכשיו הפסיקו לדמיין כי זה קיים – סעו למרכז רמלה לרחוב ההגנה – בין בתיהָ של העיר.

בריכת הקשתות שימשה מאגר למי הגשמים בנוסף לבארות החפורות בעיר בכדי לעמוד בדרישת אספקת המים לתושבי רמלה הרבים. הנוצרים הצלבנים כינו את הבריכה “בריכת הלנה” על שמה של הלנה, אמו של הקיסר הרומי קונסטנטין שביקרה בארץ במאה ה-4 לספירה. בריכת המים התת-קרקעית ברמלה נבנתה על ידי הארון א-רשיד, הח’ליף מסיפורי אלף לילה ולילה, במאה ה-8 ונחשבת לשריד החשוב ביותר מתקופת השלטון העבאסי בארץ ישראל. שמה הערבי של הבריכה הוא ברכּת אל-ענזייה, על שום עדרי העזים שהיו במקום בעבר. למי שהבריכה קצת מוכרת מהצילום ישנה סיבה. כאן צולמה הסצנה המפורסמת של אלימלך זורקין (זאב רווח) שט בסירה בסרט חסמב”ה, וגם במהלך 2010 צולם כאן אחד הפרקים בסדרה חסמב”ה דור 3. לא לפספס. 

הבריכה נבנתה היטב והשתמרה חרף רעידות אדמה שהחריבו את העיר רמלה. לאחר חורבן רמלה ברעש האדמה של שנת 1068 לסה”נ, נותרה בריכת הקשתות במרחק של כ-800 מ’ מחוץ לעיר, ובמשך השנים היא נפגעה כתוצאה מהזנחה. בשנים האחרונות עברה שיפוץ והפכה לאתר תיירות.

גובה המים לא עולה על 30-40 ס”מ, אבל אפשר לשוט בו בסירות עץ וליהנות ממופע של האנסמבל הקולי הנשי “נעמה” (בתשלום).

מעניין במיוחד הוא הביקור בבית הכנסת של הקראים.

היהדות הקראית מונה כיום כ-40 אלף איש בארץ, מהם 6,000 ברמלה. היהדות הקראית מתייחסת רק למה שנכתב בתנ”ך ומתנגדת לתורה שבעל פה ולכל תוספת הנראית כמאוחרת לתנ”ך. בביקור בבית הכנסת הקראי ברמלה, שאלנו בסקרנות שאלות רבות, שנענו בסבלנות. אצל הקראים למשל, לא ציינו ולא חגגו את חג החנוכה, שכן מדובר אמנם בניצחון המכבים על היוונים, אולם לשיטתם, לצד העובדה שהדברים נכתבו בספרי המכבים, בית המקדש חרב וכמוהו המזבח, ולכן אין מקום לחגיגות.

אצל הקראים גם אין מניחים תפילין ולא מפרידים חלב ובשר: הם תופסים את הפסוק “לא תבשל גדי בחלב אמו” כפשוטו, כהתנגדות לאכזריות שבבישול גדי בחלב אמו, ולא כאיסור גורף על אכילת בשר וחלב. כמו כן הם אינם חובשים כיפה מחוץ לבית הכנסת. זאת משום שהכיפה מייצגת, לשיטתם, את מצנפת הכהן הגדול, וזו נחבשה רק בבית המקדש ולא מחוצה לו.

בבית הכנסת הקראי ישנה גם כן הפרדה בין נשים לגברים, כמו בבתי הכנסת הרבניים, אך לדבריהם, הסיבה היא שבבית הכנסת הקראי אין כסאות והתפילה נאמרת בעמידה ובהשתחוויה, וזו תנוחה בעייתית בציבור מעורב.

אטרקציות נוספות ברמלה

הרחבה: רון פלד

 בית הקברות הבריטי  מומלץ להגיע ברכב בסיום המסלול

בארצנו מוכת המלחמות יש בתי קברות למכביר. על פי החוק הבריטי משלהי מלחמת העולם הראשונה, כל חייל בריטי שנהרג בשם הוד מלכותה מחוץ לבריטניה נקבר במדינה שבה מצא את מותו למען המולדת. כך “זכינו” לשישה בתי קברות בריטיים בארץ: בירושלים, חיפה, עזה, באר שבע וברמלה. בבית הקברות הזה נמצאות כ- 6,000 מצבות של חללים, ביניהם גם יהודים, המזוהים על פי מגן הדוד שעל מצבותיהם ועוד מספר דמויות הקשורות להיסטוריה של ארצנו.

בחלקו הדרום-מזרחי של בית הקברות נמצאות שתי מצבות של סרג’נטים בריטים, קליפורד מרטין מרוין פייס (שורה 9J, מצבות 20-21). השניים היו סמלי מודיעין בריטים שנחטפו בנתניה בידי האצ”ל

לשם הפעלת לחץ על הבריטים להימנע מהוצאה להורג של שלשה נידונים אבשלום חביב, מאיר נקר ויעקב וייס. ב-28.7.47 נתלו השלושה – ולמחרת נתגלו הסמלים תלויים בחורשה בנתניה.

בחלקו הקדמי של בית הקברות, בשורה 13 בחלק הצפוני, קבור נכדו של הברון רוטשילד (בנה של חנה רוטשילד שעל שמהּ פרדס חנה), Primrose Neil James Archibald – חבר פרלמנט וסגן שר החוץ, שהתגייס לצבא הוד מלכותה ומצא את מותו בארץ הקודש ב-1917 בקרב על תל גזר.

בחלקו הצפון-מזרחי של בית הקברות, קבור חייל לא מוכר ששמו הפך רלוונטי במפתיע בשנים האחרונות – Harry Potter (שורה 12 מהסוף, קבר מס’ 4). פּוטר נהרג בשנת 1939 בפעולה בחברון דרומית לירושלים. בבדיקה שנעשתה מול משפחתו הוכח כי אין שום קשר לסופרת הבריטית ג’יי קיי רולינג ומדובר בצירוף מקרים לחלוטין. אגב, בבית הקברות המקביל בהר הצופים בירושלים, קבור חייל בריטי בשם וויליאם שייקספיר – ללא ספק ספרות בריטית במיטבה כאן בא”י.

מתי ואיך ברמלה?

(הרחבה, רון פלד)

באתריהָּ של רמלה ניתן לבקר בכל ימות השבוע, אך יש לקחת בחשבון שהשוק התוסס סגור בשבת. את הסיור ניתן להתחיל במספר מקומות בעיר ויש לזכור שרוב הכניסות לאתרים כרוכות בעלות של מספר שקלים לאדם. פרטים על שעות פתיחה ותיאום כניסה לאתרים ניתן למצוא באתר עיריית רמלה. באתר ניתן למצוא גם מפה עם נקודות המסלול המומלצות. חשוב לציין כי למרות השעות הרשומות באתר, ניתן לתאם טלפונית כניסה למסגד הגדול ולכנסייה היוונית האורתודוקסית גם בסופי השבוע.

ניתן לקנות כרטיס ביקור משולב בשלושה אתרים ברמלה: המוזיאון לתולדות רמלה. בריכת הקשתות והמגדל הלבן. קונים את הכרטיס המשולב באתר הראשון שאליו מגיעים.

כמו כן עלה לאינטרנט אתר עשיר ומגוון על התיירות לרמלה, הכולל גם את כל המידע הדרוש:

http://www.goramla.com

 

צרו קשר עם ורדה לתכנון הטיול שלכם