3 ימי טיול מרהיבים על שביל רמות מנשה

מצאתם טעות בכתבה? יש לכם משהו להוסיף? צרו איתנו קשר.

טיילה, כתבה וערכה את המסלול: ליאור קן-לי, מורת דרך בישראל ומתכננת מסלולי טיול בישראל

רוצים ייעוץ ותכנון טיול בשביל רמות מנשה? גולשי אתר “יאיר טיולים” מוזמנים ליצור קשר עם ליאור במייל lior.tiulim@gmail.com ולקבל ייעוץ ותכנון טיול במחירים מיוחדים. ציינו במייל שהגעתם דרך האתר.

רבים טוענים שרמות מנשה הוא מהאזורים היפים ביותר בארץ. אזור רמות מנשה נמלא בין הר הכרמל להר אמיר ומכוסה במרבדים של פרחים ובשדות ירוקים, מלא במעיינות מים ובנחלים איתנים. אם אתם מחפשים אחר טרק קל וקצר יחסית, כדאי לכם להכיר את שביל רמות מנשה, שנחנך בשנת 2013 ונמשך על פני כ-65 קילומטרים ממושב עופר לבנימינה. אנו חילקנו את המסלול לשלושה ימים, אך אפשר לחלק אותו בצורות שונות ואם תרצו, לעשות אותו גם בארבעה ימים.

שימו לב – המסלול הבא כולל בעיקר לינות שטח. אם אתם לא מעוניינים ללון בשטח, תצטרכו לשנות את המקטעים כך שתוכלו לסיים כל יום בקרבת יישוב עם צימרים או מקומות אירוח אחרים.

הטיול הוא על אחריותכם בלבד.

עונה מומלצת: אביב, בין פברואר לאפריל. בעונה זו יש פריחה מרהיבה באזור. מומלץ לא לצאת למסלול אחרי גשמים, שכן המסלול עלול להיות בוצי וחלקלק בחלקו. בנוסף, לא מומלץ לצאת למסלול כאשר הטמפרטורה גבוהה מ-30 מעלות, כיוון שחלקים נרחבים מהשביל חשופים לשמש.

רמת קושי כללית: בסך הכול מדובר במסלול קל, אך כיוון שחלקים רבים ממנו חשופים לשמש זה עלול להקשות בימים חמים ובשעות חמות של הצהריים.

סימוני השביל: השביל מסומן בצבע כתום. אם הוא חופף שבילים בצבעים אחרים, הוא מופיע בתור נקודה כתומה מעל הסימון האחר. הסימונים לא כל כך ברורים לאורך הדרך, כיוון שהצבע לא בולט בשטח ולעיתים הסימון מכוסה על ידי צמחייה, שגדלה מאד בזמן האביב. לכן, חשוב מאד להצטייד במפת שבילים מתאימה או באפליקציית ניווט דוגמת “עמוד ענן” או “Israel Hiking Map” כדי להישאר על המסלול הנכון.

מים לאורך המסלול: אין ברזי מים רבים לאורך המסלול, לכן מומלץ לטייל עם טבליות לטיהור מים כדי שלא תצטרכו לסחוב הרבה מים על הגב. מומלץ לסחוב לפחות 3 ליטרים לכל יום, ו-5 ליטרים בימים חמים.

הגעה לנקודת ההתחלה: שביל רמות מנשה מתחיל מהשער הדרומי של מושב עופר. אתם יכולים להגיע למושב עופר עם הרכב ולאסוף אותו משם בסיום המסלול. אך, אנו ממליצים להשתמש בתחבורה ציבורית, מה שיאפשר לכם לחזור בתחבורה ציבורית מנקודת הסיום. ניתן להגיע לצומת פרדיס ומשם לעלות על אוטובוס מספר 693 למושב עופר. קיימות גם אופציות הגעה נוספת, שאפשר למצוא בקלות באפליקציית “Moovit” או באפליקציית “Google Maps”.

ציוד מומלץ: מומלץ להגיע עם נעלי הליכה נוחות, מים בכמות מספקת, נשנושים לדרך, כובע, קרם הגנה, משקפי שמש ותיק עזרה ראשונה. אם אתם מתכוונים לישון בשטח, כדאי להצטייד בשק שינה חם ואפשר גם להביא אוהל. הביאו איתכם שקיות אשפה כדי לאסוף אחריכם את הזבל ואת ניירות הטואלט.

לא בטוחים איך לתכנן את הטיול שלכם בשביל רמות מנשה? מוזמנים ליצור קשר עם ליאור, מורך דרך מוסמכת, לתכנון הטיול כך שיתאים ליכולות, לרצונות ולקצב שלכם (בתשלום). שלחו בקשה למייל lior@backpackisrael.com.

אפשרות לתוספת מצומת עופר למושב עופר על שביל ישראל:

אם יש לכם עוד קצת זמן פנוי, במקום לנסוע ישירות לעופר, אתם יכולים להגיע יום לפני תחילת הטרק של שביל רמות מנשה ולעשות חלק משביל ישראל, מצומת עופר עד מושב עופר. מומלץ להגיע באוטובוס לצומת עופר ומשם להתחיל את המקטע הקליל, שאורכו כ-5.5 קילומטרים.

בצומת עופר קיימת חנות קטנה עם ירקות, פירות, לחמים, גבינות ומצרכים שונים, כך שאפשר להצטייד בה לפני היציאה לדרך. יש גם מסעדה לא כשרה, אך מומלצת מאד, בשם דיינר רוסה, המגישה כריכי עוף והמבורגרים מצוינים.

מצומת עופר, יש להתקדם מזרחה על כביש 7021 כ-1.5 קילומטרים עד לפנייה ימינה לכיוון שביל ישראל. יש שלט עץ גדול, המורה ימינה ועליו כתוב “משרדי ייעור כרמל אלונים”. קצת אחרי הפנייה ימינה, תראו מימינכם אנדרטה לתורמי קק”ל, שתרמו בין היתר לשיקום יערות הכרמל בעקבות השריפה שפרצה באזור בשנת 2010.

המשיכו ללכת ישר, חלפו על פני משרדי ייעור כרמל אלונים ותגיעו לאחר כ-250 מטרים לפינת הצחה לסמל ראשון גל בסון, שנפל בקרב במהלך מבצע “צוק איתן” בשנת 2014. גל אהב מאד את הטבע הישראלי ואף טייל באזור הזה, לכן משפחתו החליטה להקים עבורו פינת הנצחה על קטע זה של שביל ישראל.

מפינת ההנצחה, פנו ימינה והתחילו לטפס על הסלעים הגדולים שעובר דרך יער יפהפה. הטיפוס מעט מאתגר ויש להשתמש בידיים במקומות מסוימים, אבל מדובר על קטע טיפוס קצר יחסית, בסופו שביל נוח להליכה. השביל אומנם נוח להליכה, אך חשוף לשמש. משני עבריו פורחים פרחים רבים, בעיקר פרחי חרדל צהובים.

המשיכו על הסימון הכתום של שביל רמות מנשה כ-440 מטרים עד שתתחברו לשביל המסומן בירוק. הליכה קצרה על השביל הזה דרומה תוביל אתכם לשביל המסומן בכחול. פנו שמאלה בשביל הזה והמשיכו איתו כ-700 מטרים עד שתגיעו לכביש הגישה למושב עופר. בדרך, תעברו לצד מטעים של עצי זית ובאופק תוכלו לזהות את הפס הכחול של הים התיכון.

חצו את כביש הגישה, עיברו את שער הבקר והמשיכו על השביל בין עצי הזית. הוא ממשיך במגמת ירידה קלה דרומה כ-1.8 קילומטרים עד לפנייה שמאלה לכיוון מושב עופר. התקדמו כ-500 מטרים עד לשביל המוביל שמאלה לשער הדרומי של מושב עופר.

ניתן להעביר את הלילה באחד מהצימרים במושב עופר או להקים אוהל מחוץ לשער היישוב.

יום הטיול הראשון: ממושב עופר לעין פרור

בקצרה: מדובר על יום טיול ארוך, שמתחיל על שביל נעים, שבעונת האביב מלא בפריחה ובעצים ירוקים. השביל ממשיך בטיפוס על הר חורשן, עובר דרך יער מקסים ויורד לכיוון נחל שלף. לאחר הליכה ממושכת לאורכו של הנחל, מגיעים למועצה האזורית מגידו ומשם ממשיכים עד לעין פרור, שנמצא באזור נחל השופט. רוב המסלול קל, אך חלקים רבים ממנו חשופים לשמש, מה שעלול להעיק בימים חמים.

אורך המסלול: כ-23.5 קילומטרים.

משך המסלול: בין 7 ל-11 שעות, בהתאם לקצב ההליכה שלכם.

רמת קושי: בינונית.

נקודות למילוי מים:

– מכולת במושב עופר, בתחילת המסלול.

– צרכנייה במושבה בת שלמה, כ-4 קילומטרים מתחילת המסלול.

– ברז מים במתחם של מועצה אזורית מגידו, כ-20 קילומטרים מתחילת המסלול.

– ברז מים בחוות עמק השלום, קרוב לנקודת הסיום.

אפשרויות לינה בסיום המקטע: ניתן להקים אוהל סמוך לעין פרור, אולם יש לקחת בחשבון שאין במקום ברז מים.

חשוב לדעת: חלק מהמסלול עובר בשטח אש של הר חורשן, לכן יש לתאם את ההליכה באזור עם הצבא (04-9538506). לרוב, לא תהיה בעיה ללכת דרך שטח האש בסוף השבוע.

את יום הטיול הראשון שלנו תתחילו במושב עופר. צאו מהשער הדרומי של מושב עופר והמשיכו שמאלה כ-380 מטרים על השביל הרחב עד לפנייה ימינה. ייתכן שהסימון לא יהיה ברור, כיוון שיש צמחייה רבה באזור, בעיקר באביב, שלעיתים מכסה את הסימון. השביל עושה את דרכו במגמת ירידה בין הצמחייה והפרחים הצבעוניים.

לאחר כ-2.4 קילומטרים, מגיעים לנקודת תצפית מרהיבה לכיוון המושבה בת שלמה. אם תגיעו באביב, תוכלו ליהנות כאן מפריחה צהובה משגעת. בת שלמה הוקמה בשנת 1889 והייתה אחת מהמושבות הראשונות בארץ ישראל. הברון רוטשילד סייע בהקמתה ולכן, המושבה נקראת על שם אימו, בטי דה רוטשילד, שהייתה בתו של שלמה.

השביל יורד אל חלקה החדש של המושבה בת שלמה ונכנס אל רחובותיה. אפשר לעצור בצרכנייה הקטנה של המושבה כדי להצטייד בפריטי מזון. הצרכנייה פתוחה בימים ראשון עד חמישי בין השעות 7:00-19:00 ובשישי בין השעות 7:00-14:30.

לאחר הביקור בצרכנייה, המשיכו אל כביש 67 וחצו אותו כדי להגיע אל חלקה ההיסטורי של המושבה. השביל עובר דרך הרחוב המרכזי של המושבה, כך שתוכלו לקבל הצצה אל הבתים ההיסטוריים, ביניהם בית הכנסת העתיק ומחלבת שוורצמן. בסוף הרחוב ישנו שער ולצידו עמדת שמירה ישנה. רדו במורד השביל לכיוון המשק האורגני בבת שלמה.

חלפו על פני המשק והמשיכו ישר עד למעבר המים של נחל תות. הנחל נקרא כך על שם עצי התות, שצומחים בחורבת תות, הנמצאת ליד בת שלמה. מדובר על נחל איתן, שזורם כל ימות השנה. לצד הדרך יש צינור גדול, שאפשר להיעזר בו כדי לחצות את הנחל מבלי להרטיב את הרגליים. אך, אפשר גם לחלוץ נעליים ולחצות את הנחל רגלית. מספר צעדים אחרי חציית נחל תות, תגיעו לחציית נחל דליה, שהינו אחד מהנחלים המרכזיים המנקזים את מימי רמות מנשה אל הים התיכון. גם כאן המים מציפים את הדרך ואין דרך אחרת חוץ מחציית הנחל רגלית, כך שתצטרכו לחלוץ נעליים.

לאחר חציית נחל דליה, השביל ממשיך לכיוון פארק אלונה. באופק, אתם יכולים לראות את הכיפה המרשימה של הר חורשן, שאותו תצטרכו לטפס בקרוב. תוך זמן קצר תגיעו לצומת שבילים כחול-אדום-ירוק. יש להמשיך על המסלול הירוק, שחופף לשביל רמות מנשה, כך שתוכלו לזהות מעל הסימון הירוק גם נקודה כתומה. השביל הזה מוביל אל תוך שטח האש של שמורת הר חורשן.

המשיכו כ-100 מטרים מצומת השבילים ואז פנו ימינה לעלייה אל הר חורשן. הסימון לא כל כך ברור במקום הזה, כך שכדאי לשים לב לפנייה. בתחילה, העלייה תלולה מאד, אך אחרי כ-80 מטרים פונים ימינה ומתחילים לטפס בשביל הרבה יותר מתון ונוח, שמסומן בצבע כחול. השביל עושה את דרכו דרך היער של הר חורשן ומדי פעם אפשר לראות את הנוף שנשקף מימין, של בת שלמה מכיוון דרום.

לאחר כקילומטר, תגיעו לצומת שבילים נוסף, שם יש לפנות שמאלה אל שביל מסומן באדום. ממשיכים בעלייה קלה לראש הר חורשן ומשם השביל מתחיל לרדת עד לצומת שבילים נוסף. עזבו את השביל האדום והמשיכו שמאלה על השביל המסומן בכתום. המשיכו על שביל זה כ-400 מטרים עד לפנייה שמאלה לשביל מסומן בשחור, שעושה את דרכו בין הצמחייה העבותה. הוא יוביל אתכם בסופו של דבר לצומת שבילים אדום-ירוק-שחור-כתום.

המשיכו על הסימון הכתום דרך היער המרשים של הר חורשן. לאחר כמה מטרים, השביל מתחיל במגמת ירידה עד לדרך עפר. יש לחצות את הדרך ולהמשיך ישר עד לעץ בודד, הניצב לצד שער בקר. ממשיכים מעבר לשער הבקר ומטפסים מעלה, אל נקודת תצפית מרהיבה על הסביבה. השביל ממשיך דרך עשבייה גבוהה יחסית, עובר מעל גדר ובסופו של דבר מגיע לשער בקר נוסף, שמוביל לשביל המסומן בירוק. יש לפנות שמאלה על השביל ולהמשיך בו עד שהוא הופך לכחול. ממשיכים על השביל הכחול, אך עוזבים אותו בשלב מסוים שמאלה וממשיכים עד לשלט עץ גדול של פארק ביוספרי רמות מנשה.

המשיכו מהשלט לכיוון הגשר של כביש 6 וחצו מתחתיו. באזור הזה צומחים שפע של פרחי חרדל צהובים. לאחר כ-820 מטרים, פונים שמאלה ומתחילים לטפס מעלה. אחרי כ-1.3 נוספים, מגיעים לעין מחוללים. המסלול המקורי אינו עובר דרך עין מחוללים, אבל אתם יכולים לעשות פנייה קלה שמאלה, לחצות את הנחל ולשבת תחת צל העצים לצד המים כדי לנוח מנוחת צהריים.

משם, אתם יכולים להמשיך מזרחה כ-200 מטרים על השביל המסומן בכחול עד להשתלבות מחדש עם שביל רמות מנשה. השביל ממשיך במקביל לנחל שלף. גם הנחל הזה הוא מהנחלים המרכזיים המנקזים את אזור רמות מנשה לים התיכון. בסופי שבוע, האזור הזה מלא במשפחות ובקבוצות חברים, שמטיילים ברגל או נוסעים בג’יפים על המסלול. לצדי השביל צומחות רקפות יפהפיות בין הסלעים.

יש להמשיך כ-3 קילומטרים על השביל עד שהוא מגיע לכביש 672. בנקודה זו יש לחצות את הכביש בזהירות ולהמשיך צפונה (שמאלה) על שביל אופניים, שנסלל במקביל אליו. לאחר כ-1.3 קילומטרים, יש לחצות בזהירות את כביש 6954 כדי להיכנס למתחם המועצה האזורית מגידו. בין משרדי המועצה אפשר למצוא ברז מים, שבו אפשר למלא מים לפני שממשיכים במסלול.

צאו מצדו הצפון-מזרחי של המתחם והתחילו בירידה של כקילומטר עד לפנייה ימינה על שביל מסומן בכחול. מהנקודה הזו, השביל רחב וקל להליכה, אך חשוף מאד לשמש. לאחר כ-2.2 קילומטרים, תגיעו לפנייה ימינה לכיוון עין פרור, שם אפשר לסיים את יום הטיול הראשון. אין במקום ברז מים, אך במרחק מספר מטרים נמצאת חוות עמק השלום, שם אפשר לבקש למלא מים.

עין פרור הוא מהמקורות המרכזיים של נחל השופט, שאותו תראו ביום הטיול השני שלכם. בשנות ה-40 של המאה ה-20, המעיין שימש בתור מקור המים של קיבוץ רמת השופט, לכן נבנתה במקום משאבת מים, שניתן לראות עד היום.

יום הטיול השני: מעין פרור לחניון יופ ווסטרוויל

בקצרה: מדובר על יום טיול ארוך, שמתחיל לאורך נחל השופט היפהפה ואז מטפס על ההר שמעל לקיבוץ הזורע, בין פריחה מקסימה ועצי חורש, המספקים צל. לאחר העלייה, המסלול יורד לכיוון קיבוץ משמר העמק ואז עולה שוב לכיוון אנדרטת הקיבוצים המרשימה, המשקיפה על כל עמק יזרעאל. משם, המסלול ממשיך עד לחניון יופ ווסטרוויל.

אורך המסלול: כ-22 קילומטרים.

משך המסלול: בין 8 ל-11 שעות, בהתאם לקצב ההליכה שלכם.

רמת קושי: קלה עד בינונית.

נקודות למילוי מים:

– ברז מים בבית העלמין של קיבוץ הזורע, כ-2.7 קילומטרים מתחילת המסלול.

– ברז מים בבית העלמין של קיבוץ משמר העמק, כ-10 קילומטרים מתחילת המסלול.

– צרכנייה בקיבוץ עין השופט. הצרכנייה לא נמצאת על השביל. יש להוסיף כקילומטר לכל כיוון מהשביל וחזרה.

אפשרויות לינה בסיום המקטע: ניתן להקים אוהל בחניון יופ ווסטרוויל, אולם יש להיזהר שלא לישון מתחת לאחד מעצי האקליפטוס הרבים הנמצאים בחניון. בנוסף, אין בחניון מים, כך שיש להיערך בהתאם עם מספיק מים ללילה וליום הבא. אם אינכם מעוניינים לישון בשטח, אתם יכולים להזמין מונית, שתאסוף אתכם מחניון יופ ווסטרוויל ותיקח אתכם לקיבוץ דליה הסמוך, הנמצא במרחק כ-5 דקות נסיעה. יש במקום אירוח כפרי.

מומלץ לקום מוקדם ולחזור חזרה אל שביל רמות מנשה, שבנקודה הזו חופף שביל המסומן באדום. השביל עושה את דרכו במקביל לנחל השופט, שנקרא על שם השופט היהודי-אמריקאי יוליאן מרק, שבשנת 1918 נבחר לכהן בתור נשיא ההסתדרות הציונית באמריקה, שהיה באותה תקופה הגוף הציוני המשמעותי ביותר בקרב יהדות ארצות הברית.

לאחר כ-2 קילומטרים, תגיעו למסלול אספלט סלול ומונגש, שעובר לצדו של נחל השופט. לאורך הדרך, תוכלו לראות מספר מפלים ובריכות מים. במקום צומחים גם עצי בוקיצה שעירה, שאפשר לזהות לפי העלים המשוננים והבלתי סימטריים שלהם. מדובר על עץ נדיר בישראל, שצומח רק בסמוך למקורות מים.

לאחר כ-700 מטרים, עוזבים את צד הנחל ומתחילים לטפס מעלה אל קיבוץ הזורע. הקיבוץ עלה על הקרקע בשנת 1936. אם יש לכם זמן, אתם יכולים לעצור לביקור קצר במוזיאון וילפריד ישראל לאומנות ולידיעת המזרח, שנמצא בתחומי הקיבוץ. המוזיאון הוקם בשנת 1951 ונחשב לאחד מהמוזיאונים הוותיקים בארץ. בתחילת דרכו, הוא התבסס בעיקר על אוספיו של וילפריד ישראל, שהיה בנו של סוחר יהודי-גרמני אמיד ונינו של מי שהיה הרב הראשי בבריטניה. המוזיאון פתוח בימים שני, רביעי, חמישי ושישי בין השעות 9:00-14:00, בימי שלישי בין השעות 12:00-17:00 ובשבתות וחגים בין 10:00-14:00.

השביל עובר בפאתי הקיבוץ, חולף על פני חוות סוסים ומגיע עד לשער הכניסה לקיבוץ. שם, הוא פונה דרומה (ימינה) וממשיך על דרך אספלט משובשת. לאחר כ-450 מטרים, יש לפנות ימינה ולהתחיל בטיפוס בשביל עקלקל העושה את דרכו במעלה ההר שמעל קיבוץ הזורע. בשלב מסוים, השביל נעשה תלול מאד, אך לאחר כמה דקות של טיפוס תגיעו אל קטע שטוח יותר ותוכלו ליהנות מהמראה המרהיב של עמק יזרעאל הנשקף מלמעלה. השביל ממשיך דרך החורש, שמלא בפרחים צבעוניים ובסוגים שונים של עצים.

לאחר כ-3.8 קילומטרים, השביל מגיע לכביש 6953. יש לחצות אותו כדי להגיע לשער הכניסה לקיבוץ משמר העמק. בימי העלייה הרביעית, בשנות ה-20 של המאה ה-20, עמק יזרעאל היה בראש סדר העדיפויות של קק”ל, שרצתה להפוך את העמק לאזור התיישבות חקלאית משמעותית וליצור בו רצף טריטוריאלי של יישוב עברי. כחלק מהמאמצים הללו, קיבוץ משמר העמק הוקם בשנת 1926.

משער הכניסה לקיבוץ, יש לפנות ימינה ולהמשיך על דרך עפר מוצלת לאורך נחל משמר העמק. לאחר כ-420 מטרים, יש לפנות שמאלה ולהתחיל לטפס עלייה תלולה לעבר בית העלמין של משמר העמק. לצד בית העלמין נמצאת גם פינת הנצחה לרמה לינדהיים, שהייתה אמריקאית ציונית, נשיאת ארגון נשות הדסה. לינדהיים עלתה לארץ בשנת 1933 והצטרפה כחברת קיבוץ למשמר העמק. היא גם סייעה בגיוס כספים בארצות הברית להקמת קיבוץ עין השופט.

השביל ממשיך כ-1.5 קילומטרים דרך היער עד לאנדרטת הקיבוצים. מומלץ לרדת מהשביל ולהיכנס לתחומי האנדרטה כדי ליהנות מהמראה המרהיב שנשקף ממרפסת התצפית שלה. מהתצפית תוכלו לראות את משמר העמק וכן את כל עמק יזרעאל. במרחק, אפשר אף לראות את כיפתו העגולה של הר תבור.

האנדרטה נבנתה על גבעה נישאה ביער משמר העמק וחקוקות עליה שמות הנופלים של חברי הקיבוצים שנפלו במערכות ישראל, מעל ל-3000 שמות. האנדרטה תוכננה על ידי הפסל סלו שאול מקיבוץ עין גב ובנויה בצורת מגדל תצפית, הבנוי מבטון חשוף. ניתן לעלות בגרם המדרגות הפתלתל עד לראש המגדל וליהנות מהתצפית הנפלאה של העמק.

מהאנדרטה, השביל ממשיך כשהוא חופף שביל המסומן בשחור. לאחר כ-1.2 קילומטרים, תגיעו לעלייה תלולה אל ראש חורבת א-ראס. מדובר על הגבעה השלטת ביותר בסביבה, ששימשה כמשלט של כוחותינו בימי מלחמת העצמאות. במקום יש גם שרידי יישוב עתיק, המתוארכים לתקופת הברזל וכן לתקופות מאוחרות יותר.

מראש הגבעה, מתחילים לרדת ירידה מתונה עד לדרך ג’יפים שטוחה ורחבה. לאחר כ-2.5 קילומטרים, תגיעו אל הכניסה האחורית של קיבוץ עין השופט. בעין השופט נמצא סליק נשקים, שנחפר במקום בשנת 1945. המיקום של הסליק היה סודי ורק כ-60 שנה לאחר קום המדינה הסכים אחד ממקימי הסליק, ברל קרן, לספק פרטים על מיקומו. הסליק התגלה בשנת 2009 והפך לאתר תיירותי.

אם יש לכם מחסור במים, מומלץ להיכנס לקיבוץ כדי למלא את הבקבוקים שלכם. לאחר מכן, יש לחזור לשביל ולהמשיך בו מערבה דרך השדות הנרחבים של האזור. לאחר כ-4.5 קילומטרים, תגיעו אל חניון יופ ווסטרוויל. בחניון יש שולחנות פיקניק רבים ואתר הנצחה לזכרו של יופ ווסטרוויל וחברי המחתרת ההולנדית האנטי-נאצית. יופ ווסטרוויל היה איש חינוך הולנדי נוצרי, שדאג לשלומכם של בני נוער פליטים מגרמניה הנאצית במהלך שנות ה-30 של המאה ה-20. כאשר הולנד נכבשה על ידי הנאצים, הוא ייסד את המחתרת ההולנדית האנטי-נאצית, שבה היו חברים יהודים ולא-יהודים, שעזרו בהסתרת והברחת יהודים מהולנד לארץ ישראל. ווסטרוויל נרצח על ידי הגסטפו ובהמשך הוכר כחסיד אומות עולם.

יום הטיול השלישי: מחניון יופ ווסטרוויל לבנימינה

בקצרה: יום הטיול הזה גדוש במקורות מים וקל יחסית לימים הקודמים. אולם, הוא כמעט כולו חשוף לשמש, מה שמקשה על ההליכה, בייחוד בחלק האחרון שבין עין אביאל לבנימינה.

אורך המסלול: כ-17.5 קילומטרים.

משך המסלול: בין 6 ל-8 שעות, בהתאם לקצב ההליכה שלכם.

רמת קושי: קלה.

נקודות למילוי מים:

– ברז מים בבית העלמין אלונה, כ-10 קילומטרים מתחילת המסלול.

אפשרויות לינה בסיום המקטע: בסיום המקטע אתם יכולים להתפנק באחד מהצימרים בבנימינה או במקומות הלינה שבקיסריה הסמוכה.

מחניון יום ווסטרוויל, יש לחצות בזהירות את כביש 672 ולהמשיך כ-1.4 קילומטרים עד למאגר רז. זוהי נקודה נפלאה להכנת קפה על הבוקר. מאגר רז ידוע גם בתור מאגר גלעד ואינו מאגר מים טבעי, שמתמלא בכל חורף.

השביל ממשיך משם על דרך נוחה בין שדות ירוקים, גבעות וגידולים חקלאיים שונים. לאחר כ-1.4 קילומטרים נוספים, הוא חוצה את נחל תנינים ומתחיל בעלייה לכיוון מתחם מגודר. בראש העלייה תוכלו ליהנות מתצפית נהדרת אל עבר השדות. לאחר מכן, פנו ימינה ומיד לאחר מכן שוב ימינה כדי לעלות על דרך אספלט רחבה. המשיכו בה כ-330 מטרים ואז פנו שמאלה לדרך עפר, שעושה את דרכה מטה לעבר עין נילי.

עין נילי היא נקודה מקסימה נוספת, שאפשר לעצור בה כדי להתרענן. יש שפע של צל ומים זורמים. המעיין נובע ביובליו של נחל תנינים ונקרא על שם מושב גבעת נילי, שנמצא במרחק קצר מהמקום.

מעין נילי, ממשיכים כ-1.6 קילומטרים דרך שטח חקלאי עד שמגיעים לשער בקר. משם, תטפסו אל ראש גבעה, שממנה נשקף מראה מרהיב של הסביבה. אפשר לנוח כאן תחת העץ הגדול הנמצא על ראש הגבעה. לאחר מכן, יש לרדת במורד הגבעה אל המעבר שמתחת לכביש 6.

לאחר חציית כביש 6, יש להמשיך על השביל כ-3.6 קילומטרים דרך הצמחייה העבותה, העצים והפרחים, עד שהוא מגיע לגדה של נחל תנינים. בסופי שבוע, יכול להיות שתיתקלו באנשים בנקודה הזו, משתכשכים במי הנחל.

נחל תנינים הוא נחל איתן, שזורם מרמות מנשה לים התיכון. במאות ה-4-5 לפנה”ס, הייתה קיימת באזור עיר בשם קרוקודילופוליס, כלומר “עיר התנינים”. לפי אגדה מקומית, שני תנינים הובאו אל הנחל בימי מצרים העתיקה, כאשר שני אחים שלטו בקיסריה, והבכור רצה להיפטר מהצעיר כדי להיות שליט יחיד. הוא קיווה שהתנינים שהביא ממצרים יטרפו את אחיו בזמן שירחץ במימי הנחל. התנין האחרון ניצוד באזור הנחל בשנת 1912.

השביל ממשיך לצד בית העלמין אלונה, שם אפשר למלא מים וחוצה את כביש 6533 לגדה השנייה של הנחל. מהנקודה הזו, השביל חשוף לגמרי לשמש ויכול להיות מאתגר במיוחד אם אתם מטיילים ביום חם ובשעת צהריים. יש להמשיך לאורך הנחל כ-1.4 קילומטרים עד שמגיעים לעין אביאל. מדובר על בריכה מהממת בנחל תנינים, שמספקת כמה פינות צל ואפשר להשתכשך בה בהנאה גדולה. המעיין נקרא על שם מושב אביאל, שנמצא בסמוך.

אם תרצו, תוכלו לעזוב את הטרק בנקודה הזו ולחתוך דרך עין אביאל למושב אביאל, שם יש תחנת אוטובוס.

מעין אביאל, השביל די משעמם. הוא ממשיך לצדו של הנחל ומהעבר השני יש שדות חקלאיים. יש ללכת כ-5.3 קילומטרים לאורך השביל הזה, כשבאופק אפשר להבחין בבתים של בנימינה. לאחר מכן, יש לחצות גשר קטן מעל לערוץ הנחל ולפנות ימנה לכיוון בנימינה. לאחר כקילומטר, תגיעו אל כביש הגישה לבנימינה.

בנימינה נוסדה בתור מושבה בשנת 1922, על ידי בנים של עולי העלייה הראשונה ממושבות האזור. מאז 1950, היא מועצה מקומית. אחד מבניה הידועים ביותר של המושבה הוא הפזמונאי אהוד מנור, שגדל בבנימינה ועל אף שעזב אותה בצעירותו, נטמן בבית העלמין הישן שלה לצד הוריו ושני אחיו. אחד מרחובותיה של המושבה נקרא “ימי בנימינה”, על שם שירו המפורסם.

מחפשים מה לעשות בבנימינה והסביבה? קראו את המדריך שלנו – אטרקציות ובילויים בזיכרון יעקב, בנימינה, גבעת עדה והסביבה.

על פי סעיף 27א לחוק הגנת זכויות יוצרים: אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות למידע/צילומים/תמונות/סרטים המגיעים לידנו. אבל, אם זיהיתם מידע/צילום/תמונה שאתם מחזיקים בזכויותיהם ולא ניתן קרדיט (בשוגג), אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש או לבקש לתת קרדיט, וזאת באמצעות פנייה למייל support@tiulim.net.